שבת בבוקר: קבוצת רכיבה של אופנועים איבדה שניים מחבריה בתאונה

אינני מכיר את ההרוגים ולכן התייחסותי בשום אופן אינה למקרה ספציפי זה או אחר.

 

בואו נעשה חשבון נפש - בהרבה מקרים מצערים, החברים מספרים שמדובר בנהג/רוכב מעולה ("אחד הטובים בארץ").

האם אתם מסוגלים לתת פרשנות לקומפלימנט הזה?

למה בדיוק הכוונה? על מה היא מתבססת?

כן, אני יכול. אבל הרוכבים לא יאהבו את הפרשנות שלי.

אגיד את זה ככה: אם חו"ח אני אמות בתאונת דרכים עם האוטו שלי, אני בטוח שרוב מכריי יגידו "איך זה קרה, הוא היה נהג מעולה, אחד הטובים בארץ, וגם חתיך, רגיש, ספונטני ובעל חוש הומור". הם יגידו את זה לטלוויזיה, ולעיתונים ולשאר המדיות, אבל בינם לבין עצמם הם יגידו: "טוב, נו, הוא נסע כמו טמבל. כשנוסעים על המגבלות בטיול נהיגה אז מתישהו זה יקרה".

ועכשיו, לפני שיקפצו הרוכבים, אני לא טוען שזה מה שקרה כאן. אני רק יודע מעדויות של חברים שבטיולי הרכיבה/נהיגה לא נוסעים רגוע. אל תשכחו שיש גם אלמנט של אגו שדופק לאנשים את שיקול הדעת. לא סתם האופנוען השלישי נפצע - הוא הגיע מאחור במהירות גבוהה ובהשכבה, ואיבד שליטה כשנבהל וראה את כולם.

דבר אחרון: ישר מרימים קול צעקה על גדר הבטיחות שגרמה למוות. נכון, זו אכן סיבת המוות, אבל זו בטח לא הסיבה לתאונה. זה בערך כמו שאתהפך עם המיאטה ואפגע עם הראש בסלעים בצד הכביש. "אם לא היו שם סלעים, הוא היה עדיין בחיים". נו, בסדר, ואם לא היה שם עמוד, אם לא היה שם קיר, אם לא היה שם בנאדם... אם תמנעו את התאונה עצמה לא תצטרכו לזעוק על התוצאות שלה...

אני מסכים עם רוני, וזו הסיבה שאני נמנע מטיולים. יש את עניין האגו, שגורם לאנשים לפעמים לנסוע מעבר למגבלות.

מה גם שאני לא תמיד מכיר/סומך על מי שנוסע מאחורי או מלפני.

אני לא אומר שזה מה שקרה בתאונה המצערת הנ"ל.

אני מדבר מהנסיון שלי עם כל טיולי הנהיגה האלו (במכוניות).

רוני, לא התייחסת לנקודה הכי חשובה.

רוכב (או נהג או אינסטלטור או כל בעל מקצוע אחר) שאומרים עליו שהוא מעולה הוא אחד שהסביבה ראתה אותו מתמודד עם מצבים שבעל המקצוע הממוצע לא היה מתגבר עליהם. מצד שני אם כל כך הרבה אנשים אומרים את זה עליך אז כנראה שאתה גם לוקח סיכונים יותר מהרגיל ומי שמשחק ברולטה אולי נהנה אבל בשלב מסויים הוא גם מפסיד.

אף אחד מאיתנו לא יודע מה גרם לתאונה אבל ברור שאם האופנוע השני היה רוכב לפי תנאי הדרך הוא לא היה נפגע.

בהזדמנות זו רוצה לאחל לו החלמה מלאה ומהירה מפציעותיו. מחכה לו ולמשפחתו תקופה מאוד לא קלה.

 

אין היום שום עירבון כלל וכלל לגבי חיים ומוות. בן אדם יכול ללכת ברחוב ופסנתר יכול ליפול עליו או אפילו לגור בניו ג'רזי ולמות מסופה טרופית. הדבר היחידי ב100% בחיים האלה זה מוות ומיסים. כל השאר זה פריווילגיה.

