כמה עולה רנו פלואנס לחברת הליסינג?

גם אם אולי היבואנים עומדים בדרישות החוק, הם עונים על הגדרת אוליגופול, וצריך להוסיף לחוק טיפול באוליגופולים.

יש חוק הגבלים עסקיים.

אלו הגדרות נזילות. קשה להגדיר את שוק הרכב כאוליגופולי, כי (1) מספר שחקנים, (2) שחלוקת המכירות ביניהן דינמית.

הפרשנות שלי ושל ישה הגיונית. פשוט אי אפשר לבודד את הנתון שאתה מחפש מהדוחות.

מה לגבי קידום חקיקה, על מנת שמחירי הרכבים לחברות הליסינג יתקרבו כמה שיותר לאותם מחירי מחירון המוצעים לאדם הפרטי?

חברות הליסינג לא כל כך חוגגות...

כל חוק כזה מצריך בירוקרטיה ופיקוח ויוצר שוק מלאכותי. אז צצים כל מיני עיוותים אחרים וקומבינות.

עדיף לחפש פתרון מבני, כזה שיכניס יותר תחרות.

מה בדיוק, באמת שלא התעמקתי, מעבר לקרוא את דוח זליכה (ממליץ).

יהודה

מהזיכרון

מחיפוש בגוגל

מעולם שום ממשלה לא קבעה אחוז רווח.

מספיק שהמנכ"ל/ הבעלים ייקח משכורת של מיליון ש"ח ליום ...

המקסימום זה מחיר לצרכן מפוקח על מוצרי יסוד.

אתה ממציא.

 

ארידור הפחית את המיסוי לרכב עד 1300 סמ"ק בלי כל התניה מה יהיו מרווחי היבואן.

יהודה

 

מהזיכרון

 

מחיפוש בגוגל

 

מעולם שום ממשלה לא קבעה אחוז רווח.

 

מספיק שהמנכ"ל/ הבעלים ייקח משכורת של מיליון ש"ח ליום ...

 

המקסימום זה מחיר לצרכן מפוקח על מוצרי יסוד.

קודם אתה מתבטא בצורה בוטה ופוגענית ואח"כ מתברר שאתה מסתמך על הזכרון שלך ועל אמירות כוללניות על הממשלה, שלא בהכרח נכונות.

בעצם מדובר פה במה שאתה זוכר מול מה שאני זוכר. במצב כזה רצוי שתגלה קצת צניעות ולא תצא בהתקפה חריפה על אחרים.

מקווה שלא תחזור על כך בעתיד.

לגופו של ענין , זה מה שאני זוכר. יתכן שאני טועה, אבל באותה המידה יתכן שאתה טועה.

יהודה

.

יהודה

מתנצל אם נפגעת זו לא הייתה כוונתי.

עדיין לעצם הנושא , לא הסתמכתי רק על זכרוני אלא גם על חיפוש בגוגל ( אתה מוזמן לחפש לבד )

וכמי שעסק במיסים וכספים , הגבלה של רווח ניתנת ליישום אולי באופן תיאורטי , מעשי אין שום דרך ליישם את זה

מה שנהוג היה לעשות זה לפקח על המחירים של מוצרי יסוד כפי שכתבתי מקודם.

דווקא בזה ישה אתה טועה. כל נושא מחירי העברה וה -BEPS, עוסק בדיוק בהגבלת רווח, אם כי בהקשר של עסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים.

וזו דווקא הקבלה מעניינת: מניעת הסטת רווח מטעמי מס = מניעת הסטת רווח מהחברה (society) ליבואן? כנראה שזה ללכת רחוק מידי, אבל לגבי העסקאות בין גופים קשורים בענף - זהו כר פורה למדי כנראה.

אולי תהיתי

ההשוואה היא לא השוואה.

המדינה לא מגבילה את הרווח שלך להיפך

תובעת את חלקה ברווח יותר גבוה מאשר בספריך, כי את הרווח העברת למקום בו המיסוי יותר נוח.

