דיון:מכוניות של היום גרועות מבעבר?

בנוגע ללא ממש כיף לנהוג במכוניות חדשות - שוב, אתה צודק. מה-זה הרבה יותר כיף לנהוג על מכונית מאותה קטגוריה רק משנות ה-70. נניח קאדילק CTS מול כל אחת ממכוניות הספורט שקאדילק עשתה בשנות ה-70. או מאזדה 3 נגד טויוטה קורולה דור ראשון. איך בא לי לנהוג על מכונית כזו, אתה יודע, מהסוג שהיית צריך לחמם אותה 10 דקות בבוקר בשביל להניע אותה, לנסוע בשיא החום בלי מזגן, לשבור את היד בשביל להעביר הילוכים ואת הרגל על הקלאץ', להזיע מסיבוב ההגה ולהגיע באיחור כי היא נתקעה בדרך פעמיים (וממילא היא לא עוברת 90 קמ"ש, וזה פחד אלוהים לנסוע בה במהירות הזו). להמשיך?

 

על הטאצ'ים של העיצוב "שהיה נוח בפנים" בכלל קשה לי שלא לצחוק. בכמה מכוניות משנות ה-70 ישבת? רובן נראות כמו אוסף גרוטאות מבפנים ביחס למכוניות מודרניות. איזה נוח ואיזה נעליים. ותעשה לי טובה, תפסיק להשוות מנוע V6 בנזין מיושן ומטרטר למנוע דיזל מודרני (ומטרטר).

 

 

רוני

ואילו יוסי פרנקוס כתב:

ציטוט

המכוניות של היום מוגבלות מאוד על ידי דרישות שונות מגופים שונים כמו משרדי תחבורה, משווקים ויבואנים, ארגונים סביבתיים ואחרים.

זה גורם למעצבים להיות פחות יצירתיים ויותר מקובעים לנוסחאות שעובדות טוב בשביל למכור ולא בשביל לעשות את הרכב הכי טוב שאפשר עם הטכנולוגיה הקיימת.

רוב המכוניות כיום נראות כמעט אותו דבר.

קחו למשל את מאזדה 3, קורולה וכל האחרות בקבוצה.

אין לאף אחת מהן ייחוד אמיתי וכולן דומות מאוד, ולא ממש כיף לנהוג בהן. הרבה יותר כיף לנהוג על מכוניות משנות ה70 באותה קטגוריה.

אז נכון, לרכבים אין באמת נשמה, אבל רואים במכוניות מסוימות שמי שעיצב את הרכב נתן את הנשמה בשביל לעשות את זה.

סוף ציטוט

נהניתי לקרוא את הודעתו של יוסי פרנקוס ואת שלך, רוני. תגובות שניכם קטגוריות, קיצוניות - ומזמינות תגובה נוספת, גם בשעת לילה הזויה זו, כשבחוץ משתוללת סופה של ממש ושוטפת את אחת ממכוניותי(קלאסית בת 32 שנה).

יוסי, הטענה ש"כל המכוניות נראות אותו דבר" נשמעת כל עשור - ומעידה על מבט מחפף ללא ירידה לפרטים. יכלת לומר זאת על אין סוף מכוניות משנות השלושים, בעיקר בריטיות בעלות עיצוב שמרני בהן הפנסים עוד היו על הכנפיים. יכלת לומר זאת על אמריקאיות משנות החמישים, או על אופל רקורד/פורד קורטינה/ווקסהול ויקטור/קרייזלר 160-180 משנות השבעים.

מעצבים תמיד "נתנו את הנשמה" בהיותם אנשים יצירתיים החפצים לבטא את עצמם באמצעות פרי דמיונם המבשיל לכדי מוצר מוחשי. הם ימשיכו לעשות זאת - וגם ימשיכו להיות מושפעים מטרנדים אופנתיים לזמנם(נכון לכל סוגי היצירה).

ואגב, מאזדה 3 אינה דומה לקורולה. ממש לא.

וכאן אני מגיע לנושא ההנאה מנהיגה, בו שניכם שוגים, לטעמי. כאחד שנהג מאות רכבים ב-25 השנים האחרונות, מטראבאנט ועד לוטוס אליס, אשמח להציג את נקודת המבט שלי.

