חתונה אזרחית בחו"ל. מה אנשים חושבים על זה בארץ?

מחרתיים אני מתחתן בחתונה אזרחית בצ'ילה.

החופה תהיה עוד כמה חודשים בארץ, עם כל המשפחה והחברים, דרך הרבנות. (יהיה גם שולחן מיוחד לחברי פורום )

מה שכן, בטקס האזרחי יהיו 6-7 אנשים כולל אותנו, אז לא ממש מתחשק לי לשים תמונות פומביות ושכל העולם יראה את זה.

מה שקורה זה שאנשים נוטים לחשוב תמיד את הכי גרוע.

התגובות שקיבלנו נעו החל מ"היא בהריון?" ועד "היא יהודיה? למה מתחתנים בחו"ל?"

אז היה לי ויכוח עם האישה אם לשים את התמונות בפייסבוק או לא.

השיקול שלי זה שאני לא רוצה לתת לאנשים על מה לדבר, ואם הם יראו חתונה קטנה שנעשתה אצל סבא שלי בבית, הם יניחו שיש בעיה כלשהי.

השיקול שלה הוא שהיא רוצה שכולם יראו שאנחנו נשואים וחושבת שאני דואג לגבי החתונה עצמה.

למעשה אני לא, סתם לא נוח לי לשים בפייסבוק דברים שאנשים יכולים להוציא מהקשר ולשער שיש בעיה כלשהי, כשבעצם ממש אין.

האם אנשים רואים את זה באמת בצורה שלילית או אני סתם דואג?

למה אתם עסוקים בלתכנן מה אנשים אחרים יחשבו מאשר באיך תהיו מאושרים?

תעשה מה שמתאים לך וזהו,

אם מישהו ישאל אותך ואתה מרגיש בנוח תספר לו מה הסיבה האמיתית שהתחתנת בחו"ל.

לא תרגיש בנוח לספר? אל תספר, פשוט תגיד "התחתנתי בחו"ל" וזהו, באופן סתום - מה אכפת לך מה הוא יחשוב?

אם סתם היה בא לך להתחתן בווגאס או באיזה חוף בארגנטינה?

למה השיקולים האישיים שלך צריכים לעניין מישהו?

כנ"ל לגבי התמונות, למה מעניין אותך שמישהו יחשוב שזה שעשית חתונה קטנה אומר בוודאי שיש בעייה כלשהי?

ואם סתם התחשקה לך חתונה אינטימית?

למה שאנשים יקחו כל דבר ישר למקום הרע? וגם אם כן, הפסד שלהם שהם מסתכלים על העולם בצורה שבלונית וילדותית.

כאילו הכל מתחיל ונגמר בכסף - חתונה קטנה = עוני ומסכנות, חתונה גדולה = אושר ועושר.

ממש לא.

כהרגלך אתה סתם חי בסרט

פרסם בפייסבוק, כתוב "מזל טוב לנו, התחתנו בצ'ילה ועוד כמה חודשים נבצע חתונה כדת וכדין בארץ הקודש!" וסגור עניין. מ'כפת לך מה אנשים חושבים?

אתה מתחתן בצ'ילה - עליך לעשות זאת לפי החוק המקומי. ואם החוק קובע חתונה אזרחית - שיהיה במזל טוב.

בינינו - אם האשה לא יהודיה - זו התמודדות שלכם (במקרה שתתקלו ברבנות).

אם היא בהריון - לא נותר לי אלא לאחל לכם מזל טוב כפול. ואני מניח שכך יחשבו גם רוב חבריך.

בכל מקרה - שיהיה בהרב מזל טוב.

תשים תמונה אחת של הכלה עם חולצה שעליה מודפס:

"אני לא בהריון,אני פשוט אוהבת את הצ'וריסוס שלו..."

נ.ב

כמובן שיהיה במזל טוב והרבה הצלחה בחיים המשותפים.

1. מזל טוב.

2. תפסיק לחיות לפי "מה יחשבו עלי". (אתה תפסיק לחיות ככה מתישהו, ככל שתקדים כך יהיה לך יותר טוב.)

3. תמונה של שניכם + אבטיח לקנ"מ.

האם אנשים רואים את זה באמת בצורה שלילית או אני סתם דואג?

זה לא שאנשים רואים בצורה שלילית,

אנשים הם פשוט ביקורתיים מטבעם ואוהבים לדחוף את האף למקומות שלא לעיניין.

כמה שתשתדל בחיים יהיו כאלה שידברו מהצד,מה אתה יכול לעשות ?

אני חושב שאתה סתם דואג. גם אם ידברו על זה בצורה שלילית, זה לא עניינים. בין אם הבחורה יהודייה או לא, בין אם עשיתם חופה או התחתנתם בכנסייה בווגאס זה עניינכם בלבד.

אם אתה מעלה תמונות לפייסבוק זה על מנת שהאנשים הקרובים אלייך יראו ויהיו שותפים לחוויה. אני לא חושב שהאנשים האלו ידברו על זה לרעה. אם כן, אולי הם לא באמת קרובים אליכם.

