לעזוב הכל וללכת, או - שליחות של שנה בחו"ל ודיון על ירידה מהארץ (מכיל מסרים של בנצי)

אז ככה, כבר די הרבה זמן שאני חושב לטוס לשנה בחו"ל כשליח דרך הסוכנות היהודית, אך בגלל הלימודים זה כל הזמן נדחה. עכשיו אני מסיים את התואר, ככה שיש לי אפשרות לטוס.

קצת רקע עליי - אני בן 25, מסיים ביולי תואר ראשון בהנדסה, רווק, ובקיצור בלי התחייבויות כלשהן נכון לעכשיו.

הייתי במפגש שעשו אצלנו באוניברסיטה, דיברתי עם שליחים לשעבר, וממה ששמעתי עד עכשיו הכל נראה מתאים, הן מבחינת העבודה במהלך השליחות והן מבחינת תנאי השליחות.

אבל, יש 2 דברים שמעט מרתיעים אותי - הראשון (והפחות חשוב מבחינתי למען האמת) הוא נושא העבודה. אני קצת חושש שאחרי שנה בחו"ל יהיה לי קשה למצוא עבודה בתור בוגר ללא נסיון, במיוחד בתחום כמו שלי שכמות המשרות בו לא גדולה (הנדסה ביורפואית).

הדבר השני הוא בעצם הניתוק מכל החברים והמשפחה. אני מסתדר לבד, ואני לא תלותי או משהו, אבל נראה לי די קשה להתנתק מכל החברים והמשפחה, ובעצם מכל הסביבה שאתה מכיר לשנה שלמה. השליחות שלי תהיה בארה"ב כנראה (במידה ואתקבל), ויש לי שם חברים קרובים-רחוקים וקרובי משפחה, אבל הסיכוי שישימו אותי דווקא באזור שבו אני מכיר מישהו הוא די קלוש, ככה שזה לעבור בעצם למקום שבו אני לא מכיר אף אחד.

מצד שני, יש את היתרונות של השליחות - לגור בארה"ב למשך שנה בחינם וברמת מחייה גבוהה (בלא מעט מקרים מקבלים גם רכב למשך השליחות, וכמובן דירה, כיסוי הוצאות וכדומה, ואפילו משכורת צנועה), להכיר אנשים חדשים, לשפר את האנגלית על הדרך ועוד, כלומר לא חסר.

אני יודע שההחלטה בסופו של דבר היא שלי, אבל הייתי שמח לשמוע עצות/דעות או נקודות מבט של אנשים אחרים, במיוחד אם זה כאלה שעברו לחו"ל למשך תקופה (לא בהכרח במסגרת שליחות).

לך על זה (אם הייתי במקומך הייתי נוסע בלי לחשוב פעמיים,הזדמנות של פעם ב-)

אני אחכה ל-edan82 ואז אגיב אם יהיה מה להוסיף. בנושאים כאלה הוא יודע להעביר את המסר טוב יותר.

שורה תחתונה - לך על זה ואל תחשוב פעמיים.

תודה על הפירגון ואדים אבל דווקא השורה האחרונה שלך מתמצתת את הכל:

לך על זה בלי לחשוב פעמיים.

הסיבות ״למה לעשות את הצעד״ שציינת נכונות בהחלט, אבל פספסת נקודה מרכזית אחת:

המעבר הזה לחו״ל יגרום לך להכיר אנשים חדשים ויפתח בפנייך הזדמנויות חדשות.

מה שאני בא לומר לך זה שסביר מאוד להניח שלאחר ששליחותך תסתיים בתום השנה, אתה תשאר בחו״ל ולא תחזור לארץ, כך שאל תדאג ממה יהיה כשתחזור לארץ, תתמקד בהזדמנות שיש לך עכשיו ולזרום עם זה.

אתה עדיין פה?

לך כבר לקנות כרטיס טיסה!

בהצלחה

תרוץ...

הדבר הכי טוב שיקרה לך בחיים (חוץ מבודי מסאז...)

אני עזבתי את תחום לימודי ל 7 שנים שעסקתי בנושא אחר לגמרי.

תחום טכנולוגי שבו קיים חשש אמיתי להישאר בחוץ.

למרות שכך, מצאתי את דרכי חזרה.

מתוך האתר של הסוכנות היהודית

"פעילותם האינטנסיבית של השליחים מחזקת את הקהילות, מגבירה את חיוניותן ובכך את קשריהן עם מדינת ישראל. השליחים עוסקים בעידוד צעירים יהודים להגיע לישראל לתכניות חינוכיות שונות,מסייעים בעידוד העליה, בתמיכה ובהכנת מועמדים לקראת עלייתם לארץ. במקומות שנדרש הדבר, עוסקים השליחים גם בפעילות להצלת יהודים במצוקה. "

התלבטת בנושא לפני למעלה משנתיים, בזמן לימודיך , כעת סיימת.

