גרמניה כמשל

היי, אל תדאגו זה לא עוד שרשור של "וואו, טיילתי בגרמניה וכולם שומרים על הימין ואפשר לנהוג כאן מהר".

אז לפני חודשיים וחצי בערך הזדמן לי להעתיק את חיי לגרמניה לטובת לימודים לתואר שני במינכן. קצת יבש פה לאחרונה באוף טופיק, ונזכרתי בשרשור שרוני פתח כשהוא עבר לאסטוניה, אז החלטתי לנצל את הקור (3 מעלות, "מרגיש כמו" 1-) להעלות משהו דומה על הכתב, גם כדי לשתף אתכם בכל מיני דברים שאני שם לב אליהם כאן ובהבדלים אל מול ישראל, וגם כדי שאוכל לחזור לשרשור הזה בעוד שנתיים ואולי לצחוק על הדברים שהפריעו לי. אשמח לענות לשאלות או להתייחס לדברים ספציפיים שמעניינים אתכם.

אנסה לשמור על איזשהו סדר של הדברים, אבל תסלחו לי אם לפעמים סתם אזרוק כל מיני עובדות או אנקדוטות.

רובנו מכירים את מינכן כתחנת מוצא לכל מיני טיולי נהיגה, אך יש פה קצת יותר מזה ושדה תעופה לחופשות סקי. בעיר מתגוררים כ-1.4 מיליון תושבים (12 מיליון במדינת בוואריה, 82 בכל גרמניה הפדרלית). בוואריה היא המדינה העשירה בגרמניה, ובמינכן, כיאה לעיר הבירה שלה - מרגישים את זה. יוקר מחיה היא האסוציאציה הראשונה שתהיה לרוב הגרמנים כשהם שומעים 'מינכן'. לנו הישראלים זה לא כל כך מורגש. חוץ ממחירי הדיור בעיר (מחירי רוטשילד) וסים לסלולרי (כ-20 אירו לשיחות ו 2.5 ג'יגה) הכל בתכל'ס זול יותר מבארץ.

תרבות הצריכה

כל כך שונה מבארץ. אנחנו רגילים להכנס לסופר עם עגלה ולמלא אותה. זה פשוט לא קורה פה. הקנייה של הגרמני הממוצע כאן לרוב לא תעלה על 10 מוצרים, וכל הקופות מרגישות כמו "קופה מהירה" בארץ. אנשים כאן קונים לפי הצורך ויעדיפו ללכת לסופר לעיתים הרבה יותר תכופות על מנת לקנות את מה שחסר להם בדיוק באותו הרגע. אם כבר הזכרנו קופות, אז הקופאיות כאן עובדות בחפזון שזה מרגיש כאילו המשחק שלה זה לגרום לך לא לעמוד בקצב. אגב, אם תהיתם - כשנפתחת עוד קופה, הגרמנים נוהרים לקופה החדשה לא משנה מי היה לפניהם בתור הישן. גם הם לא מושלמים.

נוסף לכך, ניכר כאן העניין של סחר במוצרים יד שניה. יש בגרמניה גרסה של eBay שנקראת "איביי מודעות קטנות" וזה מאוד פופולרי לפרסם שם הכל ואנשים קונים משם הכל. זה לא בושה כאן לקנות דברים מיד שניה, החל מספרים ועד ראוטרים או כלם מטבח. הכל אפשר למצוא שם וכנראה גם במרחק של פחות מ-5 ק"מ ממך.

תשתיות טלקום

פשוט זוועה. שירות לקוחות זה משהו שלא שמעו עליו (זה נכון באופן כללי לגרמניה, אך בפרט בסקטור הזה). לא שמעתי על אדם אחד שלקח לו פחות מחודש לחבר את הדירה שלו לאינטרנט ובאופן כללי שומעים המון סיפורי זוועה. התשתית פה היא גם לא משהו, והקליטה הסלולרית (גם בשתי הרשתות הגדולות) מפתיעה לרעה בכל מיני מקומות בעיר ובכבישים. מי ידע שאינטרנט Edge עוד חי ובועט במערב אירופה.

