חזון בטר פלייס קורם עור וגידים. אתמול הושקה תחנת החלפה ראשונה.

מדינת ה"סמוך", כל הנתונים יבשים ומתייחסים לשוויץ (או דנמרק), המנטליות של הישראלי תשאיר אותנו תקועים מאחורי מישהו שפרק סוללה יותר מפעם אחת..

רשה לי להיות קצת יותר אופטימי: כמה פעמים נתקעת אחרי מישהו שנותר בלי דלק? נדמה לי שמדובר בארוע חריג ביותר. אין כל סיבה שנהג ישאינו מגיע לאפס דלק יגיע לאפס אנרגיה במצבר. ובמקרה זה - גם מנואלה לא תעזור, אני מציע דינמו של אופניים לטעינה אישית

אל תשכח שבשלב ראשון ה-Fluence ZE תהיה מוצר נישה, אני מניח שהאוכלוסיות אשר ירכשו או יחכרו אותה יהיו דומות לאוכלוסיות הרוכשות פריוס ואינסייט - כלומר אנשים משכילים עם מודעות סביבתית, ומן הסתם גם יודעים להסתכל על מדידים. עוד רחוק היום שבו ה-ZE (לא רק הפלואנס - אלא גם דגמי Zero Emission אחרים) יהיו ערסמובילים, הרי הן שקטות מדי ואי אפש להתקין להל אגזוז לחץ.

דווקא יש סיבה, רוב האנשים במדינה מתדלקים כשנדלקת נורה ואפילו מושכים עוד קצת כי הם חושבים שזה חוסך להם כסף או משהו בסגנון.

שמעתי על לא מעט מקרים מצחיקים של אנשים עם רכב ליסינג שנתקעו בלי דלק. טיפשות לשמה.

אני למשל ממלא ברבע טנק אבל אין הרבה כמוני.

ברכב בנזין הנורה נדלקת כשנשארים כ10 ליטר במיכל, נניח 120 ק"מ נסיעה.

המשמעות היא שמי שנוסע בפלואנס מגיע למצב של "נורה" אחרי 40 ק"מ נסיעה אם התחיל עם סוללה טרייה וטעונה לחלוטין.

אני לא חושב שהרבה אנשים יתקעו עם סוללה ריקה, אבל הבעיה היא שבעוד שברכב בנזין אתה תופס טרמפ לתחנת הדלק הסמוכה (ויש אלפי תחנות בארץ), מביא בקבוק קולה או שניים מלאים בדלק ושופך למיכל, וזה מספיק לך ל20 ק"מ נסיעה,

ברכב חשמלי אתה בבעיה יותר גדולה.

אתה הרי לא יכול לקפוץ לקיוסק הקרוב, לקנות 3000 סוללות אצבע ושזה יספיק לך לקצת נסיעה

המשתמשים יצטרכו להתרגל להרבה דברים. אחד מהם הוא לשים לב למד הסוללה, ולהגיע לטעינה\החלפה כאשר הצג יזהיר אותם. אני מקוה שרשת ההחלפה תהיה מספיק צפופה. כמוכן - יצטרכולהתרגל לטעון את הרכב, בדיוק כשם שהתרגלו לטעון את הטלפון הנייד.

...אם הבנתי אותם נכון, במחיר כלול התקנת עמוד טעינה אחד בבית שלך ואחד בעבודה. בעיר הם יהיו חייבים למצוא פתרון בסגנון מקומות חניה שמורים ללקוחות בטר פלייס בלבד.

..

הכוונה שהנהג ישאיר את הרכב בלילה במקום חניה שמור לטעינה וילך ברגל הביתה? הלא הגענו לנקודה זו דרך הטענה שהרכב שיטען בלילה ישמש מאגר כך שביום יקחו ממנו חשמל.

..

