קרצוף כביש לטובת שיפור האחיזה

עריכה:וואו, יצא לי ארוך, מקווה שתהיה לכם סבלנות לקרוא...

שמע בנג'י, אתה כלכך משוכנע במה שאתה אומר, זה טוב ויפה - אבל אם אתה מבין בזה כלכך, איפה הסימוכין שלך? עשית עבודת מחקר בנושא? קראת אחת כזאת? במקרה אני סטודנט להנדסת תחבורה בטכניון - אולי יש לנו משהו בספריה בפקולטה? בוא תפנה אותי.

אתה טוען משהו שהוא נכון בבסיסו - אבל מתעלם מהרבה מאד מורכבויות, כח החיכוך הוא נושא מאד בסיסי, שנלמד אפילו בתיכון, סך הכל מדובר על מקדם חיכוך*כח נורמלי.

זה טוב ויפה בגופים נקודתיים שעליהם לומדים את זה, אבל קצת פחות רלוונטי למצב הנתון, ואני אנסה להסביר:

האחיזה הכי טובה בין רכב לכביש מושגת כאשר הרכב נועל צמיג "סליקס" (דביק מאד, ובעל שטח מגע מירבי עם הכביש) ועומד\נוסע על כביש שעשוי מאספלט איכותי, בו יש אחוז גומי גבוהה (עומד או נוסע, כי צמיג עובד על חיכוך סטטי, כאשר האחיזה נגמרת הוא עובר לחיכוך קינטי אשר תמיד יהיה קטן יותר מסטטי).

החסרון של צמיג מסוג זה הוא שאינו יודע לפנות מים, וטמפרטורת העבודה היעילה שלו גבוהה מדי לכביש רטוב, ולכן בעולם המירוצים יש גם צמיגי גשם, שנוצרו בהם חריצים שתוכננו בקפידה רבה, בהסתמך על העובדה שהאספלט שמתחתם חלק (הכוונה ל'לא מחורץ') ובנוסף הרכב הגומי שונה כך שהם מגיעים ליעילות מירבית בטמפ' נמוכה יותר.

החסרון בצמיגים מסוג זה הוא עלותם הגבוהה ואורך חייהם הקצר, אלו צמיגים שאחרי 200 ק"מ של נהיגה חזקה - הולכים לפח!

ולכן, מתוך הבנה שטויוטה קורולה אינה נוסעת במסלול, נוצרה פשרה - רוחב הצמיג ירד והחתך עלה, האחרון ע"מ לשפר נוחות ועמידות לכבישים משובשים, והראשון מכמה סיבות: צמיג רחב יותר דורש התאמות ברכב - הוא דורש בתי גלגל רחבים יותר, תגבור הגה חזק יותר ומעלה את המשקל הבלתי-מוקפץ, מה שלעיתים דורש רכיבי מתלים חזקים יותר. כמו-כן, צמיג רחב, יקר יותר - ומי שקונה משפחתית ב20,000 דולר - לא ירצה לממן צמיגים ב2000 דולר כל שנתיים שלוש, ולכן ישנן פשרות - גם באיכות החומרים וגם ברוחב.

כמובן שיש רוחב מינימלי, שנובע מביצועי הרכב, וממשקלו העצמי. הסיבה שלGTI יש צמיג ברוחב 225-245 היא כי היא בנויה למהירות גבוהה יותר מאשר קורולה עם 195, מה שאומר שהבלימה, ההאצה והאחיזה הצידית הנדרשת הן גבוהות יותר, שים לב שבמידות גדולות אשר בד"כ מגיעות על רכבים חזקים יותר ישנם בד"כ צמיגים בעלי מקדם חיכוך גבוה יותר, על חשבון אורך חייהם, למה? לא רק בגלל שהצמיגים הפשוטים לא יוכלו להתמודד עם יכולות הרכב אלא גם מתוך הבנה שלמי שיש כסף לבמוו 550, יש כסף לצמיגים - להבדיל ממי שקונה סוזוקי אלטו.

וכעת אחרי שהבהרנו ששטח מגע בצמיג הוא חשוב, ולמה לסוזוקי אלטו אין צורך בצמיגים של למבורגיני - נחזור לאספלט. אם תלך לעולם רכבי ואופנועי השטח אתה תראה שקיימים שם צמיגים שמתוכננים לנסיעה מעורבת: 20% כביש 80% שטח, 50-50, וכו'..