יוסי-רוב המכוניות מקטגוריה זו משנות השבעים (רנו 12, אופל קדט, פורד אסקורט, מוריס מרינה, הילמן אוונג'ר, טויוטה קורולה, דטסון 120Y/סאני) היו עגלות עלובות, איטיות, קופצניות, רועשות, עם אחיזת כביש עלובה. ההגה שלהן היה כבד וההילוכים לא תמיד שיתפו פעולה(למעט ביפניות).

לצרפתיות היתה נוחות נסיעה טובה ולאיטלקיות ניהוג ששאף - ולא תמיד הצליח - להיות ספורטיבי.

אז איפה בדיוק ההנאה, יוסי? בטח לא באלו שתוארו לעיל, אלא אם אתה נהנה להלחם במכונית ולא לזרום עמה.

באותה קטגוריה היו גם מכוניות חביבות יותר, כמו פיאט 124, סובארו ליאונה ופיז'ו 304 שהרגישו מודרניות ומהנות יותר.

וכמובן, נא תשומת ליבך רוני, מכוניות שהצטיינו בביצועיהן ו/או תכנונן כמו אלפא ג'וליה, לנצ'יה פולביה/בטא, סיטרואן GS ומאזדה RX2/3 הרוטוריות. מכוניות מהנות, מהירות, מענגות לנהיגה. גם היום.

אפרופו קורולה דור ראשון, המכוניות היפניות של שנות השבעים תוכננו כך שיענו על כל אותם חסכים של הנהג הממוצע דאז. הן תמיד הניעו, לא דרשו כמעט חימום(ראשי מנוע מאלומיניום), מוט ההילוכים שלהן היה קליל - וכך גם ההגה. מיותר לציין שהן גם תמיד הגיעו ליעדן תוך הצגת אמינות מופתית - ואישיות דלה ואפרורית.

ולעניין עיצובי הפנים, רוני, הביטוי אוסף גרוטאות נשמע לי קצת צורם, מתכתי משהו - וקצת מעיד על חוסר היכרות עם רכבים קלאסיים. הבט בעיצובי הפנים של מרצדסים, ב.מ.וו מסדרות 3-7, סיטרואן SM, CX או GS, לנצ'יות, אלפות, פיאטים שונים(כולל 130), דטסון Z ומאזדות למיניהן - וכולן משנות השבעים.

אתה מפספס פה משהו.

כך שלסיכום, הגם שמכוניות מודרניות בטוחות, אמינות, מהירות ויעילות - ובקיצור - טובות יותר, אין כאן עניין של שחור ולבן - וגם לא האפור שתמיד נוטים לייחס לדרך הביניים. אני דווקא מוצא מגוון של צבעים במודרניות וקלאסיות כאחת - ולכן מחזיק בשתיהן.

הכל תלוי באיך אתה מסתכל על זה.

בעבר (תלוי בשנים) היו בונים מכוניות עם דגש שונה. לדוגמא בשנות החמישים האמריקקיות היו שמים דגש אדיר על העיצוב ולכן יצאו לאור עשרות "ספינות" עם זנבות מעוצבים.

המכוניות הישנות מתקלקלות פחות מהסיבה הפשוטה שיש הרבה פחות דברים שיתקלקלו. בנוסף חלקים מכאניים יכולים להחזיק מעמד הרבה יותר זמן מרכיב אלקטרוני (שלו יש אורך חיים קצוב).

לסיכום, המכוניות היום הרבה יותר יעילות, חסכוניות ובטוחות. כמובן שהם לא מושלמות, בדיוק כמו הרכבים הישנים.

למרות שחובב נוסטלגייה אנוכי, אני לא נותן לה לעוור את עיני.

המכוניות של ימינו הרבה יותר טובות מהמכוניות של "פעם" בכל מימד ובכל פרמטר.

הן יעילות יותר, נוחות יותר, מאובזרות יותר, בטוחות יותר ובניגוד למה שחושבים, גם לא פחות אמינות.

אף אחד לא מיתגעגע לקרבורטורים, דיסטרבוטורים, פלטינות או פיוזים מזכוכית..

