שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

לא, אתה אשם בזה שלדעתך ישות משפטית כמו חברה או תאגיד או התאחדות יכולה לבצע בעצמה מעשים פליליים

כי אחרת אני באמת לא מבין איך אתה מסוגל לגלגל עיניים ולטעון שזה לא בדיוק אותו דבר.

וכמובן ששוב אתה תדלג על השאלות הקשות.

-------------------------------

ולפינת תעלומת היום:

* לפיד אומר שמצד אחד ימליץ על כל מועמד שיקבל את מצע המפלגה למחירי הדיור ונגד שחיתות.

* מצד שני יעשה הכל כדי שנתניהו לא יהיה ראש ממשלה. (לליכוד נניח 23 מנדטים לפי הסקר שראיתי עכשיו)

* מצד שלישי לא ימליץ על המחנה הציוני כי זו מפלגת שמאל. (למחנה הציוני נניח 25 מנדטים לפי אותו סקר)

* מצד רביעי לא יישב בממשלה שתבצע שינויים בחוק הגיוס, לימודי ליב"ה וכו' (משמע חרדים => עוד 14-16 מנדטים בערך).

סה"כ נשאר ללפיד במקרה הטוב 58 ח"כים ש-12-14 מהם זה הרשימה הערבית, מעניין אם הוא יתמוך בהקמת ממשלת בנט-יש-עתיד-כחלון-מר"צ-ערבים-ויחד ועדיין זו תהיה ממשלת מיעוט?

השיח הרדוד שהולך בבחירות האלה זה משהו, כולם בטוחים שאנחנו חבורת טיפשים שלא זוכרים מה הם אמרו אתמול.

אני אפתור לך את התעלומה. יש עתיד יהיו המפלגה הכי גדולה לאחר הבחירות כך שהוא לא יצטרך להמליץ על אף אחד .

זורם איתך אמיר.

נניח 20 מנדטים לליכוד ולמחנה הציוני כ"א אבל בלי אפשרות להקים ממשלה, מגניב? מגניב.

צריך לבחור אם הולך ימינה והליכוד יישב אצלו בממשלה (+20 מנדטים) עם בנט (15-16) ויחד (4-5) פחות או יותר 61 ח"כים, אבל בעייתי כי יש עתיד הצביעה לפסול את מרזל.

הולך למרכז ומנסה להכניס תחת כנפו את הליכוד והמחנה הציוני (ואז יכול נניח להגיע ל-61 ח"כים עם 3 מפלגות בלבד - זה יהיה הישג מטורף) - אבל בינינו עם 3 מפלגות פחות או יותר באותו גודל זאת מלחמת עולם של אגו, אולי אפילו רוטציה כלשהי.

הולך לשמאל ומנסה לאגד את המחנה הציוני עם מר"צ (וצריך למצוא לעצמו חברים נוספים, כי זה לא מגיע אפילו ל-50 מנדטים).

הרי אתה מסכים איתי שבתור ראש ממשלה הוא לא יוותר על חוק הגיוס וכו' נכון? מה שפוסל אוטומטית את החרדים (14-16), הערבים לא בדיוק נכנסים לממשלות אי פעם (12-14) וסה"כ יש לו 26-30 שלא משנה מה לא ייכנסו לממשלה שלו.

ואז כמובן מתחילים משחקי הכיסאות, מר"צ לא יהיו בממשלה אחת עם בנט ולא עם יחד וכו'

אתה תופר חליפות, בוא נחכה לתוצאות.

תפרתי את החליפה לפי הבד שאתה הבאת לי

ליאור, את הפרשנות המשפטית והשאלות הקשות שלך אתה צריך להפנות לרשויות החוק. הם אלו שבחרו לא לראות בטופורובסקי חשוד עד עכשיו. ככל הידוע לי, גם איציק שמולי כלל לא הוזמן לחקירה עד עכשיו. עובדתית, נכון לרגע זה, הם לא בחרו בפרשנות המשפטית שלך. עובדתית, למרות הטעונים המוקצנים והמשכנעים שלך, איש לא הציג את טופורובסקי כחשוד. חבל.

