חוויות מהמחסום... (מישהו ניסה לפרוץ מחסום של מ"צ, בסוף הסתבר שהיה לו אישור מעבר)

אני רק יכול להגיד שאחרי שכבר הולכים קילומטר ברגל ואז פונים ימינה עד לבה"ד .. לפחות יש חדר אוכל מעולה. אישית מאוד נהנתי שם

אני רק יכול להגיד שאחרי שכבר הולכים קילומטר ברגל ואז פונים ימינה עד לבה"ד .. לפחות יש חדר אוכל מעולה. אישית מאוד נהנתי שם

כמה ששנאתי את ההליכה הזאת לבה"ד! במיוחד ביום ראשון בבוקר אחרי סופ"ש מפנק בבית עם החברה כשאתה יודע שאתה הולך לסגור 14 עם אופציה ל-21.

אגב, כשאני הייתי בצבא בנו את חדר האוכל הזה. לפני כן היה אוכל זוועתי!

הייתי משאיר עיתונים לחבר'ה בכלא

אל תהיו גיבורים ..

 

אני הייתי.

 

דרכתי את הנשק.

 

קיבלתי נזיפה :\

 

לא היה אכפת להם שהם היו שלושה שכמעט והרימו אותי יחד עם המחסום.

יש מיקרים ויש מיקרים... מעולם לא קיבלתי נזיפה על כך כי פעלתי לפי הנוהל.

אחרי שימוש בנשק יש לדווח (הנשק שהוצמד לך נועד להגן על חייך ועל המדינה שלך וכל שימוש בו לצורך זה דורש דיווח, גם אם נוצר וויכוח ואתה מעביר אותי מאחורנית קדימה תוך כדי לפיתה של הידית אחיזה).

ברגע שיש לך חשש לחייך, אתה חייב להישתמש בכל אמצעי להגן על חייך.

מישהו פעם אמר לי משהו חכם, מי שיוצא לקרב או ניקלע למריבה חייב לקחת בחשבון שמה שעלות ליקרות זה

א) מי שיוצא בבוקר ושם את הנשק שלו עליו (וזה לא משנה אם זה M16, אקדח, סכין, אלה או אגרופן) לוקח בחשבון שהוא יותר לקרב, ו....

ב) או שהוא הורג את היריב שלו

ג) או שהיריב שלו הורג אותו.

מכן, קח בחשבון את התוצאות.

אם אתה עושה את הצעד של "שימוש בנשק כדי להרתיע" אתה צריך לקחת בחשבון שמכאן העלילה עלולה להיסתעף וליצור סיטואציה שאין ממנה דרך חזרה. צריך להשקיע טיפה מחשבה בכל תנועה או מעשה כזה! לא חוכמה לישלוף את הנשק, החוכמה היא להימנע מזה!

גילי

ממש מגאיבר חדש בפורום. אני לתומי חשבתי שעצות אחיתופל נעלמו מהפורום.

 

 

לדעתי זה לא קשור לחייל שאתה משרת בו. רוב החילות עושים כך (בעיקר קרבים) ולפעמים נאלצים להתמודד עם תופעות מרגיזות כאלו.

אני לא יודע איפה אתה חי ,אבל אני חי בישראל וכמו רוב חברי הפורום שירתתי בצה"ל.

אני מתערב שיש פה יותר אנשים שירו בבן אדם מאשר כאלה שירו בגלגלים.

לצערנו זה לא רמבו ולא מגיוור ,זו מציאות.

כשצריך לירות יורים .

(השאלה היא מתי צריך...)

כשצריך לירות יורים .

(השאלה היא מתי צריך...)

הבעיה היא בדיוק עם ה"מתי". אם מדובר ביהודי אז התשובה היא אף פעם גם אם הוא יורה עליך אבל אם זה ערבי אז התשובה שונה לחלוטין.

לצערי מערכת המשפט הצבאי לא בוחנת סיטואציות אלא תוצאות. אותי רצו לשפוט בגלל שעצרתי לסייע לנפגע ת.ז. פלסטינאי וחטפתי סכין בכתף.אם הוא היה יהודי אף אחד לא היה חושב בכלל לשפוט אותי.

הבעיה היא בדיוק עם ה"מתי". אם מדובר ביהודי אז התשובה היא אף פעם גם אם הוא יורה עליך אבל אם זה ערבי אז התשובה שונה לחלוטין.

 

לצערי מערכת המשפט הצבאי לא בוחנת סיטואציות אלא תוצאות. אותי רצו לשפוט בגלל שעצרתי לסייע לנפגע ת.ז. פלסטינאי וחטפתי סכין בכתף.אם הוא היה יהודי אף אחד לא היה חושב בכלל לשפוט אותי נכון . כי למערכת יש יותר שכל ממך . הם יודעים היטב במי מדובר וזה שהפלשתינאי לא הרג אותך זה פשוט נס . כי הוא היה יכול להיות מחבל שמשים עצמו פצוע ולשבות אותך ו/או להרוג אותך בלי שום שיקול .

