106 ראלי - כמעט 5 שנים , 110000 ק"מ , 12 גביעים וזכרונות שיישארו לעולמים!

קצת מוזר לי לשבת ולרשום את התר'ד הזה .

מרגיש כמו משהו שלא חשבתי שאעשה אי פעם .

אבל כן זה קורה ואני נותן לכם את הLONG TERM TEST שלי על ה106 ראלי בציר 98 אשר שירתה אותי נאמנה במשך כמעט 5 שנים מלאות בצורה שקשה לתאר!

הכל התחיל עוד מגיל 17 בערך , כאשר ויק מטופ גיר בחנה את הרכב ואני כמורעל מכוניות צעיר יושב ומתלהב מהמכונית ש"יבוא יום ותהיה לי כזאת" .

חלפו להם שנים והשתחררתי מצה"ל היישר אל חיפושי הראלי .. כחצי שנה של חיפושים , נמצאה האחת - יד 2 98 עם 61000 ק"מ על המחוג, סטנדרטית ובתולה.

ההנאה היתה מDAY 1 . כל סיבוב כל מבט וכן גם מחט הסלד (תתחשבו , היתה לי פיאסטה 84 1100 לפני זה ).

עם חלוף השנים התגברו המשכורות ואיתם גם התוספות שלא הפסיקו להגיע - בולמי קוני , קפיצי אייבך , קוויק שיפט באקטים ושאר הקשקושים , התאהבתי ברכב ברמות קשות!

כל יום כיסוי , שטיפה פעמיים בשבוע ,דלק 98 וויכוחי עצבים למען כבודה

כל רכב שעליתי עליו הרגיש לי נחות משמעותית מאותה הפג'טה .

הביטחון מאחורי ההגה המתקשר והזויות השטוחות נתנו לי הרגשה של "כל יכול" .

אין יום שלא נהנתי להיכנס לפג'טה ואין סיבוב כמעט שלא תקפתי ויצאתי עם חיוך.

הרכב הזה לימד אותי המון על נהיגה והאמת, קל מאוד ליהיות "נהג" על הרכב הזה! הוא פשוט עושה מה שתרצה!

אחרי אין ספור תגובות בפורומים והשמצות והאדרות אני רוצה להגיד חד משמעית שלדעתי ה106 ראלי זאת אחת המכוניות ה"עניות" הטובות ביותר שכסף יכול לקנות!

עם הזמן התמקצעתי על הרכב והתחום המוטורי שלנו קצת התפתח , יכלתי קצת להפגין מיכולתי בעזרת הפג'טה ובתודות לMDC הפאן נעשה כייף מיום ליום. ממתין לאירוע הבא במטרה להנות ולהביא את הגביע הבא.

אז הנה , אחרי כמעט 5 שנים 110000 ק"מ סופר מהנים 12 גביעים וים של זכרונות מהנים, אני אומר פה לכולם שזאת מכונית שאני אזכור לעד! היא היתה מאוד אבל מאוד אמינה ,חסכונית בדלק ופשוט סופר סופר מהנה!

אם הייתי מחפש לה תחליף גם במחיר שמכפיל את מחירונה פי 2 , לא הייתי מוצא מאום!

אבל היום , אחרי כל כך הרבה זמן , הגיע ההחלטה להתקדם ולעבור לדבר האמיתי, להנעה הנכונה! לאחיזה המקסימלית ולכוח המשכר -על זה אני ארחיב כבר בתר'ד אחר.

היום כשמסרתי את הרכב היתה לי עצבות ואיתה גם השמחה , אך ההרגשה היתה באמת קשה!

מסרתי את המפתח וראיתי אותה פשוט נוסעת ונעלמת - באמת שזה לא קל !

ברשותכם אני אוסיף קצת תמונות מה5 שנים האחרונות :

נ.ב: התמונות הטובות צולמו ע"י עזרא רפאל - תודה

מדהימה פשוט ככה רכב מדהים הראלי הזה אני יודע בדיוק על מה אתה מדבר מבחינת נהיגה וסיבובים אחרי ה-S16 שאני עולה לרכב אחרים זה פשוט מרגיש שמיים וארץ אין את אותם תחושות הרכב פשוט מעניק המון ביטחון בנסיעה ואתה ממש יכול לדעת בדיוק מה קורה שם בגלגלים. כמו שציינת הרכב הזה פשוט מוציא את השומכאר שבך מאוד קל לשלוט עליו

חוויה כל פעם מחדש !

