האם צריך להסתכל בחלון השמאלי/ימני האחורי כשעוברים נתיב?

נאמרו כאן הרבה דברים נכונים ולא נכונים על מעברי נתיבים ושדה ראיה אז אני עושה סדר: ראשית, יש להבין כי מעברי נתיבים הם פעולה מורכבת והפתרון למורכבות שלה אינו טמון רק בפתרון אחד. כל אמצעי שיגביר את מקדם הבטיחות שלנו - מבורך וכמה שיותר - יותר טוב.

הצעד הראשון - והוא הצעד היחיד שימנע את הסכנה מלכתחילה - הוא פשוט לא לעבור נתיב. הרבה ממעברי הנתיב של נהגים יכולים להימנע אם הנהג היה מחכה רגע למקום נוח יותר לעקיפה או נותן לרכב השני הזדמנות לעבור נתיב או לפנות/לצאת ביציאה מהכביש. שמירת ימין ופחות מעברי נתיבים פירושם בטיחות מוגברת.

במיוחד יש להימנע ממעבר מצדו הימני של רכב אחר, במיוחד אם מדובר ברכב כבד. עדיף לעבור שני נתיבים ולעקוף רכב משמאל מאשר לחלוף על פניו מימין. גם כאשר נתקלים ב"זחלן" באחד הנתיבים השמאליים, לרבות ה"אמצעי", עדיף קודם לאותת לו קצר ולתת לו הזדמנות קצרה לחזור ימינה.

צעד מקדים נוסף וחשוב הוא כיוון נכון של המראות ב"שיטה הקנדית" שבו פתיחת המראות היא רחבה, מעבר לשולי הרכב. השיטה הזאת מצמצמת את השטח המת אך לא תעלים אותו לחלוטין. בחלק מהרכבים, בעיקר מסחריים ומשאיות, יש לעתים צורך במראות עזר חיצוניות נוספות. גם מערכות לגילוי עצמים בשטח המת (BLIS, AWACS, MOBILEYE) הן כלי עזר מבורך, גם ברכב פרטי.

עוד צעד הוא בדיקת המראות - לא רק בזמן מעבר נתיב אלא מראש, פעם בכמה שניות, תלוי בעומס התנועה. עקרונית בדיקת מראות כ-8 פעמים בדקה היא סבירה, פחות מכך בתנועה דלילה. על ידי בדיקה תכופה של המראות, אנו יכולים לדעת בכל רגע מה נמצא מסביבנו, לרבות מה שנמצא בשטח המת.

צעד נוסף הוא האיתות המקדים: לפחות שלוש שניות מראש, ובחלק מהמקרים אפילו כפול מכך, לרבות במצב שבו כוונת ההשתלבות שלך ברורה או שהיא אינה משפיעה על הנהגים האחרים. בחלק מהמקרים רצוי אפילו להוסיף איתות ידני (כן, עם היד!) כדי להבהיר את הכוונות ולהימנע מבלבול. בכל מקרה, האיתות צריך להתבצע לאחר בדיקה ראשונית של המראות ולא לפניה. במקרה שבטוחים שהכביש ריק לגמרי, אפשר לתת איתות "סמלי" בלבד שברוב המכוניות מושג על ידי לחיצה קלה על ידית האיתות.

בשלב זה יש לבדוק ראי פנימי ואת הראי הצדדי המתאים. המבט למראה הצדדית כן צריך להיעשות בהסטה קלה של הראש. הדבר מאשר לראות טוב יותר מה קורה בראי וגם מרחיב את שדה הראיה ההיקפי בזוית העין. לשם כך חשוב מן הסתם שהמראות והחלונות יהיו נקיים מלכלוך, שריטות ואדים.

לאחר המבט במראות, בעיקר בהשתלבות במהירויות אטיות יותר, מומלץ לזרוק מבט זריז הצדה. לא אחורה כפי שנאמר כאן אלא מבט זריז לעבר החלון הצדדי הקדמי. זריקת מבט לאחור רלוונטית יותר לתמרונים מדויקים בנסיעה אחורנית, בהשתלבות בזוית בדרך עירונית או כשמצטרפים לתנועה מחניה בצד הדרך או ליד המדרכה וגם אז רק במבט זריז. בחלק מהרכבים יותר יעיל דווקא להישען קדימה בזמן ההתבוננות בראי כדי להשיג אפקט דומה על ידי שינוי זוית ההסתכלות בראי. הדבר חשוב בעיקר ברכבים מסחריים עם דפנות אטומות ללא חלונות או במשאיות ללא קבינת צוות.

