"טיול" מיאטה בקליפורניה

בשבוע שעבר קפצתי לביקור קצר בקליפורניה (מילפיטאס) לנסיעת עסקים של שלושה ימים, שלאחריהם נשארתי לטייל עוד יומיים וחצי בשביל הכיף. בחלק הראשון הייתי עם עמית לעבודה, עד יום רביעי בערב, אז לקחתי אותו לשדה התעופה, ואת הפורד טאורוס ששכרנו ביחד המרתי למאזדה מיאטה חביבה, דור שלישי, כסופה, ולצערי - אוטומטית, אבל זה מה יש.

המיאטה אגב לא עלתה לי יותר - ההשכרה של הטאורוס היתה לשבוע ושולמה מראש, אז עשו לי קומבינה והחליפו לי למיאטה ללא תוספת תשלום, כאילו זה ה-class c של הטאורוס. את ההחלפה עשיתי בשדה של סאן פרנסיסקו, אבל גם בשדה בסאן חוזה הציעו לי קומבינה דומה, אז זה כנראה לא כזה חריג. החברה אגב היא הרץ, ויש להם קטגוריה מיוחדת לרכבים מיוחדים - fun class, שכוללת את המיאטה. אגב התעריף היומי המלא אם שוכרים במקום (ולא עושים את ההזמנה מהארץ) עומד על כ-80 דולר בלבד, ממש לא נורא (המיאטה נחשבת רכב די זול בארצות הברית).

זאת פעם ראשונה שלי על מיאטה בפרט, ועל הנעה אחורית בכלל, והמטרה העיקרית היתה לנהוג, והרבה, כדי להתרשם מהרכב, ואולי לקנות פה אחד אחר כך.

כמו כל תייר טוב, הייתי חייב לשוטט קצת באזור סאן פרנסיסקו (טוין פיקס, הרחוב המפותל המשעשע - לומברד, וכמובן ביקור בצד השני של גשר הזהב לתפוס קצת תמונות של הגשר בשקיעה). בדרך גם גיהצתי קצת מיילים על האוטוסטרדות כדי לחסוך קצת זמן. אבל הכיף הבאמת גדול היה בכבישים הפחות ישרים...

ביום חמישי התחלתי בנסיעה קצרה מזרחית למילפיטאס (Calaveras Road למי שמכיר) - נוף מקסים, כביש פתלתל כמו שצריך. חבל רק שהוא נורא צר וברוב הדרך צמוד לצלע ההר - מה שאילץ אותי לנסוע די לאט, כי טעות קטנה שם יכלה להגמר בריסוק הרכב במקרה הטוב, וצניחה אל מותי במקרה הפחות טוב. אבל הנוף הפך את הנסיעה לשווה את הטירחה (ואת הדלק). אחר כך, יצאתי דרומה, דרך כביש CA-17, ואי שם באזור Los Gatos ירדתי מהכביש הראשי לאחד הכבישונים המתפתלים לכיוון Boulder Creek, ומשם דרך כביש CA-9 לכיוון Santa Cruz. את ההמשך עשיתי דרומה על כביש CA-1 הוא כביש החוף , עד (וכולל) ה-17 מייל של Monterey ו-Carmel. ב-17 מייל אימצתי לי הרגל משעשע שהמיאטה איפשרה - לחנות, לקום, לצלם את הנוף, להתיישב בחזרה, ולהמשיך לנסוע. כמעט ולא יצאתי מהאוטו. המזג אוויר המצויין איפשר לי להשאר עם גג פתוח כל הזמן - אפילו בערב. מסתבר שאם החלונות סגורים, הרוח כמעט ולא מפריעה גם בנסיעה בכביש מהיר עם גג פתוח - חביב ביותר.