אין ספק כי זו יכולה להיות תקופה מאוד מרתקת בחייך.

לא פלא ש 3 מתוך המגיבים התומכים בכך רואים זאת כקרש קפיצה לירידה מן הארץ ( גם אם היא זמנית ל 20-30 שנה הבאות )

נמצאים בחו"ל.

לפחות פעם הייתה דרישה של הסוכנות כי בתום השליחות אתה חוזר לארץ. לא יודע מה היום.

אבל ברור מהמוכחל שזו הכוונה. נא דורש נאה מקיים.

ומתוך תגובות של כותבים צעירים רבים בשרשורים אחרים , נראה שהרבה מהם זו שאיפתם , לרדת מהארץ ,וחבל.

גם היום עד כמה שידוע לי הסוכנות היהודית מחייבת אותך בתום השנה לחזור לארץ אבל היא לא יכולה למנוע ממך לחזור לחו"ל.

עד כמה שזה אבסורד, זה מה שלרוב קורה, השליחים חוזרים לארץ וכעבור זמן די קצר הם חוזרים למדינה בה ביצעו את השליחות ומשתקעים שם.

לי אישית יש 2 ידידות שבתום שירותן הצבאי יצאו לשליחות כזאת, שתיהן חזרו לשם (ארה"ב) בתום השליחות, אחת עובדת ונהנת מהחיים, אחת התחתנה עם בחור יהודי ולפני חודשיים חגגה את הולדת הבת שלה, שתיהן מאושרות עד הגג.

אין מה לעשות, גם אני מאוד ציוני, מאוד אוהב את הארץ אבל בסופו של דבר מגלים שעם ציונות לא קונים דירה\משלמים חשבונות\קונים גביע קוטג'.

אני בן 29, רוצה לממש את עצמי בחיים, רוצה לקנות דירה כבר בתחילת שנות ה-30 שלי מבלי צורך להשתעבד למשכנתא חונקת עד גיל 50-60, מה גם שלא בא לי לקחת 700,000 שקלים משכנתא כדי להחזיר בתום התקופה 1.1-1.2 מליון שקל.

כן יש לי שאיפות "להצליח בחיים" על כל המשתמע- משפחתית, מקצועית, כלכלית, אני לא מחפש להיות מליונר אבל לא רוצה כל חיי להתחיל לחשוש ב-15 לחודש איך אני מצליח לעבור עוד 15 ימים בלי להכנס למינוס.

לא הכל פיקניק בחו"ל, אבל כמכלול- זה יותר אטרקטיבי מהארץ, לפחות בשלב זה של החיים (שנות ה-20-40), כשאתה עדיין נמצא בתהליך של בנייה.

גם בחו"ל אין קיצורי דרך, צריך לעבוד, ולעבוד קשה מאוד כדי להצליח.

מי שרוצה קיצורי דרך וכסף קל ומהיר צריך לשדוד בנק, לא לעבור לחו"ל, גם שם אין עצים עם שטרות.

אם אתה מגיע לLA אני אגרום לך לרצות להשאר!

לך על זה! הלוואי ואני הייתי מגיע דרך שליחות.

3 מתוך המגיבים התומכים בכך רואים זאת כקרש קפיצה לירידה מן הארץ ( גם אם היא זמנית ל 20-30 שנה הבאות )

אדם שגר בספרד נוסע לעבוד בצרפת וזה בסדר.

אדם שגר באיטליה נוסע ללמוד בגרמניה וזה בסדר.

אדם שגר בישראל ובודק אופציות במקום אחר הוא יורד. בושה וחרפה.

אז לא הבנתי, הצטרפנו כבר לעולם המודרני, או שאנחנו עדיין בימי הביניים? :headscratch:

מעבר לחו"ל זאת הזדמנות מדהימה שקשה להעביר בכמה שורות. זה בונה אופי

יותר מכל גיבוש יחידה וגורם לך להכיר את עצמך יותר מכל מסע אלונקה. החיים

לבד בסביבה זרה מעמידים אותך בכל כך בהרבה מבחנים יומיומיים שאח"כ שום

דבר כבר לא מפחיד אותך - לא ראיון עבודה ולא להתחיל עם בחורות ואפילו לא

שירות הלקוחות של פלאפון. אחרי החוויות שתעבור שם (ותעשה זאת בהצלחה)

ישראל תהיה קטנה עליך. מה שנקרא, "the world's your oyster".