נושא ההנאה מהנהיגה קצת יותר מורכב; דווקא בתחום הזה גם למכוניות של פעם היה הרבה מה להציע, גם בשל הסיבה שהמכוניות היו קלות בהרבה ולא ניזקקו להגה כח או אפילו למגברי בלם (בוסטר).

וכמובן, נא תשומת ליבך רוני, מכוניות שהצטיינו בביצועיהן ו/או תכנונן כמו אלפא ג'וליה, לנצ'יה פולביה/בטא, סיטרואן GS ומאזדה RX2/3 הרוטוריות. מכוניות מהנות, מהירות, מענגות לנהיגה. גם היום.

 

אפרופו קורולה דור ראשון, המכוניות היפניות של שנות השבעים תוכננו כך שיענו על כל אותם חסכים של הנהג הממוצע דאז. הן תמיד הניעו, לא דרשו כמעט חימום(ראשי מנוע מאלומיניום), מוט ההילוכים שלהן היה קליל - וכך גם ההגה. מיותר לציין שהן גם תמיד הגיעו ליעדן תוך הצגת אמינות מופתית - ואישיות דלה ואפרורית.

 

ולעניין עיצובי הפנים, רוני, הביטוי אוסף גרוטאות נשמע לי קצת צורם, מתכתי משהו - וקצת מעיד על חוסר היכרות עם רכבים קלאסיים. הבט בעיצובי הפנים של מרצדסים, ב.מ.וו מסדרות 3-7, סיטרואן SM, CX או GS, לנצ'יות, אלפות, פיאטים שונים(כולל 130), דטסון Z ומאזדות למיניהן - וכולן משנות השבעים.

 

אתה מפספס פה משהו.

 

כך שלסיכום, הגם שמכוניות מודרניות בטוחות, אמינות, מהירות ויעילות - ובקיצור - טובות יותר, אין כאן עניין של שחור ולבן - וגם לא האפור שתמיד נוטים לייחס לדרך הביניים. אני דווקא מוצא מגוון של צבעים במודרניות וקלאסיות כאחת - ולכן מחזיק בשתיהן.

ב-ר-ו-ר לי שלכל כלל יש יוצאים מהכלל, וברור לחלוטין שבמכוניות העבר יש גם כאלו שכן היו מהנות, חזקות, מיוחדות למראה מבחוץ ומבפנים. טענתי היא שכמות המכוניות שעשתה את זה בעבר נמוכה משמעותית מכמות המכוניות שעושות זאת בהווה. אז נכון, קצת הקצנתי דברים בתגובתי, אבל עשיתי זאת במטרה להעביר פואנטה. ותודה שהיית נהנה פחות לקרוא אותה אם היא הייתה מסוייגת...

ובנימה זו - ככל הנראה ארצה להחזיק גם אני מכונית אספנות כשאהיה גדול. רוב הסיכויים שהיא תהיה ענתיקה משנות ה-90, נניח

רוני

שורש הבעייה במכוניות החדשות הוא האלקטרוניקה והיא הגורם לכך שהרכבים פחות עמידים מרכבים של לפני עשור ומעלה.

כמעט תמיד מכלול אלקטרוני יחזיק פחות מרכיב מכני או אלקטרומכני - בנוסף, הרכיבים מחזיקים פסיי יצור שמחזיקים שנים בודדות ואז לעיתים לא ניתן למצוא או לרכוש חלפים (ראו מחשב דרך למיצובישי גאלנט) ואז הרבה רכבים נזרקים לפח.

מה שכן, הרכבים של היום עדיפים לאין ערוך בכל קנה מידה מלבד עמידות ויופי (לדעתי): בטיחות, מהירות, צריכת דלק, מרווח בין טיפולים, אבזור, נוחות ופונקציונליות.

הבעייה כיום שהשוק מכתיב ליצרן להחליף דגם בתדירות גבוהה, וכך בטרם הרכב מיוצב הנדסית, יוצא דגם אחר עם בעיות חדשות. אני עובד כבר כ-10 שנים במספר חברות בארץ שהן בונות מכונות (סמי קונדקטור, דפוס, בטחוני) תמיד יהיו בעיות הנדסיות שרובן לא נפתרות בגלל הצורך להגיע מיידית לשוק עם פיתוח עכב החשש שהמתחרה יקדים אותך.

