האכזבה הכי גדולה כשראיתם רכב לקניה

בהשראת שרשור המכירה המהירה ביותר של רכב.

סיפורי האכזבה הכי גדולים שחויתם כשהתאמצתם למצוא רכב ונסעתם לראות אותו.

אני אתחיל: אי שם בצעירותי בסביבות שנת 2008/9 בהיותי חייל בסדיר ובהשראת חבר עם 106 ראלי חיפשתי לי AX sport/gt/gti. מצאתי רכב שענה לתיאור באחד הלוחות מכירה, מדובר היה גם אז ברכב נדיר שמפורסם אחת ל... בלוחות מכירה והפלא ופלא פורסמה אחת למכירה במעלות כאשר אני תושב אריאל והחלטתי שלא משנה מה אני נוסע לראות אותה, נתונים במודעה ובטלפון נשמעים אחלה, גם התמונות מציגות רכב עם ג'נט לבן כיאה לדגם הספורט וכלל הכנפונים שמהדרים את הדגם ואני מוצא את עצמי נוסע כ 4 שעות בשלל האוטובוסים והרכבות לצפון הרחוק כאשר בראש שלי אני חוזר עם הרכב הביתה, אחרי נסיעה מייגעת וארוכה אני מגיע לראות את הרכב, בסיבוב מסביב לרכב ובפנים הרכב נראה משהו מוזר, ההגה לא עם 3 צלעות כיאה לדגמי הספורט אלא עם 2, סיבוב עם הבעלים על הרכב והרכב לא מרגיש נכון, הצצה לרשיון רכב מגלה מחזה עצוב של מנוע 1.1 ושום זכר לדגם הספורט שלו קיויתי! מסתבר שמישהו צבע את הגלגלים בלבן והתקין סט כנפונים של דגם הספורט. מצאתי את עצמי בשעת ערב מאוחרת ללא דרך לצאת מהחור שנקרא מעלות! הרבה עצבים, כמה טרמפים ותחבורה ציבורית והגעתי כעוס הביתה לאחר אכזבה גדולה.

עד היום אני נמנע מלנסוע לחורים או למרחקים כדי לראות רכב אלא אם וידאתי את כלל הפרטים מראש!

לא מזמן חיפשתי פיאט 500 1.4 ידנית ונתקלתי במודעה של 1.4 ידנית עם גג נפתח במחיר דיי טוב, למזלי ביקשתי מהמוכר שישלח לי צילום רשיון רכב, הסתבר שזה היה מנוע 1.2 וזה נגמר בהתנצלות מהמוכר על הטעות ותיקון המודעה.

גם היום אני נתקל באנשים שפשוט אין להם מושג על מה בדיוק הם נוהגים ביום יום.

Sent from my PRO 6 using Tapatalk

שנת 2008, גנבו לי גולף 2001, מנוע 2,000 אוט'. רכב שמור, מלוקק, עם חצי מהקילומטראז הממוצע.

(אשתי השאירה אותו ב"חניון" שבירידה לליפתא, מתחת לגשר, בכניסה לירושלים. חזרה מת"א, אין אוטו)

במשך כמה שבועות חיפשתי משהו דומה, שנה-שנתיים צעיר יותר. לא מצאתי כלום. יום אחד נתקלתי במודעה של גולף, 2002, ב...אילת.

לדברי בעלת האוטו, שמור, מטופל, בובה של אוטו.

למחרת קמתי מוקדם, עליתי על אוטובוס ונסעתי דרומה. הבעלים, גננת עסוקה עם ילדים, הרכב נראה סביר, ובפנים גן חיות. בלעתי רוק, השארתי אצלה את ת.ז. שלי ונסעתי למכון המקומי.

לאחר בדיקה מקיפה, נקראתי פנימה. "אנחנו מכירים את הרכב, יש לו חור/סדק בבלוק". אמרתי תודה רבה, ושוב תודה רבה, החזרתי את הרכב לבעליו, ועליתי על אוטובוס חזרה לירושלים.

בסוף התייאשתי, וקניתי גולף חדשה, 1.4, tsi עם מגדש כפול, 140 כ"ס. היה אחלה אוטו.

אגב, אחרי כמעט שנתיים, קיבלתי טלפון מהמשטרה, שמצאו את הרכב שלי בבית לחם, במצב נסיעה. נתתי להם את מספר הטלפון של סוכן הביטוח שלי.