ביום שישי, יצאתי שוב מזרחית למילפיטאס, הפעם לכיוון הר המילטון (http:// http://en.wikipedia.org/wiki/Mount_Hamilton_(California) ) דרך כביש CA-130, עד למצפה למעלה. גם פה הכביש לעיתים היה קצת מסוכן (צר ובלי שוליים), אז שוב נסעתי לאט, אבל הנוף שוב הצדיק את הכל. כמה חבל שכמעט ולא יכולתי לעצור בדרך כדי לצלם. ואז עשיתי טעות ניווט קטנה, ובמקום לחזור מההר לכיוון מילפיטאס (שזה היה התכנון המקורי), המשכתי בכביש שהפך ל-San Antonio Valley Rd. לא הייתי בטוח שזה הכיוון הנכון, כי המפה שהדפסתי לי מגוגל היתה בקנה מידה שלא פרט את שמות הכבישונים שיורדים מההר, אבל נראה לי יותר מעניין, אז המשכתי. בדיעבד, מזל שכך. גם כשהבנתי שאני בכיוון הלא נכון המשכתי בכל זאת, כי ממש נהנתי. כביש זה המשיך עוד מיילים רבים עד למפגש עם האוטוסטרדה I-5 ליד Patterson, כאשר הדרך רובה ככולה היתה מתפתלת, אבל לא על צלע הר (אלא בין הרים), ויחסית בפיתולים מתונים, מה שאפשר סוף כל סוף לנהוג כמו שצריך, כי אפילו את הפרות שעמדו על צד הדרך היה לי מספיק זמן לראות מראש. עם כל הכבוד לכבישי נס הרים בארץ, נהנתי פה הרבה יותר. אז גם הרהרתי קצת במחסור בגלגל רזרבי במיאטה דור שלישי - האזור כולו כמעט ולא מיושב, ואין קליטה לסלולרי, מה שגרם לי להקדיש המון תשומת לב לכל פגם אפשרי בכביש כדי להמנע מצרות.

משם, כדי להספיק להגיע לסאן פרנסיסקו, עליתי על I-5 (אחרי איזה בוריטו), משם דרך I-580 לכיוון אוקלנד ומשם לסאן פרנסיסקו. אפילו הספקתי לטייל קצת בעיר, לחצות את גשר הזהב ולצלם אותו בזמן השקיעה מהצד הצפוני, ולחזור את כל הדרך אל קופרטינו, שם פגשתי מכר לארוחת ערב במסעדה חביבה (BJ's), הסמוכה לקמפוס הענק של חברת אפל.

ביום שבת, לא נשאר לי הרבה זמן - הייתי צריך לתפוס טיסה מוקדם בצהריים. אז קמתי לפני שש בבוקר, כדי שאספיק להתארגן ולצאת בערך עם הזריחה (לא לבזבז שעות שמש). התחלתי בעוד גיחה ל-Calaveras, שהפעם היה שונה לגמרי - היה עוד ערפל של בוקר באזורים הנמוכים, וכשהכביש היה מטפס למעלה, הייתי מבצבץ החוצה מהערפל ורואה את הענן שמתחתי - מגניב ביותר. אחר כך בשל אילוצי הזמן יצאתי דרך האוטוסטרדה I-280 מערבה וצפונה לכיוון סאן פרנסיסקו, בכביש CA-92 חתכתי לכיוון החוף עד Half Moon Bay, משם דרך כביש CA-1 שוב צפונה עד Pacifica, ומשם דרך Sharp Park Rd חזרה לכביש I-280, דרכו ל-I-380 וישר לשדה התעופה של סאן פרנסיסקו. אבל בדרך, עוד על כביש CA-1, טיילתי באיזה שלב באחת העיירות על החוף, ובשלב מסויים הגעתי לכביש שהסתיים במגרש חנייה, והייתי צריך לעשות בו פרסה ולחזור. המגרש היה ריק, וממילא הייתי צריך לעשות פרסה, ואז זה קרה בטבעיות משעשעת - עשיתי קשת רחבה למדי, ותוך כדי הוספתי בעדינות עוד גז, עד שממש הרגשתי בהגה את ההחלקה מתחילה, ונשארתי על הגבול למשך עוד כמה חלקיקי שניה. זה לא היה אפילו דריפטון, אבל זה היה סימן לפוטנציאל של המיאטה שהייתי מת לנסות על מסלול מסודר (אולי בפעם אחרת). סיימתי את הפרסה הארוכה עם חיוך מרוח מאוזן לאוזן, ועם הערצה מחודשת למכונה החביבה.

סיכום דבר - אלו היו ה-660 מייל המהנים ביותר שעשיתי בחו"ל אי פעם. המיאטה היתה נוחה בצורה מפתיעה - בהתחלה תנוחת הישיבה הנמוכה היתה לי קצת משונה, אבל בדיעבד, אחרי שביליתי כמעט את כל הזמן בישיבה מאחורי ההגה, ממש היה לי נוח. גם יצא לי קצת לחוש את ההגה המאוד מוערך של המיאטה, למרות שאיזו ג'ימקאנה היתה יכולה להיות יותר מועילה בכיוון הזה, אבל הביטוח של ההשכרה לא ממש מכסה כאלה דברים.