צודק, על הפופיק שלי חגורת בטיחות, מהיום אני נוהג לא חגור!

גם סל-קל לילדים זה טיפשי.

גם הצמיגים בני ה-10 שלי ברכב יכולים להשאר, לא מחליף!

מפסיק לעצור ברמזור אדום, בהתחלה זה מפחיד (ועוצמים עיניים) אבל מתרגלים.

להמשיך?

sronis, תודה.

ענית בדיוק את מה שחשבתי. כך אני מבין את זה.

שאלתי, כי אנשים שונים מבינים את אותו דבר בדרכים שונות...

בכל אופן, יש פה שילוב של צביעות או תרבות קלוקלת שמרביתנו שותפים לה.

עלו פה מספר דוגמאות לדברים מסוכנים שאנשים עושים. ובכל זאת אני לא מכיר נרקומן שאומרים עליו שהוא "הכי טוב בארץ" במה שהוא עושה וגם לא על מעשנים ושתיינים. בוודאי לא בסוג של הערכה אמיתית.

אני משער גם, שבחוגים הרלוונטים, העובדה שאנשים מסויימים חיים בציפצוף בוטה על החוק, או תוך סיכון חיי הסובבים אותם בנזק מיידי ומוחשי (מה שפחות קיים בסמים ובשתיה!), אינה בכלל פאקטור, הם עדיין מוערכים ונחשבים.

יש פה נורמה שנהג טוב, הוא דווקא אחד שמפגין תדיר יכולות במצבי קיצון ולא דווקא זה שיודע להמנע מאותם מצבים.

כמובן שאני מהמטיפים לאימוני נהיגה מתקדמת. וכל עוד אין מסלול ראוי בארץ בו ניתן לעשות זאת לבד ובאופן חוקי, הרי שבלווית מדריך באחד מהמקומות הידועים. אחרת, באמת אף אחד לא ידע להתמודד עם מה שכן ניתן ונחוץ ללמוד...

הגישה לכל העניין צריכה להיות שונה לחלוטין. כל הויכוח למה קרתה התאונה חסר טעם, מהסיבה הפשוטה שאף אחד מאיתנו לא היה שם. לכן עדיף לא לנסות לנתח את העניין, כי אם יתברר שהם החליקו על כתם שמן\סולר או פגעו במפגע על הכביש, יאכלו פה הרבה אנשים את הכובע (זה עדיין לא סותר את העובדה שייתכן והייתה שם השתוללות כזו או אחרת, אבל לא על זה אני רוצה לכתוב).

אנסה להסביר את העניין מנקודת מבטי, בתור אחד שגם נוהג, גם רוכב, וגם חי מספר שנים בחו"ל ויכול להשוות בין ההתנהלות המוטורית באירופה לבין ישראל; כאמור, אני לא יודע למה נגרמה התאונה, אבל ברור שהם נהרגו והרוכב הנוסף נפצע ממעקה בטיחות שלא מותאם לאופנוענים (להלן ההבדל בין מעקה בטיחותי לכזה שהוא לא):

הנסיון שלי (של כולנו- מה, לא נפתחים פה חדשות לבקרים שרשורים על התנהגות הנהג הישראלי המצוי?) אומר שהנהג\רוכב הישראלי הוא גרוע, מחריד אפילו. זה לא משנה כרגע למה (חינוך, תרגול וכו'), אבל זה המצב. ההגיון שלי אומר שדווקא בשל כך, התשתית פה צריכה להיות טובה יותר מאשר באירופה, כי לצערנו, צריך להציל את הישראלי מעצמו. שוב- בלי קשר לאשמה. נגיד שהרוכבים הנ"ל השתוללו- האם העונש שלהם צריך להיות מוות?

