הגיגים - לנצ'יה פולביה קונספט. מה אם.

מה אם לנצ'יה היתה מביאה את הפולביה קונספט לייצור במקום להתמקד בלייצר מדבקות למכוניות של קרייזלר?

רומן מביט אחורה במנהרת הזמן וחושב קצת.

מה שגורם לי לחשוב.

האם ליצרני המכוניות,אכפת אך ורק מכסף? ממכוניות בנאליות ומשעממות, שלא יאתגרו את המהנדסים, ההמון (והליסינג) ילך אחריהם ויקנה עוד ועוד מכוניות, כשכל מטרתם זה אך ורק מא' לב' בלי שום הנאה?

או שיש עוד איפשהו בעולם מישהו שיש לו נשמה, ואומר לעז*זל הכסף, תנו לי לייצר מכונית מעולה בכל אספקט?

אותו דבר יש גם בשוק הסמארטפונים, ע''ע oppo find 9 שככל הנראה נגנז משיקולים כלכליים גרידא...

ראיתי אותה בפרנקפורט 2003.

כולם שם היו בטוחים שתכף מתחיל הייצור.

ההחלטה לגנוז אותה הייתה למעשה ההחלטה להרוג את כל המותג בגסיסה איטית.

הפנסים הקדמיים מזכירים לי רכב אחר שעשה בהם שימוש. או שאולי אני טועה?

בכל מקרה, יכול היה להיות מגניב, אבל אולי אפשר להתנחם בזה שקיבלנו את ה-124 בסופו של דבר?

עוד נחמה כזו ואבדנו.

האמת, קשה לראות במונחי ימינו את מי מכונית כזו יכולה לעניין.

היום מה שמכריע גורלה של מכונית הם גודל המולטימדיה, הצימוד לטלפון, גודל החישוקים וכמובן השופוני של "ג'יפ".

ואני אומר את זה בצער, אבל זו המציאות.

אחלה כתיבה, יופי של מאמר.

באמת חבל. כל יצרן וותיק מארץ המגף שנעלם, הסיכוי שיחזור שוב קטן מאוד.

מנוע הv4 בפולביה הוא ככ נהדר, וככ יוצא דופן במבנהו, ייחודי ביותר.

למעשה כל המותג הזה ניחן באיכות ובהנדסה יוצאת מהכלל לאורך השנים, (או שמא נאמר עד שצוות רואי החשבון של פיאט התחילו להתערב אי שם בסוף שנות השישים). באפריליה שלפני מחהע2 המתלה האחורי מכיל גם קפיץ עלים רוחבי, וגם מוטות פיתול, וגם בלמי תוף בבתי אלומיניום שממוקמים על הדיפרנציאל (in board)- ייחודי מאוד ותורם להתנהגות הכביש.

האורליה b20 לא רק שמדהימה ביופיה, היא גם מכונית שמכלוליה מצוינים ולראיה מחיריה הגבוהים בשוק הקלאסיות.

לקוראינו הצעירים יותר אפשר להזכיר שצוות טופ גיר לפני המכות, בכיכובו של קלארקסון שדבר אחד אפשר להגיד עליו זה שהוא לא חובב איטלקיות מיוחד, ולמרות זאת הצוות החליט שהיצרן הכי הכי בין כל יצרני הרכב בעולם הוא לנצ׳יה.

נפלה בידי הזכות ( או יותר נכון עמלתי קשה בישביל הזכות ) לטפל באופן שוטף בשלושה פולביות. זו מכונית נהדרת, אוחזת, זריזה, המנוע אוהב לטפס במעלה הסלד עד לקו האדום בקלות, קורות a דקות מאוד, ראות מסביב מצוינת, האוטו מרגיש כאילו הוא חגור מסביב למותניי הנהג.

והכי נחמד- לרוב האנשים אין מושג על מה אתה נוהג...