אבל גם זה לא מספיק! השלב הבא והחשוב לא פחות הוא לבצע את מעבר הנתיב בצורה מדורגת ככל הניתן, תוך כדי ניצול של מקסימום שטח לאורך הנתיב ולרוחבו. ככל שהמהלך ארוך יותר ובזוית כהה יותר, כך יותר טוב. זה מזמן לנו הזדמנות לבדוק את הראי הצדדי לפחות עוד פעם אחת תוך כדי שאנחנו עוברים (כשאנחנו כבר באמצע הדרך ורואים יותר לתוך הנתיב הסמוך) וגם נותן לנו זמן להתחרט על מעבר הנתיב (במיוחד אם פספסנו משהו) וגם נותן לנהגים אחרים זמן להתחמק מאיתנו או להתריע אותנו.

ככלל, במעבר לנתיב מהיר יותר, נשתדל לעבור מאוחר ולהתאים את המהירות על ידי האצה לפני מעבר הנתיב ובמעבר לנתיב אטי יותר (תאורטית, כשחוזרים ימינה) נשתדל לעבור נתיב מוקדם ולהתאים את המהירות לאחר מעבר הנתיב. בנוסף, עירנות כללית, שליטה ברכב, מבט מופנה הרחק קדימה לטובת תכנון מראש, נסיעה במהירות המתאימה לתנאי הדרך וככל הניתן גם למהירות בה זורמת התנועה - הכל עוזר!

בכבישים במדינת ישראל שהם כמו אזור מלחמה אחד גדול, אני לא סומך על המראות ובטח שבטח לא על הפרגון של הנהג הישראלי ובטח שבטח לא על זה שהוא סופר את האיתות שלי בכלל.....

מסתכל הצידה ועוד איך מסתכל הצידה....במיוחד אם אני נוהג על רכב כבד....אחרת הייתי משאיר כמה "פיתות פח" פה ושם.

אני יכול להעיד על מקרה אחד שהבדיקה הזאת עזרה לי.

איילון, אני אחרי עקיפה נוסע בנתיב השמאלי.

בגלל שאני כל הזמן מסתכל מי מאחורי/מלפני/מצדידי לפני העקיפה זכרתי שראיתי אופנוע מבצבץ בנהיגה מהירה.

כשרציתי לעבור נתיב ימינה זכרתי את אותו האופנוע, אבל לא היה לו שום זכר כשהסתכלתי במראות ( מישהו אמר שטח מת? ).

לפני שעברתי העברתי שניה מבט מהכתף - ואכן הוא היה שם.

זו הפעם היחידה שהשתמשתי בבדיקה כזאת.

עדיף להיות עירני באופן תמידי לרכבים שמסביבך וכמה שפחות להסיט את הראיה מהכביש ( החצי שניה יותר במבט מהחלון ולא מהמראה יכול לפעמים לשנות המון בנהיגה.

זריקת מבט לכיוון החלון הימני אחורי זה משהו שגם אני אימצתי אחרי הוצאת הרישיון לאופנוע. בדרך כלל אני מודע היטב לסביבה של הרכב שלי על ידי נסיעה במהירות הכללית של התנועה או טיפה מעל, אבל לפעמים כשיש לי חשש שיתכן שרכב נכנס לנתיב מימיני מבלי שראיתי אותו (למשל מהשתלבות לכביש או מנתיב ימני יותר) אני מעיף מבט זריז גם לחלון הימני אחורי. זכורות לי פעם-פעמיים שגיליתי שם רכב שלא ראיתי קודם. לגבי כיוון המראות, אני למדתי מהסרטון הזה של ראם סמואל.

כרגיל - תאור מצויין של חן.

בכל זאת להדגיש:

מבט לאחור ביציאה מחניה, במיוחד בכביש מתעקל - עשוי להיות חיוני.

