האם להורים חובה מוסרית לתמוך כלכלית בילדהם ?

צודק, אני באמת מצטער שנגררתי להבלי השקרן הזה. לא יישנה.

מאכילים כאן את הטרול על ימין ועל שמאל

כל שרשור הוא מצליח להדליק את כולם, ואני מודה - גם אותי. אני מתחיל לכתוב תגובה ובסוף פשוט סוגר את החלון כי אני מבין שחבל על הזמן שלי.

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

לא ידעו. חברות הטבק הכחישו בתוקף. בשנות ה-50 ו-60 התחילו לצוף מחקרים ראשונים שקישרו בין עישון לסרטן. חברות הטבק הגיבו בקמפיין אדיר שמטרתו הייתה להציף את הקהל בעובדות שקריות במטרה להסתיר את האמת. חברות הטבק הסכימו להודות שסיגריות אכן גורמות נזק לבריאות רק ב-1998.

טעות.

לאחר מלחמת העולם הראשונה החלו לפתוח בתי חזה של חיילים שמתו בנסיבות לא ברורות. גילו שרק למעשנים היו גידולים מוזרים בריאות והחלו לקשר את העישון לסרטן, הרבה לפני שריצ'אד דול הראה את זה בניסויים.

טרם הוכחה סיבתיות, אבל כבר מאז נטען לנסיבתיות.

תחפש בגוגל תמצא.

כמו כן עדויות רבות עוד במאה ה-19 על כמה עישון סיגריות וטבק ממכר, מפי חיילים שלחמו במלחמות.

זה מחנך לחוסר השגיות.

אתה אל תעשה כלום, אבא ואמא טחונים והם ידאגו לך...

 

זה אולי טוב לגיל הרך (גם בספק), לא לחינוך ילד בוגר בדרך לחיים עצמאיים.

 

אנשים כאלה נכשלים לראשונה בחייהם באוניברסיטה ונדהמים שפתאום יש מכשול בעתיד המושלם שלהם שאבא/אמא לא מסוגלים להחליק אותו.

איזה משברים הם נכנסים, הכל עד היום היה מרשמלו וחד קרנים מפזזים סביבם ופתאום בום....המציאות ישר לפנים!

חולק עליך.

מכיר אנשים מבתים שבהם גם אם הילדים לא יעבדו לעולם הם יסתדרו. 3 ילדים כל אחד ברכב יוקרה.

ועדיין, כל ילד עובד, לומד, משרת בתפקידים מובחרים בצבא ועובדים קשה לא פחות משאר האנשים.

מניסיוני, אין משמעות לילד שיקבל ב.מ.וו או מאזדה 323. ההבדל הוא בחינוך ובהבנה של גבולות.

אתה מביא לי את שנות ה-60 של המאה ה-20 ואני מדבר על ימי הביניים.

י-ד-ע-ו.

קיים הבדל בין י-ד-ע-ו לש-ע-ר-ו

אתה מתכוון להביא ילדים לעולם או שאתה חושב שיש דברים יותר טובים לעשות עם הזמן שלך?

אין שום כוונה להביא ילדים לעולם. מעדיף להשקיע את האנרגיה ב-Zelda Wind Waker HD.

כשהייתי צעיר לכולם היה קפוצון של fox.

היום יש לכולם מעיל או בגד שחור מחמם של Colombia או the north.

האמת שאני לא מבין איך אפשר ללבוש את אותו בגד שיש לכולם? אני מרגיש כמו רובוט או לובש מדים.

זה הופך אותי למשונה?

 

גילוי נאות: הזמנתי קפוצונים באליאקפרס שנראים יפים. למזלי הם נראים עלי יפה. איזה מוזר אני...

יש לי מעיל של northface, נקנה ב-2009, עדיין נראה ומרגיש כמו חדש. אני איתו בכל טיסה לחול ובשנתיים האחרונות גם בחורפים הישראלים. המוצרים שלהם פשוט איכותיים.

לא באתי להגיד שהמעילים האלו לא איכותים, באתי להסביר שיש אנשים שקצת שונים ולא הולכים לפי הזרם, כמוני.

הקבוצה בשבילך:

https://www.facebook.com/ImSoDifferentAndSpecial/

אין שום כוונה להביא ילדים לעולם. מעדיף להשקיע את האנרגיה ב-Zelda Wind Waker HD.

לא חשבתי אחרת.

זה כמו גרסת המעילים לזה:

פוסט של יובל בן עמי שנתקלתי בו באינטרנטים ואשר ניכר בו ניצוץ גאונות:

דבר אחד כבר הספקתי ללמוד, והוא שההורות היא מעשה בודהיסטי. קודם כל: היא סיכול ממוקד לאגו. הזמן שלך, הזהות שלך, חופש הבחירה שלך, כולם עוברים מיחזור ושחזור על ידי גורם שאינו אתה. הנפש מתנקה מכל רעליה הטבעיים.

ההורות (לתינוק, לפחות) היא מעשה בודהיסטי. יש בה חיפוש מתמיד אחר ״הדרך האמצעית״. האם חם לה מדי? האם קר לה מדי? האם שמנו יותר מדי מים באמבטיה?

ההורות מכריחה אותנו להיות סובלניים כלפי יצור שלא בהכרח סופר אותנו. היא מחייבת הרמוניה, שלווה ועדינות בבית. ככתוב בדהמפאדה: ״הבה נחיה בגיל, באהבה בקרב אלה השונאים״.

ההורות היא מעשה בודהיסטי. היא סוג של הארה. אם זאת לא הדארמה, מהי הדארמה? וגם אם לא התעטפנו באריג כתום, הרי שהכתפיים נכרכות בבדים רכים: חיתולי פלאנל וחיתולי טטרה ובד המנשא. וניחוח הבית - ניחוח הלוטוס הסגול.

ההורות היא מעשה בודהיסטי. היא מכתיבה ויתור על מאווים. מותר עדיין להשתוקק לסיפוק של כל מיני תאבונים. אבל זה הופך להיות לא כדאי. עדיף לחלוטין להתמסר ליש.

ההורות היא מעשה בודהיסטי. היא מצמידה אותנו להווה. אנחנו לא זוכרים מה היה לפני ולא יודעים לצפות מה יבוא. אנחנו מתעוררים באישון לילה וחייבים מיד לתפקד, בלי לחשוב. להפסיק לחשוב: זה אידאל של המהאיאנה.

ההורות היא מעשה בודהיסטי. במרכזה מצוי אדם שמנמן עם ראש עגול. בשעות הערות שאין בהן בכי, הראש הזה שקוע כולו בחווייה של הקיום. בשעות השינה: זהו בודהא שרוע, כה שליו.

ובשעות שיש בהן בכי, צערו של העולם ממלא את הבית, צער תהומי, אמורפי, שנובע עמוק מליבו של העולם, אותו צער שגרם לנסיך סידהרטה גוואטמה לצעת למסעותיו. ההורות היא חיפוש מתמיד אחר עץ בודי מרגיע לשבת לצילו.

ההורות היא מעשה בודהיסטי. היא משחררת אותנו מן המילים. אפסיק לפטפט ואלך להחליף חיתולים.

ליבת הנאמר נכונה אבל כל הממבו-ג'מבו הבודהיסטי הזה מסביב דיי מייגע.

מייגע את מי שלא זוכר או מכיר את היאוש הקיומי שמביא איתו תינוק בן יומו. מתוך הייאוש בא הצחוק והפוסט הזה נעשה מאוד מאוד משעשע.

עריכה: הנאמר לא באמת עליך אלא עלי, מגיעה עוד תינוקת עוד מעט ואני מכין את עצמי נפשית