איזה הגיון יש לרשויות המס להקטין את רווחיך?

וכמו שכתבתי קודם

נגיד שיגבילו את הרווח הנקי ל 10% מהמחזור. איך ניישם? את הרווח נדע רק בסוף השנה?

יצטרכו גם להגביל את השכר של כל בני המשפחה של הבעלים ועוד טריקים ושטיקים

שכ"ד על אולמות התצוגה ששייכות לחברת הנדל"ן של המשפחה וכו' וכו'

בקיצור חלומות באספמיה.

אני לא מכיר הגבלה כזו

אתה מכיר?

בויכוח על הזיכרון בין יהודה לביני

יש לך מה לתרום?

רק תיקנתי את מה שאמרת, לא אמרתי שזה הפתרון הנכון למקרה.

יהודה

 

מתנצל אם נפגעת זו לא הייתה כוונתי.

 

עדיין לעצם הנושא , לא הסתמכתי רק על זכרוני אלא גם על חיפוש בגוגל ( אתה מוזמן לחפש לבד )

 

וכמי שעסק במיסים וכספים , הגבלה של רווח ניתנת ליישום אולי באופן תיאורטי , מעשי אין שום דרך ליישם את זה

 

מה שנהוג היה לעשות זה לפקח על המחירים של מוצרי יסוד כפי שכתבתי מקודם.

ישה אתה צודק לגבי המיסוי בתקופת ארידור, אולם למה היה נהוג לעשות לגבי מצרכי יסוד ?

רק לפני כשנתיים הוחזרו השמנת וגבינה כלשהיא לפיקטח בגלל שולי רווח כדולים

ואתמול או היום היה כתוב שהמדינה מתחילה בבדיקה של שולי רווח בירקות

Sent from my Lenovo K50-T5 using Tapatalk

ב99% מהמקרים שהמדינה מתערבת בכלכלה זה הופך לקלקלה.

בשנים הראשונות למדינה , היה צריך לעודד יזמים להקים מפעלים לספק תעסוקה.

אחת השיטות הייתה שיטת הקוסט פלוס.

אנחנו נבטיח לך רווח אתה תקים את המפעל ותספק תעסוקה.

מי שלימד אותי ביקורת חשבונות היה בזמנו מנהל הכספים של נמל חיפה.

בתקופת החורף הנמל היה סתום ,הפועלים שובתים לקבל תוספות שכר, והכל בשיא עונת ייצוא פרי ההדר שדרשה שטחי איחסון גדולים ביותר .

לכן הנמל היה מחייב בדמי אחסנה גבוהים ביותר כדי שהיבואנים יוציאו את הסחורות מחוץ לנמל.

וראה זה פלא כל אלה שעבדו בשיטת הקוסט פלוס שילמו בשמחה את דמי האחסון הגבוהים, כי על כל לירה שהם שילמו לנמל ( למדינה ) הם קיבלו לירה ועשרים גרוש מהמדינה.

דרך אגב, גם היום כביש 6 יש לו הבטחה לרווח /רווחיות מסויימת.

מכיון שישה וגם ירון-נחום בדיעה הפוכה משלי, אני מקבל את דעתם שמה שזכרתי לא נכון, כלומר הורדת המס על המכוניות בראשית שנות ה80 לא היתה מותנית בהפחתת רווחים של היבואנים.

עם זאת, לדעתי זהו פתרון טוב למצב הנוכחי של כשל שוק במחירי רכבים פרטים, כלומר טוב יעשה שר האוצר אם יכריז על הורדת מס על קבוצה מסוימת של רכבים, המותנית בקיצוץ של רווחי היבואן.

יהודה

יהודה

פגיעה כפולה בהכנסות ממיסים

גם פחות מיסים על המכוניות , גם פחות מס הכנסה על רווחי היבואנים.

את הקשיים ליישם את השיטה כבר כתבתי בהודעות קודמות.