עוד מצב בו כדאי להביט קצת יותר לאחור מהרגיל (דרך החלון הימני הקדמי)- סיום עקיפת רכב כאשר יש נתיב מימינו - כמו עקיפת רכב בנתיב האמצעי מבין שלושה (ויותר) או כאשר יש מימינו נתיב האצה\השתלבות ומישהו עלול לנסות להשתלב תוך עקיפה מימין.

טוב שהמורה שלך מעיר לך על זה. אני כרגע בשלבי לימוד נהיגה, וקרה לי שכמעט עשיתי תאונה כשנכנס לי רכב לתחום "השטח המת" ולא ראיתי אותו במראות. זו אחת הסיבות למה הנהגים בארץ נוהגים כמו שהם נוהגים. הכל מתחיל פה.

שהמורה אומר, תעשה , תתפלא כמה דברים שנראים לך כל כך לגיטימיים מסתברים מול מורי הנהיגה כנהיגה שגויה.

 

הוא מחנך אותך לדרך נהיגה נכונה ובטוחה.

לא בהכרח נכונה ובטח שלא בטוחה!

לסובב ראש זה א' ב'. מהירות זה שטויות.

מקרה אחר מעצבן בשיעורים, היום אני נוסע לי בכיף בשיעור נהיגה, מתקדם לקראת מעבר חצייה ופתאום המורה אומר לי :"תעצור לה". מסתבר שעמדה שם מישהי שבגלל שדה ראייה לקוי לא ראיתי. התוצאה: עצירת חירום! אז קרה פעם אחת שלא עצרתי, מה קרה. שתחכה עוד קצת. חבל שבארץ שמים דגש על שטויות כאלה ולא על נהיגה נכונה.

מהירות זה שטויות.

מקרה אחר מעצבן בשיעורים, היום אני נוסע לי בכיף בשיעור נהיגה, מתקדם לקראת מעבר חצייה ופתאום המורה אומר לי :"תעצור לה". מסתבר שעמדה שם מישהי שבגלל שדה ראייה לקוי לא ראיתי. התוצאה: עצירת חירום! אז קרה פעם אחת שלא עצרתי, מה קרה. שתחכה עוד קצת. חבל שבארץ שמים דגש על שטויות כאלה ולא על נהיגה נכונה.

ידידי, זה בדיוק מה שאתה אמור ללמוד ולדעת לעשות - לראות את הסביבה שלך, כולל האנשים על שפת המדרכה, שרוצים לחצות או כבר מתחילים לחצות, כדי לא להגיע למצב של בלימות חירום מסוכנות. לא יודע מה היתה הסיטואציה בדיוק ולא יודע מה זה שדה ראיה לקוי, אבל מנחש שאם המורה שלך ראה אותה גם אתה היית אמור. אני מניח שאת ההחלטות אם לעצור או לתת לאנשים לחכות עד שתעבור כבר תלמד לקבל לבד, אחרי שתוציא רישיון. עד אז, כאמור, לפחות תלמד לראות אותם (גם גישת ה-"אז מה קרה" היא לא ככ בריאה לדעתי, אבל היא באמת מסכמת את תפיסתם ויחסם של רבים לכל מה שקורה על הכביש).

אצלי זה נהיה הרגל מכיוון שהייתי רוכב על אופנוע לפני הרכב,

אני ממליץ לקחת את זה כהרגל, מאוד קשה לראות במראה רוכב דו גלגלי שנמצא בדיוק איפה שהדלת שלך,

לא תמיד תראה אותו במראה ומבמט לחלון האחורי כן!

צום קל.

מנסיון אישי ישנם מצבים שלא רואים את הרכב ליד, אתה מסתכל במראה טוב מאוד ורואה כביש פנוי

או רואה רכב אבל הוא מספיק רחוק בשביל לאותת ולעבור נתיב ואתה לא מבין למה הוא ממשיך להיות

באותו מרחק ולא מתקדם! זהירות, סביר מאוד שיש עור רכב מלפנוי שהוא נוסע לידך שהקדימה שלו ליד הבגז' שלך,

או אפילו יותר מזה אבל קצת רחוק ממך ברוחב לא צמוד אליך ככה שלא רואים אותו במראה.

הפתרון: אחד משניים, או שניהם ביחד אם יש ספק

1. לאותת ולעבור נתיב לאט ובשלבים, ולא במכה אחת לחטוף את הנתיב.

