מזמן לא הוזמנתי למכס , אבל הנה ..

אני כל פעם מחדש נדהם מהבירוקרטיה.

 

אני נדהם גם מכם שאינכם מביאים סוף לכך.

ישה אשמח לקבל רעיון כיצד

מכל מלמדי השכלתי.

ירון

ישה אשמח לקבל רעיון כיצד

 

מכל מלמדי השכלתי.

 

ירון

יש מגוון דרכים

פגישות של הגוף המייצג את האספנים עד שיצא עשן לבן עם הקובעים , שגם טורחים לעדכן בכך את הכפופים להם.

שר התחבורה ,נכתב באיזו הודעה ,שהוא בעד רכבי האספנות צוטט רבות בעיתונות על כך בזמנו.

לרתום את העיתונות והטלוויזיה לנושא, לוביסטים וכו'

נתיב משפטי.

העובדה שהגיעו להישגים בכל הקשור לרכבי אספנות מלמדת שניתן להגיע להישגים.

מבכי כאן איש על כתף רעהו לא ניוושע . זה רק ממחיש בכל פעם מחדש את הבעיה.

אני לא יודע אם לצחוק או לבכות, מדינת חלם!

 

התנהלות של חבורת מטומטמים ולנו אין ברירה אלא להתנהל לפי החליל שלהם.

 

מה איכפת למשרד התחבורה עם אני מביא מנוע, רדיאטור או הגה?! , הריי האוטו עובר טסט ונתון לבדיקות שגרתיות.

ואם אני בכלל אוסף הגהים ורוצה שעוד הגה יקשט לי את האוסף???

 

בושה וחרפה שאין מקום לתחביב שלנו, עושים אותנו עבריינים...

 

צריך לחשוב על נוסח של תביעה יצוגית !!!

לא הייתי משתמש בביטויים מדינת חלם ומדינה של מטומטמים. הרי הישראלים ידועים בקומבינות שלהם והיהודים ידועים באהבה שלהם לכסף. מה שבסך הכל מנסים למנוע קומבינות של שימוש בחלקים שעלולים לסכן חיי אדם. לא חסר ישראלים שמתקמצנים וחוסכים בביטחות של הרכבים.

מה שכן אני לא מסכים לגביו הוא כל הבירוקרטייה והסחבת שמסביב. למה בכלל צריך אישור משרד תחבורה? למה המוסך לא יכול לאשר בעצמו. אז נכון שבני דודים ינסו לעשות קומבינות לכן אפשר עדיין לאפשר זאת רק למוסך יבואן בלבד.

דרך אגב, דווקא מכוניות אספנות נהנות מהקלות מסויימות. בניגוד לרכבים יותר חדשים שחייבים להביא אישור ממוסך יבואן בלבד רכב אספנות יכול להביא אישור מכל מוסך מורשה משרד תחבורה. הבאתי לארץ חלקים לרכב אספנות ולמרות שזה היה כאב ראש עדיין זה יותר קל מלרכב לא אספנות.

הכי יפה זה שאם מחפשים ,הגה ספורט ,צופרי אויר, אגזוזים וכו' שמשרד התחבורה עוצר באופן גורף...פשוט אפשר לקנות בחנויות פה בארץ ,אז איך הם מביאים ,ואיך הם מוכרים ,זה בחלון הראווה ,הם לא מסתירים...??????????!!!!!!!!!!!!!!!

רוצה לשמוע משהו מוזר? אני אשמיט מספר פרטים על מנת לא להסתבך ולא לסבך אחרים. ישנו אדם בישראל שמוכר אגזוזים האסורים לשימוש. ככה לאור היום בחנות מסודרת עם רישיון עסק וכל מה שצריך. לעומת זאת, אם אני אייבא בעצמי את אותו האגזוז משרד התחבורה יסרב לאפשר לי להכניס אותו לארץ ולהשתמש בו מיכוון שאין לו תקן . איך אתה מסביר את זה בדיוק? מי שבאמת רוצה את האגזוז הזה צריך לשלם מחיר מלא לעומת חול ששם הוא עולה הרבה פחות. בקיצור, יבואן שמוכר אגזוזים לכל המעוניין וכל זאת בצורה חוקית ומנגד אני בתור אזרח שלא יכול לייבא את אותו אגזוז כי אין לו תקן. מה דעתך?

