מהו לדעתכם מקום הישיבה המועדף באוטובוס לסובלים מבחילות?

כזו שאלה עוד לא הייתה כאן, וכידוע בקפי"ה.

היום נקלעתי לויכוח בו עלתה השאלה הבאה: לאדם הסובל מבחילות בזמן נסיעה, היכן עדיף לשבת באוטובוס הנוסע בכביש מפותל?

אני חושב שהמקום הכי יציב באוטובוס הוא במרכז בין שני הסרנים. לדעתי זו הנקודה היציבה ביותר וזו שהכי פחות מושפעת מתנאי הדרך.

היו כאלה שטענו שדווקא מקדימה זו הנקודה בה מופעלים הכוחות הפחותים ביותר, וגם כאן נשאלת השאלה איפה מקדימה, מושב הנהג, מעל הגלגלים הקדמיים או מאחוריהם.

תמימות דעים הייתה בכך שלשבת מאחורה זה הכי פחות סימפטי.

אז חברי בקפי"ה היקרים, היכן מצוייה האמת?

יש לך מקום פנוי?, שב.

זה כמו לשאול באיזה רחוב הכי כדאי לחנות במרכז ת"א, יש חנייה?, כנס כבר לפני שיכנסו שם.

לשאלה, המקום הכי טוב באוטובוס זה במושב הנהג של רכב פרטי.

מושב הנהג. מי שנוהג, מרוכז בנהיגה, ולא חש בחילות.

אם אין לך רישיון נהיגה לאוטובוס, אז מושב ליד הנהג, כדי שתסתכל קדימה.

אם לא זה, אז מושב כלשהו ליד החלון, כדי שתסתכל בחלון ומשהו יעסיק אותך.

אל תקרא, תראה סרטים או תתעסק עם טלפון בנסיעה, זה יגרום ליותר בחילה.

אני סובל ממחלת ים, וכשהייתי נוסע באוטובוסים בצבא (במיוחד קו 361 ממרכזית המפרץ לצפת ימשו"ז), פיתחתי תורה שלמה על זה.

לבחילה אין קשר לאיפה יותר יציב, זה יותר עניין פסיכולוגי. אתה חייב לראות נוף זז מול העיניים.

ואדים, אם משהו שקאתי לפני הרבה שנים עדיין מקובל, זה קשור לתאום בין תחושת שיווי המשקל לבין מה שאתה רואה. אם אתה מסתכל החוצה ה-input מהראיה ומאיבר שיווי המשקל מתאומים וזה מפחית בחילות.

+1 לואדים. הייתה תקופה מסויימת לפני כמה שנים, שהייתי חובר באופן קבוע לקולגה בנסיעות עבודה ארוכות לצפון, הייתי משאיר את הרכב בנקודת מפגש ומצטרף כנוסע. את הנסיעות האלה הייתי מסיים שפוך וגמור, לעתים הייתי צריך שעה שלמה להתאושש. הבעיה נפתרה באחת ברגע שהתחלתי להחליף אותו בנהיגה. לי נעלמו הבחילות לחלוטין, והוא מצדו היה חופשי לנהל בניחותא שיחות טלפון עם כל העולם ואשתו.

בקפי"ה? מה זה?

אני מנח ש"קפ" זה "קארזפורום". מעניין מאוד מה הפירוש

להשלים את ספריאל, קראתי שבחילה נוצרת כתוצאה מחוסר תיאום בין הראייה ומה שהגוף מרגיש, לכן עדיף להסתכל כמה שיותר רחוק.

עוד משהו ששמעתי במילואים האחרונים, כשעלינו באוטובוס את מבוא חמה, סבלתי מבחילה, וחבר אמר לי להרים את הראש, ו"לפתוח" את קנה הנשימה ולתת לאוויר שיזרום בחופשיות. האמת, זה עזר קצת.

עריכה- איציק, ענק. אחרי שחידשת, נראה שהי' היא עבור יודעים

לי זה נראה קיצור של "ב קראס פורום יש הכל"

איתמר, תאיר את עיניינו.

איציק

למיטב זכרוניהמרכיב השלישי הוא תחושת המצב בשרירים. אבל זה מה שקראתי לפני הרבה שנים, לא טרחתי להתעדכן. אבא שלי היה ימאי, כך שאני מתורגל בטלח\טולים של אניות מינקות.

התחושה היא לא כל כך בשרירים, אלא באיברים הפנימיים בבטן שנעים במהלך הטלטלות וכוחות ההאצה בנסיעה, אך זה יחסית זניח בנהיגת כביש. המרכיב העיקרי הוא ההתאמה בין מה שרואה העין למה שחשה האוזן התיכונה ולכן מוטב לשבת עם כיוון הנסיעה ולצד חלון.

חשוב לציין שמבחינת תנועות המרכב אנו רגישים ביותר לעלרוד של המרכב לאחור בזמן האצה: זה מתפרש במוח האדם כאילו אנחנו עומדים ליפול אחורה. ההגיון בהקשר זה יהיה לשבת בסמוך למרכז הכובד של האוטובוס, שהוא ממש לא בהכרח באמצע האוטובוס בהתחשב במיקום המנוע ובהרגלי הישיבה של הנוסעים: חלוקת המשקל באוטובוס מסתמכת על כך שלנוסעים יש נטיה להתפזר ברחבי האוטובוס במקום מיד להתיישב ליד אנשים זרים.

מקדימה, ליד הנהג -או קיצוני לגמרי מאחורה. עם עדיפות לצד ימין.

במרכז ליד חלון ולהסתכל על משהו רחוק. הבחילה נוצרת בגלל הקונפילקט בין מה שהעיניים והאוזן הפנימית משדרות.

מבט מפוקס דרך החלון עוזר לייצוב הראש ופתרון הונפליקט.

ברכבת הרים מומלץ לשבת במושבים הקיצוניים בדיוק מאותה סיבה (אבל להפך)

מה שבטוח, אם זה דו קומתי אז למטה.

לי זה נראה קיצור של "ב קראס פורום יש הכל"

 

איתמר, תאיר את עיניינו.

 

איציק