סקירה - אלפא טיפו 103. האלפסוד שלא הייתה

מכונית ההנעה הקדמית הראשונה של אלפא רומיאו הייתה האלפסוד. אבל בערך 10 שנים מוקדם יותר, הייתה להם עוד מכונית הנעה קדמית, שכבר הייתה כמעט מוכנה לייצור, ומעולם לא זכתה לראות אור יום. זה סיפורה של אלפא טיפו 103, האלפסוד שלא הייתה.

^אלפסוד

^כמעט אלפסוד

אוווו.....אפשר לקבל הודעה מראש שאתם מעלים כזו תמונה של אפלאסוד?

רומן - כתבה מעניינת מאוד. למדתי מלא דברים חדשים (שאיתם אני אוכל להתנשא על חובבי רכב שיזכירו את האלפאסוד "אלפאסוד? פחחח היא לא היתה ההנעה הקדמית הראשונה של אלפא! לא ידעת? למה אני מדבר איתך בכלל?)

רומן, קבל תודה רבה על כתיבה משובחת וכתבה מעניינת.

להערכתי הרכב הזה לא התאים באותה התקופה לאלפא רומיאו, זה היה תור הזהב של היצרן וככזה הם ייצרו את המכוניות שעד היום גורמות לחובבי רכב מסוגי להזיל ריר ולחובבי רכב מסוגך - אלה בעלי החולצות האדומות - להעריך/ץ את המותג.

מסכים ולא מסכים. זה אכן היה תור הזהב, והג'וליה הייתה מה שה-E36 הייתה לתקופתה - שלטת בלתי מעורערת. אבל עדיין, להיות חלוצה טכנולוגית בתחום היה יכול לשדרג את אלפא עוד יותר, כאשר במקום זה דגל ההנעה הקדמית הונף על ידי לנצ'יה, סאאב וכמובן סיטרואן. בעיניי, היא יכולה הייתה להצליח, בדיוק כשם שהסוד הצליחה בזמנה. אבל כל זה מן הסתם השערות בדיעבד.

מאוד מעניין. תודה רומן, החכמתי.

אז חוץ מלהשאיר לפיאט את עניין ייצור המכוניות הקטנות (יותר), עצם גניזתה של האלפא טיפו 103 גרם לאלפא גם להעניק לפיאט את הזכות להשתמש בשם "טיפו"?

לא, ממש לא. טיפו זה טיפוס, type. כמו שהאנגלים אומרים "מארק" (Mk), כך האיטלקים אומרים טיפו. כך הג'ולייטה שלי, למשל, היא טיפו 940, והפלטפורמה שעליה נבנו האלפא 164, לנצ'יה תמא, סאאב 9000 ופיאט כרומה נקראה טיפו 4.

דאמיט, חייב לעבוד על האיטלקית שלי...

לאבא שלי הייתה בזמנו אלפסוד שהייתה מדליקה ובעלת מראה ספורטיבי..

היא סבלה מבעיות חלודה חמורות, כל הנראה בשל שימוש במתכות מאיכות ירודה שהאיטלקים רכשו מרוסיה.

במוסך היו סותמים את החורים עם צמר פלדה

במקום זה דגל ההנעה הקדמית הונף על ידי לנצ'יה, סאאב וכמובן סיטרואן. בעיניי, היא יכולה הייתה להצליח, בדיוק כשם שהסוד הצליחה בזמנה. אבל כל זה מן הסתם השערות בדיעבד.

המעניין שכל חלוצות ההנעה הקדמית במצב של מוות או מוות קליני.

לנצ'יה וסאאב נמצאים על תקן ז'ל ואילו סיטרואן כבר מזמן במוות קליני ונשארת בחיים בזכות דגמים שהם הכל חוץ מסיטרואן.

מכאן שיש להניח שזכות הראשונים על ההנעה הקדמית לא הייתה מועילה לאלפא בכהוא זה.

אבל כמובן שזו השערה בלבד.

קודם כל - תודה על השיתוף, והכתיבה היפה.

שנית כל - לחיטובים של האלפא סוד - הטיפו 103 הזו לא יכלה (לטעמי לפחות) להגיע.