אין ספק שהם יהיו חייבים להשאיר את הבחירה בידי הלקוח- האם לתת לבטר פלייס לנהל את קצב הטעינה, האם לאפשר פריקה, והאם לטעון מיידית וכמה שיותר מהר. כנראה יהיה תמריץ כלכלי שידחוף נהגים לתת לבטר פלייס לנהל את הטעינה/פריקה, לפחות ברוב הפעמים. יכול להיות שאתה כבר בדירה שלך ופתאום רוצה לשנות תוכנית- כנראה שתהיה אופציה לתכנת את הרכב מרחוק בעזרת הסלולרי.

.

האם הכוונה שהנהג יקבל כמה שקלים בודדים ליום שבו ישאבו חשמל מהרכב שלו? (לאחר שבלילה הרכב נטען ובכך שימש מאגר עבור "בטר פלייס" כדי שיהיה כיסוי לטענה שלהם על שימוש בחשמל נקי. )

היום אנחנו מתחת לאידיאל בגלל חוסר יעילות של חומרים, ניהול מנוע, שסתומים וכו'. אבל התקרבנו למקסימום התאורטי שאפשר יהיה להפיק מהמנוע וגם ....

כפי שכתבתי יש עוד פוטנציאל רב לשיפורים במנוע שריפה פנימית, ויהיה מענין לקרוא את ההוכחה של הדס לטענתה שמנוע השריפה הפנימית בסוף דרכו מבחינת שיפורים.

טענה כזו כבר הועלתה כש"רובר" פיתחה מכונית המונעת במנוע סילון. אז לא דאגו לזיהום אויר או צריכת דלק וקיוו שהביצועים והמשקל הנמוך של מנוע הסילון ימשכו את הקונים, כי הרי מנוע הבנזין לא יגיע לביצועים אלה. אגב, הביצועים המעולים האלה היו תאוצה מאפס ל 97 קמ"ש ב 14 שניות !

ולעניין הרכב החשמלי - הם לא מתכוונים שרכבים חשמליים יחליפו את כל מצבת הרכב של מדינת ישראל, אלא חלק ממנו וכנראה שבהתחלה (עד שהטכנולוגיה תשתפר) אפילו חלק דיי קטן. בהתחלה הוא יתאים במיוחד למי שמחזיק 2 רכבים במשפחה, כאשר רכב אחד משמש בעיקר לנסיעות לעבודה וחזרה. אם היה רכב קטן מספיק ובמחיר אטרקטיבי אני הייתי קונה אותו בדיוק בשביל זה.

מדוע דווקא רכב חשמלי? אם תהיה תחבורה ציבורית טובה אולי עדיף לך לרדת מ 2 רכבים לרכב אחד במשפחה במקום לעבור לרכב חשמלי? בעיות הפקקים והחניה רק יחמירו ומבחינה זו אין קשר לסוג המנוע שברכב.

אין פתרון של "זבנג" וגמרנו. הפתרון הוא שילוב של הרבה צעדים קטנים ומשעממים (תחבורה ציבורית טובה, אוטובוס שאטל חינם באיזורי תעסוקה, רכבים יותר יעילים, מס כבד על רכבים מזהמים, אגרה גבוהה על כניסת רכב למרכזי הערים, הזזת שעות פעילות של רכב כבד ועוד)

ואני מניח שבעתיד נדע לייצר חשמל מדלקים שהם לא דלקי מאובנים. אחרת פשוט לא יהיה לנו חשמל.

לפני יותר מ 100 שנה התחבורה הציבורית בלונדון היתה סוסים וכרכרות. עקב הביקוש התרבו הסוסים וכמנהגם הרחובות התמלאו בחרה שלהם. סטטיסטיקן אנגלי מפורסם חישב שבקצב הזה תוך מספר שנים הרחובות בלונדון יהיו מכוסים בשכבה אחידה של תוצרת סוסית בגובה כמה עשרות ס"מ.

בדיעבד אנו יודעים מה באמת קרה, ושלא תמיד רואי השחורות צודקים.

אל תדאג לנפט \ גז. זה יגמר , אבל התאריך הזה נדחה כל הזמן עקב תגליות חדשות.