כסף ובנקאות

בנקים כאן פתוחים ברצף עד 18:30 וזה שינוי מרענן. גרמנים אוהבים מזומן, ואם לא מזומן אז כרטיס חיוב. כרטיס אשראי זה משהו שהמון בתי עסק בכלל לא מקבלים וזה לא נמצא בשימוש רחב פה. תשלומים לרשויות או לכל מיני שירותים נעשים כאן לרוב בהוראת קבע וזה הרבה יותר נפוץ מאשר בארץ - למשל לחדר הכושר אני משלם בהוראת קבע (17 אירו לחודש). מה שגם נפוץ מאוד כאן זה תשלום באמצעות העברה בנקאית, למשל לרשויות או סתם לקנות ככה דברים מאנשים.

שעות פעילות

החנויות נסגרות כאן ב-20:00. בהתחלה זה היה מאוד מעצבן, במיוחד שיש ימים שאני לומד בהם עד 20:00, אבל לומדים להסתדר וגם לראות את הצד החיובי שבדבר - ב 20:10 אתה כבר בבית אחרי קניות. יותר קיצוני הוא יום ראשון. כתל אביבי היה לי קשה בהתחלה. הבווארים הם מסורתיים ודתיים יותר משאר גרמניה, ויום ראשון כאן הוא כמו יום שבת בשכונה דתית בארץ. שום חנות לא פתוחה וגם המון מסעדות נשארות סגורות. זה נותן ממש תחושה של עיירה או כפר קטן בסופי השבוע. אנשים אוהבים לבלות בפארק הגדול (הגנים האנגליים) ומניחים את ארגז הבירה להתקרר במי השלגים הטריים מהאלפים.

[ATTACH=CONFIG]496582[/ATTACH]

תחבורה

לא ארחיב כי זה די צפוי. מכל נקודה בעיר לכל נקודה אחרת תוך 25 דק' בתחב"צ. האוטובוסים מגיעים לתחנה על הדקה וכמובן מערכת יעילה של U-Bahn ו S-Bahn. מה שממש נחמד זה הדברים שמשלימים את זה מסביב. יש בערך 3 שירותים של השכרת אופניים, כאשר שניים מהם לא עובדים על תחנות, אלא זורקים ואוספים את האופניים בכל נק' רנדומלית בעיר (היעד של מי שלקח אותן לפניך). באמת הן בכל חור. על זה מתווספים שני שירותי שיתוף רכבים. אני מנוי ב-BMW DriveNow ומתענג על השירות הזה. צי הרכבים תמיד חדש וללא שריטה, רכבים מגניבים (X1, 2GT, 2 Cabrio, Mini, Mini Cabrio, i3). המחיר הוא 34 סנט לדקה, לפעמים 20 אם האלגוריתם שלהם רוצה שתיקח רכב מסוים כדי לעודד פיזור אחיד של הרכבים בעיר. ניתן להזין מראש את היעד שלך ואז בן אדם אחר יכול להזמין את הרכב ולקחת אותו ממך ב-"לחיצת יד", ונחסך ממך לחפש חניה בעיר. Car2Go גם פועלים במודל דומה.

בירוקרטיה ומערכת הבריאות

הם אוהבים את הטפסים שלהם ולא ממש יודעים מה לעשות כשהם מותקלים. עם זאת, כל המערכות כאן די משומנות ועובדות בצורה מאוד חלקה ו stress free אם מילאת את כל הטפסים. יצא לי כבר להשתמש כאן בקופת החולים ולקבל טיפול אמבולטורי בבית חולים. הנגישות והקלות מדהימות ויש לנו מה ללמוד על הנגשה של שירותים רפואיים, במיוחד לחולים במחלות כרוניות.

שונות

רוב העיר הופצצה במלחמת העולם השניה והיא שוקמה במלואה. לא תמצאו כאן בניינים לא משופצים/משוחזרים והכל נמצא במצב מדהים, בפרט גם כל הבניינים ההיסטוריים. זה מאוד נחמד שבכל פינה הכל מאוד נקי ואסתטי ועושה קצת טוב לנשמה. זה מאוד שונה מברלין למשל. בכלל, יש פה אווירה מאוד נינוחה ופחות טירוף באוויר מאשר בת"א. בפריים טיים של מהדורת שמונה בערב בחדשות הם משווים בין יוגורטי תות של כל מיני מחלבות מבוואריה ועורכים מבחני טעימות.

* לא מרגישים כאן בכלל את עניין הפליטים - כנראה העיר יקרה מדי.

* מינכן היתה העיר של המפלגה הנציונאל סוציאליסטית. ההיסטוריה הזו מאוד מאוד מוצנעת כאן. למשל, הבניין של המפלגה דאז עכשיו מאכלס את ביה"ס למוזיקה של האוניברסיטה שלי. מוזר/מצמרר קצת ללכת שם במסדרון.

