המדריך לקניית מגבר-כל מה שידעתם וקצת יותר

טוב,

מכיוון שאני רואה פה בזמן האחרון המון שאלות ותהיות לגבי רכישת מגבר כזה או אחר, ובקשות המלצה למינהם.

החלטתי שאם אני כבר בבית( כן כן אני לא גר פה, אני פשוט אחרי תאונת דרכים...) וקורא את ההודעות הללו, לפחות שאולי יהיה מקור מידע טוב יותר.

 

אז בגדול אני מאמין שאני לא אתייחס להכל ובוודאי תהיינה שאלות גם לאחר מכן,אך לפחות אני אנסה לעשות את המירב!.

 

זהירות הודעה ארוכה!!

 

 

1.RMS- או יותר נכון "הספק עבודה".

כאשר אנו בוחרים מגבר הדבר העיקרי שמעניין אותנו הוא "האם זה יספיק לי?".

אז בגדול העניין אומר כך, RMS= להספק העבודה שהמגבר מסוגל להפיק לאורך זמן בהתנגדות מסויימת ולא הספק רגעי(PEAK POWER), כלומר מה שהוא מסוגל להפיק בשימוש יום-יומי.

נתון זה הוא נתון "אמיתי" לגבי מה שהמגבר מסוגל לתת.

אם נניח יש לנו אלמנט שדורש הספק של כ100 וואט RMS, אזי אנחנו נחפש מגבר שיהיה מסוגל לתת לו את ההספק הדרוש לו, אבל מכיוון שRMS הוא הספק עבודה, אז גם לאלמנט יש "דרישות" משלו, אני שובר מיתוס קטן, גם עם רמקול בעל הספק עבודה של 100 וואט RMS, יקבל 101RMS, או אפילו 110 וואט RMS הוא לא יישרף או יעבור את המהלך המכני שהוא מסוגל לנוע, בפועל בכל משיכה של האלמנט הוא ידרוש לפעמים הספק גבוה ממה שהוא מוצהר כהספק עבודה= PEAK POWER.

ולכן, כאשר אנחנו רוצים להתאים הספק עבודה של מגבר אל מול הספק עבודה של אלמנט אנחנו דרשים לקחת בחשבון קצת "עודף", או יותר נכון במילים פשוטות, תמיד לקחת מקדם בטחון, גם שהאלמנט יקבל את ההגברה שלו, וגם שהמגבר לא יתאמץ.

ההמלצה היא לתת באיזור ה20-25אחוז יותר.

לדוגמא:

אלמנט בעל הספק עבודה של 100 וואט RMS , יותקן על מגבר שמסוגל להפיק בין 120-125 וואט RMS= ניצול מקסימלי של האלמנט מבחינת עוצמות והספקים.

אבל מצד שני, בגלל מגבלות תקציב לרוב, מגברים שנותנים הספקים גבוהים בד"כ גם מאוד יקרים ולכן אנחנו מתקשים לרכושם, אלמנט שמוצהר שהוא מסוגל לקבל 100 וואט RMS, יוכל גם להשמיע סאונד פנטסטי גם אם הוא יקבל 70-75-80-85 וואט RMS ולאו דווקא את ההספק הדרוש (ואף מעבר), איך אנחנו יודעים שזה יספיק לו?

נצילות-מול הספק עבודה.

נמדדת ביחידות דציבלים (DB), הרעיון אומר שככל שהנצילות נמוכה יותר, ככה נידרש לתת לאלמנט הספק רב יותר וקרוב להספק העבודה שלו על מנת להפיק ממנו את המירב.

והרעיון פועל ההיפך כאשר מדובר על נצילות גבוהה יותר.

זה לא אומר שהאידיאלי לא אומר לתת 120-120% מההספק המוצהר.

דוגמא להמחשה:

A.מגבר של 2 ערוצים שמסוגל לתת 80 וואט RMS.

1.סט קומפוננט שמסוגל לקבל 100 וואט RMS ,בעל נצילות של 92DB.

2.סט קומפוננט שמסוגל לקבל 100 וואט RMS ,בעל נצילות של 85DB.

 

האופציה שתישמע חזק יותר תהייה A1 מכיוון שהאלמנט 1 הוא יותר נציל(92DB) וכך אנחנו נפיק ממנו יותר מאשר אלמנט 2 שהוא פחות נציל(85DB).

בפועל אלמנט 1 ניחן בנצילות גבוהה, ולכן יעבוד טוב גם עם הספק נמוך מהמוצהר.

