שנרד עוד קצת על אלעל? יאללה, נרד.

קייסר טוען שמי שקונה באל על פראייר.

שיי ובר טוענים שמי שטס באל על במחלקה ראשונה טס על חשבון המדינה או חברה צבורית.

אם שלושתם צודקים[לא בדקתי]אז מי משלם? מי פראייר?

* אני שואל כי חיימי העיר לי היום בשרשור אחר לא לכתוב על מה שאיני יודע. פה באמת איני יודע אך לשאול מותר?

**אולי יש הנחות גדולות?

1. לגבי בטיחות - רוצים רשימה של תאונות ו"כמעט תאונות" חמורות בחברות המכובדות ביותר?

2. לגבי מחירים - הם כל כך תלויים בתאריך, בשעה וביעד עד שאין לקבוע שום דבר באופן חד משמעי - היו לי נסיעות שבהן אל-על היתה חד משמעית יותר זולה, היו טיסות שבהן היתה משמעותית יותר יקרה וגם היו טיסות שבהן הפרש המחירים היה $5.

3. לגבי שירות וצפילות במחלקת הסרדינים - התרשמותי היא שאל-על לא נופלת דבר מהחברות האירופיות שבהן טסתי - אבל טסתי באל-על רק לאירופה, לא לארה"ב. אני חושב על הישיבה המקופלת ב-744 של לופטהנזה מפרנקפורט לסן-פרנסיסקו ומפרנקפורט לת"א (חוץ מהצפיפות היתה יופי של טיסה, והסגמנטים ב-346 היו דווקא נוחים),על הדיילים של קונטיננטל שלגלגו על הנוסעים והצוות ששיקר לגבי תקלה במטוס (דיליי של 5 שעות), על ההתבשלות במטוס של איבריה שהושהה בת"א שעתיים בשל תקלה עם וחוסר במיזוג במשך ההמתנה, ועל המטוס של אייר פרנס שהיה ברמת נוחיות של אוטובוס עירוני של אגד. ואלה רק חלק מהחוויות מ-4-5 השנים האחרונות.

הקו התחתון לי הוא שכל חברות התעופה פועלות בסביבה כלכלית בעייתית וכולן חוסכות כל גרוש, ואני לא מצפה מהן לדבר חוץ מאשר להובלה בטוחה ובזמן.

תשאל את שלום חנוך, הוא יודע. אפילו כתב על זה בפואמה (אפשר לקרוא לזה פואמה? בספק, אבל זה הצחיק אותי) פעם.

אולי המטוסים שלהם זה אותם המטוסים שיש למתחרים, אבל איכשהו בחברות אחרות זה תמיד מרגיש הרבה יותר חדש ומושקע.

בעיקר בגלל צבע המדים, המושבים והדיפונים של המטוס. דברים ויזואליים שתורמים להרגשה הטובה, וזה עניין שאין לזלזל בו.

אלו דברים זניחים לכאורה בעיניי הגאונים של אלעל שמספרים לנו חדשות לבקרים על התחזוקה הנהדרת שלהם וזה שכל קברניט הוא טייס F16 במיל', אבל הם עושים הבדל גדול במקדם הידידותיות למשתמש. "האינטריור השמח" היה אחת מהברקות השיווק של חברות הלואו-קוסט שהופיעו לפני כעשור, ולכן אומץ בהמשך ע"י כמה מהחברות הגדולות וממשיך לשרת אותן נאמנה עד היום.

מבלי להכנס לגודלן של חברות התעופה ולאיכותן לא פעם שמעתי אנשים עם חרדת טיסות אומרים "מטוס של אל-על אף פעם לא התרסק" ולכן הם טסים אל-על (פרט למטוס תובלה שהתרסק).

אני לא מפחד מזה, טסתי עם חברות שנחשבות כביכול גרועות מבחינת היסטוריית התרסקויות, כמו THAI, אבל אני חייב לומר שטסתי 3 טיסות פנים ונהנתי בכולן, היה אחלה שירות, אוכל נחמד, מרווח טוב, דיילים נחמדים ויעילים.