שים לב שככל שהצמיג מתאים יותר לשטח - כך ה"קוביות" שלו גדולות יותר, וככל שהצמיג מתאים לכביש כך הוא חלק יותר.

למה? כי בשטח - יש דרישה מהצמיג ש"יתפס" באדמה, ואילו בכביש יש דרישה למגע מירבי עם האספלט.

נחזור לפיסיקה של כתה יא' ולגוף הנקודתי שכח החיכוך שלו מורכב מכח נורמלי*מקדם חיכוך - שצמיג הוא לא גוף נקודתי, ולכן כאשר מחשבים את כח החיכוך הכולל שהוא מייצר, מדובר בעצם על סכום של נקודות, ככל שהסכום גדול יותר - כח החיכוך גדול יותר.

כאשר אתה מחרץ את הכביש, סכום הנק' קטן, כי לצמיג יש שטח מגע קטן יותר עם הכביש, צמיג כביש אינו יודע "להתחפר" בחריצים (כי אין לו קוביות כמו לצמיג שטח) ולכן לא יכול לנצל את זה לטובת אחיזה.

רגע לפני שאתה זורק תירוץ של כביש רטוב: שיטת החירוץ המיקרוסקופי וכבישי הבטון כבר הוזכרה פה, שכן בטון בגשם - הוא חלק, בעיקר בגלל שאין לו יכולת ניקוז מים, אספלט מודרני לעומתו הוא חומר הרבה יותר "נקבובי" ויש לו יכולות חלחול גבוהות מאד (כמו שכבר ניסה להסביר לך misterb), בגלל זה תשים לב שכבישים מהירים שנסללו ב5-10 שנים האחרונות, נשארים יבשים וללא מים עומדים, גם בגשם חזק יחסית. להבדיל מאספלט ישן, או אספלט עירוני (שהתקן בו פחות מחמיר לדעתי).

החירוץ שאתה כלכך מהלל - יוצר 'קוליסים' באספלט, וכאשר הוא לא מושלם הקוליסים האלה נעים מצד לצד, ומובילים את הרכב איתם, ברכב 4 גלגלי זה גורר חוסר יציבות ועושה נזק רב לצמיג, בדו"ג מדובר על סכנת חיים של ממש. בנוסף - הקרצוף משחיט את פני האספלט ופוגע ביכולת הניקוז העצמית שלו, אז אמנם כעת יש למים "תעלות" לזרום בהן, אבל מה כל זה עוזר אם המים אינם יכולים לחלחל? מעבר לזה, ממתי יש בעיית ניקוז מים בירידות של נשר\פרויד\טשרניחובסקי ברחובות? מדובר על ירידה תלולה, שלוליות ומים עומדים לא יהיו שם, להיפך הקרצוף - שהופך את האספלט למשטח לא אחיד ומחליש אותו, יכול לייצר בורות ולגרום להיווצרות שלוליות!

הסיבה היחידה שהרשויות עושות את זה היא במטרה לגרום לנהגים להאט (ובינינו, כנראה גם בשביל לחסוך כסף), וממש לא כי זה משפר אחיזה.

אתה מוזמן לערוך ניסוי בעצמך - תמצא קטע כביש מקורצף ובצע בלימת חירום, תשווה את המרחק לכביש בעל אספלט חלק ואיכותי, אגב - ככל שהצמיגים שלך יהיו איכותיים יותר - כך ההפרשים יגדלו, שכן בצמיג לא משלמים על "מותג" אלא על זמן מחקר ושעות מהנדסים שהושקעו בפיתוחו.

אם תעשה את הניסוי על כביש גשום אתה תראה הבדלים גדולים אף יותר (קל לייצר צמיג שאוחז ביבש, הרבה יותר קשה לייצר צמיג שאוחז ברטוב).

אתה צודק שכשהכביש יבש מקדם החיכוך על כביש מפולס יהיה טוב בהרבה מזה שעל גבי כביש מקורצף.

כשהכביש רטוב, ובעיקר לאחר תקופה ארוכה נטולת גשמים, כשנותר "אפקט הקרח" המוכר מ"גשם ראשון", הקרצוף יכול להוות את ההבדל בין חיים למות.

בחיפה רחובות ועוד הרבה ערים בשפלת החוף אין אפקט קרח.