עובדות. משהו שכדאי להתבסס עליו לפעמים, בזמן שאתה ממציא תוכניות רדיו או מייחס למשטרה משפטים שאתה כתבת ומאשים אותם בניסוחים לא ברורים או מציג פרשנויות משפטיות שלא ממש מסתדרות עם התנהלותם של אנשי אכיפת חוק, שופטים וכו'.

יאללה, פרשתי, לפני שינעלו את השרשור.

ליאור, את הפרשנות המשפטית והשאלות הקשות שלך אתה צריך להפנות לרשויות החוק. הם אלו שבחרו לא לראות בטופורובסקי חשוד עד עכשיו. ככל הידוע לי, גם איציק שמולי כלל לא הוזמן לחקירה עד עכשיו. עובדתית, נכון לרגע זה, הם לא בחרו בפרשנות המשפטית שלך. עובדתית, למרות הטעונים המוקצנים והמשכנעים שלך, איש לא הציג את טופורובסקי כחשוד. חבל.

תיקון טעות - הם לא בחרות בפרשנות המשפטית שלך.

עדיין לא ענית על השאלה , האם תאגיד יכול לבצע עבירות מבלי שעובד בו יבצע עבירות?

עובדתית הכוונה כמובן.

עובדות. משהו שכדאי להתבסס עליו לפעמים, בזמן שאתה ממציא תוכניות רדיו או מייחס למשטרה משפטים שאתה כתבת ומאשים אותם בניסוחים לא ברורים או מציג פרשנויות משפטיות שלא ממש מסתדרות עם התנהלותם של אנשי אכיפת חוק, שופטים וכו'.

 

יאללה, פרשתי, לפני שינעלו את השרשור.

עובדתית, אתה פשוט בורח שוב ושוב משאלות, אתה מתעלם מהשאלות הקשות וכותב חצאי דברים. פעם אחת תענה כשאתה בפינה.

יהודה, קשה לי להשוות לסינגפור, כי אני יודע עליה מעט מדי (ונראה לי שהתבלבלת בקישור לכתבה). .

מי אמר שיש קשר בין גובה ההשקעה הלאומית בחינוך ובין הצלחת תעשית ההיטק או הצלחות אחרות?

 

ככאשר שרת החינוך יולי תמיר ביקרה בסינגפור התברר לה כי שם יש הרבה יותר תלמידים בכיתה מאשר בארץ, ובכל זאת ההישגים שלתלמידי סינגפור במבחנים בינלאומים גבוהים יותר מאשר של תלמידי ישראל. .

במקרה הזה הקישור דווקא נכון. חפש בדף את השם "יולי תמיר" ותגיע לכתבה המאוד מענינת של מורה ישראלית שגרה בסינגפור וילדיה למדו שם. הניתוח שלה מענין וחושף צדדים חיובים וגם שלילים שם.

במקרה הישראלי, תעשיית ההייטק המהוללת שלנו לא הייתה קיימת בכלל, ללא בסיס אקדמי חזק ביותר, ללא מחקרים שנעשו שם, אקדמאים שהתגייסו לצהל והקימו שם את התשתית של היחידות הטכנולוגיות השונות.

אני מרשה לעצמי לחזור:

לדעתי (החובבנית) באופן כללי מה שהממשלה עושה הוא לקלקל. ההצלחה של הכלכלה הישראלית היא בגלל קבוצה קטנה של אנשים מקורים ויחודים, ואינה קשורה כלל לבתי הספר בארץ.