בגלל הניסיון שלי, אני משתדל תמיד לרכוש מוצרים בשלים בשוק שליצרן היה זמן לשפר את הבעיות שלהם - הביואיק שלי היא דוגמא, הרכב מבוסס על מכלולים די מיושנים ומיוצר כמעט באותה מתכונת משנת 1993 (השינוי ב-2000 היה חיצוני בלבד ודשבורד אחר) ובכך עזר ללה סייבר להיות הרכב האמריקאי האמין ביותר בשנות ה-2000 שהוא נופל רק מהיפניות.

מה שבכ"ז חסר לדעתי, זהו יצרן רכב עם רכבים פרימיטיביים או קצת מיושנים במחירים זולים - אני לדוגמא הייתי שמח לרכוש היום ב.מ.וו. E30 חדשה או מרצדס W126 חדשה במחיר זול ואטרקטיבי נניח 90,000 ש"ח - מניסיון עשיר ברכש, כאשר מייצבים עץ מוצר, מודעים לכמויות לאורך זמן, ניתן להוזיל עלויות ייצור באחוזים משמעותיים (וגם לייצר בסין).

לפני 30 שנה, היית מחבר את האטארי לטלביזיה, ומשחק "פונג" פרימיטיבי (שני קוים שמקפיצים ביניהם נקודה) במשך שעות, יום אחרי יום. עד שיום אחד היה מגיע לשכונה "פאקמאן" - לזה כבר היה אפשר להתמכר ולשחק 800 שעות רצוף (עם הפסקות לשרותים). היום 99% מהמשחקים זה "השתמש וזרוק", לוקח יותר זמן להוריד אותם מאשר לשחק עד שמשתעממים או מבינים שהמשחק קשה מדי (חוץ מגיימרים מקצועיים שאוהבים את קשה...) אתה מתרשם מהגרפיקה, מההשקעה, מהביצועים אבל מתגעגע לאטארי הענתיקה. וכן, לפעמים אתה מגיע ל-1% של המשחקים (כל אחד וטעמו. אני חושב על GTA לדורותיו...) ואז אתה אומר ואללה, היה שווה לחכות 30 שנה.

אותו דבר עם המכוניות, כשאני נכנס לאלפאסוד היום זה כמו לשלוף אטארי מהבוידעם. ברור שזה הרבה יותר פרימיטיבי מכל יונדאי מצויה שנוסעת על הכביש, ברור שזה פחות "טוב" אבל לעזאזל זה הרבה יותר ט ו ו ו ו ב !!! אין כמעט מצב שאני אצא מהסוד בלי חשק לעוד סיבוב.

בבסיס צריך להפריד בין "טוב" במובן איכותי, בטיחותי, אמין לבין "טוב" במובן "לא מעניין אותי איכותי בטיחות אמין, זה עושה לי טוב". המכוניות של היום הרבה יותר טובות במובן הראשון. המכוניות של פעם (לא כולן. אבל היו ביניהן כמה וכמה) הרבה יותר טובות במובן השני. כשאני לוקח את המשפחה מעניין אותי ה"טוב הראשון". כשאני נוסע לבד בלילה בכביש ריק - רק ה"טוב השני" מעניין אותי.

ועוד דבר, היום צריך לשלם אקסטרה (נניח, לחפש לוטוס אליז) בשביל לקבל את המשקל הקל, הישירות והעדר הפינוקים שפעם היו הבסיס. אז נכון שלא כל מכונית ישנה היא לוטוס אליז, אפילו לא קרוב; אבל גם רוב המכוניות החדשות הן לא ניסאן GTR. אפילו לא קרוב.

פעם נסענו כ- 10,000 ק"מ בשנה ועד שהלך מנוע עברו 10 שנים או יותר.

היום נוסעים כ- 20,000 ק"מ בשנה ומנועים מחזיקים 250,000 - 350,000 ק"מ ואף יותר (יש דגמים שיעשו גם 500,000).

