רנו 12 שנת 82'

שלום

מה זה כ"כ משנה עם הרכב רנו או דלתא

העיקר לדעת אלו חלקים מתאימים למנוע

אבי תעלה דגם מנוע לפי רשיון הרכב

שבת שלום

ברשיונות כתוב לי רנו צרפת...

והדשבורד והלוח שעונים שלמים....

וקראתי כתבות על הדלתא....

ולפי מה שקראתי אז אם הרכב עדיין במצב נסיעה מעולה.....

אז כנראה זה לא הדלתא..

תמונות תעזורנה לשפוט, וגם לשטוף את העיניים מעט.

שלום

 

ההבדלים

רנו 12 מכונית מעולה יוצרה בצרפת.

דלתא יוצרה והורכבה ברומניה בזכיון של רנו מכונית חרה בכול המובנים העתק זול ולא אמין לרנו 12

אוטוסאן מרכב פיברגלס טורקי אם מיכללים של פורד קורטינה ישנה המנוע והגיר טובים המכונית זבל.

 

 

בברכה בני ל.

יש במפרץ חיפה בחור בשם אייזיק שהוא מוסך מורשה לדאצ'יה דלתא היחיד בארץ שעדיין פעיל והוא ירצח אותך אם הוא ישמע את המילים האלה.

הוא אפילו עשה טיול עם מועדון דלתא הישראלי ברומניה עם המכוניות מישראל.

רנו 12 צרפתיה:

דאצ'יה:

וקצת פרטים:

http://cars.noamwind.com/?p=27

רנו 12 צרפתיה:

 

 

דאצ'יה:

 

 

 

וקצת פרטים:

 

http://cars.noamwind.com/?p=27

רנו 12 משנות השבעים לעומת דאציה מסוף שנות ה 80

ודאי שיש הבדל.

חרשתי עם הדלתא את הארץ 70000 ק"מ,עם טיפולים בזמן

הרכב לא איכזב.

הדאצ'יה הרומנית הגיעה לארץ 4 פעמים.

מאחר ויחסי ישראל רומניה היו טובים, זו היתה המדינה הקומוניסטית היחידה לה היו לישראל קשרי מסחר רשמיים.

בשנת 79' יובאה המכונית לראשונה, לא זוכר ע"י מי, נמכרו מספר מועט יחסית של מכוניות ואז היא נעלמה בקול דממה דקה.

בשנת 82' יובאה הדאצ'יה ע"י חברת גלידי שעוסקת ביבוא טרקטורים וציוד חקלאי.

המכונית לא זכתה להצלחה גדולה ונעלמה די מהר מהשוק.

בשנת 88' הוחלט לחדש את היבוא, והפעם קפריש, יבואני אלפא רומיאו נכנסו להרפתקה.

בניגוד לפעמיים הקודמות, בשנת 88' לווה היבוא במסע פרסום נרחב שהדגיש את המחיר הזול; במחירה של הדאצ'יה ניתן היה לקנות מכונית משומשת בת 6-5 שנים.

הדאצ'יה שכונתה דלתא נמכרה בדגם שכונה 1310 עם מנוע 1.3 ודגם שכונה 1410 עם מנוע 1.4 וגיר 5 הילוכים, בגירסת סאלון או סטיישן.

אולם תצוגה נפתח בתחילת רחוב המסגר והחלו להתקבל הזמנות.

כמובן שהציבור הישראלי שכה חובב מציאות התנפל בהמוניו על אולם התצוגה, שבעצם כל מה שחיפשו היה חיזוק מקונים אחרים, כמיטב המסורת הישראלית.

מגזין אוטו הזהיר את קוראיו מפני המכונית, שהשקתה המקומית נהנתה מעיתונות די אוהדת, כולל "מבחן דרכים" שנערכך לה בתוכנית על גלגלים.

כשהגיעו המכוניות הראשונות לארץ, נוכחו הקונים לדעת מדוע המכונית כה זולה; האיכות היתה ירודה להפליא.

חלק מהמכוניות הגיעו מפורקות לחלוטין, חלודה וצבע דהוי היו מחזה נפוץ ואפילו הצמיגים בעלי הפנימית (!) היו מאיכות ירודה.

עד מהרה החלו להגיע הביטולים, וכשהגל הפך לשיטפון, קרס היבואן ופשט רגל.

תוך כמה שנים נעלמו כל המכוניות מהכבישים ובודדות שרדו.

