הוא שקרן ורמאי ולאף אחד לא איכפת!!! (כותרת היסטרית שמתייחסת למחוג הדלק)

מצוף הדלק לא השתנה זה שנים רבות, והפתעה, הוא גם לא ישתנה, ראוסטט (לא פוטנציאומטר) מחורבן.

אבל איך בכל זאת מטפלים בנושא הדיוק, ובכן יש מספר שיטות:

1. במצוף - שמחובר למנוף שמחובר לקפיץ חלש ששואף להוריד את המצוף לקרקעית, בצורה זו תנודות הדלק במיכל לא משפיעות על שעון הדלק.

2. בלוח השעונים - המצוף והמנוף חופשיים לחלוטין ללא התנגדות לשום כוון, אך את השעון מפעיל בקר אלקטרוני שיודע להתעלם מתנודות דלק אקראיות שמזיזות את המצוף ומשגעות את סיגנל המיפלס מהראוסטט.

3. בקרת לוח שעונים חכמה הכוללת מחשב דרך - במצב זה השעון מראה את מצב הדלק במיכל באופן דיי מדוייק.

בקר אלקטרוני חכם, שמותקן בלוח השעונים או במחשב המרכב, יודע בדיוק את כמות הדלק בליטרים לפי הראוסטט במצוף הדלק. ומפעיל אלקטרונית את שעון הדלק ונורת הרזרבה. החיסרון - המערכת היא לוגית והיא נתקעת כאשר מתקבל נתון שגוי, לדוגמא תדלוק שמנוע או מתג הצתה דולק. הבקר לא מקבל שמתווסף דלק בזמן נסיעה ואז תצוגת שעון הדלק נתקעת, או משתבשת.

ראוסטט (לא פוטנציאומטר)

מה ההבדל? ככל שאני יודע, אלו מילים נרדפות לנגד עם התנגדות משתנה.

נמרוד

הבדל קטן אך משמעותי בצורת השימוש והמדידה:

קרא כאן:

http://www.kpsec.freeuk.com/components/vres.htm#rheostat

כמעט כל מדי הדלק מזייפים, ובכוונה.

שימו לב שבהרבה מכוניות, מד הדלק נוטה להתעכב הרבה מעבר למה שצריך סביב סימון "מלא".

בד"כ המחוג לא זז או זז מעט עד שנגמר כשליש מיכל, ואז הוא מתחיל לנוע בנחת תוך שהוא חולף את סימן החצי כאשר נשאר כשליש מיכל אפקטיבי, ומשם הוא מרביץ ספרינט לסיום.

למה? באופן כללי, כדי שהנהג יראה סימון של מיכל מלא כמה שיותר זמן, בלי קשר למצב בפועל. מבחינת יצרני הרכב, אם לא היה העניין הפעוט שגורם לרכב להתקע אם לא הגעת לתחנה לפני שנגמר הדלק, המחוג היה מראה "מלא" כל הזמן, וצונח חופשית ל-0 ברגע ששתית את טיפת הדלק האחרונה.

בנוסף, מסתבר שאנשים מודעים יותר למחוג הדלק קרוב למועד התדלוק, ואם באותו פרק זמן של עניין בדלק הם יראו מיכל מלא כל הזמן, הם יחשבו שהאוטו שלהם חסכוני יותר: ככל שחולף הזמן מהתדלוק האחרון, יותר קל לנהג להצדיק את זה שהאוטו (החסכוני) שלו שתה מיכל שלם - כי כבר עבר מלא זמן מאז שהיה בתחנת דלק (הוא לא זוכר שעברו רק יומיים), כי הוא נסע הלוך חזור לנהריה (הוא לא זוכר שזה היה לפני התדלוק האחרון...) וכן הלאה.

בגלל סיבות אלו יש ליצרני הרכב אינטרס לבלף אותנו, גם במחוג הדלק. לכן גם נדיר לראות ריבוי שנתות או מספרי ליטרים (אני יודע שיש מכוניות שזה קיים) על הסקאלה.

בלוף דומה קיים במדי המהירות האופטימיים הגורמים לנו לחשוב שהאוטו מהיר יותר, מאיץ מהר יותר, חסכוני יותר (כי בפועל אנחנו נוסעים יותר לאט וחסכוני רק לא יודעים זאת, ובנוסף הספידומטר סופר יותר ק"מ ממה שאנחנו נוסעים בפועל = יותר ק"מ לליטר), וגם מונע תביעות כנגד היצרנים בגין עברות מהירות כתוצאה מזיופים קלים של המחוון.

הבנתי שביפניות מסוימות אפילו מדי טמפרטורה מתייצבים על מרכז הסקאלה במדוייק ללא תנועה, לטווח רחב של טמפרטורות כדי ליצור אשליה שטמפ' המנוע לא משתנה כלל בזמן נסיעה.

