נמאס לי מהחיים - ספרי העצמה.

הכותרת הקיצונית בטח משכה את תשומת ליבכם. יופי!

לפני הכל אתן קצת רקע על עצמי: אני בן 29 במקור מהצפון וגר במרכז. אני עובד בשנה וחצי האחרונות בחברת אינטרנט אפילו שתחום הלימוד שלי הוא כלכלה.

אני מחזיק בזוגיות נפלאה עם בת זוג מדהימה שבאמת שאין דברים כמוה. יש לי זוג הורים בריאים ומשפחה יציבה כלכלית ועוד המון דברים שאני יכול רק להגיד עליהם תודה.

בשמונה החודשים האחרונים (מתוך כשנה וחצי) העבודה שלי מתסכלת אותי ברמה שכמעט משביתה אותי לחלוטין. אני חסר מצב רוח חיובי, חסר אופטימיות לגבי העתיד והאופק הכלכלי/תעסוקתי שלי, מרגיש שאני תקוע בחיים ולא מתקדם לשום מקום הן מבחינת לימוד והתפתחות והן מבחינת עבודה, חסר חשק בקטע המיני, עייף, שמחת החיים שלי במצב נמוך ואני אפילו מרגיש שאני ניזון מרכילות ומדברים שליליים כדי לגרום לעצמי להרגיש יותר טוב.

הייתי בהמון ראיונות עבודה (לפחות 10) בתקופה שבה התחיל המרמור ושום דבר לא תפס. לפעמים עברתי לשלב שני לפעמים לא.

אני לא מביא עימי את המרמור לגבי העבודה בשום פנים ואופן לראיונות עבודה, אני שומר על עצמי מקצועי וקר רוח. והכישלונות באי מציאת עבודה פשוט מפילים אותי לבור של תסכול שמתעצם עם מקום העבודה הנוכחי שלי.

להתפטר זאת לא אופציה.

לאחרונה חשבתי על מספר פרוייקטים מחוץ לעבודה שחשבתי שיגרמו לי להרגיש יותר טוב, סוג של יזמות אפשר להגיד על מנת לתת לי יותר יציבות:

1. לנסות לפתוח פעילות מהבית בתחום שבו החברה שבה אני עובד עוסקת.

2. לקנות דירה בתור השקעה ולהתחיל להסתכל עליה כעסק - דבר שהוא בתהלכים אך עדיין לא התבשל במלואו ונתמך על ידי ההורים שלי.

כרגע הפרוייקטים לא מביאים את התוצאה הרצויה. אני עדיין מאוד מתוסכל.

אחרי שקיבלתי מכה נוספת מראיון עבודה שהייתי בו ולא הלך לי והרגשתי חרא בערב האחרון הגעתי למסקנה שאני מרעיל את עצמי ופוגע בעצמי נפשית עם זה שאני מתוסכל ושהגיע הזמן לעשות שינוי תפיסתי ולשנות את החשיבה שלי לצורה יותר חיובית.

To make a long story short: אני מחפש ספר על העצמה אישית וזאת כיוון שכרגע אני מרגיש שאני לא יכול להרשות לעצמי קוצ'ר ואני כנראה לא אדבוק במשימה אלא אם כן יהיה לי משהו להתחבר אליו.

חשוב לי מאוד שהספר לא יהיה רוחני מידי וזה כי אני בן אדם יחסית ריאלי ורוחניות קצת משעממת אותי.

לכל מי שטרח לקרא ולהגיב: תודה (:

זה טבעי שבחיים יש תקופות של מורדות, לצד תקופות של עליות. השאלה היא המינון.

אם המינון של המורדות הוא כזה שפוגע לך באיכות החיים בצורה מהותית - ולפי התיאור שלך זה אכן המצב, על אף שיש לזכור שאינני איש מקצוע בתחום - אתה זקוק לעזרה מקצועית.

גש לרופא המשפחה שלך והיוועץ בו ללא דיחוי!

לגבי קואוצ'ינג - כשתגיד לי מהי ההסמכה של אלון גל ודומיו, אדע כיצד להתייחס אליהם. כל עוד ההכשרה שלהם היא מטעם עצמם, מבחינתי הם לא שווים אפילו יריקה.

שוקל בשלב הזה התנדבות. עד לאחרונה הייתי מתמיד בחד"כ אבל לאחרונה פשוט אין לי כח/חשק

הייתי ממליץ לך לחשוב על אימוץ בע"ח, יכול להיות רעיון נחמד.