הרי זה כבר ידוע ממסורת מלחמות איתם שבהרבה פעמים שכוחות שלנו ריחמו על ערבים , הם שילמו על זה ביוקר , כי לערבים אין הכרת הטוב . ואת אכזריותם אפילו כלפי בני עמם אתה יכול לראות עכשיו .

בנוסף ,תפקידך הוא להגן על אזרחי ישראל .

אזרח ישראלי נפגע? תפקידך לסייע לו .

אזרח של האויב נפגע? תפקידך להגן על עצמך ועל הכוח שלך ואם זה לא סוטר אז גם לסייע לו .

לגבי ירי על אזרח ישראלי ,לא אמרתי לירות על ,אמרתי לירות .

נשק זה כלי עם הרבה מאוד אפשרויות ,יש דברים שהוא פוטר מעצם קיומו ,ויש הרבה דרכים להפחיד איתו לפני שהורגים.

בקיצור, אתה חייל בלאי.

קצת סמכות ואסרטיביות היו פותרים את הבעיה.

תקח קורס מנהיגות, או שתזמין ב-EBAY ביצים.

כולם חכמים כאן מעל הדפי הפורום, נכנסים לדקויות ופלפולים משפטיים שמתאימים יותר לעו"ד צמרת שמופיע בבג"ץ ולא לחייל צעיר שעומד עכשיו במחסום ובסך הכל רוצה לסיים את המשמרת בשקט ולחזור לבסיס.

מה שאתה מתאר כאן הוא אחת הרעות החולות של צה"ל היום. חפ"ש בצה"ל בכלל לא צריך להטריד את עצמו בשאלות של "האם לירות או לא" או "האם לעצור ולהגיש עזרה". בנושאים האלו הפקודות צריכות להיות ברורות וחדות כסכין - כן או לא, מתי, איך כמה ולמה. אבל בפיקוד הגבוה של הצבא פוחדים, משקשקים. יש ארגוני זכויות אדם, יש עיתונאים ורחמנן ליצנן לכל אזרח יש היום מצלמת וידיאו בסוללרי וכולם מחפשים את העוול הבא, את אותו מקרה שבו החפ"ש שקיבל פקודה ברורה יוציא אותה אל הפועל בדיוק מרבי והתוצאה תיהיה צילום שנראה רע בעיתון או במהדורת החדשות של הבוקר. ועל מי טיפול האשמה?

אז בצה"ל מצאו פיתרון - ניתן פקודה, בלי לתת פקודה. מחלקים פקודות שבורות ומסויגות, כאלו שאף אחד לא באמת מבין. והנה דוגמא טובה לפקודה כזאת. שולחים חייל לעמוד במחסום, אומרים לו "אף אחד לא עובר, יש סכנה" אבל לא טורחים להסביר לו מה מותר ומה אסור (מותר לעקב מישהו עד הגעת ניידת או לא? מותר למכליות לעבור או לא?), לא טורחים להסביר לו מה גבולות הכוח הברורים בהם מותר לו להשתמש ולא טורחים בכלל להתעניין במה שקורה במחסום.

עכשיו, אם יקרה משהו, אפשר יהיה לכתוב בעיתון ש"החייל הועמד לדין משמעתי והגדוד תודרך".

הרי זה כבר ידוע ממסורת מלחמות איתם שבהרבה פעמים שכוחות שלנו ריחמו על ערבים , הם שילמו על זה ביוקר , כי לערבים אין הכרת הטוב . ואת אכזריותם אפילו כלפי בני עמם אתה יכול לראות עכשיו .

אתה טועה בגדול.

אני הייתי בדרכי הביתה ולא בתפקיד ואם הייתי בתפקיד אז אל אחת כמה וכמה מתפקידי להגיש סיוע גם למקומיים. כשאדם זקוק לעזרה הוא קודם כל אדם ואם את זה אתה לא מוכן לראות אז אתה הופך להיות כמו הגדול בשונאי העם היהודי שסירב לראות ביהודי אדם.

מי שחילץ אותי משם והביא אותי למחסום אורנים עם רכבי וכל הציוד שלי היו אותם ערבים שאתה כל כך אוהב לשנוא. למרות התוצאות אני לרגע לא מחרט שעצרתי כי אני מעדיף להסתכן מאשר להיות חיה.

אתה טועה בגדול.במה בזה שהם כפויי טובה ? או בזה שהם אכזריים ?

