הרצה לאחר שיפוץ מנוע. להתנהג רגוע או לתת בראש?

אני יודע שיש שתי גישות להרצה:

1. רגוע, לא לעבור את ה 70 , סל"ד לא גבוה.

2.דוקא להיפך. בשביל לתת לרינגים לקבל את הצורה הנכונה בכדי לאטום טוב צריך לתת למנוע להתאמץ.

אז מה נכון לעשות? אם אפשר תשובה מפורטת כולל מתי להחליף את השמן ועד איזה מספר קילומטרים ההרצה נגמרת?

המנוע הוא של רכב ישן - פורד אסקורט שנת 77.

מה זה קשור עם אתה עובר את ה 70 או לא ?

אתה יכול לנסוע על 70 ולהיות על 7K סלד

או להיות על 70 ולהיות על 1K סלד תלוי איזה הילוך אתה

לפי מיטב ידיעתי- הרצה בנסיעה רגועה, לאחר אלף קילומטר להחליף שמן+פילטר.

מה זה קשור עם אתה עובר את ה 70 או לא ?

אתה יכול לנסוע על 70 ולהיות על 7K סלד

או להיות על 70 ולהיות על 1K סלד תלוי איזה הילוך אתה

אני לא עובר את ה 70 בכביש של 100 בהילוך האחרון (רביעי). ולא מטפס ל 4000 סל"ד (על פי התחושה).

שלום לך

אם עשיתה שיפוץ ראש שכולל מילוי ראש ופקום ראש זה לא משנה איך תנהג (רק תנהג בזהירות) אבל אחרי 1000 ק'מ אל תישכח לעשות חיזוק ראש (סגירת הברגים של הראש מנוע ) אבל אם עשיתה אוברול כולל רינגים אתה חיב לעשות הרצה של 1000 ק'מ אם לא אתה יכול לדפוק את המנוע .אל תישכח שהקומפרסיה של המנוע גדלה והמנוע נהיה חזק יותר. כתוצאה מכך הכול במנוע עובד חזק יותר ומהר .יותר וכדי למנוע קילקול של משהו אחר לדוגמה משאבת מים שמסתובבת מהר יותר ולא תעמוד בלחץ שנוצר בתוכה ותתחיל לנזול או רדיאטור שיתפוצץ. בכול מקרה אל תשכח לעשות חיזוק ראש אחרי 1000 ק'מ בנתונים שאתה נוהג זה בסדר להרצה בהצלחה

אם כול הכבוד המנוע יהיה "חזק" יותר בכול מקרה אחרי שיפוץ מנוע, ככה שה"תירוץ"

של משאבת מים/רדיאטור לא תקף.

 

לגבי הרצה רצוי לשמור על המנוע בתקופה הזאת, בד"כ ממליצים

שלא לעבור את ה 3K סל"ד, ולעשות את הדרך לשם בצורה מתונה.

הרצה עושים בין 500/1000 ק"מ לאחר ההרצה מומלץ לעשות למנוע טיפול.

אני חולק עליך אורן, לפחות בחלק מהסעיפים.

אני בגישה של יצרני הרכב, סע רגוע ומתון בלי עומס מיותר, כמו מטען רב על הרכב, גגון, גרירה או רכב מלא מנוסעים, כ 1500 ק"מ. לא צריך לבצע משהו ייחודי בנוסף, למעט שבאמת כדאי באמת להמנע מסרק ומסל"ד קבוע לזמן ממושך.

עוד כדאי לבצע נסיעה אחת מאומצת בלבד, לביצוע ראשוני של התאמת טבעות הבוכנה, מייד לאחר שיפוץ המנוע, אבל זה משהו שהמוסך אמור לבצע כחלק מנסיעת המבחן.

אם לאחר 500 ק"מ יש תצרוכת שמן גבוהה, מבצע נסיעה מאומצת נוספת כדי לנסות לשפר את המצב.