רק אתה צריך לחשוב עם עצמך אם יש לך מספיק זמן להשקיע.

לגבי ספר - איני יכול להמליץ.

בהצלחה

כבר קיים, תודה על ההמלצה

אם היית רווק (ולא מצליח להשיג דייט), מובטל (ולא מצליח להשיג עבודה) וכיו"ב, היה מקום לעבוד על האישיות שלך (ולא דרך ספרים או קואוצ'ים למיניהם, זה בולשיט אחד גדול). בהתחשב במצב שתיארת אני לא חושב שמדובר בבעיות העצמה אלא בתקלת חיווט קטנה בראש, מהסוג שדורש טיפול מקצועי.

דבר עם רופא המשפחה שלך ובקש להתייעץ עם פסיכולוג, שבמידת הצורך יפנה אותך בהמשך לפסיכיאטר. זה לא יקר כשעושים זאת דרך קופת החולים ויכול לשפר את איכות חייך במידה ניכרת.

למה העבודה שלך גורמת לך לתסכול כזה?

האם המקום הספציפי בעייתי - מדכא מוטיבציה, מקטין ראש, או סתם מנוהל גרוע? האם יש לך אפשרות להשפיע לחיוב על ההתנהלות הזו או שאתה בורג קטן מדי. אם יש אפשרות לחלוק תסכולים, בצורה דיפלומטית כמובן, עם קולגות או ממונים, אולי אף להכנס לתהליך שבו תוכל לשפר את סביבת העבודה שלך או תמהיל העבודה שלך, מיד הרגשתך תשתפר.

האם התסכול הוא משום שאתה מגלה שאתה לא מספיק טוב במה שאתה עושה - או שאתה לא מתעניין במה שאתה עושה? האם אחרים בתפקידים מקבילים אליך באותה חברה מרוצים יותר, מתפקדים היטב, נהנים מעבודתם? או שכולם במצב שלך. אז אולי באמת הבעיה היא בהתאמה שלך למקום.

האם העבודה גורמת לך להבין שאתה בכלל לא בתחום הנכון? היית רוצה לעבוד באותו תפקיד במקום אחר? היית רוצה לעסוק בתפקיד שונה, שקשור לאותה השכלה או ניסיון שרכשת, באותה חברה או בחברה אחרת? או שאולי אתה פשוט גילית שאתה בכלל לא בכיוון. האם יש לך אפשרות ללמוד מקצוע שונה - לימודי ערב לתואר (שני, או ראשון אחר), או לקחת קורסים שיאפשרו לך לשנות קצת או הרבה את אפשרויות התעסוקה שלך? זה יכול בהחלט לשפר את מצבך מאוד, ולטווח הארוך עשוי להיות ניצול זמן מועיל יותר מאשר "סתם" תחביב.

הפרוייקט היכ טוב להשקיע בו הוא אתה עצמך.

אין לי רקע בתחום ולכן אכתוב בזהירות. אתה מתאר תקופה לא קצרה של קושי בתחום אחד בחיים שמשליך על המכלול. זה הזמן לפנות לאיש מקצוע, ולא הכוונה לא לקאוצ'ר שהוא תחום פרוץ לחלוטין, לא לספרי העצמה שרבים מהם נכתבו על מי שלא הצליח להיות קואצ'ר, אלא ליעוץ מקצועי של פסיכולוג.

כן, זה עולה כסף. אפשר למצוא פתרונות כמו להעזר בקופת החולים (רובן מציאות טיפולים במחיר מסובסד, תלוי בביטוח שלך), לפנות למרפאות לבריאות הנפש או לאוניברסיטאות שמציעות טיפול מוזל אצל מתמחה שמלווה ע"י המרצה שלו:

טיפול פסיכולוגי בזול

המקום הספציפי בעייתי, לא ניתן לשנות או להשפיע לחיוב לצערי. חלוקת תסכולים תביא אותי למקום שאני לא רוצה להיות בו. אני לא רוצה להיות סביב אנרגיות שליליות שחולקים עימי ושאני חולק עם אחרים.

אני טוב במה שאני עושה אך לא מאותגר כמעט כלל, לא מתפתח ברמה האישית, לעיתים נהנה מזמנים ארוכים של חוסר מעש.

לכך מתווסף העניין שניסיתי לחפש במקומות נוספים ולא הלך לי.

בקיצור יש מצב שמדובר על חיווט נקודתי שצריך לטפל בו (:

אתה חייב למצוא עבודה אחרת. אתה לא צריך ספר או תרופות.