ולשאלת השאלות - האם אקנה לי אחת?

נתחיל בבעד - הרכב הרבה פחות ספרטני מקרוב ממה שהפחידו אותי. אם לא משתוללים, לא מאבדים שליטה בכל סיבוב, וההגה עוזר לדעת מתי המגבלות קרבות. גם המושב כאמור הפתיע לטובה. נכון, תא המטען קטן, אבל הוא יכול להספיק לי ביום יום למעט מקרים נדירים (ואז אני בטוח שהרבה בעלי סדאן יסכימו לעשות לי טובה ולהחליף איתי רכב לקצת זמן). גם צריכת הדלק היתה לא נוראה. בהתחלה, שכבר אחרי יום הייתי צריך לתדלק, חשבתי שהמיאטה שותה דלק כמו משוגעת, אבל בשיקלול הדרך שעשיתי, ועוד רובה בהרים בהילוכים נמוכים, הצריכה היתה סבירה לחלוטין. גם כשבדקתי נתונים באינטרנט אחר כך נראה שהמיאטה צורכת דלק בערך כמו רכב משפחתי ממוצע. לגבי הגג - אף פעם לא התלהבתי ממש מגג נפתח (אני גם בעל עור בהיר למדי, אז השמש אינה בדיוק חביבה אלי), אבל זה היה יותר כיף ממה שחשבתי שזה יהיה. לגבי הבלמים - הם תיפקדו יפה ובעקביות, למרות שנהגתי שעות רבות, כולל דרכים לא קלות, ובלי הרבה מידי הפסקות. ואחרון חביב - המנוע - שהיה חביב למדי. לא איזה טיל בליסטי, אבל מספיק חזק כדי להיות מאוד מהנה. בין ההילוכים ה-2 וה-3 היה לי טיפה חסר משהו, אבל זאת ממילא התיבה האוטומטית, אז אני לא לוקח את זה כקנה מידה לגבי הגיר הידני.

אבל מה לעשות, יש גם את הנגד. בשבוע הספציפי הזה, כאילו דווקא, גנבו לשניים מקרובי משפחתי הקרובים את הרכבים. ההסתברות לצירוף המקרים נמוכה באופן מגוחך, אבל זה הספיק כדי להזכיר לי איפה אני חי (כרגע בכפר סבא - שזה הרבה יותר מידי קרוב לקו הירוק). ושלא נדבר על טפילים, ונדליזם ועל מחירי הביטוח למיאטה בארץ.

אז מה ההחלטה - עדיין אין. מצד אחד, רכב מצויין, שיכול להתאים לי. אבל מצד שני, אין לי כח להסתובב בפראנויה כל היום ולישון עם עין אחת פקוחה מחשש שיחבלו לי ברכב או יגנבו אותו.

אוף. אם רק היתה לי חניה מקורה בכל מקום שאני הולך אליו, או לחילופין אם היתה לקליאו ספורט הנעה אחורית...

ניר

נשמע אחלה טיול.

בעניין צריכת הדלק, למה ציפית שהמיאטה תצרוך דלק כמו משוגעת?

המנוע הוא מנוע 2 ליטר אטמוספרי נורמלי לגמרי ומורכב באוטו קל למדי.

באמת שאין שום סיבה שהאוטו יצרוך יותר דלק ממשפחתית 2 ליטר נורמלית.

מוטי

נשמע אחלה טיול.

בעניין צריכת הדלק, למה ציפית שהמיאטה תצרוך דלק כמו משוגעת?

המנוע הוא מנוע 2 ליטר אטמוספרי נורמלי לגמרי ומורכב באוטו קל למדי.

באמת שאין שום סיבה שהאוטו יצרוך יותר דלק ממשפחתית 2 ליטר נורמלית.

 

מוטי

בסוף היום הראשון כבר הייתי צריך לתדלק, וזה נראה לי מוגזם. רק אחר כך שהימרתי גלונים לליטרים, ועיקלתי כמה בעצם נסעתי, הבנתי שהצריכה בעצם סבירה ביותר.

ואכן, היה אחלה. ממש לא התחשק לי לחזור

ניר

ומה עם מעט תמונות?

ומה עם מעט תמונות?

עוד לא היה לי זמן "לפרוק" את התמונות. זה מה שקורה שלוקחים קצת חופש.

נשתדל להעלות כמה בימים הקרובים.