1. איזו מומחיות רלוונטית יש לך, שאתה מוסמך לטעון טענות בעניין? [לחלופין אפשר גם להביא מידע ממומחים בנושא).

 

2. אני אשמח לראות היכן נטען כדבר הזה, שזה מוסיף לבטיחות?

1. אני לא צריך מומחיות כדי לטעון טענות. כל אחד יכול לטעון טענות, אבל אני כן צריך להביא סימוכין לטענות שלי. בשביל זה פניתי לפורום.

2. לא יודע אם אתה מהצפון או לא, אבל בדרך פרויד בחיפה, לאורך כמעט כל הירידה וחלק קטן מהעלייה, הכביש קורצף, ונתלה שלט על העמודים בצד הכביש שאומר שהכביש קורצף לצורך שיפור האחיזה. אני חושב שזו מספיק הוכחה לכך שהעירייה אומרת שזה לשיפור הבטיחות.

ok, אז אתה לא יודע ואפילו לא טוען.

אתה... תוהה.

 

זה טוב לשאול.

זה הרבה פחות טוב לענות קודם.

 

[נ.ב. אין לי מושג ודעה בעניין]

עוד לא עניתי. טענתי. אחרי שאשיג את ההוכחות הרלוונטיות (או שאתבדה ובסופו של דבר יתגלה שהדבר אכן תורם לבטיחות *יותר* מאשר סלילת כביש חדש) אני אענה. או שאצליח לטפל בנושא הזה, או שאאלץ לקבל אותו למרות שלדעתי הדבר אינו תורם לבטיחות ואף גורע ממנה.

אולי אצליח לשים את ידי על מסמכים אשר מוכיחים כי הדבר אכן תורם לבטיחות, ואז אפילו אעודד את העניין.

בסופו של דבר, אני בן אדם שמאמין לעובדות ולא להשערות. כרגע, אני עובד על תחושה אישית שלי ועל ההיגיון שלי ולא על עובדות, ולכן אני מנסה להשיג את העובדות.

אז עדיין לא עניתי לנושא, אלא טענתי.

ועוד בעיה שנובעת מהקרצוף הקבוע - כתושב רמת אשכול הרעש המופק על ידי צמיגים המתגלגלים על האספלט המקורצף מפריע לי כל אימת שאני פותח את החלונות הבידודיים שלי.

וזה עוד משהו שההדיוט הממוצע לא ידע להבדיל בינו.

כמו דינמיקה של רכב, שם מפוצץ, לא כ"כ קשור, ויש קורס שהוא בדיוק על זה.

 

ושמשאית מחליקה המראה עוד יותר לא מלבב, בלי קשר לכביש אבל נשר כבר ידעה אסונות בהקשר הזה, נראה לי שהספיק להם.

די כבר להפחיד אותנו עם המשאיות שלך, אני חיפאי 20 שנה נוהג על פרוייד חצי מהזמן הזה, יש לי רשיון לאופנוע כבד וסמי טריילר ובחיים לא החלקתי שם. מחליק שם רק מי שטס כמו מפגר בלי שכל. סע בהתאם לתנאי הדרך במהירות נורמאלית ולא תחליק. למה אני צריך להענש בגלל אידיוט שטס בפרוייד ב120-140 קמש בגשם?!!!

Shellcase

מבסוט על התגובה שלך.

רשמתי כבר שהעיריות (ואני מוסיף גם את מע"צ), עושות את זה כשאינם יכולות להתמודד עם הפרוצדורה של סלילת כביש חדש, בטכנולגיות שזמינות היום, ושהמעשה הינו בגדר הרע במיעוטו.

נתת דוגמה של צמיגי סילקס, ורכבי ספורט, אלה מהווים אולי אחוז אחד משאר כלי הרכב בארץ, ובוודאי שאינם שיקול בתחזוקת הכבישים השוטפת.

לגבי רוחב הצמיג, הפאקטור הכי משמעותי בבחירת הרוחב הוא בכלל משקל הרכב, שיקולי המהירות שבו הרכב אמור לנסוע זה כבר עם קשר הדוק לעולם המירוצים בו הכל נלקח בחשבון, ומותאמים צמיגים עבור כל אפליקציה (חתך, חריצים, סוג הגומי וכו').