אפשר לנהל דיון גם בלי להאשים שמישהו עובד על מישהו בעיניים, אין בזה הרבה כבוד..

אני מודה באשמה. היחצ"נים שלהם כתבו טקסטים שממש מרגיזים. מורחים מילים, מתבססים על טענות שאין להם בסיס. ברגע שמופיעה המילה "למנף" זה כבר נעשה חשוד. כשמבקשים הבהרה לא מקבלים. למרות זאת אשתדל לא לחזור על כך בתקווה שהדס תחזור ואולי בכל זאת תגיב. אין פה ענין לאף אחד להבריח אותה.

יהודה

אחרי שקראתי עוד קצת על הניסאן ליף, ועל ההבדלים בינה לפלואנס:

הליף צורכת בערך 0.215 KWh לכל קילומטר, בנסיעה משולבת.

הצריכה הזאת מבטאת את כמות החשמל שתצטרכו לטעון לתוכה, בהנחה שזה על חשבון החשמל הפרטי שלכם.

הצריכה הזאת לא מגיעה בשלמות למצבר. מעריכים שרק 80% מגיע. זה בגלל חוסר יעילות מסוים בהמרות מ AC של חברת החשמל ל DC של המצבר, חימום של כבלי החשמל שמתנגדים לזרימה, וההמרה מאנרגיה חשמלית לכימית בתוך המצבר.

בגלל שרק 80% הגיע, זה אומר שהרכב צורך פחות, בערך 0.175 KWh לכל קילומטר.

בתאוריה זה אומר, שהמצבר של 24 KWh מספיק ל 137 ק"מ.

אלא שבמבחנים של ה EPA לניסאן ליף, התקבל טווח רשמי של 73 מייל, כלומר 117 ק"מ בלבד.

ההבדל בין 137 ל 117 יכול להיות מוסבר בכך שהליף לא מאפשרת ניצול של כל הסוללה (כדי להגדיל את אורך החיים שלה).

אני אנסה להעריך מה יהיה המצב בפלואנס ( שיש לה סוללה באותה קיבולת, 24 KWh ) אצלנו בישראל:

1- הפלואנס פחות אווירודינמית ויותר כבדה, מכיוון שהיא לא תוכננה מראש כרכב חשמלי. נניח שזה מקטין את הטווח ב 5%.

טוענים שהפלואנס קיבלה מנוע חלש יותר של 95 כ"ס במקום 107 כ"ס, ושמהירותה מוגבלת ל 135 קמ"ש במקום 145 , כדי לעזור לה לפצות על קיצור הטווח עקב המשקל והאווירודנימיות שלה. אני לא חושב שזה משפיע על התוצאה במבחן שבו מדדו טווח, שם נוסעים הרבה יותר רגוע ולאט ולא משתמשים בכל כך הרבה "סוסים" בכל מקרה.

2- במבחן בו חושב הטווח, כנראה שהמזגן דלק רק 10% מהזמן, כאשר בישראל זה בטח משהו כמו 50% מהזמן. לכן עוד הקטנה של הטווח ב 5%.

3- לאחר שנתיים שלוש, סביר שהטווח של הסוללה ירד ב 5%.

מתוך 3 הסעיפים נראה שלפלואנס עם סוללה בת שנתיים צפוי טווח של 15% פחות מהנתון של הליף, 117 ק"מ. במילים אחרות- הטווח המוערך לפלואנס הוא 100 קילומטרים בלבד.

נתון אחד שעדיין לא ידוע יכול לשפר את המצב- האם בפלואנס המחשב מאפשר לנצל את מלוא הסוללה, ללא רזרבות ? אם כן, נראה שהטווח יהיה גבוה בערך ב 15% , כך שנחזור ל 117 ק"מ.

כלומר, כמו למלא חמישית\שישית מיכל בקורולה(ללא רזרבה). נו, הבדל של מה בכך...

אני חושב שפלח השוק העיקרי שלהם יהיה נהגי הקלנועיות. בשבילם מדובר בשיפור.

