משאיות, משאיות!!! רק משאיות מעניינות אותי

זו סקאניה, אם אני לא טועה מסוף ה-70'. במצב יחסית לא רע.

מצ"ב משהו מן העבר, 1974. לאחר מלחמת יום כיפור, גוייס אבי יחד עם הדודג' דארט שלו למטרת נסיעות בסיני (חיפוש כלי נשק אאל"ט), ומצאתי שקופיות מדהימות מאותו טיול... גנאדי! זה בשבילך (ניתן גם לראות את הדארט מציץ מאחורי המשאית).

הי ליאור,

סליחה על האיחור בתשובה, אבל יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם:

המשאיות המיוחדות האלו נולדו מהצורך של מפעלי החביות להוביל כמה שיותר חביות ריקות בכל נסיעה. באותם ימים הארגז הארוך ביותר של משאית היה 5.6, ושל סמי 9.6מ'.

ירמיהו ארבל, שהיה אז המנהל הטכני של "פחמס" השתדל לייעל את כל הקשור לייצור והובלת החביות הריקות, והקושי שלו לדעת איזו משאית תגיע להעמסה הפריע למערך ההעמדה שתיכנן.

לדבריו באותם ימים (אמצע שנות השישים), השילוב של האורך הרב האפשרי (ארגז 7.15מ' לפני הנחת הדלת האחורית על ה"רלסים" שנשלפו מהחלק האחורי של השילדה), הגיר החצי אוטומטי, ההגה ההידראולי והשקט (המנוע הרחק מתחת לארגז) היה שילוב אידיאלי בהשוואה למשאיות אחרות שאפשר היה לרכוש באותם ימים.

צריך לזכור שהקיבוץ לעיתים הקצה למטרות הנהיגה בני קיבוץ שלא היו מי-יודע-מה מיומנים בנהיגת משאית של אותם ימים...

היו בעיות של חלוקת משקל (יותר מדי משקל על הסרן הקדמי) ובגלל זה ברשיון הרכב נכתב (להובלת חביות ריקות בלבד) ולעיתים אסור היה אפילו להסיע אדם נוסף בקאבינה!

יש לי תמונות (הרבה שיקופיות) אבל אין לי סבלנות להתעסק עם זה, סורי.

אתה מוזמן!

בס"ד

 

דב

 

אני מודה לך על תשובתך המהירה והעניינית.כמה שחיפשתי ולוא תמונה אחת ובסוף הצלחתי.

להעשרת הידיעה אותו מפעל לחביות קרוי בשם "פחמס".

רק רציתי לדעת אם יש (אולי)ברשותך תמונות של הלילנד ביבר הטלויזיה מימים עברו אשמח לראות.

אם אפשא לשאול:מה קרה שלקחו אוטובוס ושינו אותו למשאית?מה היה השיקול?האם המהלך הזה הצליח לאורך זמן?

(בכל זאת רק שלוש משאיות מהסוג הזה בכל המדינה סה"כ)

 

לתשובתך אודה

ליאור

מצ"ב משהו מן העבר, 1974. לאחר מלחמת יום כיפור, גוייס אבי יחד עם הדודג' דארט שלו למטרת נסיעות בסיני (חיפוש כלי נשק אאל"ט), ומצאתי שקופיות מדהימות מאותו טיול... גנאדי! זה בשבילך (ניתן גם לראות את הדארט מציץ מאחורי המשאית).

בוא נגיד שהייתי נותן הרבה (באמת!) עבור הקראז הזה היום!:cry::cry::cry: לצערי לא מאמין ששרדו כאלה בארץ, הבודדים שנשארו- במוזיאונים ובמצב גרוע כולם (וגם במצבם מן הסתם שלא ניתן ליקנות אותם...) להביא מחו"ל לא אופציה: אין לי את המיליונים (שתעלה כל ה"חבילה" כולל ההובלה ומסים והכל), וגם לא יאשרו את זה- הוא בסביבות 8-10 טון אם איני טועה, ודיזל...