פעם בנו מתוך ראיה שהמוצר צריך להחזיק כל החיים. היום מלכתחילה מתכננים עם תאריך תפוגה, וזאת כדי שמוצר יגרט וחדש יבוא במקומו.

פעם הטכנולוגיה היתה פשוטה וניתן היה לתקן ליד הבית את רוב הדברים. היום האלקטרוניקה שולטת ובלי להביא את המוצר למעבדה, אי אפשר לתקנו.

פעם מרוץ החיים היה איטי יותר והיה לנו זמן להתקשקש עם הרכב ליד הבית. היום אנחנו צריכים להספיק לראות 32 ערוצי כבלים/לווין, ואם לא יכולנו להתחלק בו זמנית אז יש לנו את VOD/MAX, כדי שחלילה לא ישאר לנו פנאי למשהו אחר.

פעם היינו ישנים 10 שעות בלילה, היום בקושי 6-7.

מישהו יכול למצוא לי מחשב אטארי עובד ? או אולי מחשב 286 עובד ? קצת בעיה. זאת גם תהיה הבעיה של המכוניות המודרניות בעוד 20-30 שנה. המודרניות יעמדו בגלל חוסר ברכיבים אלקטרוניים או במחשב, ואילו את הענתיקות מלפני 100 שנה עדיין אפשר יהיה להניע ולנסוע. לייצר/לאלתר חלק מכני הרבה יותר זול וקל מאשר לייצר מחשב שעבר מן העולם.

פעם כדי לנהוג צריך היה לגלות מיומנויות תפעול טובות יותר מאשר היום. היינו צריכים לדעת להשתמש ברכב גם כשהוא לא בדיוק עובד מושלם, כגון לשלב הילוכים בגיר כדי שלא יחרוק. לסובב את ההגה תוך כדי התקדמות (היום הגה כוח זה משחק ילדים). בכלי הרכב לא היו בקרת יציבות, מניעת החלקה וכד'. נהג היה צריך לדעת לתמרן עם רכבו במיומנות טובה יותר בכדי לצאת בשלום מטעויות. היום במידה מסויימת האלקטרוניקה מפצה על-כך.

יש משהו מן האמת שבו אנו מתרפקים על נקודות זמן בהיסטוריה ולכן רוכשים חיבה למוצר ישן, אבל אין בכך בכדי להעיד שהמוצר הישן כמות שהוא אכן טוב לזמננו אנו. דברים צריכים להיבחן לא רק בנקודת זמנם, אלה בהשתלבותם היום-יומית בהווה.

.

ל sronis

מצטער בשבילך שאתה לא יכול לראות את הדברים קצת אחרת ואין צורך לנסות לההעביר את הדברים עם נימה של זלזול מצידך .

גם אם אתה צודק בהשקפת עולם שלך אינך צריך לזלזל באחרים , הייתי מסביר לך את כוונותי וספק אם היית שולל .

כשתעמוד על במה ותנגן בהופעה עם סוגי כלים או אז לא יהיה לך ספק במה שאמרתי שכלי נגינה יש בו משהו שאי אפשר להסביר ולראיה תלך לקונצרט ותשמע כינור סטרדיווריוס ואז תבוא תגיד שלדברים אין יחוד זה כלי שאף אחד לא הצליח לשכפל את הנשמה שלו והכלי הזה עולה היום מעל 3 מיליון דולר . אז אל תנסה לנחם את הסוללרי שלך כי זה באמת שטויות .

רוני,

אני חושב שאתה צודק במרבית הדברים שכתבת,

הבעיה היא שככל שאתה צודק יותר, כך אתה מפספס את הנקודה החשובה באמת, והיא - הנשמה.

אז לפני הכל כדאי להבהיר מהי מכונית עם נשמה -

מכונית עם נשמה היא מכונית שיש בה משהו שאפשר להתחבר אליו, ללא קשר לטכנולוגיה, לאמינות, ליופי או לביצועים. הנשמה באה לידי ביטוי ברגש שמפתחים כלפיה, בריח היחודי שלה, בצליל המיוחד לה, בתחושות שחווים כשמתפעלים אותה (ע"ע הגה, הילוכים, דוושות, הפעלת אביזרים), ובתחושות שחווים מהנהיגה עצמה. יש אפילו שאומרים שבמכונית עם נשמה מרגישים את המכאניקה עובדת ללא מסננים, את הוויברציות, כל רישרוש, כל זמזום.