ומה תעשו במקרה של חף מפשע? העלה כאן Cerebral Cortex דוגמא לתאונה שבה נהרג אדם כתוצאה מכך שמישהו שהוביל ספות, לא קשר אותן כראוי ובגללן סטה רכב שפגע בהן ונכנס חזיתית בהרוג. עכשיו תקראו את זה שוב, ותבינו- הוא לא נהרג מהספות, הוא לא פגע בהן בכלל. זה שכן נפגע מהספות, עבר נתיב כי לא הייתה שם גדר הפרדה והתנגש בו. זה מוות שנגרם מתשתית לקוייה- שוב- בלי קשר לאשמה.

וזו התפיסה\המסקנה שלי; צריך להפריד בין האשמה בתאונה לבין תוצאותיה. אין שום סיבה שאדם יהרג בכביש כשאפשר למנוע את זה, או לפחות לצמצם את המספרים. זה שכולנו (בעידוד הרשויות, ששמחות להעלות כל פעם מחדש את "הגורם האנושי") החלטנו שאם אדם אשם, מגיע לו למות, זה החלק הנורא בעניין, ולצערי אני לא רואה את זה משתנה.

אסון מצער, כל שנותר הוא לחזק את המשפחות.

באשר לדיון המתנהל, אני מסכים עם דבריו של רוני. מבחינתי כל מילה בסלע.

מלבד רכיבה מועטה מאוד על קטנועים, הניסיון שלי עם אופנועים הוא רק כמורכב. החוויה שלי מאופנועים היא ערבוב של הנאה ואימה.

לצערי חבריי נוהגים בפזיזות ומסכנים את חייהם שלא לצורך ולכן הפסקתי לעלות איתם על האופנועים שלהם.

לאחרונה נתתי לאחד מהם לנהוג ברכב שלי וזו הפעם הראשונה בה אולצתי להשמיע צעקת בהלה (וכבר יצא לי לחוות נסיעות מפחידות בעבר עם חסרי ניסיון), לאחר שהבחור קיבל החלטות שנוגדות את כל כללי ההיגיון. את המשך הנסיעה העברתי בהרצאה בה ניסיתי להעביר לו שהוא איננו נוהג בחוכמה (בלשון המעטה).

אינני יודע מה קרה במקרה הספציפי ואינני מתיימר לשפוט, דיברתי בכלליות, מנסיוני. ברצוני רק להדגיש לכל הרוכבים והנהגים להפעיל שיקול דעת ולהיזהר.

אני באופן אישי נמשך מאוד לאופנועים אך אינני רוכב כיוון שאני יודע בוודאות שאתקשה להתאפק והסיכויים שאפגע/איהרג גבוהים.

אתה רציני?

כמה מיליארדים אמור לעלות לנו התענוג של הכנת הכבישים לתחביב המסוכן אשר נקרא אופנוע?

אני אישית לא מוכן לסבסד בעוד אגורה שחוקה את התחביב הנ"ל.

אני מאוד אוהב לרכב בשטח (אופניים) אך בשטחים שאני רוכב, טעות אחת יכולה להגמר בנכות/מוות.

האם לגיטימי מצידי לדרוש לרפד את כל העצים והסלעים הבעיתיים, בהוצאה ענקית, רק בכדי שאני אוכל להמשיך לסכן את עצמי בתחביב שאני בחרתי?

אני גם גולש רוח.

לא פעם נכנסנו בסערות שאם קורה משהו אז אין למשמר החופים וצה"ל יכולת לעזור לנו.

האם זה נכון לדרוש מהמדינה לרכוש להם כלים מיוחדים אשר עולים מאות מליוני שקלים למטרה זו?

אגב, גם אני גרתי באירופה שנים ולא נתקלתי במעקות בטיחות מסוג זה, כך שאני מניח שזה אינו נפוץ כפי שניתן להבין מדבריך.

הגישה לכל העניין צריכה להיות שונה לחלוטין. כל הויכוח למה קרתה התאונה חסר טעם, מהסיבה הפשוטה שאף אחד מאיתנו לא היה שם. לכן עדיף לא לנסות לנתח את העניין, כי אם יתברר שהם החליקו על כתם שמן\סולר או פגעו במפגע על הכביש, יאכלו פה הרבה אנשים את הכובע (זה עדיין לא סותר את העובדה שייתכן והייתה שם השתוללות כזו או אחרת, אבל לא על זה אני רוצה לכתוב).