* זה לגיטימי להכנס לסניף Deutsche Post כאן ולבקש לשלוח דגימת צואה.

* Amazon Prime - סטודנטים מקבלים כאן מנוי לשנה בחינם. זה פאקינג מדהים להזמין משהו ומחר הוא כבר מחכה לך על יד הדלת.

* האוכל פה נוראי. התזונה מאוד שונה משלנו, אין לי מושג איך הם לא שמנים כולם, ואין לי מושג למה הם דוחפים זרעי קימל לכל מקום. כל המוצרים מהחי זולים בטירוף. אני קונה המון ירקות ופירות (= תזונה יקרה יותר), ועדיין, אני והשותף לדירה מוציאים ביחד כ-50 אירו לשבוע בסופר(!). זה כולל גם יין ובירה.

* המיקום של מינכן על המפה הוא מעולה ואפשר בקלות להחליט באופן ספונטני שבא לך לנסוע לאוסטריה או לכל מיני אגמים ציוריים בבוואריה. גם נסיעה ספונטנית לורונה כבר היתה. למי שאין רכב בהישג יד, עם אוטובוסים של FlixBus אפשר להגיע לכל עיר אירופאית מעניינת בכלום כסף.

הדשא של השכן ירוק יותר

טוב, ירוק פה יותר ועם זה אי אפשר להתווכח. יש המון דברים שפשוט יותר טובים מפה בארץ, אבל יש לגרמנים גם הרבה מה ללמוד מאיתנו. זה נחמד/מעניין/פוקח עיניים לראות שלא הכל מושלם בחו"ל. כרגע אני משתדל לקחת את הדברים הטובים מכל מקום. זרקתי כמה תמונות בשביל העניין וההמחשה. הטרנספורטר המגניב מול הבית שלי.

[ATTACH=CONFIG]496583[/ATTACH]

שכחת את הפרצל שדוחפים לך בכל פינה..

צריך לצאת לעבודה, אבל כמה הערות:

1. לפני שנה קניתי סים ב-5 אירו עם חבילה ראויה, כיון שהשתמשתי בו רק שבוע לא בדקתי מה קורה בהמשך.

2. סיפור הקניות די נפוץ באירופה, עושים קניה יומית, לא שבועית. הבתאם לכך המקררים בדירות זעירים (את זה אני זוכר די מזמן מהמשפחה בהולנד).

3. החנויות נסגרות ב-20:00 (ולי זכורות אפילו חנויות שנסגרות ב-18:00), אבל כבר 15 דקות קודם מתחילים לקפל אותן, ואם אתה נכנס ברבע השעה האחרונה אתה מקבל פרצופים חמוצים מהמוכרים שרוצים לצאת הביתה.

חלק מהחנויות סגורות ביום ראשון, אבל אין עוצר כללי ותחבורה ציבורית יש במשך כל השבוע.

הדברים הכי בולטים לטובה לדעתי בגרמניה זה הנקיון, חזיתות הבתים המושלמות, התחבורה הציבורית היעילה ומסלולי האופניים המדוגמים בכל רחוב ראשי.

קודם כל, גיא, מברוכ ובהצלחה. תתאמן הרבה להגיד streng verboten .

התמזל מזלי לבלות לפני כמעט עשור (איך שהזמן טס, אינעל שורלק) מספר שנים בלימודים ועבודה באחת ממדינות אירופה המערבית. למעשה הכוונת כבר הייתה על TU ברלין, אלא שאז היה טוויסט קטן ומצאתי את עצמי נוחת על חתיכת בוץ כ-300 ק"מ צפונה משם.

בעוד כמה שנים תהיה לך פרספקטיבה סבירה על החיים "כאן" ו"שם", דבר שלרוב הישראלים אין, מטעמי היותנו חיים בפרובינציה קטנה שהיא למעשה אי יבשתי מבודד, וגם מכיוון שאנחנו לוקים קולקטיבית בראיית שחור/לבן שנובעת לדעתי מסיבות תרבותיות עמוקות. אני מציע שבחודשים הראשונים תשתדל לעסוק פחות בהשוואות וביקורות לכאן ולשם, ותחת זאת תשתדל לפקוח את העיניים, ללמוד ולהביט מסביב, ולקחת איתך לדרך את הדברים הטובים.