על כביש בן 30 שנים ללא אספלט נקבובי, וללא טנכנולגיות ניקוז יש בעיה, תוסיף לזה סיבוב מסוכן (ע"ע פרויד, נשר וכו') והנה אתה כבר נתקל במראות של רכבים שהחליקו לעיתים בהשאירם צלקת על מעקה הבטיחות, לעיתים צלקת על רכב חונה (נשר), ולעיתים גם פצועים (כבישי הצפון).

יש את ההחלקה "המסורתית" שזה החלקה בין שני גופים כמעט חלקים עם מקדם חיכוך, שזה באמת לכיתה י"א, אבל מה קורה שהגופים אינם חלקים, שהקוליסים הללו הם בגובה של 5-10 מ"מ, בזמן החלקה צידית הגלגל אמור להחליק מעליהם, זו כבר לא בעיית הגלגל המחליק, זו כבר בעיית הגלגל שצריך להתמודד עם מדרגה (קטנה, 5-10 מ") ולתקוף אותה מהצד.

וזה למה אתה מרגיש שהוקוליסים מנתבים את הרכב, קשה לו לעבור מעליהם והוא "מעדיף" לזרום איתם.

זה שיש פתרונות יותר טובים, יש לא אמרתי שאין, זה שזה הרע במיעוטו ועדיף על מצב קיים, זה בטוח, וזו דעתי לפחות.

חפש מאמרים של wismer, brixius, אני לא בטוח שיש את זה אצלכם, אם לא אז אני יפנה אותך, לא רחוק.

כל מאמר או פרוייקט ביצוע שנעשה (שאני הצלחתי למצא) באמת משבחים את המושג הזה "קרצוף אספלט" או בשמו הלועזי milling, מהיר, חסכוני מאפשר הפעלת הנתיב ומאריך את תקציב, אבל בד"כ יש ריבוד מחדש. מה שלא מצאתי זה עובדות מוצקות על מרחקי בלימה, רעש, ואולי גם מה הפגיעה בצמיגים, לכן בבקשה bengee תעלה משהו לפה שנוכל לראות, אני לא מומחה בזה אבל נוחות הנסיעה שלי והכיס יגידו לך תודה.

Shellcase

מבסוט על התגובה שלך.

באמת השקעתי

רשמתי כבר שהעיריות (ואני מוסיף גם את מע"צ), עושות את זה כשאינם יכולות להתמודד עם הפרוצדורה של סלילת כביש חדש, בטכנולגיות שזמינות היום, ושהמעשה הינו בגדר הרע במיעוטו.

מה זאת אומרת שהעיריות לא יכולות להתמודד עם סלילת כביש חדש? הן סוללות כבישים כל הזמן - אז דווקא בכביש הכביכול 'מסוכן' הזה לא ישקיעו?

נתת דוגמה של צמיגי סילקס, ורכבי ספורט, אלה מהווים אולי אחוז אחד משאר כלי הרכב בארץ, ובוודאי שאינם שיקול בתחזוקת הכבישים השוטפת.

נתתי את הדוגמא לא כדי להגיד שהכביש צריך להתאים לאוטו של אלונזו ולאופנוע של רוסי, אלא כדי להסביר את עניין שטח המגע והאחיזה שבו רוב הכותבים פה חלוקים איתך.

לגבי רוחב הצמיג, הפאקטור הכי משמעותי בבחירת הרוחב הוא בכלל משקל הרכב, שיקולי המהירות שבו הרכב אמור לנסוע זה כבר עם קשר הדוק לעולם המירוצים בו הכל נלקח בחשבון, ומותאמים צמיגים עבור כל אפליקציה (חתך, חריצים, סוג הגומי וכו').

לא לגמרי מסכים בעניין המשקל, המשקל הממוצע של רכב ממוצע עומד על כ1.3 טון, הצמיג הממוצע של אותו רכב ממוצע הוא ברוחב של כ195מ"מ בחתך 55%.