ניר

וואו, לא חשבתי שאני אראה פה מישהו שכותב יותר ממני על הטיולים שלו אבל הצלחת .

נשמע סבבה, אני מבין שאפילו במגרש הריק ההוא לא ממש הרשת לעצמך להחליק קצת, אה ? לא נורא.

אגב, 80 דולר נחשב זול ? כפי שאמרת, סה"כ לא רכב מאוד מיוחד או יקר אז הייתי אפילו מצפה לפחות.

תעלה תמונות.

ניר

וואו, לא חשבתי שאני אראה פה מישהו שכותב יותר ממני על הטיולים שלו אבל הצלחת .

נשמע סבבה, אני מבין שאפילו במגרש הריק ההוא לא ממש הרשת לעצמך להחליק קצת, אה ? לא נורא.

 

אגב, 80 דולר נחשב זול ? כפי שאמרת, סה"כ לא רכב מאוד מיוחד או יקר אז הייתי אפילו מצפה לפחות.

 

תעלה תמונות.

 

ניר

לא הרשתי לעצמי להחליק יותר מידי, כי אני לא חושב שאחרי יום וקצת עם הרכב אני מכיר אותו מספיק. זה משהו שאני צריך לנסות במגרש יעודי קודם כל, כאשר הדבר היחיד שאני יכול לסכן זה קונוסים (שגם ככה כבר לא כל כך אוהבים אותי), ורק כשאלמד להכיר את התגובות שלו מספיק טוב, אדע מתי אפשר להרשות לעצמי קצת יותר.

ולגבי ה-80 דולר - זה התעריף היומי בלי שום מבצעים, ובלי להזמין מהארץ (יוצא יותר זול). לצורך ההשוואה הטאורוס עולה באותם תנאים 60 דולר ליום, כך ש-80 זה באמת לא הרבה יותר. המידע נגיש מהאתר של הרץ, למי שרוצה להתעמק קצת יותר בפרטים.

והתמונות יגיעו בהמשך... מבטיח.

ניר

חשבת שמיאטה תהיה ספרטנית? לא הדגם הנוכחי ולא הקודם יכול להקרא ספרטני, מעניין מאיפה הגיעה התפיסה הזאת.

בכל מקרה, לו רק לא היינו גרים במדינה תחת מצור, כל אחד מאיתנו היה יכול לעשות טיול כיף שכזה.

באירופה, נניח -

להכנס למיאטה, לפתוח את הגג, ולצאת לטיול נהיגה של שבוע במיטב ארצות אירופה; בלילות עוצרים ב-B&Bs, ואת הבקרים פותחים בארוחת בוקר מקומית וטובה.

ואם חייבים לעבור בגרמניה, אז החבר'ה שם היו מספיק מתחשבים בשביל לדאוג לכבישים רבים ללא הגבלת מהירות - על מנת שנוכל לברוח משם כמה שיותר מהר.

בקיצור, ביאסת אותי. ותקנה מיאטה, וונדליזם נפוץ ללא קשר לרכב (אם כבר הזכרת קליאו ספורט, לי חרטו גם קליאו ספורט וגם מיאטה).

כיף לקרוא. אבל בטח עוד יותר כיף לבצע.

אגב, לא יותר זול לשלוח ה"פ למוטי לפני היציאה ולשאול ממנו את אחת המיאטות שבצי?

איזה כיף לקרוא

ניתקת לה לפעמים את בקרת אחיזה? אומרים שיש הבדל גדול. אבל דורש יותר זהירות ועדינות כמובן.

אני לא יודע איך NC אבל 2 דורות הראשונים לא נימצאים ברשימץ מועדפים של גנבי רכב (טפו טפו טפו)

גנאדי

עומר - הכל יחסי. לפחות לפי ההגדרה המילונית המיאטה היא אכן "ספרטנית". אפשר לטעון שפחות מהדור הראשון, אבל בטח יותר מרוב הרכבים שנוסעים פה על הכביש.

ונכון שונדליזם זאת לא בעיה יחודית למיאטה (גם על הפונטו שהיה לי חרטו), אבל אם ונדליסטים קורעים לי את הגג במיאטה הנזק הרבה יותר חמור משריטה בצבע.

