(שאלה) לגבי הרחקת הגאנט מהבודי...

אני יסביר:

חבר התקין ברכב 4 פלחים שיושבים ליפני הגנט (פלח אחד לכל גלגל) בעובי כ חצי סמ אולי קצת יותר.

וזה הבליט את כל הגלגל קצת החוצה.

האם זה בריא ? מומלץ ?

האם זה מוסיף ליציבות ?

ביזמן ההרכבה בחור אחד טען שזה פוגע בציריות ומומלץ רק מאחורה... יכול להיות ?

למישהוא יש ניסיון?

תודה רז...

קוראים לזה SPACER...

יש לך ניסיון עם זה...?

רז...

לא צריך להיות גאון בשביל להבין מה זה עושה.

הספייסר יוצר מרווח גדול יותר בין המיקום המקורי של הגלגל למיקומו החדש ובכך מגדיל את בסיס הגלגלים.

מן הסתם, אין ארוחות חינם, והדבר יוצר עומס על המכלולים השונים שבאים עימו במגע.

Pros

• משפר את האחיזה בצורה ניכרת בסרן עליו מותקנים הספייסרים

  
  

• שיפור האחיזה הזול ביותר (cost-effective)

  
  

• קוסמטית (קראתי את הנהלים) - הבדל של שמיים וארץ. ממש כך.

  
  

• עשוי לשמש לשם שידרוג מערכת הבלמים/הבולמים/החישוקים, כשזקוקים לעוד קצת מקום...

  
  

• אמנם מעלה את מגבלות האחיזה בציר עליו מותקנים הספייסרים, אבל אובדן השליטה יהיה פתאומי וחריף יותר

  
  

• שחיקה מוגברת למיסבים (תיאורטית! פרקטית מעולם לא שמעתי או קראתי שמישהו באמת סבל מזה בעקבות הספייסרים)

  
  

• עומס מוגבר על הסרן (תיאורטית! פרקטית מעולם לא שמעתי או קראתי שמישהו באמת סבל מזה בעקבות הספייסרים)

  
  

אני מכיר את הרכב שלי לפני ואחרי הספייסרים (26 מ"מ, וזה נחשב להמון!). אחרי 3 שנים של נסיעה חזקה, בעיקר בעיקולים, אין סימנים בולטים ל - "שחיקה מוגברת". רק תדאג שתהיה טבעת מירכוז אם אתה מתקין ספייסרים מעל 5 מ"מ, ברגים ארוכים יותר ושיעמדו באיזשהו תקן מוכר (למשל TUV/ECE).

אם מייצרים ספייסרים עבים (יותר מאורך הברגים הקיימים) אין צורך בברגים ארוכים יותר.

בפורסטר הוספתי ספייסרים בעובי 25 מ"מ, מכיוון שהגבהת הרכב קירבה את הגלגלים (בגלל שיפוע הזרועות), ומכיוון שהברגים המקוריים בולטים 24 מ"מ.

תכננתי צלחות בקוטר הטבורים הקיימים, כאשר בצידן הפנימי שקע המתאים לבליטת המירכוז של הטבור הקיים, ובצידן החיצוני בליטת מירכוז זהה לזו של הטבור הקיים.

בצלחת עצמה יש שני סטים של קדחים ושקעים בקוטר החלוקה של הברגים, בחלוקה ל-10 לסירוגין (5 מכל סוג, בפורסטר יש 5 ברגים). בסוג אחד של קדחים יש הברזה זהה לזו של הבורג המקורי (M12X1.25), כאשר בצד הפנימי שקע שלתוכו הרכבתי דיסקית שטוחה, דיסקית קפיצית ובורג פלדה מתאים שקניתי. קוטר השקע מאפשר סגירת הבורג באמצעות מפתח גביע (בוקסה), ועומקו תוכנן כך שאחרי הרכבת הדיסקיות והבורג, יהיה ראש הבורג שקוע בכמילימטר, והוא יבלוט מצידה החיצוני של הצלחת ב-24 מ"מ, כמו הבורג המקורי.

הסוג השני של הקדחים הוא: קדח חלק בקוטר הברגים הקיימים ושקע שלתוכו הורכבו דיסקית שטוחה, דיסקית קפיצית ואום, כאשר האום שקוע בכמילימטר.

סדר ההרכבה: הברגים החדשים מבפנים ואחר כך כל החבילה על הברגים המקוריים.