גולף GTI שוקלת בדיוק כמו מכונית ממוצעת, לה יש צמיגים רחבים משמעותית. גם הבוקסטר של פורשה שוקלת בערך כמו אותה מכונית ממוצעת (אם לא פחות) - ולמרות זאת רוחב הצמיג האחורי שלה הוא 265מ"מ, והקדמי 235. - מה שאני מנסה להסביר לך, הוא שהמשקל קובע מינימום מסויים, והמינימום הזה קרוב בד"כ לרוחב של הגלגל החליפי הדק, בפועל מה שקובע את הרוחב הוא רמת האחיזה הנדרשת מהרכב, בדיוק בגלל זה אנו פוגשים רכבים חזקים עם הנעה אחורית אשר נועלים מידה גדולה יותר מאחור, אגב מאותן סיבות בדיוק, בטויוטה GT86 ובאחותה התאומה מבית סובארו התקינו צמיגים ברוחב 195 - הרכב סבל ממחסור בכח (עקב רצון להקטין עלויות) ולכן הורידו את רמת האחיזה האבסולוטית ע"מ שהוא יהיה 'כיפי' יותר לנהיגה. קח גם את הפריוס לדוגמא שיש לה צמיגים דקים ע"מ להקטין את ההתנגדות שלהם לגלגול. לחשוב שביצועים=מירוצים זו טעות גדולה, זה בדיוק קו החשיבה של הישראלי שקונה את הצמיגים הכי זולים כי הוא נוהג רגוע.

על כביש בן 30 שנים ללא אספלט נקבובי, וללא טנכנולגיות ניקוז יש בעיה, תוסיף לזה סיבוב מסוכן (ע"ע פרויד, נשר וכו') והנה אתה כבר נתקל במראות של רכבים שהחליקו לעיתים בהשאירם צלקת על מעקה הבטיחות, לעיתים צלקת על רכב חונה (נשר), ולעיתים גם פצועים (כבישי הצפון).

לא חושב שנשארו הרבה כבישים בינעירוניים שבהם האספלט בן 30, אם בכלל. הצלקות האלה נגרמות בעיקר בגלל הסחות דעת שגורמות לסטייה מנתיב, אספלט מעולה היה עוזר לאלה שהתעוררו שניה לפני השנייה האחרונה, כל השאר יחתמו על הקיר כך או כך, אם כבר להיפך - מי שלא יהיה מרוכז על כביש מקורצף - הסיכויים שלו יורדים עוד יותר!

יש את ההחלקה "המסורתית" שזה החלקה בין שני גופים כמעט חלקים עם מקדם חיכוך, שזה באמת לכיתה י"א, אבל מה קורה שהגופים אינם חלקים, שהקוליסים הללו הם בגובה של 5-10 מ"מ, בזמן החלקה צידית הגלגל אמור להחליק מעליהם, זו כבר לא בעיית הגלגל המחליק, זו כבר בעיית הגלגל שצריך להתמודד עם מדרגה (קטנה, 5-10 מ") ולתקוף אותה מהצד.

 

וזה למה אתה מרגיש שהוקוליסים מנתבים את הרכב, קשה לו לעבור מעליהם והוא "מעדיף" לזרום איתם.

אז בעצם אתה מסכים איתי שכביש מקורצף מסוכן לנהג לא מיומן ומסוכן מאד לדו"ג?

זה שיש פתרונות יותר טובים, יש לא אמרתי שאין, זה שזה הרע במיעוטו ועדיף על מצב קיים, זה בטוח, וזו דעתי לפחות.

לא היה עדיף אם היו משאירים את האספלט הקיים? הרי האחיזה שלו עדיפה על הקירצוף!

חפש מאמרים של wismer, brixius, אני לא בטוח שיש את זה אצלכם, אם לא אז אני יפנה אותך, לא רחוק.

תגובותיי באדום.

מבטיח לחפש את המאמרים - אחרי שיגמרו המבחנים!

bengee,

נשבע לך שקראתי את השרשור הזה על כלל עמודיו הלוך וחזור.

ועדיין, אני לא מצליח להבין איך קרצוף הכביש תורם לאחיזה ולבטיחות.

אני אתחיל בזה שאני מסכים איתך בנקודה עקרית אחת: אנחנו לא יודעים הכל. ישנם אנשי מקצוע שעושים דברים שאנחנו לא תמיד מבינים. לא הכל קומבינות ולא הכל חרטא. הרוב, נעשה ע"י אנשי מקצוע שמפעילים שיקולים מאוד בריאים, גם אם לא כולם נהירים לנו.

אבל במקרה הזה, יש בעיה.

זה לא עובד לי פיזיקלית. פחות אספלט נוגע בצמיג = פחות אחיזה. אם יש הסבר אחר, אני אשמח ללמוד אותו.

זה לא עובד לי עם אופנועים, שסובלים מהקרצוף מאוד.