מדוע כדאי להימנע מסלד ברק וסל"ד קבוע?

כשאתה אומר אכילת שמן, למה הכוונה? לעשן כחול מאחור? לא חושב שיש לי אכילת שמן.

כמו כן, הרי בנסיעה רגילה, יש עומס על המנוע בזמן ההאצה לא? מתחילים מראשון, מטפסים ל 3000 סלד, מחליפים להילוך לשני, שוב, הסלד מטפס וכן הלאה. זה לא מספיק? להגיע ל 4000? (אגב אין לי מד סל"ד זה רק מתחושה). האוטו סוחב יפה לאחר השיפוץ (העצמי שעשיתי למנוע).

שלום דניאל,ציפתי שתגובתך תגיע,לכן צירפתי את הדיון ביננו מהשרשור הקודם של שיפוץ המנוע,אני חושב שכבר אז מיצינו את הנושא,לא תמיד יש הסכמה או אחידות דעים,כל אחד וניסיונו האישי.

לדעתי,מרבית בעיות הבוצה במנועים מודרניים יכולים היו להמנע במידה והיו מבצעים הרצה בעומס(כמובן בהנחה שהמנוע מטופל,ואין הזנחה)

 

ובהתייחס למשפט האחרון שלך,אם לאחר 500 ק"מ יש עדיין אכילת שמן,לא יעזור שום ניסיון,יש צורך לפרק את המנוע,לעשות ליטוש מחדש,ולבצע הרצה בעומס להתאמת הרינגים.

אורן

בהתייחס למשפט האחרון, אני אומר זאת מניסיון. במספר מקרים שהיו לי, כאשר אחרי החלפת סט טבעות בוכנה, התחילה תצרוכת שמן גבוהה מאוד ואני מתכוון לעשן כחול ומסריח שיוצא מהמפלט קבוע. אחרי 10 ק"מ או יותר, שהבנו שאולי צריך לפתוח מנוע שוב, לקחנו הרכב להעלייה רצינית וממושכת לכוון י"ם "ונתנו בראש" כמו שאומרים ואחרי מספר דקות נגמר העשן ונגמרה תצרוכת השמן והרכב שוחרר תקין ללקוח.

 

לגבי הבוצה, זה עניין של איכות שמנים, תחזוקה נכונה בכפוף לשימוש ברכב, תקלות במנוע או פגם יצור תכנוני ולא קשור להרצה שעושים או לא עושים. אגב, פגשתי מנועים שצורכים שמן אך ללא בוצה כלל, חוץ מסימנים של בוצה על הבוכנות עצמם, תוצאה ישירה של שריפת שמן מוגברת שתא השריפה.

כמובן שאם רכב צורך שמן ונהג לא שם לב ונושע תדיר עם עם מפלס שמן נמוך, זה גם יגרום להווצרות בוצה.

כמובן שאם רכב צורך שמן ונהג לא שם לב ונושע תדיר עם עם מפלס שמן נמוך, זה גם יגרום להווצרות בוצה.

מאחר וסוגיית הבוצה לא מוכרת לי ואני מניח שלרבים, תוכל להרחיב? ברור לי הקשר שבין אי ביצוע טיפולים במועד ובין איכות שמן ירודה להיווצרות בוצה, אבל מה הקשר בין נסיעה עם כמות שמן נמוכה לבוצה?

 

תודה.

 

שי

כאשר המפלס נמוך השמן. מעבר לנזקים אפשריים עקב הרעבת שמן, הוא אינו מספיק להתקרר במידה מספקת בעוקה, כמות המזהמים, לכלוך ושאריות פיח ודלק הנספחים לשמן באופן טבעי כעת מדללים אותו ביחס גבוה מהרגיל ולכן הוא מתחמצן, מאבד צמיגות ומתבלה לפני הזמן המתוכנן להחלפתו. מתכון בטוח להווצרות בוצה ונזקים אחרים במנוע.