תכלס אין לאן לברוח: קילו מול קילו, גם אם ניקח בחשבון נצילות מחורבנת של 20% במנוע אוטו, בנזין עדיין ייתן לנו יותר מפי 20 אנרגיה מאשר סוללת ליתיום יון (430KJ מול 8800)

 

מה שאת קוראת בפורום זה הפידבק ההמוני האמין ביותר שתוכלו לקבל.

 

אני מציע לך לנצל את הפורום ולשתף בו מהנדסים ואנשי מקצוע מטעמכם

 

בברכת הצלחה כנה,

נהג מתחיל וחברי הפורום שוב שלום

הדיון בפורום אכן ענייני מאד, כל השאלות רציניות ואני בהחלט מבינה את הצורך במענה מפורט ועמוק ככל הניתן

אשתדל לענות היום על עוד כמה שאלות שעלו בדיון ובהחלט נבחן מול מנהל הפורום את האפשרות של הגעתו של מנהל בכיר מ- Better Place שיענה באופן נרחב יותר על נושאים טכניים כאן בפורום

רפי לין – האמת היא שאנחנו נמצאים בהליך מתמשך של הרצת מערכות, במסגרתו אנחנו בוחנים את שלל מרכיבי הפתרון לקראת השקת הרכבים בסוף השנה. הרצת המערכות הזו התקיימה במהלך השנה בטוקיו, קופנהגן וישראל ונכון לעכשיו, למעלה מ-25 רכבי פלואנס חשמליים נוסעים ברחבי הארץ כ-20 שעות ביממה נהוגים על ידי נהגים שגויסו במיוחד וזאת כדי לבדוק את תפקודן של המערכות והרכב בכל שעות היום. בעתיד, התהליך עשוי להתרחב ולכלול גם משתמשים ראשונים אשר יביעו רצון לקחת בזה חלק

Wil ו-Sperial – בדיוק בשביל לא להיתקע עם סוללה מרוקנת בצד הדרך, יש ברכב מערכת המכונה AutOS, היא מאפשרת לנהג לנהל את הנסיעה, לדעת תמיד מה מצב הסוללה ברכב ולתכנן את מיקום הטעינה הבא. המערכת הזו כוללת:

מערכת ניווט לוויני לתכנון הנסיעה ולניהול האנרגיה, כולל מפות עדכניות של תחנות ההחלפה ונקודות הטעינה בכל רחבי הארץ.

בקרת סוללות וטעינה - מערכת ממוחשבת המחוברת למרכז הבקרה אשר מסייעת לנהג לדעת מתי והיכן עליו לטעון את הסוללה.

חיבור ישיר לשעת חירום - קשר קבוע עם מוקד חירום מבוסס דיווח מקום אוטומטי.

ניהול ובקרה - ניהול ובקרה לציי רכב או בקרת הורים - שירות על פי דרישה למעקב ולדיווח על מיקום ומהירות בזמן אמת.

חווית מולטימדיה - ממשקי תקשורת, מולטימדיה ומרכז בידור (רדיו, נגן DVD, CD, חיבור USB ועוד).

בנוסף, מנויי החברה זכאים לשירותי חילוץ וגרירה.

Dorki - הלקוח לא מחויב לעמדת טעינה ספציפית, עמדת הטעינה יכולה להיות בכל מקום כי הזיהוי והחיוב נעשה באמצעות המחשב שברכב. סביר להניח כי עמדות שיותקנו בחניות שמורות או פרטיות של דיירים, יהיו בשימוש עיקרי של בעל החניה. כרגע לא צפוי כי העירייה תקצה חניות שמורות לנהגים ברחוב, אך Better Place עושה כל מאמץ למצוא פתרון נוח וזמין לטעינה גם לנהגים שאין להם חניה קבועה. לרוב תושבי ישראל דווקא יש חניה קבועה (היא לא חייבת להיות פרטית) ובהרבה מקרים עמדה ברחוב או בחניון ציבורי קרוב לבית תספיק.