2. להעיף מבט דרך החלון אחורי.

יש שטחים מתים שהמראה לא מכסה ואתה תלמד את זה עם הניסיון ובמשך הזמן, אם לפני חצי דקה היה מאחורייך רכב בנתיב הימני שלך ואתה בשמאלי ופתאום הוא נעלם ואתה רוצה לעבור נתיב, בדוק עשר פעמים וכן תסתכל שנייה בחלון האחורי לא יקרה כלום ולא יתפס לך הצוואר.

לפעמים הוא בצד הקיצוני של הנתיב שלו והמראה לא מכסה את החלק הזה ברוב הפעמים.

טעות גדולה. אם המראות מכוונות נכון - אין אפילו טיפה שטח מת, יש אפילו חפיפה בין מראת הצד לבין הזמן שהרכב מופיע בראיה הצדדית. אם יש לך שטח מת המראות שלך מכוונת יותר מדי כלפי פנים.

0:14

^

בסרטון הנ"ל הנהג פשוט אידיוט שעבר נתיב בלי להסתכל במראה. הנהג הראשון שעקף לא היה בשטח המת שלו.

אבל מי שאומר שאין שטחים מתים - טועה, פשוט כך.

גודל השטח המת תלוי בגודל המראה ביחס לגודל הרכב. בג'יפ של אבא שלי למשל יש שטח מת מאוד גדול, כזה שמחייב מבט חטוף בחלון האחורי לפני מעבר נתיב. אצלי ברכב אין שטח מת במראה השמאלית, ויש שטח מת קטן (אבל גדול מספיק בכדי לפספס אופנוע) במראה הימנית. המראה שלי מכוונת כהלכה - אני רואה אולי מילימטר מהידית האחורית וזהו.

מזמין את כולם להיווכח שאפשרי למנוע את השטח המת מסביב לרכב (בגזרת הנתיב הימני והשמאלי הסמוכים, ואף מעבר להם, ברכב פרטי).

הסבר בקובץ המצורף:

אני נוהג ברכב האדום.

את רכב ג' אני רואה במראה המרכזית. בשלב מסויים כשהוא יתחיל לעקוף, אראה את חלקו האחורי במראה המרכזית, ואת חלקו הקדמי במראת הצד (גם אם מדובר בסמארט).

את רכבים ב' וד' אני רואה במראה המרכזית ובמראת הצד. לאט לאט הם מתקדמים עד שאני רואה אותם במראת הצד בלבד.

את רכבים א' וה' אני רואה במראת הצד ובזווית העין דרך החלונות הצדדיים, עד שהם מקבילים אליי ועוברים אותי.

כשאני מדבר על זווית העין, כוונתי לכך שהראש מסתכל קדימה, אבל מבט למראת הצד מאפשר גם לראות את הרכב דרך החלון.

יוצא שבכל רגע נתון מהעקיפה, ממתי שהרכב מאחורי ועד שהוא מלפני (הוא העומד אחת שתיים שלוש) אני רואה אותו.

בג'יפ של אבא שלי למשל יש שטח מת מאוד גדול לפני יומיים נהגתי בטרנספורטר, לא היה לי שטח מת. באיזה ג'יפ נוהג אביך, סתם סקרנות?

המראה שלי מכוונת כהלכה - אני רואה אולי מילימטר מהידית האחורית וזהו. היא לא מכוונת נכון- תוציא אותה עוד קצת עד לחפיפה מינימלית בינה לבין המראה המרכזית

Doc1.doc

כל מה שהמורה אומר תעשה, תאמין לי שישתלם לך

וואלה שביט, כנראה אתה צודק, אבל עוד לא בדקתי ברכב שלי.

youtube.com/watch?v=neJP78zPRSQ

אבל לדעתי שיטת כיוון המראות הנ"ל יוצרת בעיה אחרת: שטח מת דק חדש שלא היה קודם. הוא אמנם קטן, אבל אני חושב שלמשל אם קטנוע ייסע צמוד אליך אתה לא תראה אותו.

ולאבא שלי יש טוארג ד"א, אבל למעשה כנראה שהמראות לא היו מכוונות בצורה אופטימאלית אז אני צריך לבדוק עוד קצת בעניין הזה...