אלמנט 2 מצד שני, ניחן בנצילות נמוכה ולכן ידרש הספק קרוב יותר למוצהר על מנת להפיק ממנו את המירב.

2. Total Harmonic Distortion- THD.

או בעברית אחוז העיוות.

למה זה מעניין אותנו?

אנו שואפים שהמגבר שאנו עתידים לרכוש יהיה בעל נתון THD נמוך ככל האפשר, הגבול העליון שמעליו האוזן יכולה להבחין הוא עיוות של 1%.

מעבר לזה המגבר יעוות את הצליל, ויש חשש שהרמקולים ישרפו עקב עיוות (קליפינג).

מבחינת האוזן כל מה שמתחת ל1% הוא אינו שמיע, אך זה לא אומר שאנחנו לא נרצה נתון נמוך ככל האפשר.

כלומר אם יש לי 2 מגברים 1 בעל נתון THD של 0.08% והשני הוא בעל נתון THD של 0.2% אני תמיד אבחר במגבר הראשון .

 

3.Damping Factor

למה נתון זה מעניין אותנו?

כי הוא אולי אחד הנתונים החשובים שאנחנו לוקחים בחשבון ברכישת מגבר.

נתון זה מצביע על היכולת של המגבר לשלוט במהלך התנועה הפיזית(בצורה מכאנית) של האלמנט, כלומר ככל שהנתון הוא גבוה יותר ככה האלמנט יפיק למשל באס יותר TIGHT.

או יותר נכון ככה נקבל יותר דיוק.

נתון זה מחושב עפ"י ההתנגדות של האלמנט חלקי התנגדות היציאה של המגבר.

אזי אומר, ככל שהאלמנט שלנו בעל התנגדות נמוכה יותר -כך תרד היכולת של המגבר לשלוט בו בצורה טובה יותר.

לכן מגבר ספציפי שיעבוד עם אלמנט של 4 אוהם בהשוואה לאלמנט של 2 אוהם, האלמנט בעל ההתנגדות הגבוהה יותר(4 אוהם) ידייק יותר.

 

4."קלאס" של מגבר ויעילות.

למה זה מעניין אותנו?

ה"קלאס" של מגברים מחולקים ל3 סוגים.

קלאס A= מגבר שבטרנזיסטורים שלו תמיד "רץ" מתח, והבעיה עם מגבר ש"כל הזמן עובד" הוא שכאשר אין סיגנאל של אודיו והמגבר לא מוציא את ההספק , נוצר "חום מבוזבז"= איבוד אנרגיה מיותרת= משיכת זרם ממערכת החשמל שלא לצורך.

כלומר המגבר לא מנצל את האמפרז' שהוא מושך ממערכת החשמל= מגבר לא יעיל.

קלאס A\B- פועל בגדול בדומה מאוד לקלאס A , אך בצורה יותר "קרירה" ופחות מבזבז את האמפרז' שהוא מושך וכך הוא פועל בצורה יותר יעילה .

קלאס D- זהו מגבר יעיל, אותו מגבר לא מאפשר לטרנזיסטורים לעבוד גם כאשר אין סיגנאל במערכת אלא הוא משתמש בסוויצ'ים שמכבים את הטרנזיסטורים כאשר אין סיגנאל, וכך המגבר עובד בצורה יותר יעילה, וחוסך באמפרז' שהוא מושך ממערכת החשמל.

 

ושוב, לשאלה המקורית, "למה זה מעניין אותי?".

ככל שאנחנו עולים בהספקים ככה המגברים שלנו שואבים יותר אמפרז', ואותנו זה מטריד כי ברכב אין לנו ספק שמסוגל לתת אמפרז ללא גבולות, אלא אנחנו פועלים במסגרת אותו הספק שהאלטרנטור שלנו מסוגל להפיק.

לכן אנחנו תמיד נשאף למגבר בעל יעילות גבוהה יותר ,על מנת שנוכל לנצל טוב יותר את מערכת החשמל.

ובגלל הסיבה הזאתי רוב המגברים "הכבדים" לרוב מגבר מונובלוקים או מגבר 2 ערוצים חזקים, הם בד"כ מגברים מקלאס D, על מנת להפיק הרבה בפחות אמפרז'.