ממשלת ישראל הציבה את המעבר לתחבורה נקייה כאינטרס לאומי והכירה בכך במספר החלטות ממשלה עוד קודם להקמתה של החברה. Better Place נושאת בכל עלות הקמת התשתית למכונית חשמלית ואינה מצריכה כל השקעה ממשלתית ואינה מהווה שום נטל על משלם המיסים או פגיעה צרכנית. אנחנו מברכים על הצטרפותם של שחקנים נוספים לתחום, התחרות תתרום להחדרת הרכב החשמלי ולהתנתקום מהתלות בנפט וזאת מטרת העל שלנו. סך הכול המטרה של כולנו משותפת, הוויכוח הוא על הדרך. אנחנו דבקים בהחדרת המכוניות בצורה מסודרת, כשבטיחות המשתמשים מעל הכול ולכן דרושה טעינה מנוהלת.

הדס

ניהול ובקרה - ניהול ובקרה לציי רכב או בקרת הורים - שירות על פי דרישה למעקב ולדיווח על מיקום ומהירות בזמן אמת.

ג'ורג' אורוול מחכך ידיים בהנאה בקברו...

ג'ורג' אורוול מחכך ידיים בהנאה בקברו...

כאילו שהסלולרי לא עושה זאת, במאית המחיר של מכונית.

והחדשות של הדס לגבי מערכת ניהול הרכב מעניינות, וכמובן מסבירות חלק ממחירו הגבוה יחסית. בכל זאת כנראה מדובר ברכב עם גימור מפואר עם הרבה ופינוקים (ואני מניח שגם נוחות צרפתית).

אני מקווה שמערכת ניהול הרכב יודעת לתת לנהג גם התראות קוליות - לא כל נהג שם לב לנורית צהובה שנדלקת בלוח המחוונים, אבל איזו קריינית צרודה שתצעק "נא לטעון סוללה" ב-4 שפות תהיה אפקטיבית מאוד.

אם אני נוסע למאהבת, זה יהיה די טפשי להשאיר את הסלולרי דלוק, נכון?

איכשהו יש לי הרגשה שלמערכת האיכון שהוזכרה כאן אין לחצן כיבוי.

אבל האמת היא שזה עניין שולי למדי יחסית לשאר התהיות שעלו פה.

אני עדיין מחכה לתשובות על השאלות ששאלתי בפוסט #77, שחלקן הגדול לא מצריכות מהנדס כדי לתת תשובה.

כולנו מחכים לתשובות. הדס אמרה שתענה, ובכן - נחיה ונראה.

דני

כרגע לא צפוי כי העירייה תקצה חניות שמורות לנהגים ברחוב, אך Better Place עושה כל מאמץ למצוא פתרון נוח וזמין לטעינה גם לנהגים שאין להם חניה קבועה. לרוב תושבי ישראל דווקא יש חניה קבועה (היא לא חייבת להיות פרטית) ובהרבה מקרים עמדה ברחוב או בחניון ציבורי קרוב לבית תספיק.

הדס, תודה על התשובה אך אני נאלץ להקשות:

מה יהיה דינו של הייטקיסט, שחי לו במרכז ת"א ועובד ברעננה, איך הוא יטען את הרכב שלו ע"י הבית?

אין חניה באיזור ומציאת מקום משולה לנס.

מה יקרה לעמדות הטעינה שרכב בנזין רגיל יחנה לידם?

המקומות הם ציבוריים ולא תוכלו למנוע מבעל רכב הבנזין לחנות במקום, מאידך ההייטקיסט חייב עמדת טעינה - מה אתם עושים עם זה?

dorki, במקרה זה על ההייטקיסט לזרוק כבל חשמל מאריך מחלון ביתו למטה ולחבר את המכונית לחשמל.

dorki, במקרה זה על ההייטקיסט לזרוק כבל חשמל מאריך מחלון ביתו למטה ולחבר את המכונית לחשמל.

חבל שההיי-טקיסט חנה רבע שעה הליכה מהבית