 

אנסה להסביר את העניין מנקודת מבטי, בתור אחד שגם נוהג, גם רוכב, וגם חי מספר שנים בחו"ל ויכול להשוות בין ההתנהלות המוטורית באירופה לבין ישראל; כאמור, אני לא יודע למה נגרמה התאונה, אבל ברור שהם נהרגו והרוכב הנוסף נפצע ממעקה בטיחות שלא מותאם לאופנוענים (להלן ההבדל בין מעקה בטיחותי לכזה שהוא לא):

 

 

 

הנסיון שלי (של כולנו- מה, לא נפתחים פה חדשות לבקרים שרשורים על התנהגות הנהג הישראלי המצוי?) אומר שהנהג\רוכב הישראלי הוא גרוע, מחריד אפילו. זה לא משנה כרגע למה (חינוך, תרגול וכו'), אבל זה המצב. ההגיון שלי אומר שדווקא בשל כך, התשתית פה צריכה להיות טובה יותר מאשר באירופה, כי לצערנו, צריך להציל את הישראלי מעצמו. שוב- בלי קשר לאשמה. נגיד שהרוכבים הנ"ל השתוללו- האם העונש שלהם צריך להיות מוות?

 

ומה תעשו במקרה של חף מפשע? העלה כאן Cerebral Cortex דוגמא לתאונה שבה נהרג אדם כתוצאה מכך שמישהו שהוביל ספות, לא קשר אותן כראוי ובגללן סטה רכב שפגע בהן ונכנס חזיתית בהרוג. עכשיו תקראו את זה שוב, ותבינו- הוא לא נהרג מהספות, הוא לא פגע בהן בכלל. זה שכן נפגע מהספות, עבר נתיב כי לא הייתה שם גדר הפרדה והתנגש בו. זה מוות שנגרם מתשתית לקוייה- שוב- בלי קשר לאשמה.

 

וזו התפיסה\המסקנה שלי; צריך להפריד בין האשמה בתאונה לבין תוצאותיה. אין שום סיבה שאדם יהרג בכביש כשאפשר למנוע את זה, או לפחות לצמצם את המספרים. זה שכולנו (בעידוד הרשויות, ששמחות להעלות כל פעם מחדש את "הגורם האנושי") החלטנו שאם אדם אשם, מגיע לו למות, זה החלק הנורא בעניין, ולצערי אני לא רואה את זה משתנה.

עשרות אנשים נסעו באותו מקטע שעות, דקות ושניות בודדות קודם לכן כולל כמה עשרות אופנועים מהקבוצה עצמה אז הגורם התשתיתי הוא לא סביר בלשון המעטה, אז את הכובע תודה אני כנראה יאכל ביום אחר.

מי שמשתולל על הכביש, בקבוצה או לבד עלול לשאת בתוצאות.. אני ממש לא מסכים עם זה שאם אופנוען נופל הוא צריך לשאת גזר דין מוות ולהיחתך על ידי המעקות הללו, וצריך לעודד את שיפור המעקות וכל אמצעי ההגנה האפשריים, אבל אי אפשר להגן על אותם אופנוענים שנופלים נפצעים קשה נכנסים לשיקום ואחרי כמה שנים רואים אותם דוהרים ב250 קמ"ש על הכביש, בסופו של דבר הם משתוללים עבור עצם ההשתוללות עצמה ומסכנים את כולנו.

אם אין תשתית מתאימה, לא רוכבים ספורטיבי נקודה. אני ירדתי מרכבים חזקים בגלל הסיבה הזו, לא מוכן לקחת סיכון על מי שאיתי ברכב או משפחה מסכנה אחרת שתפגוש אותי מאבד שליטה על הכביש.

אין מקום לא למי שקם בבוקר ב5:00 להתחרע בנס הרים כי הוא בפחית ולא למי שעושה את זה על אופנוע, אני עשיתי את זה בעבר וכיום אני מבין את הסיכון במעשיי.

sronis, תודה.