חיי אדם ?! כמה שאתה מגזים. כמה חיי אדם נקטעו עקב פגושי ניקל, גלגל הגה, ידיות לדלתות, קרבורטור, גריל ? ובטח שלא חסרות עוד דוגמאות לחלקי רכב שכל הקשר בין היותם ברכב לבין חיי אדם הוא בהסתברות שואפת ל 0.

מה שעושים פה זה עוד תירוץ להצדקת גלגלי השיניים החלודים של הבירוקרטיה חסרת ההיגיון כדי לתמוך במי יודע כמה משרות וכסף שמתגלגל למישהו.

דומה למה שעושה משרד הפנים עם חוק המאגר הביומטרי. הוא מנסה לתרץ הקמת מאגר ביומטרי שפוגע בפרטיות האזרח ע"י כך שהוא משייך למאגר את פרויקט תעודות הזהות החכמות (כתנאי לפרויקט), כשבפועל (במדינות אחרות ולפי מומחים בתחום) אין כל צורך להקמת מאגר כזה בשביל תעודות זהות חכמות.

ההגבלות האלו הן שטות גמורה במקרה הטוב, שחיתות נקודתית במקרה הגרוע, ו PURE EVIL במקרה האחרון.

בעקרון היום באים לבניין בו יושב ראובן ברדה (או שולחים בדואר)

אם מביאים למקום אפשר לבחור אם לקבל את הניירת בדואר או לבוא לקחת כשמוכן (לוקח כשבוע)

 

אין צורך לבוא בשעות הקבלה, שוער נמצא שם כל הזמן.

 

אני גם צריך לגשת לשם

השומר נמצא גם בסופ"ש?

מה בדיוק הכתובת שלהם?

המלאכה 8 ת"א?

אני כל פעם מחדש נדהם מהבירוקרטיה.

 

אני נדהם גם מכם שאינכם מביאים סוף לכך.

אני מבין שאתה נציגנו בסקנדינביה?

מוצא חן בעיני במיוחד גם הנושא הזה של השומר בכניסה שהוא גם סוג של מודיעין, גם כלבויניק לעניני המתרחש במשרד המדובר, גם יועץ, גם בלדר.

התופעה אינה מוגבלת לגבולות המדינה. בסניפי משרד החוץ בלונדון למשל השומר יוצא אל הקהל, שואל לעניניהם ומטפל בהם.

מענין מה קורה בכל המדינות המסכנות שמצבן הביטחוני אינו מצריך שומר בכניסה למשרדי הממשלה. בטח כלום לא זז שם.

בענין הנושא שהוזכר לגבי האגזוזים - ביטוי מובהק לאיפה ואיפה המאפיינת מדינות שבד"כ ישראל לא נהנית להיות משויכת עמן.

במדינת חוק תופעה זו צריכה להעלם. במדינת חוק או שלכולם מותר או שלכולם אסור.

zvit כתב:

בעקרון היום באים לבניין בו יושב ראובן ברדה (או שולחים בדואר)

אם מביאים למקום אפשר לבחור אם לקבל את הניירת בדואר או לבוא לקחת כשמוכן (לוקח כשבוע)

 

אין צורך לבוא בשעות הקבלה, שוער נמצא שם כל הזמן.

אני גם צריך לגשת לשם

השומר נמצא גם בסופ"ש?

 

מה בדיוק הכתובת שלהם?

המלאכה 8 ת"א?

הייתי שם הערב.

המקום סגור.

