אשמח לתובנות כיצד נסעו עם ילדים בשנות ה80\70\60 בארץ. תמונות יתקבלו בברכה

עד גיל שלוש-ארבע, אמא שלי היתה מרכיבה אותי על הוספה. אני עמדתי והחזקתי בכידון והיא תמכה אותי עם הברכיים שלא אפול הצידה. קסדות כמובן לא היו.

כשקצת גדלתי, להורים שלי היתה סוסיתא סטיישן. יום אחד אמי עשתה תאונה כשאני ישבתי במושב האחורי. חגורות בטיחות לא היו, ומצאתי את עצמי מתחת למושב הקדמי שליד הנהג שהיה מתקפל קדימה כמקשה אחת על ציר. אחי שישב מקדימה נפצע מהדשבורד.

הכי מסוכן היה אבא שלי שעישן באוטו נון-סטופ והרעיל את כולנו. מזגן לא היה, לכן בקיץ המצב היה קצת יותר טוב כי החלונות היו פתוחים.

הדבר הכי חשוב שקיבלתי מהילדות המחשלת הזאת היה לדעת לשים דברים בפרופורציה

ב1951 כשנולדתי כמעט לא היו רכבים בארץ. להורי ולכמהחברים שלהם היו מכוניות.

אבי שהיה רופא היה מקפיד להושיב אותנו כשאנחנו נשענים עם הגב למושב. הוא לימד אותנו לשלוח את הידיים קדימה כדי לא להפגע בעת עצירה. היו אימונים שבועיים...

למעשה זה לא היה שווה כלום כי אני הייתי קטן והמכונית היתה גדולה מאוד.

בנסיעות ארוכות היינו מטיילים באוטו לרבות מעבר מהכיסא האחורי לקדמי. במכוניות אמריקאיות היה מותר להושיב 3 נוסעים מקדימה וכמעט בכל נסיעה הייתי יושב מושב הקדמי בין הורי.

פעם הסיעו אותי ועוד חמישה במושב אחורי של פיאט 1100 כזו שיש לה ידיות בצורה של כפית. היה מצפוף המבוגרים ישבו והילדים עמדו להם בין הרגלים.

בשנות השבעים כשנולדו לי ילדים כבר הבנתי שצריך למצוא פתרון טוב יותר והייתי קושר עם רצועה של תריס את מושב הילדים למשענת הכסא של האוטו.

אחרי חצי שנה הביאו לי מארה"ב מושב פלסטיק מרופד יפה שהיתה לו רגלית מתכת, שנכנסה בין המושב למשענת הגב, היו דוחפים את הכסא פנימה ולמטה והוא היה "נתפס". בכיסא זה כבר היתה רתמה לילדים.

מהר מאוד הנושא התחיל לרוץ וב 1980 כבר היה לי כיסא בטיחות לילדים שהיה דומה למה שיש היום.

לידיעתכם, משנת 1962 היו לרוב המכוניות הארופאיות ולחלק מהאמריקאיות נקודות עיגון לחגורות בטיחות גם מקדימה וגם מאחור. בתחילה הן היו "מוסתרות" מתחת לפח, והיה צריך לקדוח בפח כדי להגיע לנקודת העיגון. כבר בפיאט 600 1962 התקנתי חגורות בטיחות למבוגרים.

גם אני גדלתי בסובארו טנדר ותכלס אין משהו מרדים יותר מלשכב על שמיכה שפרוסה מאחור ולשמוע את כל אבל כל רעשי הדרך....

תכלס, מזל שהיו הרבה פחות מכוניות על הכביש אז.

גם אותי היו מכניסים למושב האחורי, והייתי רץ וקופץ אל הבגז׳ ב124 סטיישן של אבא, או עןמד בין המושבים הקדמיים ומשתתף בנהיגה, מייעץ ומתריע - קצת כמו חן ג.

סכנת נפשות של ממש, מי שהיום בן שלושים ארבעים, היה לו מזל עם תחבורה בילדות...

להזכירכם בסוף שנות ה-90 בצבא עדיין חיילים נסעו ב- gmc סונומה עם ספסלים מתקפלים בארגז ללא שום חגורות. הקידמה הגיעה לדעתי ב-99 שאז יצאה חובה להתקין מושבים עם כיוון הנסיעה וחגורות בטיחות.

הסעת נוסעים בארגזי טנדרים היתה מקובלת מאד בשנות ה 80' וה 90', והסיבה פשוטה; הטנדרים הקטנים ( סובארו, סקודה ) היו מוכרים לצרכי מס, וניתן היה לקזז את מע"מ הקניה.

לא בטיחותי ?

את מי זה עיניין ?

העיקר דופקים את מס הכנסה, וזה מה שחשוב.