פשוט עבודה אחרת.

אני נוטה להאמין ששרות לקוחות (טכני/רגיל, לא משנה) הוא המקצוע שלך.

עכשיו להגיד למחפש עבודה למצוא עבודה זה מפגר, אבל עבודה חדש תרים אותך למעלה.

לא חייב להיות חדש, אתה פשוט צריך גיוון בעבודה,או בסדר יום, משהו שיוציא אותך משבלוניות חוזרת ושגרה.

קח את החברה לסופ"ש בחו"ל לנקות את הראש

אפילו לאיזה צימר בארץ (רק תחכה לאחרי החגים, מחירים זולים יותר ואין ערסים) לסופ"ש ארוך.

אין לי שום דבר נגד פסיכולוגים אבל אני חושב שלעיתים ממהרים להציע אותם כאילו הם איזושהי תרופת קסם.

לעיתים אדם בוגר יכול לשבת עם עצמו ולשאול את עצמו שאלה פשוטה:

"מה מפריע לי בחיים?"

ברגע שענית לעצמך על השאלה הזאת- תתחיל לחפור לעומק ולבודד את הגורמים לאותם הפרעות, כלומר לא מספיק לומר "לא טוב לי בעבודה", צריך לברר למה לא טוב לך בעבודה.

אולי זה בוס חרא, אולי זה תפקיד לא מאתגר, אולי זה שכר לא מספק.

אולי הפתרון אינו להחליף מקום עבודה אלא לבקש לעבור למחלקה אחרת (סתם לדוגמא), אולי אחרי שבודדת את אותם גורמים מפריעים תגלה שאותה עבודה עליה "פינטזת" גם לא אטרקטיבית כי גם בה יש גורמים מפריעים דומים.

ואולי באמת אין מנוס מלמצוא מקום עבודה אחרת, גם זו אופציה.

בכל מקרה, כמה המלצות לי אלייך:

1.יש משהו שקרוב ללבך ועושה לך טוב על הנשמה? תפנה לו יותר זמן.

2.במקביל תעשה את אותו "ניתוח כירורגי" לבודד את הגורמים המפריעים ותחשוב איך אתה מתנתק מהם.

3.נסיון חיים- תקרא לו קואוצ'ר או תקרא לו שמעון, יש אנשים עם נסיון חיים רב מאיתנו או צורת הסתכלות על דברים שהיא שונה משלנו ולעיתים יכולה לעזור לנו להתקדם קדימה, כמו שהולכים לרופא לחוו"ד שניה, כך אל תהסס להתייעץ עם בעלי נסיון לגבי איך להתקדם.

במאמר מוסגר,

לא ברורה לי ההסתייגות והפסילה המוחלטת של עניין הקואוצ'רים, תעזבו תעודות בצד, יש אנשים שניחנו ביכולת הבנה של דברים והתנהלות של תהליכים וביכולת הקשה והכוונה.

כמו בכל דבר בחיים יש כאלה שמתגלים כפלופ ויש כאלה שמתגלים כמוכשרים ומועילים.

לא בכל דבר צריך לחפש "תעודה", יש מצבים בחיים שהתעודה הכי טובה שתתלה על הקיר לא תצליח לעמוד מול נסיון חיים ותובנות של מישהו שראה דבר או שניים בחייו.

זה תקופות בחיים ואין מה לעשות עם זה.

אני בערך באותו מצב,יש עבודה ודירה ואוטו ומבחינה כלכלית הכל מעולה אבל החיי חברה שלי עמוק בתחת(בגלל העבודה שלוקחת לי מלא זמן).

דירה לא תכניס לך מספיק כדי לחיות כל חודש.

תתאמן לראיונות.

אתה חייב למצוא עבודה אחרת. אתה לא צריך ספר או תרופות.

פשוט עבודה אחרת.

 

...

אני נוטה להאמין ששרות לקוחות (טכני/רגיל, לא משנה) הוא המקצוע שלך.

מסכים לגבי נושא העבודה. אני חייב עבודה אחרת. ולא, אני לא עובד בתור נותן שירות בחברה שמספקת שירותי אינטרנט. אני עוסק בתחום אחר ובתפקיד בכיר יותר.

לגבי נושא הדירה, היא לא מיועדת כדי לממן את החיים שלי אלא כעוד פרוייקט להעשיר את החיים שלי במטרה למצא משהו שיתן לי עוד סיפוק ואתגר. סוג של גירוי.

תרשם ליום מסלול בכוכב יאיר... עושה פלאים...