השורה התחתונה היא שבעולם שבו יצרני הרכב נאבקים להרוויח כל שקל על הרכב שהם מוכרים, ותדמית הייתה ותישאר המניע של אנשים לרכוש רכב מסויים, ובעולם שבו כל המידע שמגיע ללוח המחוונים עובר דרך מחשב ולא דרך צינור א?ת?ר, שום זיוף הוא לא מקרי.

אין הבדל בין ראוסטט לפוטנציומטר.

חשמלאים נוהגים לקרוא לנגד משתנה ראוסטט אשר משמש במעגלים לזרם גבוה אפילו עד 1 KW, ואלקטרונאים קוראים לנגד משתנה פוטנציומטר.

גם בקטלוגים של רכיבי אלקטרוניקה נוהגים לחלק את הנגדים המשתנים לשתי קבוצות.

בקישור שדניאל מסר יש אי-דיוק מסויים, גם פוטנציומטר לא תמיד מחובר ב-3 הרגלים לפעמים רגל אחד מחוברת למעגל המודפס לצורך חוזק מכני בלבד.

אני לא מסכים עם הטענה שהועלתה כאן שבמכוניות ישנות יותר מד הדלק פחות מדויק.

אתן שתי דוגמאות: ברכב שלי, מד הדלק מחובר ישירות למצוף, ללא מחשב כלשהו באמצע שמקבל איזה נתון, מעבד אותו ושולח לשעון. דוקא בגלל שהמד פועל בצורה פרימיטיבית (יחסית) שכזאת, ניתן לראות כיצד הירידה במפלס היא לינארית.

בפולקסווגן בורה של אבא שלי, לעומת זאת, הירידה במפלס מאוד לא לינארית. אפשר לנסוע לפחות יומיים-שלושה מבלי שהוא יזוז מילימטר, ואז בבת אחת הוא מדלג על כל השנתות כאילו היה איזה אצן אולימפי במירוץ מכשולים. מה שעוד יותר מוזר בכל הסיפור הוא שבסיום נסיעה ארוכה הוא גם יכול להראות שהמיכל מלא, אבל בהתנעה הבאה פתאום מגלים שהוא זז כמה צעדים לכיוון האמצע.

מי אמר שקידמה היא טובה?

ברגע שתחבר פוטנציאומטר רק בשני רגלים אזי הוא הופך לראוסטט.

בתחום האלקטרוניקה ברכב יש הבדל ברור בין ראוסטט לפוטנציאומטר :

כאשר דרוש מתח מדוייק לגבי מיקום רכיב מכני מותקן פוטנציומטר לדוגמא חיישן מצערת, חייישן מיקום EGR ושאר חיישני מיקום למינהם. פוטנציומטר מחובר עם 3 חוטים ושולח סיגנל למחשב לגבי המיקום.

הראוסטט מותקן היכן שדרוש פחות דיוק כמו במצוף הדלק, או בשימוש בזרם משתנה כגון דימר אורות ללוח השעונים. הראוסטט מחובר עם שני חוטים בלבד.

דניאל יש לך טעות קטנה.

לא משנה איך תחבר את הפוטנציומטר הוא עדין נשאר פוטנציומטר.

דוגמא

במידה ותשתמש רק עם שתי רגלים של הפוטנציומטר (רגל הזחלן + רגל נוספת) תקבל נגד משתנה נגיד מ-0 עד 10 קילואוהם.

במידה ותחבר גם את הרגל ה-3 תקבל שבזמן סיבוב הפוטנציומטר בין שני רגלים תקבל התנגדות עולה מ-0 עד 10 קילואוהם ובין הזחלן לרגל הנוספת תקבל התנגדות יורדת מ-10 ל-0 במקרה כזה נהוג לכנות את המעגל כמחלק מתח, אבל עדיין זה פוטנציומטר.

בשוק קיימים פוטנציומטרים שונים:

לינאריים

לוגריתמים-משמשים בדרך כלל במערכות שמע לשינוי עוצמת השמע (ווליום)

אנטילוגריתמים

פוטנציומטרים לעומס גבוה לפעמים נקראים ראוסטט והמבנה שלהם בדרך כלל גדול יותר פיזית.

בתחום האלקטרוניקה ברכב יש הבדל ברור בין ראוסטט לפוטנציאומטר :

2 חוטים - ראוסטט.

3 חוטים - פוטנציאומטר .

