האם חובה להגיע לאירוע מחוץ למקום העבודה?

שאלת אותם גם אם הם מעדיפים לוותר על יום הגיבוש?

אוי, כ"כ ניו אייג'י !

המטרה היא גיבוש חברתי, איזה גיבוש חברתי יוצא מ"לוותר על יום הגיבוש"?

יגבש את הצוות בדעה נגד יום גיבוש ובעד יום חופש בתשלום, כשכל אחד יישב בבית עם משפחה/חיות מחמד/רהיטים/רדטיוב (פנה לסלואורייד להסברים על מה זה, הוא זה שמסתובב כאן ומלמד אנשים דברים לא חינוכיים ) של עצמו.

אירגנתי פעם טיול עששיות במבצר נמרוד כיום גיבוש. הפעילות התחילה בסביבות 3 ונגמרה כמעט בחצות. כמובן כולם קיבלו חופש על חשבון מערכת למחרת. לפני הארגון שאלתי מה הם מעדיפים: באולינג ומסעדה או משהו פחות לעוס ומאוס. נחשו מה הייתה התשובה?

 

Sent from my LG-H960 using Tapatalk

לא הבנתי את הטענה.

האם אתה טוען שאם מארגנים יום גיבוש לא לעוס אז יותר עובדים ירצו לבוא?

האם אתה טוען שאם נותנים חופש יום למחורת אז עובדים ירצו לבוא?

האם אתה טוען שימי גיבוש הכרחיים וחובה להשתתף בהם וצריך לפטר כל מי שלא משתתף?

האם אתה טוען שאם היית מביא 2 ימי חופש במקום יום גיבוש וחופש אז היו מעדיפים יום גיבוש וחופש?

יגבש את הצוות בדעה נגד יום גיבוש ובעד יום חופש בתשלום, כשכל אחד יישב בבית עם משפחה/חיות מחמד/רהיטים/רדטיוב (פנה לסלואורייד להסברים על מה זה, הוא זה שמסתובב כאן ומלמד אנשים דברים לא חינוכיים ) של עצמו.

האגרוף עוד יותר מזכיר רדטיוב

אני טוען שברגע שיש משהו מעניין אין לאנשים בעיה לוותר על מחויבויות אחר הצהריים. במיוחד אם מקבלים יום חופש למחרת.

בה בעת אני טוען שאם מי מהם היה דופק ברז ומגיע לעבודה למחרת כאילו כלום לא הייתי מקבל את זה בעין יפה ומנסה להכיל ולקבל בהבנה.

Sent from my LG-H960 using Tapatalk

זה בסדר גמור ובגלל זה אני גם לא עושה זום פעילות חברתית אחרי שעות העבודה (עושה פעמיים בשנה על האש לכולם. מתחילים בסביבות 12 בצהריים ומסיימים בחמש כרגיל כשמי שרוצה פורש קודם).

לפעילות גיבוש אחרי שעות העבודה אפשר לא לבוא אבל צריך להודיע. בשעות העבודה הרגילות כשאתה גם מקבל על זה תשלום זה לא נתון לשיקול דעתך ואתה צריך לא להודיע אלא לבקש ורק אם יאשרו לך לא להגיע.

אין בעיה. זכותם. פשוט לא אצלי. זה כל העניין. אתה טוען התכונות מקצועיות זה מה שאמור לעניין אותי בתור מעסיק, אני טוען שגם אינטראקציה חברתית של העובד חשובה. לפעמים מיזנטרופ מקצועי גורם לאווירה לא פרודוקטיבית ופוגע בתועלת העסק יותר מתרומה החיובית שלו. לא מתאים לך להיות חלק מקבוצה שאיתה אתה מגלה את מירב הזמן שאתה ער - לא קרה כלום. הכל בסדר. לי זה לא מתאים ומה לעשות? אני זה שקובע. החיים לא תמיד הוגנים.

Sent from my LG-H960 using Tapatalk

אם כבר הגענו לנושא הגיבוש, אבקש לנצל את השרשור לסקר קטן בנושא ימי גיבוש מחלקתיים בהייטק (ולא בהכרח רק שם).

אצלי בחברה נהוג יום גיבוש אחד בשנה. אם הגיבוש נמשך יום שלם, אז חצי ממנו הוא זמן עבודה, וחצי שני הוא ע"ח חצי יום חופשה של העובדים.

(אם מסתפקים בחצי יום, אז הוא כמובן ע"ח העבודה).

בעייני, ההסדר הוא בעייתי. השתתפות העובד בפעילות גיבוש מחלקתית היא בעייני יותר זמן עבודה מחופשה. אמנם לא מפוטר מי שלא מגיע (ומגיע לעבודה במקום) אבל מפעילים לחץ פיזי לא מתון להגיע. גם כלכלית, ערך חצי יום חופשה גבוה מתקציב פעילות הגיבוש ככה שהעובדים אולי ממנים את הפעילות.