היצרן שאני הכי אוהב

חבל שפיאט סגרו אותו

הבעיה העיקרית הייתה שלנציה היו צריכים רכב "לחם וחמאה" שיתחיל להזרים כסף לקופה ופולביה קונספט שכזו היא בטח לא רכב שכזה.

פיאט היו למודי נסיון מר מהברקטה.

חבל.

עניינית לקונספט, יפייפה עם הערה קטנה, משהוא בחלק התחתון של התחת נראה לי מגושם מידי.

מה שגורם לי לחשוב.

האם ליצרני המכוניות,אכפת אך ורק מכסף? ממכוניות בנאליות ומשעממות, שלא יאתגרו את המהנדסים, ההמון (והליסינג) ילך אחריהם ויקנה עוד ועוד מכוניות, כשכל מטרתם זה אך ורק מא' לב' בלי שום הנאה?

או שיש עוד איפשהו בעולם מישהו שיש לו נשמה, ואומר לעז*זל הכסף, תנו לי לייצר מכונית מעולה בכל אספקט?

אותו דבר יש גם בשוק הסמארטפונים, ע''ע oppo find 9 שככל הנראה נגנז משיקולים כלכליים גרידא...

ברור!

לא רק יצרני רכב, כל יצרן בר דעת לא מייצר "לנשמה". הוא אולי יכול לאפשר לעצמו מוצר אחד או שניים מיוחדים, אבל אם אין לו הכנסה קבועה ממוצר, לא יהיה לו סיכוי לשרוד.

מה היה קורה? הייתה יוצאת עוד פיאט ברקטה שהיו מתאמצים בכוח לאהוב...

הבעיה העיקרית הייתה שלנציה היו צריכים רכב "לחם וחמאה" שיתחיל להזרים כסף לקופה ופולביה קונספט שכזו היא בטח לא רכב שכזה.

פיאט היו למודי נסיון מר מהברקטה.

 

חבל.

 

עניינית לקונספט, יפייפה עם הערה קטנה, משהוא בחלק התחתון של התחת נראה לי מגושם מידי.

מה שמציק זה החיבור בין הטמבון לגוף(קו חיבור ברור מדי)

אם היו מעלימים אותו העסק היה נראה הרבה יותר יפה.

תומר

הייתה לפחות פולביה אחת בישראל בשנות השבעים-שמונים.

הבעלים של הסינרמה בתל אביב היה לקוח של אבא שלי והוא היה מביא את הפולביה שלו לתיקון במוסך של אבא.

אהבתי לשבת בתוכה! מכונית יפהפיה!

תודה לרומן על נושא וכתיבה מעניינים.

גם לאחר מעבר הבעלות לפיאט ב-1969, מהנדסי ומעצבי לנצ'יה המשיכו להנות מחופש פעולה נרחב.

הבטא, מעבר לבעיות חלודה אופייניות שפחתו לקראת סוף שנות השבעים, היתה פשוט מכונית משובחת.

גאמא, מכונית הסאלון של החברה, היתה בעצם יורשת הפלאביה עם מנוע בוקסר, ניחנה ביכולות דינמיות נהדרות ובעיצוב יחודי.

וכשמדברים על דלתא, כולם מדברים על אינטגרלה ושוכחים שהדלתא הרגילה והמוצלחת כל כך נאלצה להתבסס על פיאט ריטמו, גרוטאה בעלת עיצוב חביב שנבנתה ע"י רובוטים(וכן, אני יודע שהיו גרסאות חמות ומוצלחות. הריטמו הרגילות היו פשוט דרעק של אוטו - ומי שלא נהג באחת, לא יודע עד כמה). לאור המקור העלוב, ההישג של אנשי לנצ'יה היה פשוט פנומנאלי.

חבל שלנצ'יה לא נמכרה ל-VAG או לסינים. אין לי ספק שהיו מרימים מחדש את המותג הזה.

שום דבר לא היה קורה. היו שוקעים עשרות מיליוני יורו (או כמה שעולה לפתח רכב) בפיתוח של רכב נישה שרק חובבי המותג היו קונים.

Sent from my LG-H990 using Tapatalk