דבר אחד אני מציע בכ"ז, שבמידת האפשר, תנסה כבר בחודשים הקרובים למצוא משרת שטונדט *מקצועית*. עבודה כזו, לצד הלימודים: 1. תסייע לך כלכלית 2. תרחיב את הפרספקטיבה שלך ואולי אף את המעגלים החברתיים 3. תתרום לרזומה שלך, בין אם תישאר שם או תמשיך ללימודים/עבודה במקום אחר.

תיאור חד-אבחנה וממצה, אהבתי.

הניסיון שלי הוא מביקורים פה ושם, בעיקר בצד המזרחי (רק חלפתי בבוואריה).

ככה בקטנה:

- החוויה בסופרים מפחידה, אם אתה לא מזדרז ואוסף מ-י-ד את המוצרים שהקופאית העבירה,

כל שוכני החנות (כולל הקופאית) תוקעים בך מבטים מזרי אימה תוך כדי מלמול קללות חרישיות. פחד.

- השמירה על יום השבת... סליחה! יום ראשון, איננה מוגבלת רק לבוואריה,

יש היום יותר עסקים פתוחים בארץ בשבת מאשר ביום-ראשון-של-גרמניה, באופן יחסי. הזוי.

- אוכל - טוב, נו, אתה משווה לארץ? האוכל הכי טוב בעולם זה ״פה״. בלי הגזמה ובלי ציניות ובלי סרקזם.

בהצלחה ותיהנה מהירוק בעיניים.

גיא - התאורים שלך ושל האנס מתאימים למרבית מדינות צפון אירופה, פחות או יותר משוייץ וצפונה. סדר, ניקיון (מבחינה זו אין כמו דנמרק. וגם בעניין האופניים הדנים יכולים ללמד את ההולנדים), שעות העבודה ודרך הפעולה בסופר, אפילו החיבה למזומן\כרטיס חיוב. להזכיר כי החיבה של הישראלי לכרטיס האשראי היא תולדה של תקופת ההיפראינפלציה בשנות ה-80, וזו גם הסיבה שאנחנו תקועים עם טכנולוגיות ישנות. באירופה התחילוו להשתמש באשראי בהיקף משמעותי בערך 15 שנה אחרינו.

ולגבי האוכל - קשה להוציא את הירקות מהישראלי. גם כאשר עגבניות עולות 30-80 ש"ח לק"ג (מחירים אמיתיים שבהם נתקלתי כבר כמה פעמים, לאחרונה לפניח חודש באיסלנד). וכמובן אין כמו האוכל של אמא או של האשה. והמטבח הישראלי גם בריא במיוחד, חוץ מהנטיה לבלוס בצורה לא מבוקרת.

גיא - איך התרשמת מהבואריות, ובמיוחד מממדים שלהן?

שכחת את הפרצל שדוחפים לך בכל פינה..

את, אל תבשלי לי "משהו ספיישל", את יותר טוב תגידי מה עם הפרצל (אליה היחיד שיבין)

סקירה מעניינת ואובייקטיבית . תודה!

גיא - התאורים שלך ושל האנס מתאימים למרבית מדינות צפון אירופה, פחות או יותר משוייץ וצפונה. סדר, ניקיון (מבחינה זו אין כמו דנמרק. וגם בעניין האופניים הדנים יכולים ללמד את ההולנדים), שעות העבודה ודרך הפעולה בסופר, אפילו החיבה למזומן\כרטיס חיוב. להזכיר כי החיבה של הישראלי לכרטיס האשראי היא תולדה של תקופת ההיפראינפלציה בשנות ה-80, וזו גם הסיבה שאנחנו תקועים עם טכנולוגיות ישנות. באירופה התחילוו להשתמש באשראי בהיקף משמעותי בערך 15 שנה אחרינו.

 

ולגבי האוכל - קשה להוציא את הירקות מהישראלי. גם כאשר עגבניות עולות 30-80 ש"ח לק"ג (מחירים אמיתיים שבהם נתקלתי כבר כמה פעמים, לאחרונה לפניח חודש באיסלנד). וכמובן אין כמו האוכל של אמא או של האשה. והמטבח הישראלי גם בריא במיוחד, חוץ מהנטיה לבלוס בצורה לא מבוקרת.

 

גיא - איך התרשמת מהבואריות, ובמיוחד מממדים שלהן?