 

אני הייתי בדרכי הביתה ולא בתפקיד ואם הייתי בתפקיד אז אל אחת כמה וכמה מתפקידי להגיש סיוע גם למקומיים. כשאדם זקוק לעזרה הוא קודם כל אדם לאדם יש יתרון אחד ויחיד על חיה , שיש לו מוסר . וחלק גדול מזה זה הכרת הטוב . מאותו רגע שאדם מאבד את הכרת הטוב שלו ואת הנאמנות שלו הוא גרוע מחיה . אתה בטח יודע שיש המון כלבים שמתנהגים יותר טוב מ"אנשים" מסוימים ואם את זה אתה לא מוכן לראות אז אתה הופך להיות כמו הגדול בשונאי העם היהודי שסירב לראות ביהודי אדם.אני ממש מודה לך על ההשוואה . רק אני מציע לך לנבור בהיסטוריה האמיתית של השואה ולראות היכן היה האדם והיכן הייתה החיה , ואח"כ לספר לי היכן האדם היום והיכן החיה (רמז : מי נותן סיוע למרות הידיעה שזה יופנה נגדו , ומי מחליט שאם האנשים שלו לא רצחניים מספיק כלפי יהודים (שמהם הם לוקחים כסף ומזון ודלק) דינו הוא מוות לו ולבני בייתו )

 

מי שחילץ אותי משם והביא אותי למחסום אורנים עם רכבי וכל הציוד שלי היו אותם ערבים שאתה כל כך אוהב לשנוא. למרות התוצאות אני לרגע לא מחרט שעצרתי כי אני מעדיף להסתכן מאשר להיות חיה.

זה שיש לך דעות מסויימות ואתה מסרב לראות גם היום שאתה טועה זה בסדר . זה שאתה הופך את זה לכך שמי שאנו מרחם על הרוצחים האלו הוא היטלר זה כבר הרבה פחות בסדר . אם אינך יכול להתמודד עים העובדה שהדעות שלך ושל חבריך לדיעה התנפצו על קרקע המציאות , לפחות אל תוציא את זה עלי ותקרא לי בשמות כאלו .

מצטער פשוט חשבתי עד היום שיש פרטנר לשיחה אבל אתה מוכיח ההיפך

לשי . לא יכולתי לערוך את ההודעה האחרונה , אבל נתקלתי במקרה בהסבר מופלא של הפילוסופית סימון דה בובואר . ואני פשוט הייתי חייב להביא אותו

"אשה נשואה עברה את הנהר לפגישה עם ידידה. הידידה שכנעה אותה להשאר עוד ועוד תוך כדי שהיא מחמיצה את המעבורת האחרונה . יש אמנם גשר על הנהר, אלא ששם אורב פרא שרוצח כל מי שעובר אותו . האשה חייבת לחזור עוד באותו יום אל בעלה האלים , המאיים לפגוע בה אם לא תשוב בזמן , והיא מבקשת מבעל המעבורת להעביר אותה , הוא מסרב והיא בייאושה עולה על הגשר ונרצחת . מי אשם במותה הצפוי ? הידידה שעכבה אותה יתר על המידה? בעל המעבורת האדיש ? הבעל שמפניו היא חוששת כל כך? היא עצמה שהתעכבה יותר מידי ? כל אחד יפסוק לפי דעתו , אבל אף אחד לא מאשים את הפרא . הפרא אינו אשם, הוא אחד מנתוני הסיפור, כמו הגשר , המעבורת, הנהר .

כך בסברה ושתילה אמרה דה בובואר לא מחפשים את האשם בין הערבים כי הפראות הרצחנית שלהם היא נתון מובן מאליו . לתפיסתה מי שאנו מאשים את הערבים הוא הגזען האמיתי ."

מאז סברה ושתילה עברו הרבה מיים בירדן , אבל המשל הנוקב הזה תקף גם להיום וגם המסקנה שלו . ואתה עדיין מאשים אותי בגזענות .

אתה יודע מה אצלנו הדתיים יש אמרה מי שמרחם על אכזריים סופו שיתאכזר על רחמנים , ודי חכימא ברמיזה

שבת שלום

בתור קצין מילואים אני יכול להגיד לך איך אני הייתי פועל- מי שמרים עלי יד, הרי זה בגדר תקיפה ובודאי שאני בתפקיד ולכן מותר לי "לנטרל" אותו, אתה שוטר צבאי יש לך אזיקים- כפות אותו עד שיבררו העניין.

במידה וטעיתה/ הגזמתה- הנה לך דרך לצאת מהתפקיד....

ובקשר למחסום- אם הפקודה היא - שאף אחד לא עובר, אז אף אחד לא עובר....

עידן