נהג צבאי פגע בהולך רגל,אבל יצא זכאי,האם כדאי לו לנסות לתבוע את הולך הרגל או לוותר?

חבר שלי בן 22 והוא נהג בצבא,הוא בתפקיד כבר מעל לשנתיים וחצי ונמצא לקראת שחרור.

בתחילת שבוע שעבר,בזמן שהוא היה בנסיעה,הוא פגע עם הרכב בהולך רגל בן מיעוטים בן 15 שקפץ לו לכביש.

המקרה קרה בכביש מהיר ללא מעבר חצייה,כשהולך הרגל רץ לכביש במהירות וניסה לחצות אותו מבלי להסתכל(גם הוא מודה בזה),כשחבר שלי ראה אותו אז הוא צפר לו כדי להזהיר אותו,כשתוך כדי זה הוא כמובן מוריד מהירות,אבל הבחור המשיך לרוץ,ובזמן שחבר שלי לחץ על הברקס ושבר את ההגה לכיוון הנגדי,הולך הרגל פשוט המשיך לרוץ במקום לעצור ונחבט בפגוש של הרכב.

הולך הרגל נפצע בינוני(רגל שבורה ושפה פתוחה ועוד כמה שברים ומכות יבשות),אבל הוא לא היה בסכנת חיים ובקרוב הוא עתיד להשתחרר הביתה מבית החולים.המזל היה שחבר שלי היה מספיק ערני כדי לבלום בצורה כזאת שעוצמת הפגיעה לא תהיה חמורה(יחסית)למרות הפגיעה בו.

חבר שלי נחקר ובחקירה יצא שהוא לא אשם ואחרי יום הוחזר לו הרישיון והוא לא צפוי לעמוד לדין,מה גם שבוחן התנועה שחקר את התאונה מצא שאדון נהגוס תפקד כראוי וכמו שכבר אמרתי,הולך הרגל בעצמו הודה שהוא זה שהתפרץ לכביש,כך שמהבחינה הזאת הנהגוס נמצא זכאי.

לגבי הנזק לרכב,הנזק הוא לא רב,חוץ ממכה קלה בפגוש שקצת התעקם בגלל הפגיעה.

אבל בכל זאת,היה בזבוז של יום עבודה שלם שהלך ועיכוב בגלל התאונה.וגם אדון נהגוס היה בנסיעה חשובה מבחינה צבאית.

אז השאלה שלי היא,האם אחרי שאדון נהגוס יצא זכאי מבחינת אשמה בתאונה וגם הולך הרגל עצמו מודה שהוא התרשל בחציית הכביש,האם כדאי לאדון נהגוס ביחד עם המפקד שלו לנסות לתבוע קצת כסף מאותו בחור ,למרות שהוא נפגע (אבל הוכח שהוא התרשל)?או שעדיף לו ולמפקד שלו לוותר על תביעה ולא לנסות?

זאת לא ההחלטה של אדון נהגוס אלא של מערכת הביטחון (הפרקליטות הצבאית).

החופש הגדול התחיל