מתלבט בין רנו קנגו גיר רגיל לגיר אוטומט

מחפש אוטו לעבודה..חשבתי על קנגו 1200 סמק טורבו גיר אוטומט

הבעיה שאני מפחד מגיר צרפתי אוטומט.

שמעתי שהם לא אמינים ועדיף לקחת את הרגיל.

אנשים תקועים בלופ חזק, שמעתי ושמעתי.

הגיר בקנגו הוא רובוטי קלאץ' כפול עם 6 הילוכים, אותו גיר שקיים בפלואנס דיזל, במגאן III, במגאן החדשה (גרנד קופה), בקפצ'ור, בקאדג'ר ובקליאו, לא נחשב בעייתי.

יכול להעיד על הדגם הידני (1.5 DCI) שעשה 190 אלף קמ להוציא קלאץ שבאופן חריג הלך בקמ ממש מוקדם, 1000 או 10000, אף תקלה ואף קרקוש. רכב נוח לנסיעה ולהעמסה.

הקנגו דיזל ידני אמינה להפליא ובתחזוקה טובה תסע מאות אלפי ק"מ ללא בעיות,

הגיר הרובוטי סביר לי היה עד לא מזמן את הפלואנס עם הגיר הנ"ל ואחרי 100K ק"מ בערך הגיר התחיל לעשות בעיות.

גם על הגיר הזה החלו שמועות בפורום.

אם ידני מתאים לך, לא רואה למה לא.

השאלה מה זה הבעיות, ב100 אלף יכול להיות פשוט בלאי במצמדים, אישית מכיר גם פלואנס שעשתה 220 אלף ללא תקלות ורק החלפת מצמדים באזור ה120 אלף קמ.

בכל מצב נתון, בכל רכב - לא משנה אם יפני או צרפתי הגיר הידני יהיה אמין יותר וזול יותר לתיקון אם ידרש.

אני עושה בערך 50 אלף ק"מ בשנה. אם צריך להחליף מצמדים כל 100 אלף זה פעם בשנתיים.

לכן נשאר בנתיים עם ידני, כאב ראש אחד פחות.

בנוסף אני חושב שמנוע דיזל הרבה יותר מתאים למכוניות האלו, דיזל יש רק ידני בקנגו.

עוד אני יכול לאמור מניסיון של 9 שנים עם קנגו דור ראשון ידני דיזל, 10 שנים עם דור שני בנזין 1.6 אוט' וקצת עם דור נוכחי בנזין 1.6 אוט' שזו מכונית די אמינה לפחות עד איזור 200-250 אלף ק"מ. אחרי זה מתחילות בעיות ובלאי.

אבל זה רק לרקע, את השילוב החדש של מנוע 1.2 וגיר רובוטי אני לא מכיר.

השאלה מה זה הבעיות, ב100 אלף יכול להיות פשוט בלאי במצמדים, אישית מכיר גם פלואנס שעשתה 220 אלף ללא תקלות ורק החלפת מצמדים באזור ה120 אלף קמ.

הנסיון שלי הוא עם 2 פלואנס את שניהם קיבלתי עם בערך 70k על השעון והחזרו עם 110k+ בשניהם תגובת הגיר נהית איטית עם קפיצות לאחר יותר מ100k,

לי נשבר עברתי ליונדאי איוניק,

שורה תחתונה הגיר הזה לא להיט.

החליפו מצמדים ולא עזר?

גם באיוניק אתה חשוף לזה, רק ששם היחידה החשמלית מחפה על התחלת תנועה וחוסכת חלק מהבלאי.

בכל מקרה זה הרבה יותר מאשר הDSG7 בימיו הטובים או אותו הגיר בפוקוס , שהתפגרו אחרי הרבה פחות.

הגיר הדו-מצמדי של Getrag הוא כנראה אחד הטובים ביותר שיש כרגע בשוק. ועדיין, אני מסכים שיש בעיה, כי אפילו שבלאי של מצמדים אחרי 100K לגיטימי בעקרון, היצרניות יצרו כאן מפלצת מבחינה טכנו-כלכלית: עולה הון לתחזק את פיסת הטכנולוגיה הגאונית הזו.

שמתי לב שכמעט אין תלונות על הגיר הזה בקליאו למשל. אני יכול רק לשער שהצימוד שלו למנוע דיזל בגבול העליון של המומנט המתוכנן גובה מהמצמדים מחיר יקר. לעומת זאת עם מנוע הבנזין 1.2 הגיר כנראה עובד הרבה יותר רחוק מהמגבלות שלו ולכן שורד יותר.

אל תשכח הקליאו לרוב לא הגיעו לקילומטרז גבוהה במדגם של הפלואנס ולכן קשה לקבוע מדרג לפיהן ביחס לפלואנס(אין גירסאת דיזל),

לאחרונה הקליאו החלו לבוא ברמת גימור ייעודית לליסינג(LIFE) החל מ2015 וייתכן ויהיה בקרוב מדגם יותר גבוהה שלהן עם קילומטרז גבוהה.

אני עם הקליאו 1.2 EDC(בת רק 8 חודשים) סך הכל היא בסדר אבל לגבי אמינות אין לי איך לתת דעה - האוטו אצלי רק פחות מ-3 חודשים ועשה איתי רק 5,500 קילומטר(כמעט 11000 באובראול).

החליפו מצמדים ולא עזר?

גם באיוניק אתה חשוף לזה, רק ששם היחידה החשמלית מחפה על התחלת תנועה וחוסכת חלק מהבלאי.

בכל מקרה זה הרבה יותר מאשר הDSG7 בימיו הטובים או אותו הגיר בפוקוס , שהתפגרו אחרי הרבה פחות.

נקווה מאוד שלא נגיע לשם, בכל מקרה מבחינתי (כאחד שנוהג בערך 50K בשנה) יש געגועים לכורסאות של הרנו.