פונקצייה של אורך חיים מופלג של מצבר כתוצאה מנסיעות ארוכות.

שלום לכולם.

יש לנו כמה מכוניות במשפחה ובדרך כלל כולנו עם אותה פירמה של מצברים.

יש לנו מכונית אחת שנוסעת כבר 9 שנים כל יום 100 ק"מ ביום בערך ומכוניות אחרות שנוסעות פחות מזה.

בזמנו הבנתי מקריאה כאן בפורום שהאלטרנטור בנוי שרק מ 2000 סל"ד לערך הוא נותן טעינה אופטימלית למצבר.

המצב בפועל הוא כזה.

הרכב שנוסע שנים כבר 100 ק"מ ביום, המצבר בן 5 שנים ועדיין מתפקד כאילו שהוא נקנה אתמול.

לעומת זאת, למכוניות האחרות שנוסעות בעיר ומדיי פעם נסיעות בין עירוניות של 15 ק"מ כל כיוון המצברים מחזקים שנה וקצת אולי שנתיים במקרה הטוב.

שאלותי הן:

1. האם בגלל שהרכב נוסע כל יום 100 ק"מ ומן הסתם בסל"ד של 3,000 ומעלה האלטרנטור מטעין את המצבר באופן מלא ואופטימלי ולכן הוא מחזיק מעמד כל כך הרבה זמן? זאת בניגוד למכוניות השניות שנוסעות הרבה בעיר, והסל"ד בקושי מגיע ל 2000 סל"ד כך שהאלטרנטור לא מטעין את המצבר באופן אופטימלי ולכן המנוע ושאר המערכות "שואבות" זרם מהמצבר שלא תמיד מלא ולכן זה מה שמקצר את החיים שלו?

2. האם נכונה הטענה האורבנית שאלטרנטור לא אמור להטעין מצבר עם מתח נמוך אלא רק עם מטען מצברים? שימוש באלטרנטור לטעינה של מצבר כמעט ריק מקצרת לאלטרנטור את החיים?

כלומר אם שכחתי אורות למשך כל הלילה ובבוקר אין כלום. איך יהיה יותר בריא מבחינת המצבר והאלטרנטור להטעין את המצבר מחדש? על ידי נסיעה ארוכה בין עירונית או עם מטען מצברים?

תודה לעונים.

מניסיון עם אותו רכב, נסיעות ארוכות מחוץ לעיר המצבר החזיק לי 5 שנים.

כשהתוואי השתנה לעירוני 80%/בין עירוני 20% משולב - 3 שנים.

בעיר יש יותר התנעות ודימומים, נסיעות קצרות - מקצר את חיי המצבר.

בנסיעה מחוץ לעיר יש טעינה ארוכה יותר.

אתה יכול במקביל לעשות "טריק" ישן שמגיע מעולם המערכות לרכב - עולם הSPL איפה שכל קמצוץ של כוח נחשב.

להקטין את הפולי של האלטרנטור. זה יגרום לכך שהאלטרנטור בפועל יראה סל"ד גבוה יותר בגלל שהוא יסתובב יותר פעמים עקב קוטר קטן יותר של הפולי. אתה צריך כמובן לוודא שאתה משתמש בפולי עם חריצה מתאימה לרצועת האלטרנטור ושמותחן האלטרנטור יכול לפצות על המרחקים לאחר הקטנת הפולי.

זה גם מן הסתם יקצר לאלטרנטור את החיים, בכמה? לא יודע.

אבל זה מאוד אולד סקול - היום אפשר להזמין כמעט לכל רכב דרך חברות כמו מקמן למשל - אלטרנטור משופרים בעלי מוצא גבוה בהרבה מזה של המקורי ואז גם מן הסתם הטעינה בסרק תהיה טובה יותר.

האם זה שווה את הכסף רק בכדי להאריך חיי מצבר? ברור שלא, בסכום בו אתה תרכוש אלטרנטור שכזה ובוא נאמר ותתקין בעצמך - אתה כבר תוכל לקנות שלושה מצברים לפחות.

גם מצבר ג'ל שיכול להחזיק בין שש שנים ועד עשור (עם מטען חיצוני פעם בכמה חודשים) לא ממש יהיה שווה את ההשקעה (2000 שקלים לפחות) במידה ואתה לא מתכוון להחזיק ברכב לכזו תקופה מלחתכילה.

אלטרנטור, בניגוד לדינאמו, מטעין במלואו את המצבר גם בסיבובי סרק.

אין שום קשר בין מהירות המנוע לרמת הטעינה.

יתרה מזאת, אלטרנטור תקין אמור להוציא 13.4-14.2 וולט, והמתח צריך להיות יציב ללא תלות בסל"ד.