ב- 92 בחיפושיי אחרי אלפא מסדרה 105 במדור גרוטאות בשוק קח תן מצאתי ברלינה שבעליה הסטודנת גר בסמטה אלמונית (או פלונית) הלכתי עם אבא לראות (אני הייתי ילד שרק קיבל רשיון בגיל 17, ואבא- לא בדיוק אלפיסט). האוטו היה בישבילי כמו אאודי ספורט קוואטרו לקוראי הפורום הצעירים(אולי לא הלכתי קרוב מספיק בשנים)... אנסה שוב כמו גולף gti דור חמש, שש (באיזה דור אנחנו עכשיו? ), בקיצור השעונים שחור על גבי לבן ותגובת המצערת היו כמו שמיים וארץ לעומת הפיגו 505 1.8 אוטומטית של אבא שהייתה איטית באופן מסוכן.

לקחנו לבדיקה, ריתוכים וסדקים בשלדה. אבא אמר - לא להתקרב. (היום אני יודע שבשלדה של 105 או 115 סדקים אפשר לתקן, וריתוכים אפשר להשחיז לנקות, לבדוק, ולתקן) סתם נפסלה.

לא נורא, המשכתי לחפש ומצאתי במקום את הג׳וליה שאיתי עד היום. גם לה היו סדקים בשלדה, אבל הפעם לא וויתרתי ואחרי מכון הבדיקה הלכנו לפחח שהרים את האוטו על ליפט חיפש וחיפש את הסדקים ולא מצא. אז חזרנו למכון והרב בוחן חיפש (כי הבוחן הצעיר שבדק לא היה במקום) וגם הוא לא מצא.

אבא התעקש, יש סדקים תמצאו! קראו שוב לבוחן הצעיר וזה הצביע על משהו, וסימן עם גיר. חזרנו לפחח- הפחח צחק, עם זה אפשר לנסוע עשר שנים, ואכן כך היה.

עשרים ושלוש שנים אחכ, ביצעתי לאוטו שחזור פח ובמהלכו גם טיפלתי ב״סדקים״ בשלדה.

בדיעבד אני שמח על ההתרחשות הזו אחרת הייתי היום עם ברלינה ולא ג׳וליה

הג׳וליה קטנה קלה וקצרה מהברלינה, ומכוונת יותר כלפי אחיזה והתנהגות על חשבון נוחות שבה הברלינה מצטיינת יותר.

טיפה גלשתי.

אחלה שרשור.

היה לי ג'וק פעם לקנות רכב אמריקאי, וחשבתי על סאברבן ישן (1982-7). מצאתי מודעה של כזה 2 דלתות והלכתי לראות את האוטו. בטלפון כמובן סופר לי שזה אחלה אוטו. הגעתי וגיליתי שזו הגרסא הכי בסיסית - ללא דיפונים בדלתות, לוח שעונים פשוט להחריד ללא מד סל"ד, גיר אוטומט 3 הילוכים (!).

במציאות הוא היה במצב רע מאד: המון חלקים חסרים, רקבונות בקורות ומסביב לחלון, הגה חופשי בצורה נוראית, והאמת מה שהכי ביאס זו היתה העובדה שזו היתה הגרסא הכי פשוטה, מי שמכיר את הרכבים האלה. אפילו לאחד כמוני שאוהב צרות ועשה לו תחביב להזמין חלקים מקוריים מחו"ל כל שני וחמישי. עשיתי סיבוב נימוס וחזרתי הביתה. הרכב אגב היה שייך לאדם מאד אמיד שגר באחד הישובים היוקרתיים בארץ.

אני תמיד לא מפסיק להיות מופתע לרעה מתרבות ה"אנטי-רכב" בארץ. זו לא רק ההזנחה, אלא העובדה שרכבים לא מאד ישנים, לפעמים בני 5 או פחות, עם ים נזקים, דברים שבורים, חסרים, אילתורים בלי סוף... יש לי עוד סיפורים אבל קצרה היריעה. זה משהו שעד היום לא נתפס אצלי, יכולת ההשמדה הזו.

לא שמדובר ברכבים מרגשים בשום צורה כזו או אחרת אבל האכזבות שלי היו -

בזמן בו חיפשתי את הרכב הראשון אני זוכר שאבא שלי ואני נסענו לראות סיאט איביזה (עוד בתקופה שהן היו פיאט ולא וואג) של מישהי שהציעה אותה למכירה, נכנסנו לרכב, התנעתי - גיר ידני, נותן גז והרכב נכבה איך שאני משחרר קלאץ', נותן גז והרכב נכבה וכך שוב ושוב.

מרגיש מאוד נבוך - אבא שלי מסתכל עליי כאילו משהו נפל עליי - מקרר, מייבש שיער של היפופוטים או משהו כזה - נכנס בעצמו לנהוג ואותו דבר קורה גם לו.

במבוכה ובושת פנים ובתחושה שהרסנו לגברת את הרכב אמרנו לה תשמעי משהו כאן לא בסדר והלכנו.