אותם מאות או אלפים אנשים יחודים, סוחבים את כולנו למעלה. לדעתי אין קשר למערכת החינוך אלא שיש אצלינו קבוצה של אנשים פשוט מוצלחים, ואין לי הסבר מדוע זה כך. עוד הרבה לפני עידן ההיטק, ישראל היתה מובילה עולמית בחקלאות כמו טכנולגית השקיה (טפטפות), תנובת החלב של הפרות, מדריכים של משרד החקלאות שיזמו ודחפו גידולים חדשים טובים יותר. במלחמת העצמאות ובעשורים שאחריה היינו צריכים להתגונן מפני מדינות ערב שהיה להם כמות גדולה של נשק טוב, והצלחנו לפתח ולהשביח גרוטאות של נשקים וציוד לחימה לרמה שאפשרה לנו לעמוד בפני הצבאות הערבים ואפילו לנצח אותם. אם חוקרים את המקרים האלה מוצאים מאחוריהם יחידים שיזמו ודחפו. אין לזה שום קשר להשקעה במערכת החינוך, בתנאי כמובן שהמערכת לא מאוד גרועה. כמובן שטוב לשמור על רמה מתאימה של מערכת החינוך אבל לא צריך לקונן על כביכול מצבה הגרוע כיום ולנבא הידרדרות עתידית. אלה בסה"כ ספינים של גופים אינטרסנטים. שים לב מה השכר הגבוה של בכירים מנהלתים באוניברסיטה ותבין מה הסיבה ללחצים האלה.

ועוד הוכחה שהפרטת החינוך יכולה להיות טובה. לפי עיתון הארץ מהיום: "כשראש העיר שיקגו חשף את תוכניתו למערכת החינוך העירונית, המורים יצאו לשביתה הראשונה שלהם זה 25 שנה .לבסוף הצדדים התפשרו, מצב החינוך הציבורי בעיר משתפר -

"אף לא משפחה אחת צריכה להידרדר לעוני רק מכיוון שהיא רוצה להעניק לילדיה הזדמנות להגשים את החלום האמריקאי", אמר רם עמנואל, ראש העיר שיקגו, בארוע להצגת תוכניתו לחינוך בעיר, שהתקיים בתחילת ינואר.

באותו היום בטנסי, הכריז נשיא ארה"ב, ברק אובמה, על תוכניתו להעניק לתלמידים מסוימים פטור משכר לימוד בקולג'ים קהילתיים. לדברי עמנואל, הבית הלבן חיקה את שיקגו, שהשיקה באוקטובר 2014 את תוכנית המלגות סטאר, המשלמת לבוגרים המוכשרים ביותר של מערכת החינוך הציבורית בעיר את שכר הלימוד בקולג'ים קהילתיים.

עמנואל רוצה שיותר תלמידים יירשמו למכללות, ילמדו קורסים בעודם בשנה האחרונה בתיכון, ואם יעברו אותם, יקבלו נקודות זכות - מה שיסייע לצמצום עלויות שכר הלימוד מאוחר יותר. בעזרת תרומה בסך חצי מיליון דולרעל פני שלוש שנים מטעם ג'נרל אלקטריק (GE), התוכנית תצמח מכמעט 2,500 תלמידים השנה ליותר מ–6,000 בשנה הבאה.

כמה מההחלטות הקשות ביותר שעמנואל היה צריך לקבל בכהונתו הראשונה נגעו לבתי ספר. הוא דרש ששכר המורים ייקבע על פי הישגים, קידם את הארכת יום הלימודים (כיום הוא נמשך רק 5:45 שעות), ורצה לסגור 50 בתי ספר ריקים למחצה בשכונות העניות. המורים בשיקגו פתחו בשביתה הראשונה זה 25 שנה, אך עמנואל השיג את הארכת יום הלימודים ואת סגירת בתי הספר. המורים זכו לשמור על מערכת התשלום מבוססת הוותק שלהם.

חלק מהכסף שחסך בסגירת בתי הספר הזרים עמנואל לבתי ספר צ'רטר (בתי ספר ציבוריים למחצה), מה שפגע עוד יותר בפופולריות שלו בקרב איגודי המורים. ואולם הצ'רטרים עבדו היטב בשיקגו. נובל נטוורק, המפעילה 16 תיכוני צ'רטר שבהם 10,000 תלמידים, ומתכוונת להכפיל את מספרם עד 2020, מדווחת על שיעור נוכחות של 94%, לעומת 73% במערכת החינוך הציבורית של שיקגו, ועל נשירה של 0.4% בלבד, לעומת 4.7% במערכת הציבורית. היא גם נהנית מתוצאות טובות יותר במבחני ACT לקבלה למכללות. ברשת יש שיעור גבוה יותר של בני מיעוטים - 98% לעומת 92% - וקצת פחות מימון ציבורי....אפשר להניח שעמנואל לא רצה להרגיז את כל מי שחושבים שתיכוני הצ'רטר גורמים להזנחת בתי הספר הציבוריים. למעשה, התחרות עודדה את בתי הספר הציבוריים בשיקגו להשתפר. שיעור הנשירה שלהם ירד וציוני 
ה–ACT טיפסו מעט - אם כי מרמה נמוכה ביותר. " "