היות וכך הגדרתי מכונית עם נשמה, ברור שלהגדרה זו אין גיל מוגדר ואף לא קטגוריה מסוימת. זה יותר עניין אינדיבידואלי וכל מכונית לגופה. כלומר, מכוניות עם נשמה יכולות להיות חדשות / ישנות, זולות / יקרות, משוכללות / פשוטות, יפות / מכוערות, מהירות / איטיות וכו'.

עכשיו מה שנשאר לבדוק זה - האם מכוניות מודרניות עונות להגדרה הזו כלל, והאם פעם היו יותר מכוניות כאלו ?

אני סבור שפעם היו יותר מכוניות כאלה והסיבות הן:

א. שיקולי פולטיקליט קורקט דורגו נמוך יותר בסדר העדיפויות.

ב. שיקולי הבטיחות דורגו אף הם נמוך יותר.

ג. הטכנולוגיה כמו גם הנורמות החברתיות לא איפשרו ליצרנים לשכלל את המכוניות העממיות די והתמורה לכסף נמדדה יותר בתחושות ובסמל ופחות באיבזור ושיכלולים.

ד. המכוניות תוכננו מראש בצורה מפולחת לקהלי יעד מסוימים ופחות ככלי שיתאים ויהיה קל לשימוש לכמות גדולה ככל האפשר של נהגים (מה שהתברר כלא כלכלי והביא לקריסתם של לא מעט יצרנים וותיקים).

ה. מכוניות היו קשות יותר לנהיגה ועל כן תכונותיהן זכו להערכה גדולה יותר, על משקל - מה שבא בקלות הולך בקלות (רק שאז זה היה ההיפך).

יש עוד סיבות, אבל נדמה לי שאלו הן העיקריות והחשובות יותר.

אני יכול להשתמש בדוגמא של מבחן רכב שעשיתי בעבר במגזין "הגה" ובו השוואתי בין מאזדה3 (אמת המידה למכונית משפחתית מהנה לנהיגה) לפיג'ו 205GTI(אמת מידה לספורטיבית של יותר מעשור לפניכן). המבחן כלל נהיגה מנהלתית בכבישים, נהיגה במסלול והרבה דגש על תחושות.

המסקנות היו שהמאזדה טובה בכל דבר מדיד - מהירות, אחיזה, יציבות, בלימה, נוחות נסיעה, אמינות, וזמן ההקפה על המסלול.

אבל טובה ככל שהיתה, ה-3 לא התקרבה לקרסוליה של ה-GTI בכל הקשור לתחושות מההגה, תחושות דוושת הבלם, התקשורת הדו כיוונית עם השילדה, הצליל, הריח, התחושה מה כל בורג במכונית עושה בכל רגע נתון, ובעיקר תחושת הקלילות והדיוק - כמו כפפת מנתחים על היד.

המאזדה היתה טובה משמעותית עבור רוב האנשים. אני הייתי לוקח את הפיג'ו בדיוק מהסיבות עליהן אנחנו דנים בת'רד הזה.

דני G.

תודה דני G אי אפשר לומר את זה יותר טוב ממה שאמרת

מסכים לגמרי, קח דוגמא את הסיוויקים שבונים עכשיו, גרוטאות מסריחות שלא יודע איך אנשים קונים.

מצד שני הסיוויק שלי שנת 95 נבנתה בארה"ב והיא הדגם הכי מוצלח של הונדה בכל השנים שלה.

דני אני מסכים עם הנאמר על הנשמה והיחוד של מכוניות העבר לעומת היום, אבל לאמר שלמאזדה 3 יש אחיזה ויציבות יותר טובים מה205GTI ?! אתה משווה קופסת סרדינים תוצרת סושי-לאנד לרכב ספורטיבי טהור...

ברור שמכוניות מודרניות "טובות" יותר.

למכוניות שנות השמונים היו שתי יתרונות בסיסיים על מכוניות שנות האלפיים::

א. הם היו הרבה יותר שונות אחת מהשניה עם מנה גדושה של ייחוד.