בוא נגיד שהייתי נותן הרבה (באמת!) עבור הקראז הזה היום!:cry::cry::cry: לצערי לא מאמין ששרדו כאלה בארץ, הבודדים שנשארו- במוזיאונים ובמצב גרוע כולם (וגם במצבם מן הסתם שלא ניתן ליקנות אותם...) להביא מחו"ל לא אופציה: אין לי את המיליונים (שתעלה כל ה"חבילה" כולל ההובלה ומסים והכל), וגם לא יאשרו את זה- הוא בסביבות 8-10 טון אם איני טועה, ודיזל...

הרכב הספציפי הזה כנראה כבר בעולם שכולו טוב... אגב, שים לב איך "חיילו" אותו בזריזות (צבעו על המספר המצרי וגם צבעו מספר צה"לי עקום-משהו...).

כן, שמתי לב- ולא הבנתי מה הייתה בעיה פשוט להוריד את המספר המצרי?!

כן, שמתי לב- ולא הבנתי מה הייתה בעיה פשוט להוריד את המספר המצרי?!

אה, זה פשוט: לנו היו מברגי פיליפס, בעוד שלמצרים היו ברגים עם ראש שטוח...

הי ליאור,

 

סליחה על האיחור בתשובה, אבל יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם:

 

המשאיות המיוחדות האלו נולדו מהצורך של מפעלי החביות להוביל כמה שיותר חביות ריקות בכל נסיעה. באותם ימים הארגז הארוך ביותר של משאית היה 5.6, ושל סמי 9.6מ'.

 

ירמיהו ארבל, שהיה אז המנהל הטכני של "פחמס" השתדל לייעל את כל הקשור לייצור והובלת החביות הריקות, והקושי שלו לדעת איזו משאית תגיע להעמסה הפריע למערך ההעמדה שתיכנן.

 

לדבריו באותם ימים (אמצע שנות השישים), השילוב של האורך הרב האפשרי (ארגז 7.15מ' לפני הנחת הדלת האחורית על ה"רלסים" שנשלפו מהחלק האחורי של השילדה), הגיר החצי אוטומטי, ההגה ההידראולי והשקט (המנוע הרחק מתחת לארגז) היה שילוב אידיאלי בהשוואה למשאיות אחרות שאפשר היה לרכוש באותם ימים.

צריך לזכור שהקיבוץ לעיתים הקצה למטרות הנהיגה בני קיבוץ שלא היו מי-יודע-מה מיומנים בנהיגת משאית של אותם ימים...

 

היו בעיות של חלוקת משקל (יותר מדי משקל על הסרן הקדמי) ובגלל זה ברשיון הרכב נכתב (להובלת חביות ריקות בלבד) ולעיתים אסור היה אפילו להסיע אדם נוסף בקאבינה!

 

יש לי תמונות (הרבה שיקופיות) אבל אין לי סבלנות להתעסק עם זה, סורי.

 

אתה מוזמן!

אם אני לא טועה היה גם יתרון ברוחב של ארגז האוטובוס המוסב שהיה קצת יותר רחב מארגז סטנדרטי.

היה אפשר להוביל 4 חביות עומדות לרוחב הארגז. פעם קראתי את זה, לא זוכר איפה..

אם אני לא טועה היה גם יתרון ברוחב של ארגז האוטובוס המוסב שהיה קצת יותר רחב מארגז סטנדרטי.

היה אפשר להוביל 4 חביות עומדות לרוחב הארגז. פעם קראתי את זה, לא זוכר איפה..

אם זכרוני לא בוגד בי, בכתבה ההיא ציין מי שהיה אחראי על הפרוייקט שהייתה לו הברקה למיקום צירי הדפנות כך ש"הרוויח" עוד רוחב.

בס"ד

דב

אני מעלה קובץ של "מפלצת" מדגם טרברג.מצאתי במקרה בפייסבוק.

הדבר ה"חמוד" הזה עדין פעיל?יצא לך לפגוש אותו?

בכלל לא ראיתי עוד משאיות טרברג בכלל בזמן האחרון.למה?

הן היו תוצרת הולנד לפי הבנתי.רק דבר אחד לא ברור לי,למה הלבישו על המשאיות האלה קבינות של משאיות אחרות?

ראיתי הרבה קבינות של וולוו פה בארץ,אם זכרוני לא מטעה אותי כמה "דחסניות" אשפה של עיריית תל אביב עם קבינה של איווקו.