כל מנגנון ציבורי טיבעו להירקב, להביא מעט תועלת ולבזבז המון. אם ההפרטה נעשית כראוי (וזה לא קל) מתקבל מצב של win- win . התלמידים לומדים טוב יותר וזה עולה פחות למשלם המיסים, וכך מתפנה עוד כסף לש"ס. האם לא זו משאת נפשינו?

יהודה

יהודה,

הקידמה שלנו היא לא מקרית. אני לא כ"כ רוצה לדבר על תחומים שאני מכיר פחות, בתחום ההייטק, אין ספק שלישראל אין עתיד ללא אקדמיה חזקה. ההצלחה עד היום גם קשורה לחלוטין בכוחה של האקדמיה, ורואים את הקשר הזה בראש ובראשונה בצבא ולאחר מכן בחברות אזרחיות שונות. הטענה שלך קצת מתחברת לאמונה כללית שיש אצל אנשים שאקדמיה היא מיותרת, כי אם אתה טוב, אז תצליח. בפועל כמות האטודידקטים שבאמת מצליחים היא מאוד נמוכה, ולא הכל אפשר גם ללמוד לבד בהצלחה (חלק מתעשיית ההייטק שלנו כאן מבוסס על מקצועות אחרים, הקשורים במיפוי, רפואה ומה לא).

המדינה אכן מקלקלת, אבל רק בגלל צמצום ההשקעה, וכאן אני גם יכול להעיד מניסיון אישי שלא כל מי שמגיע גם לקבל קביעות באוניברסיטה, הופך למרצה מן המניין ומקבל סטטוס של פרופסור מקבל כזה שכר מטורף. יכול להיות שמי שנמצא בראש הפירמדה ממש כן, יכול להיות שמי שעוסק במחקרים ספציפיים כלשהם גם כן, אבל מהכירותי הם לא מעידים על הכלל. בסוף זה כן מוביל ויוביל לבריחת מוחות. ואם, נניח, את אלגוריתם zip הבסיסי פיתחו ישראלים, כי היה להם את התנאים לכך, אף אחד לא מבטיח לאיש מאיתנו שזה יקרה גם בעתיד.

לגבי ההפרטה של מערכת החינוך - מה שאתה כותב הוא מעניין. בארה"ב יש כמובן גם בעיות חברתיות נלוות, שעדיין אצלנו. אני רק יכול להזכיר כקונטרה שבארה"ב המוני ילדים בני 20 חייבים סכומי עתק על השכלה שרכשו ובפועל כנראה לא שווה הרבה. זה עוד לפני שאני מבין את הטיעון השיוויני הבסיסי: בעולם בו מערכת החינוך הישראלית הייתה מופרטת, אני כנראה הייתי עובד עכשיו כסדרן באיזה סופר מרקט.

חלק לא מבוטל מהצלחה של אדם מהווה הכשרון המולד.

שום מוסד אקדמאי לא יכול להחליף כשרון, בדיוק כפי שלא רוכשים באוניברסיטה אינטיליגנציה או פקחות.

אי אפשר ללמוד להיות ממציא או יזם, ובזה הגנום היהודי מוכיח פעם אחר פעם את עצמו.

ושום כשרון לא יצליח בלי לקבל השכלה, חוץ מכמה יחידי סגולה. עם כל הכבוד לאוטודידקטים, אף אחד לא יוכל לפתח ציוד מורכב, נניח איזו כיפת ברזל, בלי צוות של מהנדסים ואשר בעלי מקצוע שקיבלו הכשרה מעמיקה, כזו שרק מוסד אקדמי יכול לתת. ומוסד אקדמי הוא קודם כל מוסד מחקר, שבו יושבים אנשים סקרנים ומנצלים את יכולותיהם והכלים שבידיהם כדי לצבור ידע.