שוחחתי עם HR בעניין והם טענו שאין שום בעייה וכך מקובל בתעשייה.

אז בבקשה מכם: אנא כתבו מה המקובל בחברה בה אתם עובדים (או בחברות בהן עבדתם). רצוי לציין את שם החברות, אבל אפשר גם בה"פ, ואפשר גם בלי ציון שמן.

אני עסק פרטי וכשאני עושה פעולת גיבוש תמיד זה על חשבוני ורק על חשבוני.

בדרך כלל זה שני חצאי ימים בשנה.

במספר חברות הייטק שעבדתי בהן, לא נהוג להוציא עובדים לפעילות (כזו או אחרת) ולהוריד להם ימי חופש על זה.

כן נהוג לפעמים להקצות חצי יום בלבד על חשבון החברה לפעילות מסוימת, ואז יוצאים לפעילות קצרה אחה"צ, או בבוקר וחוזרים לעבודה בסופה.

אין בעיה. זכותם. פשוט לא אצלי. זה כל העניין. אתה טוען התכונות מקצועיות זה מה שאמור לעניין אותי בתור מעסיק, אני טוען שגם אינטראקציה חברתית של העובד חשובה. לפעמים מיזנטרופ מקצועי גורם לאווירה לא פרודוקטיבית ופוגע בתועלת העסק יותר מתרומה החיובית שלו. לא מתאים לך להיות חלק מקבוצה שאיתה אתה מגלה את מירב הזמן שאתה ער - לא קרה כלום. הכל בסדר. לי זה לא מתאים ומה לעשות? אני זה שקובע. החיים לא תמיד הוגנים.

אם אפשר, אני ברצינות אשמח להבין למה. אם מדובר בחברה קטנה שבה כל אחד חייב מדי פעם להתגמש ולסייע בדברים שלא בהגדרת תפקידו זה יותר מובן לי, אבל אם מדובר בחברה גדולה שבה לכל אחד תפקיד מוגדר, זה קצת פחות ברור לי.

מניסיוני, ויצא לי לעבוד עם כמה מיזנטרופים עם תעודות (ככה זה בהייטק), כל עוד לא מדובר באדם שלילי במיוחד וכל עוד התפקיד שלו מוגדר היטב, זה לרוב win-win לשני הצדדים. מניסיוני אנשים שליליים ורעילים הם לאו דוקא מיזנטרופים (כלומר, יש חפיפה מסוימת בין הקבוצות, אבל הן בוודאי לא זהות, די רחוק מזה).

מה שאני מנסה להגיד שיש אנשים שמתאים להם להגיד בוקר טוב וערב טוב, אבל לא ישבו לקשקש ולרכל כל היום, ויעדיפו לאכול ארוחת צהריים מול המחשב בחדר (הרבה אמריקאים הם כאלה). הם יכולים להיות מאוד פרודוקטיביים, ולדעתי לא גורמים לאווירה שלילית בצורה כזו או אחרת. למה להמנע מהם?

אני אסביר. עובד שבא בגישה: "אני נותן את הנדרש, עזבו אותי בשקט." זה עובד ממורמר. לא טוב לו. אולי אין לזה תימוכין במציאות אבל מבחינתו הוא לא מרגיש שייכות למקום. זה לא עניין של הגדרת תפקיד אלא ביצוע התפקיד. עם השנים אתה לומד לזהות את זה. יש אנשים שבשבילם זה הכרח מצער, לקום בבוקר וללכת לעבודה. אפילו אם הוא מקצוען והכל, הוא לא מתלהב ממה שהוא עושה במקום הזה. יש מלא סיבות למה הוא נשאר שם. אני לא אכנס אליהם.

אבל אני לא רוצה עובדים כאלה. אני רוצה כאלה שאיכפת להם. שיהיו פחות מקצועיים. זה עניין של נסיון.אני רוצה כאלה, שאני יכול לסמוך עליהם. כאלה, שלא מפסיקים לענות לטלפון ב6 בערב. כאלה, שלא יתקעו לך סכין בגב ברגע הכי לא מתאים כי"שום דבר לא אישי. ביזנס בלבד" ולדעתו הוא בסדר.

הכי מיזנטרופ שאוהב את מה שהוא עושה וטוב לו יקבל גם את השיגועים של מקום שעושה לו טוב. הוא לא יתלהב, אבל יקבל את זה, כי איכפת לו ובטח שלא יזלזל. לכן כאשר קראתי את השרשור ומדדתי את הסיטואציה על עצמי הבנתי שאני לא הייתי רוצה להשאיר כזה עובד. אולי לא מעיף אותו על זה, אבל בהחלט שם אותו על הכוונת ובסבב קיצוצים הראשון זה יהיה הראש שאני צריך לתת.