התקנת מגדש טורבו (או, לחילופין, קולט שמש נוסף) לדוד המים החמים.

אהה , התכוונת לכך שהקולט התפוצץ בקרה? טוב, זה נכון לכל היצרנים ולא רק לכרומגן. קולטי הנחושת פחות עמידים לקרה , מכיוון שהנחושת היא מתכת יותר גמישה ביחס לברזל , אבל הקרה לא חסכה שבטה גם מקולטי ברזל רבים, בעיקר בישנים , קולטי ברזל שהיו יחסית חדשים (וגם נחושת , לפחות אצל לקוחותינו) , אכן לא נפגעו בזכות כך שהפקק נפרץ ושחרר את הלחץ.

אז בכרומגן, עקב עיצוב הפקק הגאוני - אין מצב שהוא יישבר, גם אם הקולט בן שבוע ועשוי ברזל מצופםה טיטניום.

 

פתיחת המים בבית נותנת אפקט הרבה יותר חלש, כי אתה לוקח מים מהדוד, ובעצם מה שחשוב לך זה שתהיה זרימת מים בקולט ולא בדוד, אבל בעת צרה ניתן להסתפק גם בזה, עם זאת אין לסגור את הזנת המים לבית, כי אחרת לא תהיה כלל זרימת מים , לא בקולט ולא בדוד.

למה אני צריך זרימת מים? אם סגרתי את ההזנה, למעשה נטרלתי את הלחץ הקבוע שיש במערכת, וע"י פתיחת ברז בבית אני מאפשר לקרח ולמים את המרווח הנוסף שהם צריכים בעת קפיאה. לא?

 

אינך יכול להתקין שסתום אל חוזר על הקולט, כי יש לך רק 2 כיוונים אפשריים להתקין אחד כזה על הקולט , בכיוון הראשון , מים יזרמו מהקולט דרך השסתום החוצה , ברור שאפשרות זו לא באה בחשבון ,בכיוון השני , תקבל אטימה טובה וחזקה אף יותר מפקק, לכן הרעיון אינו יעיל.

אני מתייחס לכיוון הראשון. האם הקפיץ של השסתום אינו חזק דיו כדי להחזיק לחץ רגיל של המערכת (זה מה שהוא עושה ביום יום, בדוד עצמו, לא?)? אני מחפש משהו שייפתח רק עם עליית הלחץ (שנוצר עם קפיאת המים).

סול פה מי רה דו (הבאתי אותה בהפוכה).

אתה צריך זרימה קבועה של מים כדי למנוע קפיאה של המים בקולט , ובטמפ' נמוכות מאוד גם זה לא עוזר (ראה קפיאת נחלים בקנדה בעונת החורף, למשל).

הקרח קופא במקום, ומעט מאוד מהתרחבותו עוברת אל המרווח שאתה יוצר, אחרת, שום קולט לא היה מתפוצץ כי הקרח היה מתפשט אל מי הדוד, והם אינם קפואים. ברגע שהמים קפאו, שום מרווח לא עוזר, והם מתפשטים ומפוצצים את הצנרת של הקולט.

הקפיץ של השסתום ממש לא יחזיק לחץ של מערכת, בטח לא באיזור בו אתה גר, שם הלחץ גדול מאוד, ולרוב מתקינים ווסת לחץ בכניסה של הדוד. הקפיץ משתמש במשקל המים בדוד על מנת לאטום, ועל כן כל עוד אתה לא נותן לו לחץ נגדי (לחץ המים של מערכת המים באיזור מגוריך) , הוא לא ייפתח.

הקפיץ של השסתום לא כזה חזק, ואתה יכול לגרום לפתיחתו ע"י נשיפה, וסמוך עלי, אתה נושף בפחות כוח ממה שמפעילה מערכת המים.

לעצם העניין, יש לי שובר לחץ ל-2.5 אטמ' בכניסה לחצר, כי די נמאס לי לראות את פלטות השיש מתרוממות חצי מטר באוויר בכל פעם שאני פותח או סוגר ברז (יש בוסטר בכפר, לטובת השקיית השדות, מה שמסדר לחצים של 7 אטמ' בזמן שהבוסטר עובד).

לא כ"כ הבנתי את עניין השסתום (אני לא מתווכח כרגע, רק מנסה להבין את עקרון הפעולה).