זה לא עובד לי עם מה שקורה בשאר העולם, כבישים מפותלים וחלקים יותר, שם לא טרחו לקרץף את הכביש.

בקיצור, זה לא עובד לי. הדבר היחיד שאני מצליח להבין זה את התשובה שאומרת שקרצוף הכביש יוצר רעש ורעידות הגורמים לנהגים להאט.

אבל זה לא פתרון אמיתי. ובטח לא פתרון בטיחותי.

bengee,

 

נשבע לך שקראתי את השרשור הזה על כלל עמודיו הלוך וחזור.

ועדיין, אני לא מצליח להבין איך קרצוף הכביש תורם לאחיזה ולבטיחות.

 

אני אתחיל בזה שאני מסכים איתך בנקודה עקרית אחת: אנחנו לא יודעים הכל. ישנם אנשי מקצוע שעושים דברים שאנחנו לא תמיד מבינים. לא הכל קומבינות ולא הכל חרטא. הרוב, נעשה ע"י אנשי מקצוע שמפעילים שיקולים מאוד בריאים, גם אם לא כולם נהירים לנו.

 

אבל במקרה הזה, יש בעיה.

זה לא עובד לי פיזיקלית. פחות אספלט נוגע בצמיג = פחות אחיזה. אם יש הסבר אחר, אני אשמח ללמוד אותו.

זה לא עובד לי עם אופנועים, שסובלים מהקרצוף מאוד.

זה לא עובד לי עם מה שקורה בשאר העולם, כבישים מפותלים וחלקים יותר, שם לא טרחו לקרץף את הכביש.

 

בקיצור, זה לא עובד לי. הדבר היחיד שאני מצליח להבין זה את התשובה שאומרת שקרצוף הכביש יוצר רעש ורעידות הגורמים לנהגים להאט.

אבל זה לא פתרון אמיתי. ובטח לא פתרון בטיחותי.

כל עוד אתה לא מהנדס כבישים,ואתה לא יודע להסביר את עצמך בצורה משכנעת,מה שאתה אומר זה בסך הכל השערות באויר,אז חבל,תחדל,בבקשה.

סבבה (זה נחשב מילה תקנית?), אתה צודק.

כל עוד אתה לא מהנדס כבישים,ואתה לא יודע להסביר את עצמך בצורה משכנעת,מה שאתה אומר זה בסך הכל השערות באויר,אז חבל,תחדל,בבקשה.

סלח לי אבל למה לכל הרוחות אתה משתיק אותו? אתה היושב ראש פה?

כאן פורום רכב, עלתה פה דילמה רצינית והדיון עד כה מאד ענייני לדעתי - אם אתה יודע משהו שאף אחד פה לא יודע - בוא ותחלוק, אחרת - אל תשתיק את אלה שאינם מסכימים איתך!

מהמאמרים/פרסומים שהעלתי קודם לכן, עלו כמו שכבר ציינתי הנקודות של שיפור בעמידות להחלקה צידית ושיפור בבעיות ציפה (חריצי ניקוז), כמו כן לגבי השוואה לאספלט המקורי ישנו שיפור שנובע מחשיפת חומר "חדש" בהשוואה לחומר העליון שכבר שחוק (וחלק בהתאמה). כמו כן ישנה אפשרות לתקן שיפועים או שקיעות קטנות ע"י יישור השטח. אבל, כל הפרוייקטים שקראתי עליהם נעשים בתנאי ביקורת מחמירים (לפחות נראה כך), ואיכשהו אני בספק אם התהליך דומה בארץ בכל המצבים אם בכלל.

אם לנסות לבודד את המצב הזה ונניח משטח מישורי וקטע דרך ישר - בוצע בו קרצוף מיקרו איכותי, הווה אומר גירוד שטח עליון והשארת חריצים בגובה 2-3 מ"מ כאשר החריצים מקבילים זה לזה ומיושרים עם תוואי הדרך. איך הפיזיקה עובדת אז בהשוואה למקור וביחס לטענות לעיל שמצאתי לכאורה כתומכות בעשייה הזו (נניח כביש לפחות בן 10 שנים, שחוק ובעל מראה חלק)?

אני לא יודע אם קרצוף כביש יעיל יותר. אני מהמר על דבר אחד. קרצוף הוא זול יותר מסלילת אספלט איכותי וחדש. נראה לי שזה מה שמכריע את הכף במקרה.