קראתי לאחרונה מאמר - איני זוכר אם זה היה בכלכליסט עו SciAm או מקור אחר, שבו היו תלונות מרות על כך שכיום המשקיעים מחסלים את המחקר הבסיס. הם דורשים תוצאות כספיות מיידיות, וגופים כמו Bell Laboratories ודומיהם בתעשיה, או השקעה של התעשייה במוסדות המחקר האקדמיים הולכים ומתחסלים, כיון שלא מדובר במחקרים שמביאים רווחים תוך שני רבעונים. וכמובן הדוגמאות הקלסיות של מחקרים שנראו הזויים ביותר (למשל - על חיי מין של כל מיני חרקים), שלאחר זמן התגלו כבעלי משמעות קריטית (באותו מקרה - סייע מאד להתגבר על איזה מזיק לחקלאות).

ואם התעשיה אינה משקיעה במחקר הרי שעל הממשלה לעשות זאת, ולזכו מדינ ישראל נאמר שהיא מהמובילות בהשקעה במחקר יחסית לתמ"ג. כמדינה, אסור לנו לוותר על המשך ההשקעה, גם אם תוצאותיה נראות רק לאחר שנים רבות.

אני בכנות נדהם שאתם כותבים על הגנום היהודי. זה הצד השני של תורת הגזע, והוא לא יותר טוב לא מכאן ולא מכאן.

חן, עם כל הכבוד לכישרון המולד, אתה לא יכול ללמוד לבד רפואה, או גיאודזיה, או אפילו תכנות מעל לרמה מסוימת.

המוכשר יצליח לקחת את מה שהוא למד וליצור מזה משהו חדש, במסגרת מחקר. אבל בשביל מחקר צריך תנאים - מי שיאפשר לאותו המוכשר לשבת ולעסוק במחקר שלו. מוסד אקדמי לא נועד להחליף כישרון. הוא נועד לעזור לאדם לפתח את הכשרון שלו, וכן לספק לו את התנאים בהם הכשרון יבוא לידי ביטויי.

אני מופתע כל פעם מחדש מזה שאנשים פה לא מעריכים כ"כ השכלה פורמלית. יש סיבה לכך שאפילו בתחומים יותר "קלים" ללימוד עצמי, כמו מוזיקה, אנשים בערך עומדים בתור כדי ללמוד בבתי ספר כמו ג'ולייארד או ברקלי. ואפילו בנהיגה, המכנה המשותף הנמוך ביותר שלנו כאן, לא זכור לי שמישהו כאן אי פעם המליץ לא לקחת שיעורי נהיגה מתקדמת למתעניינים, אלא להסתמך על כשרון טבעי.

אני בכנות נדהם שאתם כותבים על הגנום היהודי. זה הצד השני של תורת הגזע, והוא לא יותר טוב לא מכאן ולא מכאן..

מסכים לחלוטין!!!

אין שום גנום יהודי שגורם לחכמת יתר אלא רק עם שנרדף במשך שנים וחלק מקהילות מסוימות הבין שבמקום שבו הם נמצאים, הדרך היחידה לשגשוג, חרף כל הקשיים היא חינוך מגיל צעיר למצויינות בלימודים . אתה רואה את זה נהדר בקרב יהודי אירופה ומזרח אירופה ובקרב יהודי פרס.

אתה לא רואה את זה בקרב (סתם לדוגמא) יהודי תימן מרוקו וזה לא בגלל שהם טיפשים ולא בגלל שיש להם גנום לא ממומש אלא פשוט כי בקהילות שלהם הדגש או הצרכים הקהילתיים היו שונים לחלוטין.

אז מה, מסתבר שישראל היום זה בסופו של דבר לא תעמולה...

כן, כולה "השקפתו דומה להשקפתו של ראש הממשלה" בכל דבר ודבר, מהמצב הביטחוני ועד לטעם הגלידה. כ-------ל הכותבים של ישראל היום חושבים ב-ד-י-ו-ק אותו הדבר על ביבי. ברור.