 

אגב, ה"אודיופילים" טוענים, שהמגבר שנשמע הכי טוב הוא קלאסA, מהסיבה שטרנזיסטור אמור לעבוד בטמפ' מסויימת שבה הוא מפיק את המירב, וכאשר הטרנזיסטורים תמיד חמים ככה הסאונד נשמע יותר טוב מאשר מגברי קלאסD אשר הטרנזיסטורים שלהם עובדים ON\OFF בהתאם לסוויץ'.

כן או לא? וודוו או אמת? , שמיע או לא?- לשיקולכם.

 

 

5.קרוסים וחיתוכים.

אחד הדברים המאוד חשובים להתייחס אליהם בקניה הוא הקרוס של המגבר.

הקרוסים מחולקים עם כמה פילטרים:

HPF- HIGH PASS FILTER- זהו פילטר ש"מסנן" מאותו תדר והלאה כלומר מאותה נקודת חיתוך וממנה עד הגבול העליון שלו ,תוך הנחתה של כל התחום התחתון לנקודה.

LPF- LOW PASS FILTER- זהו פילטר ש"מסנן" מאותה תדר ומטה, כלומר מאותה נקודת חיתוך ועד הגבול התחתון של המגבר, תוך הנחתה של כל התחום מאותה נקודה והלאה.

 

ישנם מגברים בעלי קרוס חיצוני לחיבור מגבר נוסף, לדוגמא:

אם יש לנו 2 סאבים ו2 מגברי מונובלוק 1 לכל סאב, אין לנו בHU אופציה ליציאת RCA(פריאווט) נוספת, ולכן נוכל לחבר את המגברים בינהם ע"י כבל RCA, כלומר מיציאת הRCA של המגבר לכניסת הRCA של המגבר הנוסף.

אך מכיוון שאנחנו מוציאים מהמגבר יציאה מגבר כזה יהיה בעל קרוס ששולט על אותה יציאה של המגבר (PREAOUT CROSSOVER ).

במקרה כזה יהיה לנו קרוס בעל שליטה על הLEVEL של היציאה ובעל פילטרים בהתאם לסוג המגבר.

 

שאנחנו בוחנים קרוסים של מגבר אנחנו צריכים לקחת בחשבון את הSLOPE שבו הקרוס חותך.

כלומר-אמרנו שהפילטר מנחית את העוצמה של אותם תדרים מעל או מתחת לנקודת החיתוך(בהתאמה לסוג הפילטר), עוצמת ההנחתה נמדדת בדציבלים(DB) כלומר, אנחנו נשאף להנחתה גבוהה ככל הניתן.

רוב המגברים הסטנדרטים פועלים עם קרוס בעל SLOPE של 6-12DB, כאשר מגברים איכותיים יותר פועלים עם קרוס של 12DB ומעלה(האיכותיים שבינהם ינחיתו אף ב24DB SLOPE).

ככל שנתון הSLOPE יותר גבוה ככה אנחנו נקבל הנחתה טובה יותר וכך נמנע מצבים שבוא האלמנט שאנו "מגבילים" אותו, ינגן תדרים שאנחנו ביקשנו להנחית.

זהו הסבר מינמלי לגבי הנושא, מכיוון שזה מה שאמור לעניין אותנו בקנייה, מעבר לכך יש מידע "עמוק" יותר בFAQ למי שמעוניין להרחיב בנושא.

 

6.התנגדויות. -או במילים עבריות "עכבה".

רוב האלמנטים שמיוצרים לשוק האודיו לרכב הם בהתנגדות של 4 אוהם, ההתייחסות להתנגדויות שונות היא לרוב כלפי סאב וופרים.

כאשר למה זה מעניין אותנו?

אם אנחנו מחברים אלמנט בעל עכבה נמוכה ממה שהמגבר יודע לעבוד איתה אנחנו יכולים לגרום נזק למגבר, למרות שלרוב המגברים הסטנדרטים היום יש מעגלי הגנה-פרוטקשיין, אנחנו מנסים להמנע כמה שפחות להביא את המגבר לעומס ומכאן לפרוטקשיין.

 

מה זה אומר מבחינתנו.?

כבר דיברנו על כך שאנחנו צריכים להתאים הספקי עבודה של מגברים לדרישות עבודה של אלמנטים.

כך אנחנו עושים גם עם עכבות.

כאשר יש לנו סאב בעל סליל בודד של 4 אוהם ,ודרישת הספק עבודה של 100 וואט RMS לדוגמא, אנחנו נצתרך לרכוש מגבר שיודע לתת את אותן 100 וואט RMS בעכבה של 4 אוהם(או יותר נכון להגיד 120-125וואט RMS ב4 אוהם-זוכרים RMS?).