(מצד שני, באמצע טיסה אני רואה תעופה בחקירה, שום דבר לא מזיז לי, באמת)

ומה קרה באמסטרדם (אמנם טיסת מטען אבל בכ"ז) ?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%A8

יש על זה גם פרק של תעופה בחקירה או שניות מאסון, אני כבר לא זוכר.

בקצרה, אם אין לך כוח לקרוא - כשל מכני (באמת בואינג) של הפינים שמחזיקים את המנועים, 2/4 מנועים נתלשו ופגעו בכנף.

בעיקר בגלל צבע המדים, המושבים והדיפונים של המטוס. דברים ויזואליים שתורמים להרגשה הטובה, וזה עניין שאין לזלזל בו.

 

אלו דברים זניחים לכאורה בעיניי הגאונים של אלעל שמספרים לנו חדשות לבקרים על התחזוקה הנהדרת שלהם וזה שכל קברניט הוא טייס F16 במיל', אבל הם עושים הבדל גדול במקדם הידידותיות למשתמש. "האינטריור השמח" היה אחת מהברקות השיווק של חברות הלואו-קוסט שהופיעו לפני כעשור, ולכן אומץ בהמשך ע"י כמה מהחברות הגדולות וממשיך לשרת אותן נאמנה עד היום.

 

 

האמת שזה ממש נכון. בתור מי שלא מבין במטוסים כלום, ויודע בערך על קיומה של איירבאס ובואינג, אני יכול רק להעיד שהתחושה הזאת של "האינטריור השמח" פשוט גורמת לך להרגיש כאילו שאתה טס במטוס שנקנה אתמול, מה שכמובן גורם לך להרגיש הרבה יותר טוב עם הטיסה, בטח אם אתה לחוץ לפניה. בפעמיים - שלוש שיצא לי לטוס עם בריסל איירליינס, אני חושב שזה היה אחד מהדברים שממש אפיינו את האיירבאסים שלהם לטובה, גם אם הם לא היו באמת חדשים. זה והשירות המצויין לאורך כל הטיסה.

הסיבה להתרסקות מטוס אל-על באמסטרדם היתה פגם בתכנון המטוס והוראות תחזוקה לא מספקות של היצרן.

דור - אין כל קשר בין איכות השירות במטוס לבין איכות צוות ההטסה והתחזוקה.

אם מישהו עוקב אחרי "תעופה בחקירה" הוא ילמד שגם חברות תעופה הנחשבות איכותיות לוקות לא פעם בצוותים שאינם ראויים להטיס נוסעים ואינן מקפידות על נוהלי אחזקה ראויים.

אני נאלץ לטוס לא מעט ובטיסות ארוכות אני בעסקים. אני בוחר חברה לפי לוחות זמנים ומחיר (אם יש יותר מאחת בזמנים מתאימים). אל על לא יותר טובה מאחרות אבל גם לא יותר גרועה. בסך הכל היא מקום טוב באמצע.

לגבי מי משלם על מחלקות ראשונות, אז לא מעט אנשי עסקים משלמים (גם אני שילמתי פעם אחת) כי זה חוסך יום עבידה. כשאני נוחת אחרי 20 שעות וצריך מיד להתחיל לעבוד אז אני מוכן לשלם את ההפרש כי זה שווה לי.

אני אומר את האמת,

אני עתיד לטוס באלעל, ואם יוצע לי שדרוג לתיירים פלוס במחיר סביר, אני כנראה אלך על זה.

לישון כמו בנאדם, למרות שאני לא ישן, אבל לפחות שיהיה לי קצת מקום לרגליים! (ואני עוד נמוך!!!)

דור, הכל עניין של צרכים ורצונות מול מחיר ואלטרנטיבות.

