Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

מעבר לארצות הברית בלי השכלה גבוהה,אפשרי?


outnex
שימו לב! השרשור הזה בן 2353 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

פוסטים מומלצים

מצד אחד המדינה יקרה יותרת בהרבה תחומים , מצד שני - השכר למי שטוב / עובד עם הידיים / בהייטק - מאפשר קיום נח יותר.

יש לכל כיוון - צריך ללכת על זה בצורה מפוכחת וריאלית - אבל בתור משהו שכן עבר (ולא מדבר בתיאוריה) - זה אחד הצעדים הטובים שעשיתי בחיי.

ליביו, אשמח לשמוע ממך איך עברת בפרטי.

תודה לכולם על התגובות.

 

Sent from my SM-N910T using Tapatalk

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

זה לא סוד - עברתי במסגרת העבודה בחברה הנוכחית.

אחרי 4.5 שנים איתם החברה הקימה סניף בארה״ב ועברתי בתור האיש הטכני הראשון בRegion החדש.

 

הבעתי את העניין שלי בנושא (בתור - שם אני רואה את החיים שלי - בא נגרום לזה לקראת) עוד מהיום הראשון בחברה כשהיינו מספר חד ספרתי של אנשים בערך. זה יצא מוצלח כי הרצונות שלי ושל המנכל והחברה הלכו טוב ביחד ואני סה״כ ״לא רע״ בתחומי. (אלא אם HANS יטען אחרת :lol::lol::lol: )

 

סוג הויזה נקרא L1B , מומחה טכני בתחומי החברה.

לחברות קטנות זה לא טריוויאלי להוציא אותה כי יש דיי הרבה הוכחות ברמת החברה וברמת האדם להביא (התיק שלי בUSCIS היה בעובי של ספר לא דק), לחברות גדולות זה יותר פשוט.

 

אם יש לך שאלות יותר ספציפיות אתה מוזמן.

If living is for learning

Then dying is forgetting

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

זה לא סוד - עברתי במסגרת העבודה בחברה הנוכחית.

 

אני מקווה שברור לך ההבדל בינך ובין פות"ש... אתה לא שנה אחרי הצבא, אתה עברת במסגרת מסודרת, עם עבודה מובטחת, עברת עם משפחה (אם אני לא טועה?), ובויזה שלך אני מעריך שטיפל משרד עורכי דין. פות"ש הוא שנה אחרי צבא (22-23?), ללא עבודה, ללא השכלה, והסיבה היחידה שהוא רוצה לעבור לארה"ב זה שלפני חצי שנה הוא הכיר בחורה אמריקאית, ניהל איתה LDR, והוא כבר בונה תוכניות לטווח ארוך (או כמו שקראו לזה פעם: חלומות באספמיה).

 

אני לא נגד חלומות, ואני מחבב אנשים שחולמים בגדול, אבל ממרום גילי אני מרגיש שכל השרשור הזה וכל העצות כאן נותנות לפות"ש את הביטחון לקפוץ מעל לפופיק, במקום פשוט לטוס לשם לחודש-חודשיים-שלושה עם ויזת התייר שיש ברשותו, לראות איך מסתדר עם הגברת, ותוך כדי אולי גם להבין אם מתאים לו לחיות בארה"ב, ולחשוב איך עושים את זה נכון (רמז: זה לא תהליך פשוט ולא תהליך זול).

 

אני מתנצל אם אני רואה שחורות והורס את אוירת "האהבה תנצח" בשרשור הזה, אבל בואו נהיה ריאליים: אחוז אפסי של יחסי long distance באמת הופך למשהו רציני - ברוב המקרים זה מתגלה כ"סיפור של קיץ" ותו-לא.

עריכה אחרונה על ידי Fazer
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

זה יצא מוצלח כי הרצונות שלי ושל המנכל והחברה הלכו טוב ביחד ואני סה״כ ״לא רע״ בתחומי. (אלא אם HANS יטען אחרת :lol::lol::lol: )

תכל׳ס? אין לי מושג, בחיים לא ראיתי אותך. נראה לי שאתה פ׳סדר. :lol:

 

בחזרה לנושא השרשור - מה שליביור מתאר הוא המקרה הקלאסי של רילוקיישן של עובדים מנוסים בהיי טק:

תחום התמחות ספציפי + מעבר מטעם החברה לסניף בארה״ב.