מה שאמר חנרו זה הדבר הנכון. כיום יצרני רכב מעדיפים למנוע תנועות של המחוגים. בשל כך יש למד דלק פונקציה שמעכבת את הירידה בהתחלה. אחר כך מאיצה את הירידה ושוב מעכבת. זה יוצר תחושה שבהתחלה הדלק לא יורד בכלל, לאחר מכן זה יורד ממש מהר ואז זה נשאר על מד נמוך למשך זמן רב .

אותו דבר לגבי מד החום - לא לינארי בכלל.

הנה מצורפת תמונה שלקחתי ממודעון הרודסטרים

זה אינדבדואלי לחלוטין, יש רכבים בהם מד הדלק רגיש ומדויק מאוד.

לגבי שעון החום - זה נכון, ומהסיבות הטריוויאליות, הנהג הממוצע יראה את מד החום עובר קצת את החצי כאשר הרכב במאמץ, וישר יחשוב שהרכב מתחמם וירוץ למוסך. מה שנקרא שעון Idiot Proof .

מניסיוני: (כמה דוגמאות של רכבים נפוצים עליהם נהגתי ממש הרבה, נהגתי על יותר רכבים..)

1. הונדה סיוויק - רגישות רצינית להאצות ובלימות. משום מה, ב'לחיצה' חזקה שעון הדלק יורד ברבע ותאורת לוח שעונים נהיית כהה. בבלימה - הפוך (כולל הקטע עם התאורה)

2. קורולה - רגישות לעליות וירידות.

3. רנו מגאן וקנגו - מדוייק מאוד!!

4. יונדאי גטס - מתקרב תמיד ל-E, בלי שום קשר לעליות/ירידות/תאוצות. (מטחנת דלק )

אביעד

מניסיוני: (כמה דוגמאות של רכבים נפוצים עליהם נהגתי ממש הרבה, נהגתי על יותר רכבים..)

 

1. הונדה סיוויק - רגישות רצינית להאצות ובלימות. משום מה, ב'לחיצה' חזקה שעון הדלק יורד ברבע ותאורת לוח שעונים נהיית כהה. בבלימה - הפוך (כולל הקטע עם התאורה)

2. קורולה - רגישות לעליות וירידות.

3. רנו מגאן וקנגו - מדוייק מאוד!!

4. יונדאי גטס - מתקרב תמיד ל-E, בלי שום קשר לעליות/ירידות/תאוצות. (מטחנת דלק )

 

 

 

אביעד

ברנו קליאו B אני יודע שיש שם מחשב רכב מאוד נחמד עם מספקר הקילומטרים שנשארו לך על פי כמות הדלק שנותרה.

אולי אצלהם זה הכי מדוייק משמע שמדיד הדלק יהיה אשר יהיה בעצם הוא הכי מדוייק... מי יודע!?

כמעט כל מדי הדלק מזייפים, ובכוונה.

/

/

בלוף דומה קיים במדי המהירות האופטימיים הגורמים לנו לחשוב שהאוטו מהיר יותר, מאיץ מהר יותר, חסכוני יותר (כי בפועל אנחנו נוסעים יותר לאט וחסכוני רק לא יודעים זאת, ובנוסף הספידומטר סופר יותר ק"מ ממה שאנחנו נוסעים בפועל = יותר ק"מ לליטר), וגם מונע תביעות כנגד היצרנים בגין עברות מהירות כתוצאה מזיופים קלים של המחוון.

 

הבנתי שביפניות מסוימות אפילו מדי טמפרטורה מתייצבים על מרכז הסקאלה במדוייק ללא תנועה, לטווח רחב של טמפרטורות כדי ליצור אשליה שטמפ' המנוע לא משתנה כלל בזמן נסיעה.

 

השורה התחתונה היא שבעולם שבו יצרני הרכב נאבקים להרוויח כל שקל על הרכב שהם מוכרים, ותדמית הייתה ותישאר המניע של אנשים לרכוש רכב מסויים, ובעולם שבו כל המידע שמגיע ללוח המחוונים עובר דרך מחשב ולא דרך צינור א?ת?ר, שום זיוף הוא לא מקרי.

אתה רציני בנוגע לזיופי מד מהירות ולספידומטר ? אם ככה אז לא ניתן לחשב צריכת דלק אמיתית בכלל

מה שחנן כתב זוהי דעתו האישית.

מד-דלק ברכב מודרני מזייף ב-3 אחוז מכסימום.

הצורה הגיאומטרית של מיכל הדלק לא משפיעה על קריאת מד-הדלק מהסיבה הבאה, המידע האנלוגי הנמסר מהפוטנציומטר למחשב+מיקום המצוף במיכל שידוע למחשב (כיול שבוצע בחברה) ומתוך טבלה צרובה על רכיב ROM (זיכרון לקריאה בלבד) המחשב שולח מידע זה למד-הדלק.