כיצד הוא משתמש בכובד המים כדי לאטום? הרי השסתום הוא חד כיווני, הן המים והן הלחץ מגיעים מכיוון הדוד, והקפיץ יושב כנגדם. אם הלחץ יעלה (מה שקורה בעת רתיחה, אז נוסף גם קיטור למים), אז הוא יתגבר על כח הקפיץ (כמו במערכת קירור סגורה באוטו), וישחרר מים וקיטור בכמות קטנה.

לפי מיטב הבנתי, מצידו השני של השסתום אין שום כח מלבד כח הקפיץ, והלחץ האטמוספרי הרגיל (1 אטמ' אצל בני אנוש, גבוה בהרבה אם אתה גודש בשם יאשה).

אני טועה?

פספסת קצת שמר ,

הקפיץ שומר על השסתום סגור (בעצם , הוא דואג שהגומיה האוטמת תחזור למקומה) , מצד אחד יש את הקפיץ (זניח) ואת כובד המים שבדוד , מהצד השני יש את הלחץ של מערכת הזנת המים הביתית. במצב יציב אין לחץ מצד המערכת , מכיוון שאתה לא צורך מים (גם אם לא היה שום דבר בדרך , לא היו עוברים מים כי אתה לא צורך מים , אין מים יוצאים מהדוד לכן אין גם נכנסים).

כשאתה משתמש במים בבית , אז מים צריכים להכנס לדוד במקביל , אז כמובן הלחץ של הזנת המים דוחק את הקפיץ והמים זורמים אל הדוד.

כשאתה לא צורך מים , אז יש "קונטרה" ללחץ של המערכת הביתית (אין למים לאן לזרום) , ולכן הקפיץ פתוח והשסתום סגור. אם תתקין שסתום כזה על הקולט , אז מצד אחד יהיה את המים שיש במערכת (דוד + קולט) , ומהצד השני אויר, לחץ המערכת ההזנה ישפיע בכל מערכת הדוד , ומכיוון שיש למים לאן לזרום (החוצה - אין את הקונטרה של "אין לאן למים לזרום") , השסתום ייפתח והמים יזרמו חופשי חופשי.

אם תתקין את השסתום הפוך, אז הוא יהיה סגור כל הזמן ואיבדת את האפקט שרצית להשיג ,

בקיצור , לא ניתן ליישום.

אני מקווה שהייתי ברור.

לפני שהפסקת האש נכנסת לתוקפה, אני צריך להחליף פלאנג' + גוף חימום בבית (אולי המוני הפלסטינים ישמעו על שמאלניותי, ויבקשו לבוא להתקלח, עדיף להיות מוכן).

מישהו יודע היכן באיזור המרכז או י-ם אפשר למצוא פלאנג' עם אלקטרודת מגנזיום ? כל הטמבוריות שפקדתי עד עתה נשבעו בזקנו של הנייה שאני הראשון שמבקש את האלקטרודה...

מה זה פלאנג' עם אלקטרודת מגנזיום ?

אנודת הקרבה

בדודים של כרומגן יש, אבל נדמה לי שהם מיוחדים

http://www.chromagen.biz/SiteFiles/2/3/799.asp

בדודים של כרומגן יש, אבל נדמה לי שהם מיוחדים

זה בסדר, גם אני מיוחד (לפחות ככה אמא שלי אומרת כל הזמן).

מא-אתיים ושמונים שקל בכרומגן ירושלים (הי"ד).

האם הפלנג' של כרומגן מתאים לכל דוד או רק לשלהם?

והאם 200 ש"ח הפרש לא מצדיק כמה שנים טובות נוספות בחיי הדוד?

הפלנג' מתאים לדעתי (אם כי בעל מקצוע ייתן לך תשובה מוסמכת משלי). ההבדל הוא בגומיית האטימה (שונה אצלם).

בעיקרון ההפרש שווה ועוד איך, הבעייה שאצלי לפחות, האבנית גומרת את הפלאנג' תוך שנתיים (בתקווה לשינוי עכשיו, אחרי הרכבת פילטר עם סיליפוס), ואז זה כבר גבולי (תוך 10 שנים אתה משלם עלות דוד חדש כמעט).

ואני עוד לא התקנתי את שלי..

אם תשים לב, כתבתי אחרי ההתקנה. כלמור - זה יהיה בעתיד

בחזרה לעתיד 4. אחרי שרשור כזה - הרגשתי מחוייבות לבצע חלק מההמלצות כאן (האמת היא שאשתי בעטה אותי החוצה מהבית בטענה שאין מספיק מים חמים).