דווקא מצאתי כמה טענות תומכות בשיטה. אני מניח שהדבר גם צריך להתבצע כראוי כדי לספק תוצאות מתאימות:

לא כתוב בשום קישור שהובא כאן בשרשור שכביש מחורץ עדיף על כביש סלול. גם לא בפרסומות של מכונות החירוץ. מה שכן כתוב שם זה שיש שיטות חירוץ חדשות שנותנות תוצאה פחות גרועה מהשיטות הישנות, ולכן אפשר להשאר עם החירוץ המציק קצת יותר זמן. וגם כתוב שם שכל זה נעשה בגלל שלא רוצים להשקיע בתשתיות ולסלול כמו שצריך.

הדעה הרובחת שאומרת שככל שיש יותר שטח מגע בין הצמיג לכביש כך יש יותר אחיזה- לא נכונה בכל המקרים, אפילו לא ברובם, זו חשיבה מוטעת.

ראיות בבקשה. כל מי שהחליף לצמיגים רחבים יותר (לא בארץ הקודש כמובן) יחלוק עליך. גם לא מעט ספרים בנושא.

במקרי הקיצון בהם הרכב בסכנת החלקה צידית, דוקא שטח מגע נמוך (שיגרום ללחץ גבוה בין הצמיג לכביש-ולעליה בחיכוך) יהיה טוב יותר. ואם כבר נכנסת להחלקה, צמיג רחב זה אסון. ובדיוק את זה החריצים באים למנוע.

ראיות בבקשה.

הסברה שצמיג רחב- יותר אחיזה זו ט-ע-ו-ת, זה נכון רק בחלק מהמקרים, לא בכולם

כמו שכבר ענו לך, במירוצים שמים צמיגים רחבים ולא צרים.

לא כשהכביש רטוב, לא בסיבובים קיצוניים.

אם זה היה נכון, אז ב-F1 בגשם היו שמים צמיגים צרים. אבל הם לא. היחידים ששמים צמיגים צרים זה מכוניות ראלי, וגם זה רק בשלג כאשר רוצים שהצמיג יחדור דרך שכבת השלג ויגיע לאדמה הקשה שלמטה.

ואם אתה רוצה הסבר פיזקלי פשוט, חשב את המשקל על הגלגל, חלק אותו בשטח המגע, זה הלחץ שנוצר בין בגלגל לכביש, וכן, הוא ג-ד-ל ככל שהשטח קטן יותר, יש נוסחה פשוטה של החלקת גלגל, כתלות במקדם החיכוך, תכניס את הנתונים ותראה מה קורה עם יותר שטח מגע.

ראשית, כפי שכתוב במאמר שהבאת ("physical factors..."), מה שמצמיד את הצמיג לכביש אינו חיכוך, אלא שילוב של כוחות של עיוות, חימום וקריעה של הגומי. לכן הנוסחה הפשוטה שהזכרת אינה שייכת לעניין (לדוגמה, לצמיג יש "מקדם חיכוך" של למעלה מ-1, מה שלפי חוקי החיכוך הרגילים אינו אפשרי). כמו כן, אשמח אם תסביר למה במירוצים עושים את ההיפך ממה שאתה מציע.

ואם אתה רוצה לנסות בעצמך, קח לוח פרספקס גדול עמוד עליו ונענע את עצמך, תראה כמה מהר הלוח מחליק לך בין הרגליים, עכשיו נסה את זה עם לוח קטן יותר, והפלא ופלא, הלוח לא יזוז.

יפה. ועכשיו, כדי שיהיה לניסוי קשר לנושא, נא לעשות את זה עם לוח מצופה גומי עבה.

אז יפה, בוא נשווה פורמלה אחת, את המאמצים על הצמיג שם ובוא נשליך את הממצאים על מאזדה 3 בסיבובים והירידות של נשר, או של הגליל.

העקרון יהיה נכון באותה מידה. אין שום קסם ב-F1 שגורם לחוקי הפיזיקה להשתנות.

יש פה מאמר של מישלין, יש שם כמה הסברים מעניינים, לא כדאי להתפס לשורה ספציפית ולעשות ממנה תורה שלמה, התמונה משתנה לגמרי מניסוי לניסוי, אין פה חד משמעי.

קראתי. לא ראיתי שם אפילו רמז לכך שצמיג צר אוחז יותר מצמיג רחב בשום מקרה.

דני