זה נכון - סטטיסטית - רק בגלל שבהשוואה אלעל מוציאה פחות טיסות מחברות אחרות.

ועדיין זה מרגיע שכן לא מדובר על חברה שמוציאה טיסה פעם בעשור ולכן יש לה 100% נחיתות שלמות, אלא מוציאה טיסות רבות על בסיס יום יומי לאורך שנים ויכולה להתפאר בנתון זה, נתון שחברות אחרות לא יכולות להתרברב לגביו.

(גם אני שילמתי פעם אחת)

כמה הערות:

1. אני בטוח שגם אתה לא שילמת מחיר מלא - גם בראשונה יש מספר קלאסים עם רמות מחיר שונות.

2. מהיכרות אישית עם המערכת, אתה (ואלו שמשלמים) הם החריגים. רוב מי שטס בראשונה בפועל אלו נוסעי PL/Top PL שקנו כרטיס על קלאס יקר בעסקים ושודרגו.

3. טסתי פעם אחת בראשונה באל על, והיא מתחרה יפה מאוד עם... נגיד, הביזנס של טורקיש.

לדעתי האישית, הקפיצה מתיירים לביזנס היא הקפיצה המשמעותית, הקפיצה מביזנס לפירסט כבר לא ממש משמעותית.

~

אז מה, שנרד קצת על UP, חברת הלואו-קוסט החדשה של אלעל? יאללה, לקראת הקיץ - נרד.

האינטראקציה הראשונה שלי איתם הייתה בנסיעת עבודה לקפריסין לפני מספר שבועות. למי שאוהב לקרוא את החפירות שלי אמשיך ואפרט בפסקאות הבאות, אבל לצעירים וחסרי הסבלנות שבינינו אסכם בכמה מילות מפתח (או האשטעגס בפי בני התשחורת): #אכזבה #דיסוננס #חובבנות #לבנט #אין חדש תחת השמש

נתחיל באתר החדש והמושקע שלהם - יפה מאד, באמת. אתר מודרני נח וידידותי למשתמש, צבעים יפים, כל המידע מוצג באופן ברור, רק ש... כשעושים את ההזמנה בסופו של דבר זה עובר דרך הפורטל הישן והמסורבל של אלעל, ואם יש שגיאת מערכת אז נוחתים בתוך איזה form לא ברור באתר הישן שבנוי ב-HTML של שנות ה-90 המאוחרות, עם כפתור database אחד פעיל ומסתורי שלחיצה עליו לא מובילה לשום מקום. גם ה-back לא מוביל משם לשום מקום, כך שיוצא שכל תהליך ההזמנה מבוצע לפי הטכנולוגיות האחרונות ורק בסוף אין מושג אם באמת ההזמנה בוצעה או לא. זה קרה יותר מפעם אחת, ואמנם האישור הגיע בהמשך למייל אבל בדרך היו כמה רגעים של חרדה קלה. לא ברור לי מדוע היה קשה לעלות על באג כזה בפאקינג מערכת ההזמנות - לב ליבו של האתר ואולי השלב הכי חשוב בכל התהליך, אבל ניחא. #חובבנות #דיסוננס

נמשיך בהתעקשות הטרגי-קומית לעשות צ'ק אין למזוודות אונליין (או לשלם $10 בשדה), כאילו בין לילה הצטרפנו לציוויליזציה ופתחנו מסלול מהיר בנתב"ג. bitch please, מה חשבתי לעצמי? כמו טעטעלה עמדתי שעה בתור לבידוק המגוחך יחד עם כל חוטבי העצים ושואבי המים משאר חברות התעופה, וזה ממש עניין מישהו שעשיתי את הצ'ק אין מהבית. תארו לעצמכם - אני, שארזתי את כל המזוודות לבד ואיש לא נתן לי שום דבר להעביר... הו, מפח הנפש! הו, ההתפכחות! יופי UP, אין מה לומר, ממש הצעדתם אותנו אל המאה ה-21. #אכזבה #דיסוננס #לבנט #אין חדש תחת השמש