Croc -לא ראיתי שום מפסק/כפתור שרמז על ניתוק בקרת יציבות, ולא ראיתי שום נורה שרמזה שיש בכלל בקרת יציבות (אמורה להיות אחת שנדלקת בזמן ההתנעה לביקורת - ככה זה לפחות במקומות אחרים). לא התפרעתי, אז לא היה מקום לבקרת יציבות להכנס, אבל באמת שלא הייתי מהמר שהיתה אחת. לכל מיאטה דור שלישי יש בקרת יציבות או שזה משתנה בהתאם לשוק?

עריכה: אופס. כתבת בקרת אחיזה ולא יציבות. אבל גם את זה לא ראיתי, ובטח שלא הייתי מרגיש - לא ניסיתי זינוקים מי יודע מה. גם התיבה האוטומטית קצת ישנונית בהתחלה - לא תקבל פרפורים יותר מידי...

ניר

ניר,

רבבאק, מה ספרטני בה?

יש שם יותר צעצועים וכפתורים ממזדה 3 או פורד פוקוס.

או שאולי לארץ מביאים גרסא הכי מאובזרת עם רדיאו דיסק של BOSE ומלא כפתורי שליטה על ההגה.............

סליחה על ברורות - יש הבדל בין בקרת אחיזה ובקרת יציבות? חשבתי שזה אותו דבר .......... אבל עכשיו אני שם לב שיש 2 מונחים שונים............

גנאדי

כמו ש-Croc אמר, ה-NC קצת יותר מאובזרת מרוב הרכבים שנעים כאן על הכביש (קנסון, מערכת מובנת עם צ'ינג'ר, 7 רמקולים ושליטה מההגה, בקרת אקלים, בארה"ב גם קרוז קונטרול - וגולת הכותרת: 4 מחזיקי כוסות ברכב בעל 2 מקומות ישיבה).

ברכב שנהגת עליו לא היתה מערכת DSC (שמגיעה גם עם בקרת משיכה) ,כיוון שבארה"ב זאת אופציה - בעוד שבארץ (ויתכן שגם באירופה) היא סטנדרטית.

ניר - אני שמח לשמוע על הטיול המהנה שלך!

לגבי וונדליזם - זה יכול לקרות בכל רכב, נכון שהמיאטה מושכת תשומת לב, אבל דווקא קריעת גג היא לא הדבר הנורא ביותר.

למה?

כי אתה משלם השתתפות עצמית ומקבל גג חדש.

שריטות אתה כבר תשבור את הראש (כן לתקן, לא לתקן...?).

לגבי גניבה - מיאטה ממש לא גניבה בארץ, מעבר לכל האזעקות / עלוקות / קודנים / מע' איתור שמכריחים אותך לשים בארץ... אין מה לעשות לגנב עם מיאטה גנובה... IT'S A LANTIS למען השם! כבר עדיף לו לגנוב לאנטיס!

הדור השלישי של המיאטה ממש לא ספרטני, אני אישית הייתי כבר קורא לו "מפנק", סה"כ הוא מאוד מאובזר.

גם הדור השני לא כל כך ספרטני, השאלה כמובן בהשוואה למה.

וההבדל בנהיגה עם ובלי בקרת אחיזה - זה כמו לנהוג על שני רכבים שונים. לטוב ולרע.

טוב לדעת שאני לא פעור עד כדי כך שלא שמתי לב למערכת בקרת אחיזה

רק כדי להיות בטוח במאה אחוז - אז בארץ יש בקרת יציבות (נגד סחרור) או בקרת אחיזה (נגד פרפור)? אני מניח מהסלידה הגדולה שאתם מתכוונים ליציבות, אבל רק רציתי להיות בטוח.

ולגבי ספרטני או לא - נכון, אפשר לומר שיש לא מעט אבזור, אבל בספרטני נכנסים גם דברים כמו מחסור בגלגל רזרבי כדי לחסוך משקל, וכד'. שוב - הכל יחסי. בל נשכח שאמרתי שהרכב לא ספרטני כמו שהפחידו אותי - אולי מה שקראתי שרמז על ספרטניות עודפת התייחס לדגמים הישנים. לא משנה.

ואגב מחזיקי הכוסות - זה באמת משעשע נורא שיש מקום לכל כך הרבה כוסות... אבל דווקא מצאתי את חלקם שימושיים למדי בטיול - זה שבדלת לידי התאים בול למצלמה הקצת מגושמת שלי (Canon A70), וזה שבדלת הימנית התאים יופי לבקבוק מים שעזר לי לא למות בדרך מהתייבשות (שעות על גבי שעות בדרכים עם גג פתוח תחת השמש)

ניר