אפילו אצלי בוולוו, עם אלטרנטור בן 45 מתח היציאה יציב.

כמה מצבר צריך להחזיק ?

זה עיניין של איכות המצבר ו..מזל.

זה נכון - אלטרנטור באמת מווסת את המתח אבל צריך גם לקחת בחשבון את סוג הצרכנים וכמות הצרכנים שפועלים באותו זמן ברכב ועד כמה מהר המצבר מתרוקן.

אלטרנטור עם מוצא זרם של כ90 אמפר שהוא לרוב הסטנדרט במהלך סיבובי סרק מוציא באזור ה60 אמפר - במידה והרכב עומד בפקקים עם אורות, מערכת פועלת, מזגן ביום חם - העומס על מערכת החשמל כולה גדול מאוד לעומת אלטרנטור שעובד במוצא זרם מלא.

אלטרנטור תקין אמור להוציא את מלוא תפוקתו כבר בסיבובי סרק, בטח ובטח כאשר מדובר במכונית חדשה יחסית.

והוא אמור להוציא את אותה תפוקה בדיוק גם בסיבובי מנוע מירביים.

לא בדקתי את זה מעולם - מודה - מה שכן בדקתי הוא את יציבות מתח האלטרנטורים בכמה מהרכבים שלי בעזרת סורק OBD וממה שראיתי ברובם האלטרנטור רוב הזמן נמצא בין 13.4 ל13.8 ובועמס מלא (כולל מערכת סטריאו בפול ווליום) יגיע עד 14.5

ברכב ישן - שנת 96 - בסרק, המתח הכולל של מערכת החשמל היה לפעמים נופל עד 12.8 בעוד בשיוט על 2200 סל"ד בד"כ לא היה יורד מתחת ל13.8 מדובר אל אלטרנטור דנסו מקורי של קורולה 96 אני אפילו לא זוכר אם הוא היה מוצא מירבי 70 או 90 אמפר.

אז נעבור לעוד שאלה - מכווינה - האם ברכב שנוסע נסיעות פתוחות מדובר במצבר מקורי? אם כן, אלו בד"כ מחזיקים 4-5 שנים.

זו התנהגות שחווינו בכל רכב חדש שנרכש במשפחה.

עריכה - אני מבין מקריאה חוזרת שהרכב כבר 9 שנים על הכביש.

אלטנרנטורים לרוב לא מוציאים ולא מסוגלים לתת את מלוא תופקתם המוגדרת בסרק.

מעבר לזה, הבלאי הרב ביותר של מצבר זה חוסר טעינה, טעינת יתר, טמפרטורה והתנעות.

רכב שעושה את רוב זמנו על אוטוסטרדות, מניע פחות לאורך הזמן, הרבה פחות נתון לשינויי טמפרטורה ומתח טעינה ולכן סביר יותר שרכב כזה יחזיק בו המצבר יותר.

אלטרנטור תקין אמור להוציא את מלוא תפוקתו כבר בסיבובי סרק, בטח ובטח כאשר מדובר במכונית חדשה יחסית.

והוא אמור להוציא את אותה תפוקה בדיוק גם בסיבובי מנוע מירביים.

היי חן,

מבחינה טכנית ותיכנונית כמעט אלטרנטור שתבחר מספק את הזרם הנקוב במהירות סיבוב של כ-6000 סיבובים לדקה (של האלטרנטור) ובסל"ד סרק האלטרנטור מסוגל לספק רק כ-40 אחוז וגם פחות מהזרם הנקוב.

כלומר: אם ניקח לדוגמא אלטרנטור שזרם המוצא הנקוב הוא 70 אמפר בסל"ד של 6000 סיבובים לדקה אותו אלטרנטור מספק רק 40 אמפר בסיבובי סרק.

קיימים גם אלטרנטורים משופרים המיוצרים על-ידי בוש ועוד חברות שבהם זרם המוצא בסל"ד סרק מעט יותר גבוה מאלטרנטורים סטנדרטים המותקנים ברכב.

* מתח המוצא אמור להיות שווה בסל"ד סרק ובסל"ד גבוה עם סטייה של כ-0.5-0.3 וולט.

במכוניות מודרניות עתירות צעצועים חשמליים ומזגן מקורי, האלטרנטור מתוכנן לספק את מלוא צריכת הזרם בסל"ד סרק.

כי אחרת אחרי שעתיים של עמידה במקום כשכל הצרכנים פועלים, המכונית לא תניע כי המצבר יתרוקן.

ויסות הטעינה מתבצע על ידי מחשב, ודואג לכך שהאלטרנטור יטעין בדיוק כמה שצריך, ולא עשירית וולט יותר, כי זה בזבוז אנרגיה מיותר.