בטיסה עצמה שמחתי לגלות שהתפריט עשיר למדי ובמחירים סבירים ביחס לנהוג בחברות הלואו-קוסט איתן טסתי באירופה. שמחתי זו, however, הייתה קצרת מועד. תוך זמן קצר יצאנו להסיע על המסלול ואז הוחלט להקרין לנו את סרטון הבטיחות החדש... ובכן, שוב - לטובת הצעירים והמגניבים שבקהל, נסכם את זה כך:

ולמה ככה? כי מישהו כנראה לחש על אוזנו של שקדי שבהתאם לרוח התקופה מן הראוי להפיק סרטון בטיחות גזעי וקצבי אליו יוכלו להתחבר כל הצעירים דלי האמצעים הבוחרים במסלול המוזל הזה. אז הם הפיקו סרטון. וזה בטח עלה להם מיליונים וצולם איפשהו בנורבגיה תו"כ שימוש בטכניקות מתקדמות, אבל מה... התוצאה יצאה גמלונית משהו. את יצירת האמנות הזאת הריצו בפול ווליום במשך 9 דקות תמימות (תחילה 4.5 בעברית ואז שוב באנגלית), במהלכן רוב הנוסעים חוו מספר רגעים ברורים של WTF ובוודאי שאלו את עצמם, כמוני, מה הקשר של הסרטון המודרני הזה לחתיכת הדלי המעופף שאנחנו ספונים בתוכו, עם הריפודים בצבע כחול דכאון והדיילות שבורות ה-Z.

כאן המקום לומר - אחלה רעיון כשלעצמו, אבל מה קרה למקוריות הישראלית בפרסום, למה אי אפשר היה לחשוב על משהו מעניין באמת במקום סתם להעתיק באופן בוטה וחובבני את הסרטון הוויראלי של וירג'ין? הרי אותם צעירים שטסים שם סביר להניח שמכירים את המקור ומבינים עד כמה עלוב נראית הגרסה הישראלית לידו. והמבוגרים יותר סתם מרגישים שהגיעו למסיבת אסיד כשהובטח להם לילה באופרה, אז בשביל מי עשו את זה? לא חבל על הכסף? בחייאת, שקדי... #דיסוננס #לבנט

לסיכום - ממה שאני ראיתי, מדובר בעוד מקרה קלאסי של מחלקת שיווק יעילה שכל קשר בינה לבין שאר החברה מקרי בהחלט, או תופעת ה"חזיר עם ליפסטיק" אם נהיה קצת יותר וולגריים. נראה שאלעל עשתה שימוש ציני בכל ההייפ התקשורתי סביב השמיים הפתוחים כדי להצטרף למאה ה-21 ולעשות טיסות לואו-קוסט כמו שאר חברות התעופה, רק שבניגוד לשאר החברות הם יצאו בקמפיין בומבסטי שאין מאחוריו כלום - המטוסים אותם מטוסים, הצוות אותו צוות, חוויית השימוש המפוקפקת אותה חווייה, ובסה"כ כל הסיפור הוא מצג שווא שמבטיח הרבה אבל למעשה לא מחדש כלום למעט מחירים נוחים יותר.