היתרון: לא מוציאים את הברגים הקיימים, לא קונים ברגים ארוכים ותמיד אפשר להחזיר את המצב לקדמותו, משתמשים באומים המקוריים והכל נראה מקורי.

אני כבר נוסע על ה"חבילה" הזאת מספר חודשים. למיסבים שלום, ואפילו הגה הפורסטר שהוא מעורפל מטבעו נעשה (משום מה) ממורכז יותר.

מבינים למי אתה עונה גם בלי לצתת .

אם אני מבין נכון - אין אצלך ספייסרים אלא משהו שיותר דומה לזה.

בכל מקרה, מאוד מוזר לשמוע שהתחושה דווקא השתפרה, אלא אם בעקבות שינויי הגובה שהאוטו עבר נדרשת לפצות על זה [וגם אז, לא ברור לי למה לא להשתמש בקאמבר-פלייטס כדי לתקן]

רון.

הי רון.

הספייסרים שתכננתי (אגב, ספייסר הוא אלמנט שתפקידו להגדיל מרחק של משהו ממשהו אחר, כך שגם הספייסר המורכב מגוף, ברגים ודסקיות הוא עדיין ספייסר) בהחלט דומים למה שמופיע בקישור ששלחת, אבל עם צלחת בודדת ולא כפולה.

איני יודע מה זה "קאמבר פלייטס". ברור שאחרי הגבהת הרכב נדרש כיוונון זויות הגלגלים, אולם הוספת הספייסרים לא דרשה כיוונון כזה (וזה נבדק במכון) מכיוון שהגלגלים יצאו החוצה בצורה אופקית לחלוטין (אמנם זרועות הגלגלים משופעות, וזה מה שגרם לגלגלים להתכנס לכיוון מרכז הרכב עם ההגבהה, אך הגלגל אנכי כמעט לחלוטין, כי זוית השפיעה שלו קרובה לאפס).

איני יודע מדוע תחושת המירכוז השתפרה. אני מניח שזה שינה משהו בגיאומטריית המקפירסון, כי הגלגלים התרחקו מצירי הסיבוב שלהם.

פיני

לפי איזה חישובים נבנו הספייסרים האלה מבחינת עמידות בכוחות שפועלים עליהם?

אא"ט הספייסר מחובר לנאבה, והגלגל מחובר לספייסר אולם אין חיבור ממש בין הגלגל לנאבה עצמה.

האם אין חשש שבעת מפגש עם בור או מדרגה בכביש [מאלה שמע"צ מארגנים לנו בכל עבודות סלילה-מחדש של כבישים או מפגש של כביש עם גשר] הספייסר פשוט ישבר?

רון.

אתה לא טועה וכולי תיקווה שפיני יודע מה הוא עושה ויש לו הבנה במטלורגיה.

במידה ואין, עדיף לקנות חלק איכותי עם תו תקן מאשר לחסוך כמה לירות ולהסתכן.

רון.

הספייסר הוא טבעת ברזל בקוטר 140 מ"מ עם קדח מרכזי בקוטר 68 מ"מ ובעובי 25 מ"מ.

הוא לא ישבר!

הספייסר נתמך על ידי תושבת המירכוז המיועדת לשאת את הגלגל, ובצידה החיצוני תושבת זהה למקורית שעליה יושב הגלגל.

הספייסר מחובר לטבור המקורי על ידי הברגים המקוריים, והגלגל מחובר לספייסר על ידי ברגי פלדה זהים לברגים המקוריים.

ההבדל היחיד הוא שחלק מכוח הגזירה הפועל על הטבור הופך לכוח כפיפה.

לא חישבתי את הכוחות. אני מניח שהברגים עובדים עכשיו יותר מקודם, אולם לא נראה לי שיקרה להם משהו, וזאת מכיוון שאת רוב הכוח ממשיכה לקבל תושבת המירכוז.

ולבגירה: לא נראה לי לשחלק כזה, שכנראה לא יאושר על ידי יצרן המכונית, יהיה תו תקן, כמו שלרוב שיפורי הרכב אין.

ואגב, יש לי מושג מסוים במטלורגיה. אני מתכנן מכונות.