ענית בדיוק את מה שחשבתי. כך אני מבין את זה.

שאלתי, כי אנשים שונים מבינים את אותו דבר בדרכים שונות...

 

בכל אופן, יש פה איזה שילוב של צביעות או תרבות קלוקלת שמרביתנו שותפים לה.

 

עלו פה מספר דוגמאות לדברים מסוכנים שאנשים עושים. ובכל זאת אני לא מכיר נרקומן שאומרים עליו שהוא "הכי טוב בארץ" במה שהוא עושה וגם לא על מעשנים ושתיינים. בוודאי לא בסוג של הערכה אמיתית.

 

אני משער גם, שבחוגים הרלוונטים, העובדה שאנשים מסויימים חיים בציפצוף בוטה על החוק, או תוך סיכון חיי הסובבים אותם בנזק מיידי ומוחשי (מה שפחות קיים בסמים ובשתיה!), אינה בכלל פאקטור, הם עדיין מוערכים ונחשבים.

יש פה איזה נורמה שנהג טוב, הוא דווקא אחד שמפגין תדיר יכולות במצבי קיצון ולא דווקא זה שיודע להמנע מאותם מצבים.

 

כמובן שאני מהמטיפים לאימוני נהיגה מתקדמת. וכל עוד אין מסלול ראוי בארץ בו ניתן לעשות זאת לבד ובאופן חוקי, הרי שבלווית מדריך באחד מהמקומות הידועים.

תראה, זה לא רק עניין של צפצוף בוטה על החוק או סיכון קיצוני. אם למשל עכשיו במיונים לפורמולה שמעתי \ קראתי שרוני קבע את הזמן הכי טוב או את אחד ההכי טובים, אז אנחנו יכולים להניח בראש שקט שהוא בין הנהגים הטובים שיש פה (או לפחות מתוך מי שהגיע למיונים ). כל התרבות המוטורית מבוססת על לקיחת סיכונים כלשהם, לטוב ולרע. אפילו הביקורות שיש על רכבים ואופנועים בכלי התקשורת, מכילות הרבה פעמים תיאורים שגורמים לך לחשוב לפחות שכותב הביקורת מביא את הכלי אותו הוא בודק למצבי קצה (רוני יכול להעיד יותר טוב ממני מן הסתם אם זה נכון). בסופו של דבר מי שעוסק בנהיגה ספורטיבית לא יכול להיות טוב אם לא יהיה מהיר, וגם אם הסיכוי של "נהג טוב X" להתנגש בקיר הוא 0.02 ושלי הוא 0.5, הרי שגם 0.02 זה עדיין מספר שקיים ולא 0 מוחלט.

עניין אחר הוא שלא כל מי שיודע לנסוע מהר יכול להיות גם מדריך נהיגה או לשמש כאיזו דמות חינוכית לתרבות מוטורית, אבל זו כבר בעיה אחרת

כל התרבות המוטורית מבוססת על לקיחת סיכונים כלשהם, לטוב ולרע.

אוי ואבוי!

אני חושב ממש אחרת!

וממש מומלץ לטעמי לדעת מתי יש קשר בין ספורט מוטורי לנהיגה בכביש ומתי אין. הכביש הציבורי אינו מסלול מרוצים או אימונים.

באופן כללי, אני חושב שיש פער מאוד גדול בפרשנות של המילה "תרבות" בין הרבה משתמשים בה...

צודק, על הפופיק שלי חגורת בטיחות, מהיום אני נוהג לא חגור!

גם סל-קל לילדים זה טיפשי.

גם הצמיגים בני ה-10 שלי ברכב יכולים להשאר, לא מחליף!

מפסיק לעצור ברמזור אדום, בהתחלה זה מפחיד (ועוצמים עיניים) אבל מתרגלים.

 

 

להמשיך?

צודק, מעכשיו אפשר לשתות גם אתנול כי גם הוא בעצם אלכוהול שמופק מהטבע.