למה אי אפשר היה לעשות את זה כמו בני אדם? כנראה בגלל שאלעל הפכה זה מכבר לגוף מיושן וכבד מדי, בדומה לכל חברת תעופה ותיקה ומונופוליסטית. על הרקע הזה הצליחו מלכתחילה חברות הלואו-קוסט האירופאיות, בגלל החידוש והשיפור בחוויית ההזמנה והטיסה לנוסע, המחיר היה אמנם מוקד המשיכה אבל אנשים חזרו בגלל החווייה, ואת זה אני אומר מנסיון. זה מה שאלעל מסרבת להכניס לראש המטומטם שלה - את העובדה הפשוטה שמאמצי השיווק צריכים להיות מגובים בשינויים אמיתיים, אחרת לקוחות יבינו שזה בלוף אחרי טיסה או שתיים ויפסיקו לאכול את הלוקש הזה. מצד שני, ברור שבניגוד לחברות האירופאיות אין לאלעל כ"כ ממה לחשוש בהיבט של תחרות, הרי כמה חברות כבר טסות מישראל לקפריסין או לקייב או לפראג? אז כנראה שיודע איכר נפש בהמתו והם בונים על כך שמחיר נמוך ימשיך להביא את הקליינטורה. במקרה כזה אני לא מבין למה היה צריך בכלל להשקיע בצביעת המטוס והשקת המותג החדש... oh well. #אכזבה #לבנט #אין חדש תחת השמש

תחושת הנשגבות המתנשאת של הנוסעים בה מעל האדם הפשוט, זה שיכול להרשות לעצמו לשלם רק על מחלקת בקר או עסקים.

וכל מילה מיותרת

אין מה לאמר, תחושת העדר והשנאה העצמית במיטבם.

הרי אנחנו ישראלים ואוהבים לבכות כמה שדופקים אותנו, אז שיהיה למי שחושב ככה לבריאות.

לעניין המטוסים, לאל על יש שירות טוב מאד, לא יוצא מגדרו בטירוף, אבל בהחלט לא רע מרוב החברות הארופאיות, ובטח ובטח יותר טוב מחברות כמו איבריה או אליטליה שכדאי שלא להרחיב עליהן בכלל.

לעניין המחירים, יש כל כך הרבה שונות, ומשתנים, שצריך להשוות תפוחים לתפוחים. יש כל כך הרבה מיקודים ומבצעים שונים, ולא פעם, אגב, כולל הטיסה האחרונה שלי לגרמניה, אל על זולה בכמה לירות מלופטהנזה.

הבעיה היא בראש שלנו, ברוב המקרים לא בשום מקום אחר. שאתה טס במטוס של לופטהנזה, אתה מתנהג אחרת באופן אוטומטי, מטיסה של אלעל שאתה "מרגיש בבית" וחייבים לך את העולם ומלואו. אתה שקט יותר, מנומס יותר, משתדל שלא לצעוק או להרים את הקול כי לא נעים לך, משתדל לפנות בנימוס לדיילות וכן הלאה.

בקיצור , אתה "מתחפש לארופאי". זה כבר ענין של תרבות ולא של חברת תעופה. אני יכול לאמר שבטיסה האחרונה שלי ממש שיגעתי את הדיילים עם כוסות שתיה כל רבע שעה (קולה, תפוחים, קצת יין אדום וכו'), והכל היה בחיוך וסבלנות.

אינטריור יותר שמח לא היה מזיק, לי פחות משנה. אגב, האוכל בסדר גמור וטעים מאד (הכל בפרופורציה לאוכל של מטוס, כן?), אפילו הסלא בארוחת בוקר היה ממש טרי. הילד הזמין וקיבל יותר של ארוחת ילדים עם פנקייק/ וופל אמריקאי בבוקר ושניצלונים וצ'יפס בטיסת החזרה בערב מפרנקפורט.

אז מספיק לבכות ולייל על כל דבר גם שלא צריך. יש בהחלט דברים שצריך ואפשר לשפר. אבל מכאן ועד חברה גרועה? המרחק או בלשון המעטה, עצום.

אגב, לנושא מחלקה ראשונה, זה באמת הקרם דה לה קרם, ואכן רוב האנשים שם לא משלמים מכיסם את הטיסה. אם אני לא טועה, השירות גם כולל איסוף והחזרה מהבית לטיסה (חלילה שמישהו יבוא במונית, כן?.

אגב, נסיוני בטיסות מחלקת עסקים מתמצה ב3 טיסות, שתיים באל על, ואחת בטורקיש.