חביבי אתה חי עם האישה שלך לא השכנים ולא הדודים שלך, אתה אוהב אותה ואתה מתעורר איתה בבוקר.

מה אכפת לך מה יגידו שירכלו עד מחר זה מנהג טרחני ועלוב של אנשים שאין מה לעשות בחיים.

אתה תעשה מה שאתה רוצה זה החיים שלך, תעשה מה שטוב לשניכם ויחזק את המערכת הזוגית.

גם את תתחתן באווניו בקריית שדה התעופה, כל זמרי הקאלט הישראלי, ועשרה שפים שונים יגישו אוכל עדיין לאנשים יהיה מה להגיד.

פרנקוס, אני מאחל לך מכל הלב שתגיע ליום שבו תוכל להגיד בלב שלם:

לא אכפת לי מה האחרים חושבים.

בכל תחום, אגב.

אגב (2), ברוב המקרים זה לא מה שהאחרים חושבים עליך,

אלא זה מה שאתה חושב שהאחרים חושבים עליך. גם מזה צריך להשתחרר.

אגב (3) תתפלא אולי לדעת שאחוז ניכר של אנשים לא חושבים. בכלל.

סתם חוזרים כמו קופיפים אחרי מה שמישהו אחר אמר, או כתב בעיתון, בלי לחשוב.

מה אכפת לך מה חושבים? זה בינך לבינה וזהו. לא עניין של אף אחד אחר. זה שלכם, מה שרוב החתונות לא. לא של האולם, לא של הקייטרינג ולא של הרב, רק שלכם.

אני התחתנתי בחו"ל ועשיתי חתונה בארץ.

אני יכול להגיד לך חד משמעית שזה מעניין לאנשים את הביצה.

גם ככה אחרי כמה חודשים אף אחד לא זוכר כלום ואתה לא מעניין איש.

אני התחתנתי בחו"ל ועשיתי חתונה בארץ.

אני יכול להגיד לך חד משמעית שזה מעניין לאנשים את הביצה.

גם ככה אחרי כמה חודשים אף אחד לא זוכר כלום ואתה לא מעניין איש.

1+ !

ממקרה הרבה יותר קיצוני משלך שהוא בחורה שנסע באמצע כיתה י"ב להתחתן חתונה אזרחית בקפריסין וכמובן זה היה ממש לפני הגיוס וכולם דיברו וזיינו את השכל והם גם עשו משהו פה בארץ, אירוע מצומצם שהיה נורא נחמד (אולם ממש קטן, לא ראיתי גודל כזה אף פעם!) וכלל אלכוהול, אוכל ומוזיקה. כמובן שהיא חזרה היה אין סוף זיוני שכל ו"הייפ" מטורף, אל תשכח שהיינו תלמידי תיכון דאז וגם ככה אין לך במה להתעסק למעט מעט לימודים. כמובן שאחרי שכולם התגייסו כבר אף אחד לא זכר שהיא התחתנה, תאמין לי אני לא זוכר אפילו איך קוראים לבעלה. גם ככה כולם, וכל השכבה היו עסוקים בזה חצי שנה.

המלצה שלי היא תעשה מה שבא לך במידה ואתה מוכן להתמודד עם התוצאות. קל להגיד "תעשה מה שבזין שלך" או "מה אכפת לך מה אחרים חושבים ?! תעשה מה שטוב לך" וכו', אבל צריך לדעת שיש השלכות תמיד לכל מהלך וצריך לקחת אותם בחשבון. הדוגמא הכי טובה היא בחור נורמטיבי לחלוטין שרוצה להתחתן עם אישה אתיופית. אפילו נצא מנק' הנחה שההורים של שניהם ליברלים ומקבלים את זה ב100%, בתור אותו בחור נורמטיבי לא תהיה לך בעיה שהילד שלך יצא שחור ? הנעיצות עיניים שאתה מקבל מכל אחד ? הקיפוח שהילד שלך יסבול ממנו ? וכו' וכו' וכו'...

וחזרה לעניין, כפי שאתה מתאר את זה אין לך שום בעיה עם זה. אם זה הדבר היחידי שעוצר אותך, הרבה מזל טוב, רפואה שלמה, אושר ועושר, ושתהיה לכם זוגיות פורה ובריאה.

אם אתה שוקל להתחתן גם ברבנות, אז רד מזה. אני אתן לך לשלם את האגרת טלוויזיה שלי אם זה כל כך חסר לך, שום דבר אחר אחר לא יצא לך מזה.

שיהיה במזל טוב,

מה שאנשים אחרים יחשבו לא צריך לעניין אותך. תעשה מה שטוב לך ולה. כל השאר שטויות.

תודה על העצות.

האישה לעתיד יהודיה למהדרין. ההתעקשות שלה על הרבנות זה פשוט כי הסבתות שלה רוצות את זה וגם נארגן שהרב יהיה קרוב משפחה חרדי שלי שאנחנו די אוהבים (לא קרוב דם).

מבחינתי הרבנות זה פוי וזה לא ייתן לי שום דבר חוץ מכאבי ראש.