השומר מממול אמר לי שהשומר של משרד התחבורה עובד בין 08:00-16:00 בימי חול

אני מבין שאתה נציגנו בסקנדינביה?

:lol::lol::lol:

אני מבין שאתה נציגנו בסקנדינביה?

:lol::lol::lol:

העיקר שאתם מבסוטים בפורום

ובוכים במשרד התחבורה

כנראה שמגיע לכם

לי עיכבו גומיה במכס,כל נסיון לדבר עם המכס לא צלח כי אף אחד לא עונה שם לטלפונים.

ניסיתי לפנות למשרד התחבורה וגם שם: אף אחד לא עונה לטלפונים.

בסוף התייאשתי והגשתי את הבקשה לרשיון יבוא,שבועיים אח"כ היא היתה אצלי בבית.

נסעתי למכס בדואר המרכזי (ההגנה בת"א) והבנתי למה,יושבת שם פקידה אחת (!) ומטפלת באנשים,והיא מן הסתם..לא עונה לטלפונים.

כששאלתי אותה למה עיכבו לי גומיה,היא אמרה שזה הפקיד של משרד התחבורה עיכב והם לא יכולים לעשות כלום,צריך לדבר איתם.

אבל..אף אחד לא עונה לטלפונים אמרתי לה "לא בעיה שלנו" אמרה לי בחזרה..

ציפיתי לקבל חבילה פתוחה או כזו שנארזה מחדש כי הרי בדק אותה הפקיד,אבל לא. סגורה ואטומה כמוהו לפחות.

ניסיתי להתקשר לפניות הציבור במשרד התחבורה כדי לשאול אותם ולהתלונן על זה שעיכבו לי גומיה וגרמו לי לבזבז 3 שבועות וחצי יום עבודה בגלל שטות כזו,אבל....אף אחד לא ענה לי לטלפונים.

מה יהיה?!

ישה,

ראשית קח את החיים יותר בקלות. אחרת קשה מאוד להסתדר במדינתנו הקטנטונת.

שנית ההצעה שלך כללית מדי.

עם מי לדבר ? ראובן ברדה ? הממונה עליו ? השר ? ועדה בכנסת ? מבקר המדינה ?

מה להגיד להם ? ובאיזה טיעון ?

אשמח לבצע איתך סימולציה (אפילו בפרטי )

ירון

לי עיכבו גומיה במכס,כל נסיון לדבר עם המכס לא צלח כי אף אחד לא עונה שם לטלפונים.

ניסיתי לפנות למשרד התחבורה וגם שם: אף אחד לא עונה לטלפונים.

 

בסוף התייאשתי והגשתי את הבקשה לרשיון יבוא,שבועיים אח"כ היא היתה אצלי בבית.

נסעתי למכס בדואר המרכזי (ההגנה בת"א) והבנתי למה,יושבת שם פקידה אחת (!) ומטפלת באנשים,והיא מן הסתם..לא עונה לטלפונים.

כששאלתי אותה למה עיכבו לי גומיה,היא אמרה שזה הפקיד של משרד התחבורה עיכב והם לא יכולים לעשות כלום,צריך לדבר איתם.

אבל..אף אחד לא עונה לטלפונים אמרתי לה "לא בעיה שלנו" אמרה לי בחזרה..

ציפיתי לקבל חבילה פתוחה או כזו שנארזה מחדש כי הרי בדק אותה הפקיד,אבל לא. סגורה ואטומה כמוהו לפחות.

 

ניסיתי להתקשר לפניות הציבור במשרד התחבורה כדי לשאול אותם ולהתלונן על זה שעיכבו לי גומיה וגרמו לי לבזבז 3 שבועות וחצי יום עבודה בגלל שטות כזו,אבל....אף אחד לא ענה לי לטלפונים.

 

מה יהיה?!

כן זה באמת קטע מיותר לגמרי.