עצב מהול בשמחה -

מחד אתה רוכש רכב חדש,

מאידך אתה נפרד מרכב שליווה אותך כ"כ הרבה זמן,

ולמדת עליו המון.

מקווה שלא יהיו לך חרטות, וגם אם כן,

כנראה שהקנייה החדשה תשכיח אותם.

נהנתי לקרוא, רואים את הקשר האמיתי שהיה לך עם הרכב.

יש פרטים על מי המחליפה?

זו ה-911 הכסופה?

אומנם ראיתי אותך לפני כמה שעות אבל לא יצא לנו לדבר

להפרד מרכב ששירת אותך 5 שנים זה לא קל, במיוחד שמדובר על 106 ראלי אך תזכור שכל סוף הוא התחלה של משהו חדש.

אני בטוח שיהיו לך עוד המון ימים מהנים עם הכלה החדשה, תתחדש. היא נראת מעולה

תודה.

לגבי הכלה החדשה - אני לא רוצה להרחיב עליה כאן כי מקומה בתר'ד אחר.

אבל אחרי סיבוב התגרזנות החוויה של החלקה תחת כוח , תוך כדי יציאה סופר מהירה עם אחיזה מדהימה - זה משהו שקשה לתאר!

אז מה, לא רואים אותך יותר בליטל?:lol:

106 ראלי

the number of the beast

מזל טוב על התחלת הפרק החדש!

עומר, מזל טוב! תהנה!

הכלה החדשה - נראית מעולה

שאתה קורא הודעה כזאת, פתאום גם אתה מקבל את הצביטה הקטנה בלב

באמת רכב מדהים וכנראה שזאת הראלי השמורה בארץ!

מקווה שתהנה מהרכב החדש כמו שנהנת מהראלי.

ויש לי הרגשה כזאת, שאפילו תהנה יותר!!!

מכיר את ההרגשה של להיפרד מרכב אהוב.

ה106 נשמעת אגדית. שלך לפחות.

מאחל לך לא פחות הנאה עם הרכב החדש.

תתחדש בחורצ'יק.

שבת שלום, ויטלי.

אני מקווה שהבעלים החדשים של הרע-לי ישמור עליה יפה לפחות כמוך.

ובכל מקרה - תהנה מהרכב החדש.

מזל טוב ובהצלחה בהמשך

מה שקיבלת מהראלי תמיד ישאר איתך.

גם הרכב הבא שבחרת לא יאכזב.

עם כל הכבוד לזכרונות, שינויים זה תמיד טוב.

מי כמוני יודע - 5 שנים הייתה לי הקופה ותמיד דאגתי לה עם כל הלב. באחת הנסיעות באביב האחרון, הבנתי שאני כבר לא נהנה ולא מחייך. אם לפני כן חשבתי אבל פחדתי לעשות שינוי כל כך רציני, באותו היום הוחלט סופית - מתקדמים לספורט. ביום קיצי אחד הרכב נמכר ונכנסתי לדיכאון. לא אשקר אם אגיד שבמשך שבועיים בהם הייתי בלי רכב לא עברה לי המחשבה להרים טלפון לקונה ולהחזיר אותה אלי חזרה. לא היה לי מנוח עד העברת הבעלות על הרכב הנוכחי (ויעידו על כך מס' לא מבוטל של אנשים כמה סבלתי). אבל מאז אני רק מחייך כמו ילד כל פעם שאני מתיישב ומניע.

אני דוגל בחשיבה הבאה: כל עוד אתה מחייך, נהנה ומחכה לנהיגה הבאה שלך איתה - זה הרכב בשבילך. ברגע שזה נעלם... דרוש שינוי.

בהצלחה עם היפנית

תתחדש (למרות שכבר דיברנו ).

אגב, לא פנו אלינו עדיין לגבי ה- PASSAT.