מסכים לגבי אופניים בדנמרק. אפרופו, אני לוקח כאן כקורס כללי לתואר קורס דנית. שפה הזויה. ויתרתי על קורסי גרמנית כי אני מרגיש שהגרמנית שלי ברמה כזו שקורס כבר פחות יהיה לי אפקטיבי, ודווקא הקורס של הדנית מועבר בגרמנית וכולם בו גרמנים (גרמניות למעשה), אז זה משרת את המטרה הזו.

לשאלתך האחרונה - אני חושב שהגרמנים עם די יפה, יש פה ריכוז עצום של בחורות מדהימות ולשם גם נוטה הטעם האישי שלי. אבל בארץ אני די נמוך, פה לכל אחת יש ממדים של שחקן ראגבי.

תיאור חד-אבחנה וממצה, אהבתי.

הניסיון שלי הוא מביקורים פה ושם, בעיקר בצד המזרחי (רק חלפתי בבוואריה).

ככה בקטנה:

- החוויה בסופרים מפחידה, אם אתה לא מזדרז ואוסף מ-י-ד את המוצרים שהקופאית העבירה,

כל שוכני החנות (כולל הקופאית) תוקעים בך מבטים מזרי אימה תוך כדי מלמול קללות חרישיות. פחד.

- השמירה על יום השבת... סליחה! יום ראשון, איננה מוגבלת רק לבוואריה,

יש היום יותר עסקים פתוחים בארץ בשבת מאשר ביום-ראשון-של-גרמניה, באופן יחסי. הזוי.

- אוכל - טוב, נו, אתה משווה לארץ? האוכל הכי טוב בעולם זה ״פה״. בלי הגזמה ובלי ציניות ובלי סרקזם.

 

בהצלחה ותיהנה מהירוק בעיניים.

תודה! ממש נכון מה שכתבת על יום ראשון.

קודם כל, גיא, מברוכ ובהצלחה. תתאמן הרבה להגיד streng verboten .

 

התמזל מזלי לבלות לפני כמעט עשור (איך שהזמן טס, אינעל שורלק) מספר שנים בלימודים ועבודה באחת ממדינות אירופה המערבית. למעשה הכוונת כבר הייתה על TU ברלין, אלא שאז היה טוויסט קטן ומצאתי את עצמי נוחת על חתיכת בוץ כ-300 ק"מ צפונה משם.

 

בעוד כמה שנים תהיה לך פרספקטיבה סבירה על החיים "כאן" ו"שם", דבר שלרוב הישראלים אין, מטעמי היותנו חיים בפרובינציה קטנה שהיא למעשה אי יבשתי מבודד, וגם מכיוון שאנחנו לוקים קולקטיבית בראיית שחור/לבן שנובעת לדעתי מסיבות תרבותיות עמוקות. אני מציע שבחודשים הראשונים תשתדל לעסוק פחות בהשוואות וביקורות לכאן ולשם, ותחת זאת תשתדל לפקוח את העיניים, ללמוד ולהביט מסביב, ולקחת איתך לדרך את הדברים הטובים.

 

דבר אחד אני מציע בכ"ז, שבמידת האפשר, תנסה כבר בחודשים הקרובים למצוא משרת שטונדט *מקצועית*. עבודה כזו, לצד הלימודים: 1. תסייע לך כלכלית 2. תרחיב את הפרספקטיבה שלך ואולי אף את המעגלים החברתיים 3. תתרום לרזומה שלך, בין אם תישאר שם או תמשיך ללימודים/עבודה במקום אחר.

תודה קורן. אני מסכים איתך וכפי שניסיתי לכתוב בסוף הפוסט המקורי, אני כרגע בעיקר observing, מתנסה בסגנון החיים שלהם ולוקח את מה שנחמד לי מכל העולמות.

אגב התואר הוא במדעי המחשב ואני מכוון הכל לתחום של Visual Computing. מה שאתה אומר על עבודת סטודנט נכון, ואמרתי את זה לכולם גם בארץ, אבל בפועל אני שונא לעבוד בזמן הלימודים. לפני שבאתי לכאן עבדתי במשרה מלאה חצי שנה בתחום העיבוד התלת מימדי מהצד האלגוריתמי-מתמטי שלו, אז יש לי משהו די משמעותי (או לפחות משתווה למשרת סטודנט) כבר ברזומה. Computer Vision, גרפיקה ממוחשבת, למידה חישובית והחיתוך שלהם ממש חזקים כאן בפקולטה. אחת הסיבות שבאתי היא בגלל שיש כאן המון שת"פים עם התעשייה (במוו למשל), והם למעשה זורקים כסף אל הפרופסרים פה כדי שרק יעשו דברים. כה אמר לי המנחה-to-be שלי.