באיזה ספר ראיתי משאית עם קבינה של מרצדס.......והרשימה ארוכה.

אגב הגורר הזה שהעלתי היה שייך לאיזו חברה בלוד לפי הבנתי.

בדרך לאירוע בדרום הארץ

הוולו על משאית לא ידוע לי סוג המשאית

יכול להיות שתי ציפורים בבת אחת

צולם במקרה באזור תעשיה מסמיה ?

צולם במקרה באזור תעשיה מסמיה ?

שלום לכם, את התמונה הזאת צילמתי בשנת 88 בדרך למילואים בצומת פלוגות ליד הכניסה לתחנת הדלק, כאשר הטרברג היה עם הפנים לכוון צפון הרכב הזה היה הזמנה מיוחדת של חברת נתיבי לוד בגלל המנוף הכבד וחלוקת המשקלות על הסרנים נאלצו לבנות את הקבינה מחוץ לסרן הקדמי.רוני

בס"ד

דב

 

אני מעלה קובץ של "מפלצת" מדגם טרברג.מצאתי במקרה בפייסבוק.

הדבר ה"חמוד" הזה עדין פעיל?יצא לך לפגוש אותו?

בכלל לא ראיתי עוד משאיות טרברג בכלל בזמן האחרון.למה?

הן היו תוצרת הולנד לפי הבנתי.רק דבר אחד לא ברור לי,למה הלבישו על המשאיות האלה קבינות של משאיות אחרות?

ראיתי הרבה קבינות של וולוו פה בארץ,אם זכרוני לא מטעה אותי כמה "דחסניות" אשפה של עיריית תל אביב עם קבינה של איווקו.

באיזה ספר ראיתי משאית עם קבינה של מרצדס.......והרשימה ארוכה.

 

אגב הגורר הזה שהעלתי היה שייך לאיזו חברה בלוד לפי הבנתי.

חב טרברג לא מיצרת קבינות ולכן היא משתמשת בחלקים של יצרניות רכב מפורסמות .אלינו לארץ הגיעו בשנות ה80 המוקדמות בעיקר משאיות 8X4 ששיימשו כרמסעות ומס בודד של גורר תומך של הגליל העליון בתצורת 6X4 הם היו אכזבה לא קטנה כך סיפר לי נהג באותם ימים ש"זכה"שהסרן הקדמי התפרק תוך כדי נסיעה ועוד מעללים על היצרן הזה.זה היה תענוג מפוקפק לנהוג עליהם

יפה שזוכרים ככה דברים שכתבתי לפני כמעט 20 שנה...

הכתבה הופיע בירחון "טורבו", לא זוכר איזה גליון, ולצערי האוסף שלי ניזוק מרטיבות אז אי אפשר לאתר. אם מישהו...

כמובן שהדברים נכונים. בלי קשר לשורשים האוטובוסיים, ירמיהו ארבל, מי שהרים את הפרוייקט הזה, תיכנן מערך העמסה אוטומטי, ואכן ע"י תכנון מיוחד של צירי הדפנות, הגיע לאפשרות להעמיס שורות של 4 חביות בתוך הארגז כשהדפנות סגורות.

דב

אם זכרוני לא בוגד בי, בכתבה ההיא ציין מי שהיה אחראי על הפרוייקט שהייתה לו הברקה למיקום צירי הדפנות כך ש"הרוויח" עוד רוחב.

יפה שזוכרים ככה דברים שכתבתי לפני כמעט 20 שנה...

 

הכתבה הופיע בירחון "טורבו", לא זוכר איזה גליון, ולצערי האוסף שלי ניזוק מרטיבות אז אי אפשר לאתר. אם מישהו...

 

כמובן שהדברים נכונים. בלי קשר לשורשים האוטובוסיים, ירמיהו ארבל, מי שהרים את הפרוייקט הזה, תיכנן מערך העמסה אוטומטי, ואכן ע"י תכנון מיוחד של צירי הדפנות, הגיע לאפשרות להעמיס שורות של 4 חביות בתוך הארגז כשהדפנות סגורות.

 

דב

יותר לכיוון ה30 שנה...

(ד.א. אוסף גילונות הטורבו למכירה)

פחמס.pdf