אם היה מדובר ברוכב אופנוע שנהג ערום אז היית צודק אבל היה מדובר ברוכב שהיה לבוש בציוד שהוא הטוב שבטוב.

כל דבר בימינו זה לקיחת סיכון, גם רכיבה על אופניים או הליכה ברגל (ראה את המקרה הטראגי של לי זייתוני ז"ל). כמו שאמרתי, אופנוע בהחלט רחוק מלהיות כלי בטוח ונטול תאונות אבל מה כן?

אתה רציני?

כמה מיליארדים אמור לעלות לנו התענוג של הכנת הכבישים לתחביב המסוכן אשר נקרא אופנוע?

אני אישית לא מוכן לסבסד בעוד אגורה שחוקה את התחביב הנ"ל.

 

אני מאוד אוהב לרכב בשטח (אופניים) אך בשטחים שאני רוכב, טעות אחת יכולה להגמר בנכות/מוות.

האם לגיטימי מצידי לדרוש לרפד את כל העצים והסלעים הבעיתיים, בהוצאה ענקית, רק בכדי שאני אוכל להמשיך לסכן את עצמי בתחביב שאני בחרתי?

 

אני גם גולש רוח.

לא פעם נכנסנו בסערות שאם קורה משהו אז אין למשמר החופים וצה"ל יכולת לעזור לנו.

האם זה נכון לדרוש מהמדינה לרכוש להם כלים מיוחדים אשר עולים מאות מליוני שקלים למטרה זו?

 

אגב, גם אני גרתי באירופה שנים ולא נתקלתי במעקות בטיחות מסוג זה, כך שאני מניח שזה אינו נפוץ כפי שניתן להבין מדבריך.

וואו, אני חייב להודות שזו באמת הפעם הראשונה שאני נתקל בתגובה מסוג זה. קראתי תגובות הזויות אבל זו בהחלט עולה על כולן.

אתה בטח מאלה שמאמינים לבלוף כאשר אומרים להם שהביטוח לרכב התייקר בגלל שנהגי המכוניות צריכים לממן את רוכבי האופנועים.

למרבה האירוניה, בנייה של מעקים "ידידותיים" עולה פחות ממה שהמדינה זורקת ומבזבזת על דברים אחרים.

קליפת מוח, גם עם המיגון הוא עדיין הרבה יותר פגיע מנהג מכונית בלי חגורה בדיוק כמו שנהג באלנו נמצא בסיכון יותר גבוה מנהג מגאן (ולא בגלל שהמגאן נמצאת פחות זמן על הכביש כי היא כל הזמן במוסך אלא בגלל ציוני הריסוק).

אני באמת לא יודע כמה עולה מטר מעקה בטיחות רגיל וכמה עולה מטר מעקה בטיחות "ידידותי". אשמח אם יש לך את הנתונים.

להגיד שהמעקה אשם במוות של הרוכבים זה בדיוק כמו להגיד שחוסר גדר הפרדה בין הנתיבים היא האשמה במוות של היושבים ברכב בתאונה חזיתית שכללה סטייה מנתיב. אי אפשר לעשות גדר הפרדה בין הנתיבים בכל כבישי ישראל כמו שאי אפשר להחליף את כל המעקות. צריך פשוט לנהוג בזהירות.

אתה רציני?

כמה מיליארדים אמור לעלות לנו התענוג של הכנת הכבישים לתחביב המסוכן אשר נקרא אופנוע?

אני אישית לא מוכן לסבסד בעוד אגורה שחוקה את התחביב הנ"ל.

 

אני מאוד אוהב לרכב בשטח (אופניים) אך בשטחים שאני רוכב, טעות אחת יכולה להגמר בנכות/מוות.

האם לגיטימי מצידי לדרוש לרפד את כל העצים והסלעים הבעיתיים, בהוצאה ענקית, רק בכדי שאני אוכל להמשיך לסכן את עצמי בתחביב שאני בחרתי?

 

אני גם גולש רוח.

לא פעם נכנסנו בסערות שאם קורה משהו אז אין למשמר החופים וצה"ל יכולת לעזור לנו.

