תל אביב בשנות ה30

תל אביב בשנות ה30 בצבע???? מי מזהה את הרכב הקטן התכלת ב0.58??

 

 

הסרטון צולם לכל המוקדם ב-1939, בהתחשב בפלימות' מודל 1939 המככבת לכמה שניות מ-2:13.

 

לשאלתך, המכונית הקטנה נראית לי כמו בייבי פורד, שהלבישו לה גלגל רזרבי לא סטנדרטי מאחור. מאידך, בהתחשב בזוית ובטשטוש הסרט, זו יכולה גם להיות סטנדרד 8, מוריס או אוסטין קטנה.

 

הסרטונים האלו מדהימים - ולחשוב איך העיר הזו נראתה בסה"כ 30 שנה לאחר הווסדה!

סרטון תדמית לכל המקטרים שהמדינה לא טובה .

עגלות הילדים ממש אספנות .

טרם מדינה ,מנדט בריטי .

עובדתית הסתדרו עם 30 כס ,או עם סוס ועגלה .

אין מזגנים ברכב ובאוטובוס ועם זה בנו תשתית לתפארת מדינת ישראל .

 

זה לא נס ?

דווקא מזלנו שקיבלנו את המדינה מידי הבריטים ולא למשל מידי עצמנו.

ב 1948 קיבלנו את המפתחות ומה היה לנו?

נמל עמוק מים, מערכת חשמל מסודרת, שדה תעופה בינלאומי, מערכת כבישים סבירה, מערכת מסילות שרק הרסנו בשנים הראשונות, מינהל מקומי שמחולק לעיריות, מועצות, נפות וכו' שרק ניוונו, מערכת משפט לעילא ולעילא.

אז עם כל זה (ועוד) היה קל להקים מדינה.

ללא ספק יש הרבה מה ללמוד מהתרבות הבריטית ומדרך החשיבה שלהם, תל אביב זו בבואה קטנה של כרך בהקמה , הפרוייקטים הגדולים של הבריטים היו מפוזרים במקומות אחרים בארץ למי שמכיר את הארץ היטב ולא נראה שיש כאן הרבה שמכירים .

 

רק לא לשכוח , היהודים הישראלים בנו , וזה לא קל אחרי שמאבדים בגולה 6 מליון אחים .

מאחר ותעשיה וחקלאות היו בידי יהודים לא הייתי מזלזל באפשרויות שלהם להסתדר ללא הבריטים .

על כל זה תוסיפו את המאמצים שהיו דרושים למלחמת העצמאות ,למרות סכסוכים קודמים יזומים על ידי הבריטים עצמם ביננו לבין הערבים .

גם לגרש את הבריטים.

גם להמשיך בתנופת בנייה .

גם לפתוח בהדיפת המלחמה .

גם להמשיך בקצב מסחרר .

גם להביא דור מרשים .

גם לטפל בקיבוץ גלויות .

ושוב לצאת למלחמות .

 

זה לא הבריטים ,אלו חלוצים עזי נפש ועקשנים .

 

כבוד למדינת ישראל .

 

עוד עובדה שמראה בברור שעליות במחירי דלק אינם סיבה להתלות בה ולהסיק שזו מדינה לא טובה .

נדהם כל פעם מחדש מחבר'ה פה שמזהים מכוניות כאילו אין מחר.

 

הסרט בוודאי מהשנים הללו 1939 ואילך כי נמל תל אביב רדוד המים ( נבנה על ידי יהודים ) הסתיימה בנייתו ב 1938.

 

אין ספק שהבריטים של פעם זה לא הבריטים של היום.

אז גם לנו מותר להידרדר.

ולצערי זה נחלת מדינות רבות בעולם המערבי.

 

חילקו דואר פעמיים ביום !!

 

אין מדינה בעולם שקלטה במספר שנים קטן לאחר כינונה אוכלוסיה בכמות שעלתה על כמות תושביה.

גם לא תהיה.

אחת מ 30 מדינות בארגון OECD שלא מקבל כל אחד, אלא רק כלכלות בולטות.

 

יש מקום לגאווה , יש מקום לשפר ,

אכן אנחנו יוצאים מן הכלל בכל הנוגע למושבות ולמנדטים של הבריטים.

לקחנו את הבסיס האיכותי של התשתיות ועליו הקמנו מדינה.

במרבית מהמושבות האחרות מה שהתחולל היה הרס או התדרדרות.

ואכן מעט מדינות הצליחו כמונו. אין זה אומר שאנחנו טלית שכולה תכלת.

עזוב אותך מהאוטו הכחול.

איזה יופי של סרט...

 

החזיר אותי לימים בהם גרתי ברח' הרצל,

היתה גמנסיה הרצליה,

היו ברח' אלנבי פינת בן יהודה (ע"י קולנע מוגרבי) מצחצחי הנעליים,

על יד ביהמ"ש שסמוך לביה"ס תחכמוני בו למדתי היו כותבי הבקשות,

עניין שבשגרה היו עגלות הילדים עם גלגלי השפיצים,

כובעי ובגדי הילדים של פעם,

המציל ו"סוכתו" בחוף הים, החברה על החסקות,

 

ועוד ועוד נוסטלגיה במיטבה.

 

וואוו, עשית לי את המוצ"ש.

 

תודה ושבוע טוב,

אבי נוף.

עוד סרט, תל אביב בשנת 1939, ליודעי פולנית...