חברה, מה לגבי השאלה השנייה שלי? אנשים אומרים לי שאלטרנטור לא אמור למלא מצבר שהתרוקן כי זה בעצם שוחק את האלטרנטור כי המצבר בעצם "צמא" יותר לזרם\ מתח שהאלטרנטור מתקשה להפיק. האם זה נכון?

במכוניות מודרניות עתירות צעצועים חשמליים ומזגן מקורי, האלטרנטור מתוכנן לספק את מלוא צריכת הזרם בסל"ד סרק.

כי אחרת אחרי שעתיים של עמידה במקום כשכל הצרכנים פועלים, המכונית לא תניע כי המצבר יתרוקן.

ויסות הטעינה מתבצע על ידי מחשב, ודואג לכך שהאלטרנטור יטעין בדיוק כמה שצריך, ולא עשירית וולט יותר, כי זה בזבוז אנרגיה מיותר.

בדיוק בדקתי את הנושא בעקבות תקלה בטעינה חכמה שיש לי בפוקוס.

במקרה הצורך מחשב יעלה את הסל"ד בסרק כדי לקבל טעינה חזקה יותר.

אם לא מספיק גם ינתק מערכות כבדות כמו מפשיר אדים ומזגן.

במכוניות מודרניות עתירות צעצועים חשמליים ומזגן מקורי, האלטרנטור מתוכנן לספק את מלוא צריכת הזרם בסל"ד סרק.

כי אחרת אחרי שעתיים של עמידה במקום כשכל הצרכנים פועלים, המכונית לא תניע כי המצבר יתרוקן.

ויסות הטעינה מתבצע על ידי מחשב, ודואג לכך שהאלטרנטור יטעין בדיוק כמה שצריך, ולא עשירית וולט יותר, כי זה בזבוז אנרגיה מיותר.

רק רגע...

האם אתה מסכים לגבי מה שכתבתי בהודעה הקודמת לגבי רכבים 'ישניים' כגון: גולף דור 4, 3, 2, סובארו לגאסי שנת 2000, טויוטה ראנקס שנת 2006, הונדה סיוויק שנת 2002 ועוד המון רכבים של ייצרנים רבים ?

לגבי רכבים בעלי מערכת טעינה חכמה אשמח לדבר על הנושא בהמשך.

בדיוק בדקתי את הנושא בעקבות תקלה בטעינה חכמה שיש לי בפוקוס.

 

במקרה הצורך מחשב יעלה את הסל"ד בסרק כדי לקבל טעינה חזקה יותר.

 

אם לא מספיק גם ינתק מערכות כבדות כמו מפשיר אדים ומזגן.

זו בדיוק הסיבה למה חן טועה. מחשב הרכב מעלה את סל"ד המנוע ב-150-200 סיבובים לדקה מעל סל"ד סרק בכדי שמתח המוצא לא יירד מתחת 13.4. בסל"ד גבוה יותר זרם המוצא שהאלטרנטור מסוגל לספק גבוה יותר. עם תפעיל צרכנים נוספים או צרכנים שהתקנת בנוסף לאלא המקוריים הסל"ד לא יעלה עוד וברכבים מסויימים אכן מחשב הרכב או מחשב ייעודי ינתק בהדרגה צרכנים בעלי חשיבות נמוכה כפי שציינת בכדי שמתח המוצא לא יירד מתחת ל-12.7 וולט והמצבר יתחיל להתרוקן.

אפילו ברכב יחסית 'מודרני' כמו גולף דור שיוצרה עד שנת 2005 לא הייתה קיימת מערכת שמעלה את סל"ד המנוע בסרק ואם הדלקת את המזגן בסל"ד סרק+אורות המתח היה יורד לאט לאט והמצבר היה מתרוקן. למיטב זיכרוני הייתה הערה כזו גם בספר הרכב של גולף דור 4 להימנע משימוש במזגן כאשר המפוח עובד במהירות מקסימלית בסל"ד סרק למשך זמן ארוך.

חן, תאורטית אתה בכיוון.

מעשית ככל שיש יותר צרכנים לפעמים המתח קצת יורד.

כדוגמה - אם במצב רגיל יש מתח 13V - ברגע שיש עומס, המתח יורד קצת לכיוון ה 12.5-7.

ובמיוחד בסיבובי סרק , האלטרנטור מתקשה לספק את הזרם.

לכן - ברכבים משופרים או עם דרישות מיוחדות, לפעמים מקטינים את הפולי של האלטרנטור.

או מגדילים את הפולי של המנוע.

- כיום מערכות הרכבים החדשים מבוקרות מחשב - כשם שרשם בוקי.

ובמצב כזה, המנוע יעלה את סיבובי הסרק והטעינה תשמר.

אייל.