בברכה

פיני

היי פיני,

השאלה שלי באה בעיקר כי לפי הבנתי תפקידם של הברגים במערכת רגילה הוא להצמיד את הגלגל לנאבה בלבד, כך שהכוחות שפועלים על הגלגל מגיעים ישירות לנאבה בגלל ההצמדה של הג'אנט לנאבה והחיכוך שנוצר בין משטח הג'אנט והנאבה, כך שעל הברגים לא מופעלים כוחות גזירה של ממש אלא רק או בעיקר הכוח שהם מפעילים כשהם לוחצים את הגלגל אל הנאבה.

עם יישום הספייסר אתה כביכול מקטין את משטח החיכוך של הג'אנט עם הנאבה ומשנה את מקדמי החיכוך [אלא אם הספייסר עשוי מאותו חומר כמו הנאבה - מה שבד"כ לא קורה כי מדובר באלומיניום, ממנו מאוד נפוץ לייצר ספייסרים] ואז פועלים על הברגים כוחות גזירה גבוהים יותר מאשר בתכנון המקורי.

זו הבנתי עד כה ולכן השאלה שלי.

בינתיים אתה מספר שהנסיון שלך מראה שלמרות ההבדלים אין שוני מהותי והעסק "עומד במבחן הזמן" - לכן עניינו אותי החישובים שהובילו להחלטות האלה.

רון.

הי רון.

על הברגים פועלים כוחות מתיחה (על קנה הבורג) וכוחות גזירה (על שורש ההברגה), והכל בגלל הידוק הברגים.

הברגים מהדקים את הגלגל לטבור ויוצרים כוח חיכוך חזק. כוח זה עושה למעשה את העבודה: הוא מונע את החלקת הגלגל על הטבור.

אם לא היה קיים חיכוך היו פועלים כוחות גזירה על התושבת המרכזית כתוצאה ממשקל וטלטולי הרכב, ועל הברגים כתוצאה מהכוחות הסיבוביים המופעלים על הגלגל. כתוצאה מהאצה ומבלימה.

אבל אותו חיכוך הנוצר על ידי הידוק הברגים (וגורם לאותם כוחות מתיחה וגזירה בברגים) לוקח חלק גדול מהעבודה. אם לא, היתה נוצרת החלקה וזה היה גורם לגזירת ברגים (לתושבת אני דואג פחות כי היא חזקה בהרבה: קוטרה בפורסטר כ-3 אינץ').

גם אחרי אותה הגבהה המצב דומה. ההבדל הוא שמרכז עובי הצמיג יצא החוצה ב-25 מ"מ ויצר מומנט כפיפה (או תוספת מומנט כפיפה ביחס למצב המקורי) שזרוע המומנט (הנוסף?) הוא 25 מ"מ והוא מתחלק בין 5 ברגים כאשר ממוצע המרחק שלהם מקצה צלחת ההגבהה הוא 70 מ"מ, וזה אומר שתוספת הכוח הפועל על כל בורג בממוצע הוא כ-7% מאותו כוח הפועל על הגלגל (25/70/5).

אגב, את צלחות המרווח ייצרו מפלדה רכה (מה שנקרא "ברזל" בלשון העם), כך שמקדמי החיכוך נשארו זהים למקור, וההברגות והחומר של הצלחות לא ישחקו, מה שהיה קורה אילו הן היו עשויות מאלומיניום.

אגב, חלק משטח המגע בין החישוק לטבור באמת חסר, כי בחלק מהשטח יש (5) חורים (בקוטר 26 מ"מ). אולם עדיין נשאר מספיק, ובוודאי מספיק לצלחת מ"ברזל".

בברכה

פיני

רון.

 

הוא לא ישבר!

לא חישבתי את הכוחות.

אני מניח ש...

אולם לא נראה לי שיקרה להם משהו...

פיני

פיני,

עם כל הכבוד הרב שיש לי אליך, זה נשמע יותר כמו רשימת תירוצים של מתכנן גשר המכביה

לחלקים כאלה יש תו תקן (במידה וכמובן עמדו בדרישות) גרמני בשם TUV.

לחלקים כאלה יש תו תקן (במידה וכמובן עמדו בדרישות) גרמני בשם TUV.

מחזק את דברי bagira כאן.

פיני, לא קראתי את כל ההודעות שלך למעלה (ניסיתי - אבל הן טכניות מדיי עבורי). האם ישנה סיבה מיוחדת בגללה בחרת לייצר בעצמך את הספייסרים?