ב. בגדול, בעיקר בגלל המשקל, הצמיגים וההגה הם היו הרבה=הרבה יותר מהנות לנהיגה.

היום בשביל להנות מאוטו אתה חייב להתחיל מBMW ולעבור ממנה לפורש [מיאטה זה יוצא דופן].

גולף GTI דור אחרון יותר מהירה מדור ראשון, אבל היא מכונית מתה. ואני לא נקרופיל. כנ"ל M3.

אוטו עממי מודני יכול אולי לתת מלא ביצועים אבל אפס כיף. הדוגמה הכי הטובה:: אלפא סוד מול אלפא מי.טו.

פעם היה כיף לנהוג גם במכונית הכי עממית כמו אוטוביאנקי או 205 או 305 או 309 או 75. היום בפנדה או ב207 או ב407 או ב308 או ב159 אתה אולי יותר מהיר ויותר בטוח ויותר נוח -- מה שטוב לרוב האנשים -- אבל לא מזיז לך שערה בתחת.

למי שאוהב מכוניות ואוהב לנהוג שנות השמונים היו הרבה יותר כיף וזה לא בגלל שהיינו יותר צעירים [ואגב חוץ מהמכוניות היו גם פחות משטרה ותנועה וכבישים ישרים].

ולדוגמא של SRONIS עם המכונת כביסה. איך נוהג לאמר אהרונוביץ':: קונסיומר ריפורטס מתגאים בזה שהם בוחנים מכונית כמו פריג'ידר, אבל כמה שעות ביום אתה מבלה בתוך הפריג'ידר שלך?!

למרות שחובב נוסטלגייה אנוכי, אני לא נותן לה לעוור את עיני.

המכוניות של ימינו הרבה יותר טובות מהמכוניות של "פעם" בכל מימד ובכל פרמטר.

הן יעילות יותר, נוחות יותר, מאובזרות יותר, בטוחות יותר ובניגוד למה שחושבים, גם לא פחות אמינות.

אף אחד לא מיתגעגע לקרבורטורים, דיסטרבוטורים, פלטינות או פיוזים מזכוכית..

נושא ההנאה מהנהיגה קצת יותר מורכב; דווקא בתחום הזה גם למכוניות של פעם היה הרבה מה להציע, גם בשל הסיבה שהמכוניות היו קלות בהרבה ולא ניזקקו להגה כח או אפילו למגברי בלם (בוסטר).

אני אישית מעדיף את הקרבורטור על ההזרקה, ואת הדיסטריביוטור על ההצתה הממוחשבת...

אולי אני כן מתעוור מהנוסטלגיה של פעם אבל אני אוהב נורא את המכוניות של פעם ומעדיף אותן על מכוניות חדשות.

דני אני מסכים עם הנאמר על הנשמה והיחוד של מכוניות העבר לעומת היום, אבל לאמר שלמאזדה 3 יש אחיזה ויציבות יותר טובים מה205GTI ?! אתה משווה קופסת סרדינים תוצרת סושי-לאנד לרכב ספורטיבי טהור...

להזכיר לך אילו עוד רכבים ספורטיביים סושי-לאנד מייצרת? להזכיר לך את הרקורד הספורטיבי של מאזדה? הונדה? סובארו? ניסן? טויוטה? (לא שכחתי את דייהטסו, תמיד יש חוליה חלשה )

להזכיר לך מי חיסל את מכוניות הספורט האנגליות בארה"ב, בגנבו גם לא מעט לקוחות מפורשה? זה קרה כבר ב-1970.

להזכיר לך את RX7 הראשונה, המכונית שהביכה את פורשה 924, כבר בשנת 78'?

הונדה NSX, מצלצל מוכר?

ולסיום, 205GTI, נפלאה ככל שהיתה, לא היתה רכב ספורטיבי טהור אלא הוט האץ' על בסיס 205. שמעת על קופסת סרדינים מתוצרת סושי-לאנד בשם מאזדה 3 MPS?

ממליץ לך להתיישב על הגוגל וללמוד מעט על ההסטוריה המוטורית של יפן, לפני שתצא בהכרזות סטריאוטיפיות מיותרות.