אז ניגשתי למלאכה וכיתתי את רגליי כדי למצוא חלקים. המטרה, עפ"י ההמלצות - לסיים עם מע' סולארית יעילה יותר, ולהשיב את המערכת החשמלית (בויילר) לתקינות מלאה.

התחלתי בטיפול בקולטים, עפ"י המלצת ארז - החלטתי להוסיף את הקולט הישן (זה שהורד אחרי הקרה של החורף שעבר מהגג בטענה שהוא מפוצץ וגמור. אגב - אם אתם מעוניינים לקנות דוד של כרומגן - ממליץ שלא אצל הסוכן ברמלה, פרטים בה"פ) לצד החדש, כדי לקבל כמות מים חמים גדולה יותר.

חלק ראשון - קניית חלקים עבור חיבור שני הקולטים האחד לשני (החלקים מפליז ופלסטיק, כדי למנוע הצטברות משקעים - המערכת אצלי מנחושת, וברזל לא עושה לה טוב):

מחבר דו נקבה, או ניפל בלשון בעלי חריץ הישבן החשוף, עטוף בשכבת חומר אוטם (תיכף נגיע גם לזה):

מעבר בין שני גדלי צינור (בעברית קוראים לזה בושינג, שאל את האינסטלטור הקרוב לביתך ) :

הבעייה בחיבור צינורות קשיחים היא בד"כ חוסר היכולת לסובב אותם האחד כלפי השני (במקרה הזה, שני הצינורות שיוצאים מכל קולט). לכן המציא האדם הקדמון סוג מחבר שנקרא רקורד:

הייחוד של הרקורד הוא ההברגה באמצע (שימו לב לשקע לתוכו נכנס הצד השני), אשר בתוכה יש אטם (O-RING) שמונע נזילה לאחר הידוק ההברגה הזו:

כדי למנוע נזילות בין החיבורים השונים, משתמשים בד"כ בשני סוגי חומרים שונים לאטימה.

הראשון, הבלונדיני יותר, הוא הפשתן, מופק מהצמח עם הזרעים השחורים שנראים כמו שומשום ועושים מהם לחם פלצני:

השני, הפוליטיקאי, הוא הטפלון, שעשוי מחומרים פלסטיים:

בעיקרון, נהוג להשתמש בפשתן עבור הברגות מתכת, וטפלון עבור הברגות פלסטיק (חשוב לעטוף את ההברגה עם החומר כנגד כיוון הסגירה, כדי שלא יברח בזמן הסגירה), אבל אני העדפתי להשתמש בשניהם (גם כי הטפלון מחזיק את הפשתן שלא יברח):

הלאה, כדי להעלות את הקולט הנוסף לגג, צריך לסדר לו תושבות. הכי קל זה להעתיק את התושבות שישנן על הקולט הקיים:

אצתי רצתי אל השכן, והבאתי ממנו פלאח מתכת:

כדי להתאים את הפלאח למידות, צריך משהו שיחתוך, במקרה הזה - דיסק 4.5 אינץ' מספיק, לא צריך את יאשה.

אבל כדאי לנקות את החלודה מהברזל, הפטנט הבא עוזר:

מצא את ההבדלים, חבוב !

סימון לנק' הכיפוף:

וככה זה אחרי שתי דקות של חקירה צולבת:

שעה מאוחר יותר, היו בידיי שתי תושבות נוספות:

שעברו צבע:

ועלו לגג אחר כבוד:

עכשיו העליתי את הקולטים למעלה, והנה - הפתעה (ארז, תורך להגיד - אמרתי לך!) המתקין/סוכן של כרומגן שיחק לי קטע, ושם לי קולט (החדש) קטן יותר מזה שהיה (הישן).

ססאמק, הנה הלכו התכניות לעשות חיבור יפה עם כל המחברים שקניתי (בדיעבד הסתבר שהם מיותרים, כי נאלצתי לשים צנרת פלסטית מסוג פקסגול כדי להתגבר על ההבדלים בין הקולטים. גם התושבות ירדו רעף אחד למטה, כדי להשאיר את שני הקולטים באותו גובה בערך. הנה החיבור העליון (יציאת מים חמים חזרה לדוד):

זו ההארכה להזנת המים הקרים לקולטים, כדי להביאה אל בין שני הקולטים:

וזה החיבור התחתון בין שני הקולטים (אולי בהזדמנות אשים שם עוד מחבר 90 מעלות, כי הכיפוף נראה לי בעייתי, אבל כרגע זה עובד):