ככל שההתנגדות=עכבה נמוכה יותר ככה המגבר יודע לתת עוצמה חזקה יותר, בגדול התיאוריה אומרת הכפלה בעוצמה של פי 2, אך בפועל מה שקורה זה פחות מכך עקב מגבלה של איכות הרכיבים במגבר.

לצורך העניין תיאורית -מגבר שנותן 50 וואט RMS לערוץ ב4 אוהם, אמור לתת 100 וואט RMS ב2 אוהם ,200 וואט RMS ב1 אוהם, וכן הלאה וכן הלאה.

 

למה זה חשוב לנו?

אם יש לנו סאב בעל DVC= DUAL VOIVE COIL=סליל כפול של 4 אוהם , ניתן לחבר את 2 הסלילים ב2 צורות- או במקביל או בטור, במקביל אנחנו מורידים את העכבה פי חצי, (אזי אומר 2 אוהם), ובטור אנחנו מעלים את העכבה פי 2 (אזי אומר 8 אוהם).

והוא בעל דרישת הספק עבודה של 500 וואט RMS, אנחנו נידרש לרכוש מגבר שיודע להפיק 500 וואט RMS ב2 או 8 אוהם.

אם יש לנו אלמנט DVC= DUAL VOIVE COIL=סליל כפול של 2 אוהם כל סליל, והוא בעל דרישת הספק עבודה של 1000 וואט RMS.

אנחנו נידרש לרכוש מגבר שיודע להפיק 1000 וואט RMS בעכבה של 1 אוהם, או בעכבה של 4 אוהם. (או יותר נכון להגיד 1200-1250 וואט RMS ב4 או 1 אוהם.).

ולאור תיאוריית הכפלת העוצמה כנגד ירידת העכבה, אנחנו נשאף לרכוש מגבר שיודע לעבוד ב1 אוהם, כי מבחינת הספק למצוא מגבר שיודע להפיק 1000 וואט RMS, ב4 אוהם, זה מאוד קשה .

 

ישנם אלמנטים בעלי יותר מ2 סלילים (ארבע לדוגמא QUAD VOICE COIL), ואז יש לנו את האופציה לחבר את הסאב במס' התנגדיות שונות, 2 חיבורים במקביל, 2 חיבורים בטור, חיבור בטור מול חיבור במקביל - הרעיון הכללי מובן.

 

ישנם אלמנטים בעלי התנגדיות "לא שגרתיות" כמו לדוגמא הסאבים של JL AUDIO, שעובדים עם סלילי של 3 אוהם(סליל בודד) או 1.5 אוהם( סלילים כפולים), ולכן תהיה בעיה למצוא מגבר שיודע להפיק את ההספק שהאלמנטים הנ"ל דורשים בגלל חישוב העכבות ביחס להספקים הנדרשים.

בפועל JL "פותרים את הבעיה" ע"י כך שהם משתמשים במגברים בעלי ספקי מתח מיוצבים- מה זה אומר?

שהמגבר יודע להפיק XXX וואט RMS בהתנגדות משתנה .

אין הרבה מגברים בשוק בעלי ספקי מתח מיוצבים , ומעט מאוד יצרנים משתמשים בטכנולוגיה הזאתי פרט לJL אודיו ופיניקס גולד ועוד כמה חברות .

בגדול זה מאוד יעיל, בגלל התאוריה שאומרת שככל שהספק העבודה עולה ככה עולה בהתאם העכבה, ובגדול אם אלמנט מוצהר XXX וואט RMS בהתנגדות X, בפועל תוך כדי עבודה ההתנגדות גוברת לX+1,X+2 והלאה, ולכן מגבר בעל ספק מתח מיוצב יוכל לתפקד טוב יותר עם אותו אלמנט מאשר מגבר "רגיל" אשר לא משתמש בספק מתח מיוצב.

יש חסרון לעניין?-כן!.

מגבר בעל ספק מתח מיוצב יודע לתת את אותו הספק במס' התנגדיות שונות, אזי אומר שאין לנו את אופציית הכפלת העוצמה כנגד ירידה בהתנגדות האלמנט, ולכן אם נרצה לחבר בעתיד סאב חזק יותר לא נוכל לתת לו את ההספק שהוא דורש מכיוון שהמגבר "מוגבל" מבחינת הספק לXXX המוצהר שהוא יודע לתת.

