התמודדות עם חרדה מנהיגה

מבקש להתייעץ במיוחד עם מדריכי נהיגה מתקדמת.

 

מדובר על נהגת כבת 50 שנוהגת כ-25 שנה.

לפני כשנה פנתה אלי, שמרגישה חוסר ביטחון בנהיגה, היא תלתה את זה בגיר הידני וחשבה להחליף לרכב אוטומטי מאחר והרגישה יותר טוב ברכב האוטומטי הגדול של בעלה.

אני המלצתי לא רק להחליף את סוג הגיר אלא גם להחליף לרכב מקטגוריה גדולה יותר על מנת להעלות את תחושת הביטחון.

 

לא התפנינו לבצע את החלפת הרכב, ולאחר מספר חודשים היא נתקלה בילדים בכביש, ועל מנת לא לפגוע בהם התרסקה לתוך קיר. לא הייתי נוכח אבל לדעתי היה כאן קושי בשליטה ברכב.

 

לאחר אישפוז והחלמה מהפציעה ברגל הבנו שהיא צריכה לחזור לנהוג כמה שיותר מהר, כי אחרת לא תנהג אף פעם.

 

קנינו קיה סיד אוטומטית במקום הפולו הידנית שהושמדה בתאונה.

היא סיפרה לי שהיא נמנעת מלנהוג מחוץ לעיר אבל כן נוהגת בתוך העיר, למרות שהתאונה הייתה בעיר.

 

לאחרונה ביקרתי אצלה, והבנתי שהיא כל הזמן מוצאת תירוצים על מנת לא לנהוג בכלל. נכנסתי לרכב שלה וראיתי שמושב הנהג מכוון כך שממש לא נוח לשבת וקשה לשלוט ברכב.

נתתי לה הרצאה על איך מכוונים כיסא, הגה ומראות.

 

אני ממש חושש שבקרוב תאבד לחלוטין את היכולת לנהוג.

 

אחרי שראיתי את העניין עם הכיסא, חשבתי שאולי מדריך לנהיגה מתקדמת יכול לעזור? הדבר הראשון שעושים בנהיגה מתקדמת הוא כיוון סביבת הנהג.

חשבתי על הדרכה אישית והתמודדות עם נושא חוסר הביטחון.

 

מה דעתם של מדריכי הנהיגה בפורום?

אני לא חושב שזה קשור ספציפית לכיוונון כיסא, אלא לחרדה שמלווה את הגברת סביב עניין הנהיגה- ואת זה יפתור פסיכולוג (עדיפות לכזה שמתמחה ב-CBT), לא מדריך נהיגה (שזה תמיד מבורך, אבל כאמור, לא עיקר העניין כאן).

אני מדריך לנהיגה מתקדמת, אך נשמע שדרוש פה מישהו שמתעסק ספציפית בנושא של חרדות נהיגה. לי אין התמחות בנושא זה.

צור איתי קשר בהודעה פרטית ואנסה לכוון אותך למדריכים אחרים שמתעסקים בנושא של חרדות נהיגה.

לא רשמת למה היא פתאום התחילה להרגיש חוסר בטחון בנהיגה לפני שנה. נהגת שמסתובבת בכבישים 25 שנה (ועוד עם רכב ידני) לא מתחילה להרגיש חוסר בטחון בנהיגה אלא אם כן יש ברקע בעיות בריאותיות אחרות ומהטענה שלך לאובדן שליטה שלה שגרם לתאונה, זה נשמע שחוסר הבטחון היה מוצדק.

אם יש בעיה בריאותית אז צריך לטפל בה ואם לא ניתן לטפל בבעיה אז למען הנהגת ויותר מזה, למען הילדים הבאים בכביש, עדיף שהיא לא תנהג...

במידה וכל המאמצים כושלים, ובאמת שנעשה המירב והמיטב בכדי לעזור והחודשים עוברים ועוברים והמצב לא משתפר? חביבי, מוניות פרטיות זאת לא מילה גסה ועדיף לנהגת ולסובבים אותה, כי לא תנהג.

לגטימי, לא קרה שום דבר ולמעשה זה יהיה הרבה יותר טוב לכולם, כולל הפחתת עומס ולחץ ודאגה מהצד שלכם = פחות בעיות לדאוג להן.

בסה"כ יש שלבים בחיים שהדברים כבר לא עובדים כפי שעבדו ואחת מהדברים הטובים באנושות זה שאפשר להגיד "די, זה כבר לא בשבילי" ופשוט להניח את המפתחות ולצאת לדרך חדשה בהתניידות.

מכירת הרכב ובתמורה לכך לעשות שימוש במוניות פרטיות גם לאורך שנים רבות מאוד או תחבורה ציבורית יהיה הפתרון הטוב יותר.

 

לזכור, במידה וכל המאמצים האפשריים נעשו שזה כולל עזרה, ייעוץ, מפגשים, פסיכולוגים, הדרכה ובמשך חודשים רבים מאוד אין שיפור? יש דברים שמוטב לעזוב אותם ולצאת לדרך חדשה.

אני מחזק את מה שכבר נכתב. חרדה מטופלת ע"י איש מקצוע שמתמחה בחרדות. בוודאי שיש כזה שמתמחה בחרדות שקשורות לנהיגה. המטפל כאן צריך קודם כל להיות פסיכולוג, וממה שאני מכיר ויודע, פסיכולוג CBT (אם כי יכול להיות ששורשי החרדה דורשים גם טיפול מסוג אחר, בנוסף).

 

לגבי הסיבות לחרדה, זו תופעה מוכרת אצל נשים בגיל המעבר, התעוררות של חרדות קיומיות. מה שאומר שכדאי לטפל בחרדת הנהיגה, כי היא יכולה להיות סימפטום לתופעה מתגברת, וכאשר מטפלים בחרדה אחת, למעשה עוזרים למכלול כושר ההתמודדות עם חרדות.