מהיכרות עם אחרים שביצעו את אותו מהלך (מומחים בתחומם + החברה חשקה בהעברתם),

זה הסוג שהכי ״מצליח״, או איך שלא נקרא לזה. לא חוזרים לארץ.

אוכל את הכובע שהגיש לי avergel ומודה קבל עם ועדה שלפעמים מחשבים של אסוס מחזיקים מעמד אפילו מעל לשנה שלמה - אם נזכרים לעדכן את ה-bios.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

(...) שללא השכלה גבוה או כישורים גבוהים בתחום מבוקש שאינו דורש השכלה רשמית, אין מה לעשות שם ועדיף לשבת בארץ.

אתקן לך, ברשותך: עדיף לקרוע את הצורה בארץ ולנצל כל רגע פנוי עם מוח תקין ובריא וחד של בן עשרים ומשהו לרכישת מקצוע (נו, ותואר על הדרך) בזיל הזול. יחסית.

אוכל את הכובע שהגיש לי avergel ומודה קבל עם ועדה שלפעמים מחשבים של אסוס מחזיקים מעמד אפילו מעל לשנה שלמה - אם נזכרים לעדכן את ה-bios.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

יש ויזה כזו - לאחרונה היא לוקחת מלא זמן להוציא והיא כמעט תהליך כפול של הוצאת גרין קארד מכל בחינה.

 

לא טענתי שהמקרה שלי ושל פותח השרשור דומה. הוא לא.

שאלו איך עברתי - עניתי.

 

לגבי העלויות - הן לא זולות - בעיקר בנושא של הוכחת יכולת כלכלית שתהיה לא טריוויאלית כנראה במקרה הזה.

העצה של לסוע חודשיים ולראות מה קורה סבבה.

כך או כך - הצעד הבא ריאלית הוא מה שציינתי.

If living is for learning

Then dying is forgetting

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לטוס למספר חודשים עם ויזת התייר ועם הכספים שאתה תקבל/חסכת ולראות איך המחייה שלכם ביחד.

תהיה שותף להוצאות הכלליות שם ותנסו "לנהל" כביכול מערכת ומשק בית קטן יחד.

כפי שנאמר, יש לך משהו שאין להרבה אחרים - ויזת תייר ביד - נצל אותה כדי לא לעשות טעות אחר כך לשאר החיים.

 

בחיי, לא תהיה שום עצה אחרת מועילה, הבחור בלי כלום בידיים, אין באמת משהו שניתן להמליץ, הכל רק ניחושים.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אני מקווה שברור לך ההבדל בינך ובין פות"ש... אתה לא שנה אחרי הצבא, אתה עברת במסגרת מסודרת, עם עבודה מובטחת, עברת עם משפחה (אם אני לא טועה?), ובויזה שלך אני מעריך שטיפל משרד עורכי דין. פות"ש הוא שנה אחרי צבא (22-23?), ללא עבודה, ללא השכלה, והסיבה היחידה שהוא רוצה לעבור לארה"ב זה שלפני חצי שנה הוא הכיר בחורה אמריקאית, ניהל איתה LDR, והוא כבר בונה תוכניות לטווח ארוך (או כמו שקראו לזה פעם: חלומות באספמיה).

 

אני לא נגד חלומות, ואני מחבב אנשים שחולמים בגדול, אבל ממרום גילי אני מרגיש שכל השרשור הזה וכל העצות כאן נותנות לפות"ש את הביטחון לקפוץ מעל לפופיק, במקום פשוט לטוס לשם לחודש-חודשיים-שלושה עם ויזת התייר שיש ברשותו, לראות איך מסתדר עם הגברת, ותוך כדי אולי גם להבין אם מתאים לו לחיות בארה"ב, ולחשוב איך עושים את זה נכון (רמז: זה לא תהליך פשוט ולא תהליך זול).

 

אני מתנצל אם אני רואה שחורות והורס את אוירת "האהבה תנצח" בשרשור הזה, אבל בואו נהיה ריאליים: אחוז אפסי של יחסי long distance באמת הופך למשהו רציני - ברוב המקרים זה מתגלה כ"סיפור של קיץ" ותו-לא.

אל תדאג אני לא חי בסרט. פשוט נהנה מהספק הקל שקיים.

בינתיים אני נוסע לחודשיים לטיול.

 

Sent from my SM-N910T using Tapatalk

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

×
×
  • תוכן חדש...