 

7. GAIN LEVEL- או השוואת מתח הכניסה למגבר.

אחד הנתונים החשובים ,ושיכולים לפתור הרבה בעיות בעתיד.

רוב הHU המודרנים לסוגיהם מוציאים אות בעוצמה של 2-4V, לרוב וישנם חלק שאף מוציאים 5-6.5-7-8V.

למה זה מאוד חשוב לנו?

כי לכל מגבר יש את הגבול שהוא מסוגל לקבל מבחינת חוזק אות, ככל שהאות חזק יותר כך "קל" יותר למגבר לעבד את האות ולהוציא אותו מוגבר עם פחות רעשים.

אם יש לנו HU שמוציא 8V פריאווט, אנחנו נשאף לרכוש מגבר שיודע לעבוד בתחום של עד 8V או אף מקדם בטחון ולרכוש מגבר שיודע לעבוד עד 9V ויותר.

בגדול, כמה שיותר הוא מסוגל לקבל ככה יותר טוב.

אומנם אמרנו שהHU הפופולרים מוציאים בין 2-8V פריאווט, ישנם מכשירים חיצוניים כמו ליין-דרייבר, אקולייזרים,קרוסים,מעבדים וכו' שיודעים להוציא סיגנלים גם בעוצמות של 9-10-13.5V אפילו, ולכן אנחנו נרצה לנצל את אותה עוצמה על מנת לקבל אות "נקי" יותר מהמגבר.

אנחנו צריכים לקחת את הגורם הזה בחשבון גם כדי למנוע מלתת למגבר "רגיש" למשל עד 5V, ואנחנו ניתן לו סיגנאל בעוצמה של 9V, אנחנו עלולים להזיק לו.

 

בגדול רוב המגברים עובדים היום עד 8V במתח כניסה של הסיגנאל, בחלק מהמגברים ישנו פוטנציומטר שמחלק את הטווח מתח כניסה על מנת לתת יותר "רגישות" בכיוון מתח הכניסה

לדוגמא:

מגבר שיודע לעבוד מ0.2-8V ובעל חלוקה ל3 דרגות:

1. 0.2-0.8V.

2. 0.8-2V.

3.2-8V.

מה קורה אם יש לנו סיגנאל של 2V?, עדיף לחבר אותו באופציה ה3 על מנת לקבל רגישות נמוכה יותר וככה נוכל לכוון לא חשש.

זכרו, כיוון לא נכון מוביל לקליפינג(עיוות) ועיוות לא רצוי מבחינתנו כי הוא יכול לגרום נזק לאלמנטים.

 

8.SNR= SIGNAL TO NOISE RATIO- יחס אות רעש.

נתון זה מאוד חשוב, הוא מתייחס ליכולת המגבר להוציא את האות המקורי רק בצורה מוגברת ללא הכנסת רעשי רקע מאחורי האות המקורי.

שוב, גם פה אנו נשאף לנתון כמה שיותר גבוה.

גם הוא נמדד בדציבלים (DB).

לדוגמא: מגבר בעל נתון SNR של 110 DB זה מאוד גבוה.

אגב, לרוב מגברי מונובלוקים מאופיינים ביחסי אות רעש יחסית נמוכים, הדבר פחות משמעותי מבחינתנו שאנו רוכשים מגבר מונובלוק מכיוון שלרוב יהיה מאוד קשה להבחין עד כדי לא שמיע , ברחשי רקע מאחורה האות המקורי כאשר הצליל נובע מסאב.

 

זהו חברים, אני מקווה שזה יעזור לכל מי שיזדקק למידע הזה היום או בעתיד.

 

אולי זה מה שיעזור לכם לתכנן את הרכישה העתידית, רק אל תשכחו בד"כ ככל שהמגבר איכותי יותר מבחינת הנתונים כך הוא בד"כ גם יקר, נסו למצוא את האיזון המתאים לכם, לא צריך להתשתולל עם הגברות מטורפות במידה ואין תקציב, אך לפחות נסו לקחת מה"מדריך" הזה כמה נקודות שיותר משמעותיות מבחינכם.

ותזכרו תמיד, אומנם לא תמיד תוכלו לחוש בהבדל הדק, אך שמרכיבים מערכת שכולה מורכבת מחלקים איכותיים יותר כך גם התוצאה הסופית תהיה.

אגב,מידע נוסף או מידע יותר לעומק על כל סעיף ניתן למצוא גם בFAQ.

ואם הדבר עזר לכם, אז זו התמורה שלי !.