אז כן, אפשר לחזור מיד אחרי זה לארץ ולהרגיש כמו מלך, או שאפשר להישאר

עוד קצת, להמשיך לאתגר ולפתח את עצמך, ואז לראות לאן החיים יובילו אותך.

אני בעד האופציה השניה, גם אם ישה לא מאשר.

אם אתה מגיע לLA אני אגרום לך לרצות להשאר!

 

בנצי, האם ההצעה הזאת תקיפה לשאר חברי הפורום?

אנא פרט, מה בדעתך לעשות בכדי לגרום להם להישאר

לא הכל פיקניק בחו"ל, אבל כמכלול- זה יותר אטרקטיבי מהארץ, לפחות בשלב זה של החיים (שנות ה-20-40), כשאתה עדיין נמצא בתהליך של בנייה.

עידן, לא יכולתי לכתוב את זה יותר טוב ממך.

לגור בארה"ב למשך שנה בחינם וברמת מחייה גבוהה (בלא מעט מקרים מקבלים גם רכב למשך השליחות, וכמובן דירה, כיסוי הוצאות וכדומה, ואפילו משכורת צנועה)

לא יודע לגבי רמת מחייה גבוהה, גם אם היא נראית סבירה מפה, מנסיוני ביחס לסביבה הרבה פעמים רמת המחייה תהיה נמוכה משמעותית, ואם תרצה לבלות ולטייל יהיה מאוד קשה לעשות את זה במגבלות התקציב.

נסיוני הוא משליחים במנהטן, שתמיד נראו קצת מסכנים ביחס לשאר החבר'ה, יתכן שבאזורים אחרים החיים טובים יותר.

לך על זה, החיים בארץ יחכו לך עוד שנה כשתחזור...

אף אחד לא צריך את אישורי לרדת / לעזוב את הארץ.

אני מצטער על כל אחד שכזה שרואה רק את טובתו האישית ואינו חושב לרגע גם על העתיד של המדינה הקטנה הזו ששמה ישראל.

כנראה שמקל הנדודים שהוטבע בנו ב 2000 שנות גלות לא בנקל יצא מאיתנו.

וגם בישראל אפשר להתפתח באופן אישי אולי קצת יותר קשה אבל...

וזאת אני כותב כאן בהרבה שרשורים .העתיד בידי הצעירים רק רובם לא מוכנים לנקוף אצבע לשפר אותו ולעשות את המקום הזה כאן יותר אטקרקטיבי ויותר נעים.

והנה רק אתמול מחקר של האו"ם קבע כי ישראל אינה מקום רע לגור בו. גם אלפי הסודנים שמסתננים לכאן חושבים זאת.

טוב אבל זה האו"ם מה הוא מבין.http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3554522,00.html

אני מצטער על כל אחד שכזה שרואה רק את טובתו האישית ואינו חושב לרגע גם על העתיד של המדינה הקטנה הזו ששמה ישראל.

מכיר את הביטוי "יחס גורר יחס"? כשהמדינה מתייחסת לאזרחיה בזלזול, האזרחים משיבים באותה מטבע.

העתיד בידי הצעירים רק רובם לא מוכנים לנקוף אצבע לשפר אותו ולעשות את המקום הזה כאן יותר אטקרקטיבי ויותר נעים.

הצעירים של היום מתקדמים יותר, חכמים יותר, וקולטים מוקדם יותר את מה שלבני הדור הקודם לקח כמה עשורים לקלוט.

ההורים שלי חיו בברה"מ קרוב ל-40 שנה עד שהבינו שהם נלחמים בטחנות רוח וחייבים לברוח ברגע שיתאפשר להם.

אני קלטתי את המסר הזה בארץ כבר בגיל 25. הילדים שלי אולי יבינו את זה בגיל 10, בהנחה וגם מקום מושבם

באותה עת יתייחס אליהם כמו לזבל ולא יאפשר להם להתקיים בכבוד מבלי לרמות, לשקר ולדרוס אחרים.

אגב, באותו עניין: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4158202,00.html

רואה רק את טובתו האישית ואינו חושב לרגע גם על העתיד של המדינה הקטנה הזו ששמה ישראל.

GIMME F^CKEN BREAK

יש פתגם ישן שאומר שלא באים למנזר להטיף יהדות.

מקימי הפורום והרבה אנשים ממנו חיים בגלות.

מי אתה שתרביץ בהם ציונות?

אני יכול להגיד על עצמי שאני מאוד מפותח באופן אישי בארץ.

חבל רק שמקור הפיתוח היה בחו"ל...

אחרת לא ידוע אם הייתי מגיע לאן שהגעתי, ואני בסה"כ משתייך למעמד הביניים. לא יותר.