מה גם כל הקטע של אישורים הוא בהרבה מאוד מקרים פיקציה ולא תורם לבטיחות בכלום כי אם תרשום בבקשה "אטם גומי" אף אחד לא ילך לבדוק האם זה אטם של מערכת מיזוג או של קאליפר, האם זה מקורי/תחליפי איכותי/תחליפי זבל.

אני מכיר מקרוב מקרים שאישרו ייבוא של חגורות בטיחות משומשות וחלקי מתלים שאדם פרטי מייצר אצלו בבית (נכון שזה מוצר ידוע בתחומו עם הרבה מאוד ניסיון טוב והמלצות - אבל בכל זאת זה יצרן לא ידוע, על תקינה אין מה לדבר בכלל).

שמישהו כבר יגיע לשר ישארל כץ אולי יהיה לו רגע של הארה ויפתרו אותנו מאישורים על חלק מהדברים פשוטים וטריוויאליים.

אני די פסימי באפשרות לשינוי - כי שורש הדברים הוא תרבותי, או בלשון העם עניין של מנטליות.

רוב העם החי בציון הגיע לכאן ממזרח אירפה או מארצות ערב - מדינות אוטוריטריות, בהם התושבים הם נתינים ולא אזרחים. הם שייכים למדינה ולא המדינה שייכת להם.

בראש המדינה יושב שליט שהוא לא רק יודע הכל יותר טוב, אלא הוא גם המבוגר האחראי היחיד.

תפקידו לשמור על נתיניו מפני עצמם. הם רמאים, זייפנים, חסרי אחריות, דואגים רק לעצמם - והוא יציל אותם איש מידי רעהו.

הגישה הזאת מופנמת אצלנו עמוק עמוק.

לרוע המזל גישה זו היא גם נבואה המגשימה את עצמה - והנתין מתנהג בדיוק בדרך שמצפים ממנו. לדוגמה, הוא משלם למוסך 100 ש"ח שיתן לו אישור בטיחות לרכב מיושן בלי שמכונאי התבונן בכלל במכונית, וכו' וכו' וכו'.

הפקידות והממשלה, בכוונה טובה, ממררת לאזרח את החיים וממאיסה עליו את המדינה.

אבל האזרח, בהיותו שותף לאותה מנטליות בדיוק, לא רק יחזור ויבחר את האנשים הללו לממשלה - אלא אם יזדמן לו להיות פקיד משרד התחבורה, מוכס וכו' - יתנהג באותה צורה בדיוק כמו ברדה וכל היתר! ואם יהיה חבר בוועדה בכנסת רק יחמיר את התקנות וידרוש עוד ועוד אישורים אידיוטיים ויתקן עוד ועוד תקנות שעיקרן הבעת אי-אמון באזרחים.

בלשון הסוציולוגיה זה נקרא low trust society ומחקרים הראו שהיעילות הכלכלית ואיכות החיים בחברות כאלה נמוכה בעשרות אחוזים ממקביליה בחברות שהן high trust society (חפשו את הערך בגוגל ותווכחו).

ורק לשם הדגמה, ולסיום, סיפור קצר.

בטירונות, בשדה, הגיעה אלינו יום יום משאית עם האוכל. המנה האחרונה היתה ליפתן: קופסת שימורים אחת של שזיפים, עליה הוספו לקונטיינר עוד עשרה ליטר מים. היא נועדה לכל עשרות החיילים.

התורנים היו מחלקים לחיילים את המים ושומרים לעצמם את השזיפים. התלונות וההתמרמרות הגיעו לשמיים.

יום אחד יצא תורי להיות מחלק הליפתן. נתתי לחיילים את השזיפים. "רעי" התורנים נשארו ללא שזיפים ובקושי ניצלתי מידם: "מה אתה חושב לך? איפה אתה חי?"

לא חשבתי על זה כף אבל יש משהו במה שאתה אומר.

אם כבר גלשנו לאופ טופיק אז לדעתי הדבר הכי מגעיל שמכנכים את כולם בצה"ל זה "להשלים ציוד" - או במילים אחרות לגנוב מחברים