 

לילה טוב,

ניר

וואו ניר. יש לך זמן אני רואה. יפה!

 

מתי אתה שומע את המערכת שלי?

עוד לא עברתי על המדריך אבל יפה על ההשקעה.

 

תמיר (במחשב של חבר).

אין מילים...תודה רבה בהחלט עזרתה לי

ניר סחתיין על ההשקעה אני מאמין שהמדריך יכול לתרום ולנדנש כמה דברים בעיקר אצל המשתמשים החדשים פה בתחום ובכלל.

ח"ח.

יש לי שאלה קטנה לגבי הספקים

 

 

בוא ניגד יש לי רמקול של 100 RMS ורמקול של 50 RMS ואני נותן להם הגבר מהרדיו דיסק של 20 RMS, באיזה רמקול ישמעו יותר חזק?

יש עוד הרבה פרמטרים מסביב המשפיעים על כך

אחד מהם לא פחות חשוב הוא נצילות-ככל שהנצילות גבוהה יותר כך תידרש הגברה בסיסית יותר להגברה נאותה של האלמנט..אבל כעיקרון ב50 וואט יפתח יותר...

א. המצב האמיתי בו יש להתייחס לנתון הספק של מגבר הוא CONTINOUS POWER

 

ב. מגבר קלאס A הוא יעיל מאד, אך צרכן זרם גדול. ונשמע בד"כ טוב מהאחרים.

ג. מגבר קלאס AB עובד בשיטת PUSH-PULL בו גל הסיגנל המוגבר מחולק בין שני טרנזיסטורים,

כאשר כל טרנזיסטור אחראי על חצי גל. ואילו בקלאס A טרנזיסטור אחד מבצע את הפעולה.

 

ועוד נתון חשוב, הוא התחום הדינמי - DYNAMIC RANGE של המגבר, שמושפע באופן ישיר מיחס אות לרעש, ומשפיע על DAMPING FACTOR . גם זה נמדד בדציבלים, וככל שגבוה יותר, טוב יותר.

בוא נבדיל רגע בין וואט לבין וואט RMS.

 

ה"רדיודיסק" שלך יודע להוציא 50 וואט *4, בפועל הוא מוציא בין 18-26 וואט RMS.

כלומר בכל מקרה לא ישמעו חזק.

אבל בכל אופן הרמקול של ה50 וואט RMS ישמע יותר טוב, מאשר 100 וואט RMS גם אם יש הפרש בנצילויות בינהם, לטובת ה100 וואט RMS.

יופי של מדריך, למרות שהוא נותן יותר רקע מאשר הסבר בקשר לאיזה מגבר לקנות.

עבודה נהדרת, קבל ח"ח.

ח"ח על המדריך, כל הכבוד.

עכשיו אני לא אשבור תראש!

תענוג.

 

ישר לעמוד ה FAQ.

 

חבל שלא עמדת על ההבדלים בין האיכויות של המגברים ואיך זה בא לידי ביטוי. נתונים יבשים זה הכל טוב ויפה, אבל יש סיבה שג'נסיס עולה פי כמה מה JBL-יקיר-הפורום, נכון?

ניר , באמת כל הכבוד . יהודה

המשך לשאלתי

מה לגבי וואטים רגילים ?...רמקול של 200 ישמע יותר חזק מרמקול 460 ? בלי מגבר כמובון..רק מההגברה של הרדיו דיסק

אבל בכל אופן הרמקול של ה50 וואט RMS ישמע יותר טוב, מאשר 100 וואט RMS גם אם יש הפרש בנצילויות בינהם, לטובת ה100 וואט RMS.

ניר ידידי,

א. ממש נהנתי לקרוא, אין מה להגיד שרק העשרתי מזה, ולמדתי עוד דבר או שניים.

ב. לפי מה שהבנתי ממה שכתבת אם יש לנו אלמנט עם נצילות גבוהה יותר מהשני (בואו נתייחס לדוגמא שדיברת עליה), וניתן לו פחות וואט ממה שהוא מסוגל לקבל, כמו בדוגמא שלנו, שאם ניתן לאלמנט של ה 50 RMS שהוא בעל נצילות גבוהה יותר, אז ננצל אותו יותר, ונפיק ממנו יותר מאשר ה-100 RMS בעל הנצילות הנמוכה יותר.. הלא ככה ? אני שואל כי אני מבולבל ביחס לתגובה שציטטתי למעלה.

 

שימי.