בשנת 90' חודש היבוא, הפעם בשיווק שקט יותר, ובסגרתה יובאה הדאצ'יה סטיישן 1400, ג'יפון חביב בשם ארו וטנדר מכוער בעל הנעה אחורית.

השיווק נחל כישלון, וחלק מהמכוניות שלא נימכרו עמדו במגרש דרומית לנתניה עד שפורקו לחלוטין, וזה בטרם נמכרו כלל.

מה שכן, הדלתא היתה מכונית נוחה מכל הבחינות, בכל זאת היא התבססה על הרנו 12.

רכב נוח אכן, אבל מחורבן מכל בחינה אחרת.

במיוחד תקלות חשמל אינסופיות, השיא היה כשהחשמאלי שתיקן לי אותה באופן מאולתר על אם הדרך הורה לי לסוע אחריו

למוסך שם יוכל בחקור לעומק את התקלה, אבל אפילו לשם היא לא הצליחה להגיע בלי תקיעה נוספת.

היה צריך להטביע את האוניות שיבאו אותן, בלב ים עוד לפני שהגיעו למים הטריטוריאלים של ישראל.

אם לשפוט לפי הסיפור של לאדה- אז אפשר להניח, שדאצ'יות ממודלים מוקדמים (משנות ה 70) היו קרובות ברמת האיכות למקור הצרפתי, מאחר וציוד הייצור היה חדש, במפעל נצמדו לטכנולוגיה ולשיטות הייצור כפי שנקבעו על ידי רנו ואולי אפילו הסתובבו שם מהנדסים מרנו מדי פעם.

עם השנים ציוד הייצור התיישן, עברו לטכנולוגיות "עקיפות" וזולות יותר, נעשו קיצורי דרך ועיגולי פינות , פיקוח של רנו הופסק, ורמת האיכות ירדה.

אגב, בשנים האחרונות הקשר עם רנו חודש, ומייצרים שם לוגאנים וג'יפ דאסטר חדש, שהם סבירים בהחלט.

בין סדרת 1310 1410 לבין סדרת לוגאן הייתה עוד סדרת דגמים, שלא מוכרת בארץ - דאצ'יה נובה, סופר נובה וסולנזה. הן מזכירות קצת את רנו 11 ופיז'ו 309.

רנו 12 צרפתיה:

 

 

דאצ'יה:

 

 

 

הדגמים המוקדמים היו דומים עד זהים לרנו. גריל עם פנסים כפולים כמו בתמונה הופיע במהלך שנות ה 80, לאחר מכן בוצעו עוד כמה "מתיחות פנים" שניסו להקנות לרכב מראה עדכני יותר, אבל נראו די מגוכח.

הנה דאצ'יה 1300 מהדגם שיוצר בשנים 1969-79.

זהה לגמרי לרנו 12.

כאשר מחירי הדלק היום יקרים .

זה כבר משליש את מחיר הרכב.

ירון מאיר

מצטער, אבל זה לא מצחיק.

זה לא רכב בסטנדרטים מערביים, כמו שאר המכוניות של הגוש המזרחי.

גם המחיר לא היה בסטנדרטיים מערביים, ובתאים לרמת הרכב.

נראה לי שבשנת 1988 היא נמכרה בארץ ב 9000 ש"ח.

דאצ'יות שיובאו לארץ התפרקו מהר מאוד, אבל ברומניה עדיין נוסעות עשרות אם לא מאות אלפים מהן, גם מגירסאות מוקדמות של שנות ה 70.

ובמשך כמה עשורים זה היה הרכב הנפוץ ביותר שם.

האוטו הזה (ואחרים דומים לו) לא מיועד להתחרות במכוניות מערביות, אלא מתאים לשווקים מאוד מסויימים, בהם כל נהג יודע לתקן הכל לבד, לא מסתמך על שרות מוסך ולא מתרגש מתקלות.

רוצים לצחוק - תצחקו על היבואנים, שלא הבינו שהרכב לא מתאים לשוק מערבי ולרמת הציפיות הקיימת בו.

נ.ב. - מכירים מושג "יישור קו" ביחס לרכב חדש מהחברה, שזה עתה נרכש? לא מכירים, נכון?

זה היה דבר מקובל - לאחר הקניה לבצע חיזוק ברגים כללי, כיוון מרווחים, ביצוע אטימה ותיקון תקלות בהרכבה.

נשמע לא טוב, אבל זה "מה יש", ולא היה משהו אחר.