האם זה נכון לדרוש מהמדינה לרכוש להם כלים מיוחדים אשר עולים מאות מליוני שקלים למטרה זו?

 

אגב, גם אני גרתי באירופה שנים ולא נתקלתי במעקות בטיחות מסוג זה, כך שאני מניח שזה אינו נפוץ כפי שניתן להבין מדבריך.

חביבי, קרא שוב מה שכתבתי. לא מדובר רק באופנועים אלא גם בתשתית לקוייה שמשפיעה על מכוניות. בנוסף, אתה שוכח שאופנוע, בין אם הוא כלי מסוכן או לא, הוא (לפחות כיום) כלי תחבורה חוקי ולגיטימי במדינת ישראל, שהבעלים שלו משלם מיסים עליו בדיוק כמוך (אם לא יותר). בבקשה, תתכבד מדינת ישראל ותוציא את האופנועים אל מחוץ לחוק. עד אז, על המדינה לדאוג לכל משתמשי הדרך ולא רק לחלקם. ולא ניכנס פה לוויכוח את מה אתה רוצה שהמיסים שלך יממנו, בגלל שממילא אין לך בחירה כזו (גם אני לא מעוניין שהכספים שלי יממנו חולי סרטן הריאות שעישנו כל חייהם, אבל אין לי ברירה). את האופניים שלך אתה לא מעביר טסט ולמיטב ידיעתי, גם לא משלם עליהם מיסים (חוץ מבזמן הקנייה), וזה ההבדל.

לצורך העניין, אני בין היתר מתנייד על קטנוע 250 סמ"ק, גם מחוץ לעיר, במהירות שיוט של 90-100 קמ"ש. שיהיה לך ברור- אם אני מחליק במהירות הזו לכיוון פס "בטחון" כזה, אני נחתך לשניים. וזו לא רכיבה ספורטיבית (תאמין לי, אני יודע את ההבדל). נו? מגיע לי למות? אני רוכב שקול ו"זקן" שלא מתגרזן.

עשרות אנשים נסעו באותו מקטע שעות, דקות ושניות בודדות קודם לכן כולל כמה עשרות אופנועים מהקבוצה עצמה אז הגורם התשתיתי הוא לא סביר בלשון המעטה, אז את הכובע תודה אני כנראה יאכל ביום אחר.

 

מי שמשתולל על הכביש, בקבוצה או לבד עלול לשאת בתוצאות.. אני ממש לא מסכים עם זה שאם אופנוען נופל הוא צריך לשאת גזר דין מוות ולהיחתך על ידי המעקות הללו, וצריך לעודד את שיפור המעקות וכל אמצעי ההגנה האפשריים, אבל אי אפשר להגן על אותם אופנוענים שנופלים נפצעים קשה נכנסים לשיקום ואחרי כמה שנים רואים אותם דוהרים ב250 קמ"ש על הכביש, בסופו של דבר הם משתוללים עבור עצם ההשתוללות עצמה ומסכנים את כולנו.

 

אם אין תשתית מתאימה, לא רוכבים ספורטיבי נקודה. אני ירדתי מרכבים חזקים בגלל הסיבה הזו, לא מוכן לקחת סיכון על מי שאיתי ברכב או משפחה מסכנה אחרת שתפגוש אותי מאבד שליטה על הכביש.

אין מקום לא למי שקם בבוקר ב5:00 להתחרע בנס הרים כי הוא בפחית ולא למי שעושה את זה על אופנוע, אני עשיתי את זה בעבר וכיום אני מבין את הסיכון במעשיי.

הכל נכון, וגם אני כפי שכתבתי למעלה, וויתרתי על נהיגה\רכיבה ספורטיבית (לפחות עד שיהיה פה מסלול). אבל אתה מתעלם ממה שכתבתי לגבי לשאת בעונש המוות אפילו שאתה לא אשם.

שוב- תבדילו בין אשמה לבין תוצאות תאונה. סה"כ זה אמור להיות אינטרס של כולם להציל חיים.