 

הובא לפורום הסטוריה של "פרש" על ידי "האזרח".

 

http://kefisrael.com/2012/05/17/tel-aviv-en-1939-et-en-polonais/

סרט מדהים, שמתם לב שלא היו אז אנשים שמנים בכלל.

 

טל

לאלה שחסרה להם ההערכה לבריטים ומה שהשאירו לנו כאן :-

שטויות.

הבריטים, בניגוד לאימפריאליסטים אחרים כמו הצרפתים, לא השקיעו ,כמדיניות מכוונת, הדבר החשוב ביותר למדינות בדרך :- השכלה.

כל המשכילים היו תוצרי ברלין,פראג,וורשה,מוסקבה ביזמה פרטיתשל משפחותיהם כמורשת היהודית של חשיבות עליונה להשכלה.

ערבים משכילים לא היו כאן והבריטים שנטו דווקא לטובתם, לא עזרו בכך כמו שלא עודדו השכלת מקומיים בשום קולוניה שלהם.

את הנמל,העיר,המוסדות,החשמל וכו עשו יזמים משכילים יהודים בעזרת עשירים יהודים. מולם הערבים נשארו, כמו שרצו הבריטים - נאווארים בלי כלום.

אז בבקשה - עובדות. הבריטים לא עשו שום תשתית לטובת המקומיים בשום מקום בעולם. רק לטובת האימפריה וכלי השליטה שלה.

יש לך כמה טעויות בסיסיות

הבריטים לא היו חייבים להשקיע כי הארץ לא היתה שייכת להם אלא לחבר הלאומים או לאו"ם, אחר כך.

הם גם לא היו צריכים את הארץ מבחינה צבאית, לפחות עד מלחמת העולם השיניה ולכן כל ההשקעות שלהם היו אזרחיות בעליל ו"משום מה" נתב"ג, נמל חיפה ומתקני התשתית של הרכבת נבנו כאן (במימון משלם המיסים הבריטי)לפני המלחה"ע השניה. גם הדאר, הטלפוניה וחברת החשמל, למרות שהזכיין היה יהודי, ללא ממשלת המנדט רוטנברג לא היה מותח מטר חוט.

ויוזכר לטובה הנציב העליון ארתור ווקופ ששם לעצמו כמטרה לעזור ליישוב היהודי ואכן בתקופתו נוצרו מפעלי התשתית הגדולים כאן.

ואגב, את ההשכלה הם השאירו ליהודים ולערבים כמו שכיום ההשכלה התיכונית והגבוהה היא לא בידי הממשלה אלא מפוקחת על ידה.

הדוגמאותשאתה נותן מחזקות את טיעוני גם אם תלביש עליהם "אזרחיות".

נמלים,שדות תעופה,רכבת - כולם תשתיות לשלטון מקומי וכולם היו בשלב זה או אחר חלק מתשתית צבאית. את הרכבת בנו ב-1892 יהודים (נבון - צרפתי ) בעידוד השולטן לקראת ביקור הקייזר וע"י מהנדסי צבא גרמנים.שולם ע"י יהודים. שודגו ע"י האנגלים לצרכיהם. 4מפציץ מנועי מ-1939 לא נוחת על 300מ' של דו כנפי ממלח"ע 1 - כנ"ל אניות ומכוניות.מה לעשות ? איפה האנגלים אז ? שדות תעופה ? היית באנדרטת הטייסים הטורקים מעל עין גב ? מי בנו כאן ראשונים ? (ושוב - כחלק מאמצעי השלטון - את הסבתא של השולטן עניינו כאן יהודים וערבים שיעלו לירושלים על חמור,יירדו בנמל טוב מיפו או יטוסו - הכל רק משיקולי ייעול השליטה ומלחמות צפויות). האנגלים ,שלא כצרפתים - לא לקחו מקומיים מוכשרים ללמוד אצלם. (ואם תגיד לי הרופאים והמהנדסים הערבים - נששיבי וכו' - יזמה משפחתית. כמו שאת ד"ר קואמה אנקרומה שלח השבט ללמוד ולא המושל,יוליוס נייררה,המשוגע מרודזיה וההודים - למורת רוח הבריטים שרצו, בניגוד לשיטת הצרפתים שהביאו את תרבותם למושבות , בנו אוניברסיטאות ולקחו מצטיינים לסורבון.)

להשוות הקמת תעשיה ערבית ויהודית תחת הבריטים ? כל מפעל ,מפניציה שהביאו היהודים הצ'כים ועד לודז'יה מלודג' היה אצבע בעין הבריטית.

נתנו לנו תשתיות ?!

שיעורים בהיסטוריה - תודה, לא ממך.

ובראייה לאחור, זה רק מראה עד כמה צדקו האצ"ל והלח"י במלחמתם במנדט הבריטי, עד שגירשו אותם בבושת פנים מכאן.

שוב אתה טועה ומטעה.

אולי תרד עד ביברס הממלוכי שבנה כאן גשרים?

אנגליה לא היתה צריכה את נמל חיפה כי היה לה את נמל אלכסנדריה שהתאים לאניות מערכה.

היא גם לא היתה צריכה את נתב"ג לצרכים צבאיים כי שדות התעופה לאורך התעלה ובקפריסין ובעירק הספיקו לה.

אז אולי הסטוריה לא תלמד ממני, זה בסדר, יש לי תלמידי הסטוריה טובים ממך.