מהיכן יבואו המיסים החסרים?

יהודה , כפי שאמר ישה מעלי,

לאיזה רווח אתה מכוון? רווח גולמי, רווח תפעולי, לאחר הוצאות הנהלה וכלליות, לאחר הוצאות מימון?

מה תעשה אם חברת הנדלן שמחזיקה בנדלן של מחסני הערובה תעלה את מחיר השכירות לחברת הרכב (מבנה שקיים במספר חברות ששתי החברות שייכות לאותם בעלים)

Sent from my Lenovo K50-T5 using Tapatalk

מהיכן יבואו המיסים החסרים?

נדמה לי שכתבתי על כך קודם (אבל הזכרון שלי לא משהו בתקופה האחרונה). הנחת המס לרכבים אלה תגרום להעלאת מס ברכבים יקרים יותר כדי שהכנסות המדינה ממיסים לא יפגעו. לכן צריך לצמצמם את קבוצת הרכבים שיקבלו הנחה ולמקד אותה לרכבים שבאמת צריכים גם אם הם לא הרכבים שאנשים היו רוצים.

לדעתי יש להתמקד ברכבים הקרוים מיקרו-ואנים שהנפח הפנימי שלהם גדול ומתאים למשפחה , אבל מחירם נמוך יחסית, כמו למשל:

-הונדה ג'אז

- ניסאן נוט

-טויוטה ספייס וורסו

-פורד בי-מאקס

-קיה וונגה

-יונדאי ix20

נניח שלאחר רפורמת מס כזו:

50 אלף רכבים כאלה ימכרו בשנה

10 אלפים הנחת מס פר רכב

500 מיליון הנחת מס כוללת 50*10=

150 אלף רכבים יקרים יותר ימכרו בשנה

3.33 אלף ש"ח תוספת מס לרכבים היקרים יותר

500 מיליון תוספת מס כוללת 150*3.33=

כך שמבחינת סה"כ המיסים המצב לא משתנה.

לגבי הפסד מס הכנסה מהיבואן אין לי מספרים. האם אתה יכול להציע?

יהודה , כפי שאמר ישה מעלי,

לאיזה רווח אתה מכוון? רווח גולמי, רווח תפעולי, לאחר הוצאות הנהלה וכלליות, לאחר הוצאות מימון?

מה תעשה אם חברת הנדלן שמחזיקה בנדלן של מחסני הערובה תעלה את מחיר השכירות לחברת הרכב (מבנה שקיים במספר חברות ששתי החברות שייכות לאותם בעלים)

ואיך מחשבים את המחיר הכולל בפיקוח של לחם או גבינה או דלק?

לצורך זה פיקוח על גבינה או לחם שווה לפיקוח על רווח פר מכונית ואפשר להשתמש באותו המנגנון.

יהודה

^^

יהודה ,

יש כל כך הרבה חורים בהצעה שלך.

למשל הנחה במס לרכבים זולים,

ניקח לדוגמא ניסן נוט. מה ימנע מחברת קרסו , לכאורה , לגשת ליבואן , להגיד לו , בוא תעלה את המחיר של הנוט ב 5000 ש"ח ותורידי לי במקביל תעשה לי הנחה על דגם אחר, כך שיתקזז. ובכך מנפחים את ההוצאה.

לגבי הרווחים , על קרטל הלחם שמעת ?

ובעיתיות נוספת, בגבינה , לחם חומרי הגלם זהים ופשוטים ואפשר עוד לחשב עלות ולהשוות בין מספר יצרנים

לעומת זאת כל רכב נקנה ממקור אחר והם לא זהים ולכן יכולה להיות שונות גדולה,

וכמו שאמר פעם נחמיה שטרסלר, כאשר המחיר לא מפוקח , על היבואן לשכנע כל לקוח שהמחיר הוגן ולא מנופח

כאשר המחיר מפוקח , צריך לשכנע פקיד אחד בלבד.