ולא שהג'וליה בת זמנה (שה-103 מזכירה אותה) היתה מכוערת...

תודה על השיתוף.

האלפא סוד למעשה כלל לא היתה אלפא, אלא מכונית עצמאית לחלוטין שתוכננה ע"י רודולף הרוסקה.

באותה מידה היא גם יכלה להיות רנו או פיג'ו, סתם לצורך ההמחשה.

מכאנית, היא לא חלקה שום מיכלל משותף עם האלפות בנות דורה, שכולן היו בעלות הנעה אחורית.

הגוליה המקורית שהוצגה ב 62' נהנתה מרמת הנדסה גבוהה מאד עבור זמנה, תומחרה נכון והציעה ביצועים ןהתנהגות כביש ברמה אחרת לגמרי ממיתחרותיה.

אבות טיפוס שלא הגיעו לכלל ייצור היו נפוצים מאד בתעשיית הרכב האיטלקית, בעיקר בסוף שנות ה 60' כשמצבם הכלכלי של היצרנים היה איתן יחסית, וסדנאות העיצוב היו בשיא פריחתן.

מעניין לראות את התפתחות הגודל של מכוניות משנות ה-50 ועד היום - המשפחתיות של אותם ימים היו נכנסות כיום בקושי לקטגוריה של מכוניות "מיני" או "עירוניות".

ד"א - חיפשתי את ההיסטוריה של רצועת המניפה של הרדיאטור ולא מצאתי, אבל היא זכורה לי מהפיאט 600, וקרוב לודאי שמדובר בשיטה ששימשה שנים רבות קודם, לא היתה ייחודית לדגם זה. אולי מישהו מההיסטוריונים בפורום יוכל לשפוך קצת אור על הנושא.

אני אשפוך לך אור..

עד 59', השנה בה הוצגה המיני, כל המכוניות היו בעלות מנוע אורכי, טורי או במבנה V, מה שאומר שהרדיאטור הותקן לפני המנוע, ומניפת הקירור היתה מכאנית והותקנה לרוב על משאבת המים.

המניפות היו בעלות 4, 6 או 12 כנפיים ( יגואר ).

במיני של 59' הרדיאטור הותקן לרוחב המכונית, כהמשכו של המנוע, מאחר והגיר היתה תחתי.

בטיפו 103 הותקן המנוע לרוחב, כמו במיני, אך הרדיאטור היה חזיתי, ולכן אלפא השתמשו ברצועה ארוכה במיוחד, שהורכבה בפיתול, והפעילה את המאוורר.

מבנה זהה היה בפיג'ו 204, 304 ו 305, ולמעשה היה בשימוש עד שנת 88' (!).

האוטוביאנקי פרימולה שהוצגה ב 64' היהתה המכונית הראשונה שהיה לה מנוע רוחבי וגיר צידי, ולכן היתה גם המכונית הראשונה בעולם שהיתה לה מניפת קירור חשמלית מבוקרת טרמוסטט.

אחריה הופיעה הרנו 16 עם מניפה חשמלית, ולאחר מכן היא הפכה לנפוצה ביותר.

מאמצע שנות ה 60' החלו להופיע במכוניות בעלות מנועים אורכיים מניפות מכאניות בעלות מצמד ויסקוזי, כלומר הופעלו רק שהטמפרטורה בסביבות המאוורר עלתה מעל רמה מסויימת, כך שלא עבדו כשלא היה בהן צורך.

* בפיאט 600 ובפיאט 850 שהיו בעלות מנועים אחוריים, הרדיאטור היה מוצב לצידו של המנוע, כשמשאבת המים היתה ארוכה מאד, והונעו על ידי רצועה ארוכה מאד. *

בפיאט 600 הרצועה היתה נקרעת בכל עליה לצפת או ירושלים. אפילו אבא שלי, בעל זוג ידים שמאליות להחריד, למד להחליף אותה בעצמו. את המניפה המונעת חשמלית הכרתי בפיאט 127, שבה שריקת המניפה נמשכה דקות ארוכות אחרי דימום המנוע.

אבל בואו נחזור לאלפא.