בסוף היא התקשרה אלינו חזרה ואמרה שזה היה כבל גז קרוע - אמרנו לה תודה רבה וסירבנו בנימוס.

לפני שרכשתי את האוונסיס הייתי חם למנוע בנפח 2 ליטר - ניגשים למגרש, נכנסים לסובארו אימפרזה 2006 GX - ציפיתי למטוס סילון, מצאתי את עצמי בעגלה בלי סוסה.

אז עברנו לפורד מונדיאו 2005 אם אני זוכר נכון - מה זה עגלה, עגלה שנגררת ע"י לוטרה.

המשכנו הלאה.

באותה תקופה גם חיפשתי לרכוש לאשתי רכב ואז ראיתי משהו שהיה צעיר עם עיצוב מאוד יפה - פג'ו 206 שלוש דלתות מרופא (בחיי) עם 45 אלף קילומטרים - הרכב נראה שמור דנדש משהו סוכר!

נוסע ולא מבין למה רכב אוטומט מטלטל אותי ככה - מתברר בסוף שוויתרתי על אחלה רכב רק בגלל שלא ידעתי מה זה AL4

מזל כי אשתי מתברר בכלל לא היתה מעוניינת בקטגוריה - אבל מבחינתי הרכב היה פספוס.

אני יותר מכיר את עולם הדו"ג.

לפני מספר שנים חיפשתי קטנוע 250 סמ"ק בן 3-4 שנים עברתי אולי על אינספור קטנועים ולקחתי את הנבחרים לבדיקה אז נדהמתי איך תוך זמן וקילומטר קצר כזה אנשים גומרים את הכלים שלהם עד שהבנתי שכלים קוריאנים פשוט לא נועדו לשרוד יותר מהזמן הזה וקטנועים ב7-10 אלף זה קטנועים סע-ישבר-תחליף.

בסוף קניתי הונדה גאז 250 סמ"ק עם 63 א"ק על השעון ההונדה היה איטי להפליא לקטנוע 250 סמ"ק והיה שטיין לא קטן (18 קמ/ל) אך שירת אותי חצי-נאמנה כאשר נגמר לי השמן בגיר בגלל שבטיפול לא שמו את האטם טוב ואני תמיד הייתי בודק מפלס שמן במנוע ולא ידעתי שלגיר מפלס נפרד מה שגרם להרס של חלקים מסויימים בגיר ופעם לא סגרתי את פקק המילוי שמן טוב חצי מהשמן השפריץ החוצה ועל המדד נראה כאילו אין שמן בכלל (מנוע חם) מילאתי שמן עד למרסימום על מנוע חם ולבסוף היו לזה השלכות קדסטרופליות של אוברול מלא למנוע.

הלכתי לראות חיפושית.

לטלפון המקדים ענתה בת של בעל הרכב.

הסבירה שהרכב יד ראשונה. אביה מבוגר מאוד וכבר לא יכול לנהוג.

אמרה גם את שם המוסך בו הרכב מטופל. נשמע טוב מאוד.

עזבתי הכל ונסעתי לראות (מרחק שעה וחצי נסיעה).

בקיצור, הרכב היה גוש חלודה רקוב, נוטף שמן, ומלא באילתורים עם ברגי פח/ניטים/מרק פחחים בכל פינה. אמנם הניע בנגיעה אבל אפילו לחלקים לא הייתי קונה אותו...

בקיצור: אכזבה.

אחלה שירשור.

לפני שנים רבות נסעתי לראות פיז'ו 309 יד ראשונה מטופלת במוסך מורשה פוספלד כפר-סבא .

הגעתי , האיש נראה נחמד אך האוטו סירב להניע למרבה הבושה

שתי אכזבות שחוויתי במהלך חיפוש רכב לעסק של ההורים-

התחלתי להתמקד על רכבים מסחריים רישיון B עם גיר אוטומט באבזור נוסעים או במקרה קיצון כאלה של נכים לשעבר שאפשר להסב בלא הרבה השקעה.

האכזבה הראשונה שקרתה היא כשמצאתי פולקסווגן T5 מנכה,קילומטראז' נמוך,תמונות יפיפיות,בטלפון הבן של הבעלים שטוען שהרכב במצב מצויין מכאנית וקוסמטית. נוסעים מטבריה לרמת השרון כדי לגלות רכב שאני אשקר אם אגיד שהייתה לו פינה אחת ישרה. הפגושים מעוכים,חסר פנס ערפל קדמי,גג קיבל מכה ממחסום ועם חלודה,דפנות,דלתות וכנפיים עם מעיכות והשיא היה שהייתה חסרה מראה! לא רק הזכוכית אלה כל המכלול. כששאלתי את הגברת למה אין מראה היא אמרה שביקשו בצ'מפיון סכום אסטרונומי מידי והיא העדיפה לא לקנות. בקיצור באסה של החיים.