זה יישמע קלישאתי, אבל תעשיית הרכב פה היא אחד הגורמים שמשכו אותי ללמוד פה. בפועל זה לא מאכזב - זה נמצא בכל פינה. אם זה אולמי הרצאות ששמם נושא את שמות יצרני הרכב או לוח המודעות והמשרות לסטודנטים אשר חצי ממנו קשור לתעשיית הרכב. ב.מ.וו בפרט מעסיקה אחוז נכבד מהאנשים העובדים בעיר ויוצא שרוב האנשים שדיברתי איתם (שכנים, אנשים רנדומליים שמכרו לי דברים יד שניה, אנשים שחלקו איתי שולחן באוקטוברפסט) עובדים, עבדו או לפחות עשו שם איזשהו פרקטיקום.

מציע לינה חינם במינכן תמורת חומוס נורמלי.

עריכה:

אוי הברצל הזה. Don't get me started

הגרמנים מפורסמים בשילוב של האקדמיה עם התעשיה. תהנה מזה.

מסכים לגבי אופניים בדנמרק. אפרופו, אני לוקח כאן כקורס כללי לתואר קורס דנית. שפה הזויה. ויתרתי על קורסי גרמנית כי אני מרגיש שהגרמנית שלי ברמה כזו שקורס כבר פחות יהיה לי אפקטיבי, ודווקא הקורס של הדנית מועבר בגרמנית וכולם בו גרמנים (גרמניות למעשה), אז זה משרת את המטרה הזו.

מזכיר נשכחות.

למזלי תוכנית הלימודים שלי הייתה באנגלית ומקום העבודה שלי שם התנהל מעשית באנגלית, אז לא נאלצתי ללמוד דנית, אבל הייתי כמובן מוקף בה כל היום, וגם לקחתי קורס או שניים. מבחינת אוצר מלים, דיקדוק ותחביר זו למעשה שפה קלה מאוד עד פרימיטיבית (וודאי למי שיודע גרמנית). הבעיה הקשה היא ההגיה... שכמעט בלתי אפשרית לדוברי שפה גרונית כמונו.

התחביב שלנו כסטודנטים זרים בלימודים, או כאקס-פאטים בעבודה, היה להתקבץ ולרדת יחד על השפה הדנית והאוכל הדני. הדרך להתחיל שיחה עם איטלקי או ספרדי (או, יותר טוב, עם בחורה איטלקית או ספרדית) היא כמובן להתחיל להתלונן על האוכל ועל הקפה. אני מניח שבבוואריה המצב קצת יותר טוב אבל לא בהרבה.

אבל יש כמה דברים שאני נזכר בהם בערגה.

הנוטה.

כרוזלי (מין מוזלי טעים מאוד של Quaker שלא יצא לי לראות בארץ).

שוורצוועלדר שינקן עם מלפפונים בחומץ

בערך זהו.

לרדת יחד על השפה הדנית והאוכל הדני.

עד הסמורבורד!

עוד הבדל מאוד משמעותי הוא שבאירופה מרכזי הערים חיים ולא בתהליך גסיסה מתקדם כמו בארץ.

זה כמובן קשור גם לזה שהם נקיים ושהרשתות הגדולות והמותגים נמצאים גם במרכז העיר ברחוב ולא רק בקניונים.

וגם כמובן עוזר שפחות חם ושברוב השנה לא רוצים למות ומתחילים להזיע כמו חמורים כאשר מעזים לצאת לשניה החוצה לרחוב.

זה בסדר. שמינוס עשר עם רוח בחוץ ויש שלג עד הברכיים, לא יותר נעים ברחוב מאשר בקיץ הלוהט כאן

בשפה הגרמנית תמיד אפשר להשתפר, בתור אחד שכל הלימודים המקצועיים שלו היו בגרמנית (כ3 שנים), ובעצם כל היום יום שלו בגרמנית אוסטרית (שטיירמארק) שווצרית ורגילה, יש המון מה ללמוד.

הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת לך זה להתחבר למקומיים.

בכל מקרה אתה קרוב לשוויץ אז קפוץ לבירה [emoji3]

Sent from my ALE-L21 using Tapatalk