האכזבה השנייה הייתה כשנסענו מטבריה לירושלים לראות I800 מחברת תיירות. המנכ''ל לא רצה לחשוף את המחיר עד לאחר שעשינו נסיעת מבחן אבל טען שהוא יבקש מחירון. בודקים ,מסתכלים,נוסעים והרכב מצויין,באמת תענוג של קנייה יכלה להיות. מגיעים לשלב הדיבורים על המחיר ואז נשארתי המום. המנכ''ל המציע פשוט נוסחה על דעת עצמו של כמה הוא חושב שהרכב שווה,אחוזים של ירידת ערך ותוספות שהוא הנפיץ. המחירון של הרכב לפי יצחק לוי היה כ180 אלף ש''ח והבעלים דרש קרוב ל215 אלף לרכב בן שנתיים כשחדש עלה בזמנו 227 אלף.בקיצור NO.

בסוף מצאתי את מה שחיפשתי בחברת אלבר,הרכב אומנם הגיע אליי לפני השבחה והיה נראה כמו אורווה על גלגלים אבל מהר מאוד לפני שאבא שלי הספיק לראות את הרכב בכלל אלבר בעיר שלי עשו לו פחחות וניקיון יסודי ואז הרכב היה נראה כמו חדש.

קצת מוזר שילד בן 17 קונה עבור ההורים רכב ב130 אלף ש''ח אבל ככה זה כשאין לבעלי עסקים זמן לנשום.

נסעתי עד לטבריה כדי לקנות מסחרית (I800) לעבודה מחבר פורום, וגיליתי שהוא נוכל לא קטן (גם פיזית הוא לא קטן).

בזמנו שחיפשתי גטס מנוע 1.6

מצאתי אחת במרחק שעתיים וחצי נסיעה. התקשרתי, קיבלתי פרטים הכול טוב ויפה.

מגיע רואה רכב שבתמונות היה כחול, בפועל היה חום(מכוסה אבק). ניראה שלא שטפו אותו מעולם. אבל בהנחה שזה היה הפאק היחיד לא היה אכפת לי.

פותח את רשיון הרכב ורואה מנוע 1600 אבל רמת גימור GLF. מסתבר שנפלתי על אחת הבודדות שהגיעו בתצורה כזאת.

מבאס לנסוע שעתיים וחצי לכול צד בשביל לפסול רכב אחרי 30 שניות.

לי קרה שמכרתי רכב, סיאט לאון קופרה ולאחר שהעברנו בעלות הקונה החזיר אותי לבית, זה היה יום קריר עם סיכוי טוב לגשם. כשהגענו לחניה אמרתי לו תפתח את הסאנרוף ותהנה ולחצתי על כפתור הפתיחה, הוא בתגובה מיד סגר ונחשו מה - תקלה, הסאנרוף לא נסגר. כשנסע ממני ירד עליו קצת גשם אבל בסוף סידר את הבעיה ללא תשלום( לא זוכר מה הייתה התקלה אבל לא גבו ממנו כסף) אני כמובן אמרתי לו שאשתתף בסכום.

לי קרה שמכרתי רכב, סיאט לאון קופרה ולאחר שהעברנו בעלות הקונה החזיר אותי לבית, זה היה יום קריר עם סיכוי טוב לגשם. כשהגענו לחניה אמרתי לו תפתח את הסאנרוף ותהנה ולחצתי על כפתור הפתיחה, הוא בתגובה מיד סגר ונחשו מה - תקלה, הסאנרוף לא נסגר. כשנסע ממני ירד עליו קצת גשם אבל בסוף סידר את הבעיה ללא תשלום( לא זוכר מה הייתה התקלה אבל לא גבו ממנו כסף) אני כמובן אמרתי לו שאשתתף בסכום.

Sent from my PRO 6 using Tapatalk

נסעתי מירושלים עד פתח תקווה עם חבר לראות מגאן 2 יד 2 עם 160 אלף קילומטר בנזין ידנית 2007 הגעתי הרכב היה נראה שבור הקילומטראז היה 230 והרכב היה בעברו ליסינג המוכר אמר לי בטענה שהמנועים של רנו מחזיק 500 אלף והוא טעה בקילומטראז (כנראה סוחר עלוב)

נסעתי עד לטבריה כדי לקנות מסחרית (I800) לעבודה מחבר פורום, וגיליתי שהוא נוכל לא קטן (גם פיזית הוא לא קטן).