מה קורה עם הצרפתיות בפורום?

כמעט בכל שרשור שעוסק בהמלצות רכישה זה מגיע בשלב כזה או אחר (בדרך כלל לא מספיקות לעבור חמש-שש הודעות). מישהו זורק "208!" או "למה שלא תבדוק מגאן דיזל?" ושאר השרשור עוסק בהאדרת על תוצרת צרפת מכל הסוגים והמינים (הTHP והAL4 עדיין קללה). מי שמעז להרהר בעליונות הצרפתית מואשם מיד בסטיגמות, הליכה עם ההדר וחוסר גמישות מחשבתית. כמובן בין לבין מוזכרים היבואנים הנפלאים שהצליחו לייצר פה VFM שלא מהעולם הזה, כזה שחוכמת ההמונים מסרבת לקלוט ורק בזכות הפורום הבנוי כולו מאנשים שחיים רכב וחושבים מחוץ לקופסא ניתנת לרוכש ההזדמנות לקפוץ מעל הדיוטות על מלוכסנות מליסינג ולבצע את עסקת חייו.

אותם הממליצים ישכנעו אותך ששלושה צילינדרים זה "ה"דבר, שגיר של אייסין הוא השלמות (טענה מוזרה כשלעצמה, הרי אם הצרפתיות עשו כזאת קפיצה באיכות, למה צריך גיר יפני כשחקן חיזוק? מה רע בגיר צרפתי?), שרכב שמעוצב כמו חתיכת סבון על גלגלים הוא עתידני ופורץ דרך.

עכשיו, זה לא שאני סקפטי בלי סיבה. באמת שלא. יש לי ניסיון לא מאוד עשיר עם צרפתיות (כ100K קמ), יחסית חדשות, והחוויה האישית שלי מבהירה לי היטב למה ההמונים חוששים וקיה-יונדאי עדיין נמצאים שראשי הטבלאות. קשה שלא לשים לב כיצד ההמלצות לקניה של הצרפציות החדשות הופכות לאזהרות כשמדובר במשומשות בנות 3-4 שנים, ובמיוחד המפוארות מביניהן.

איש לא חולק על כך שהיצרניות מנסות. המכוניות החדשות מצרפת נראות טוב, חלקן גם נוסעות טוב, איכות החומרים משתפרת, ואפילו המחירים בסדר. אבל מה לגבי האמינות? סחבק למד שלכל מטבע שני צדדים ולכל שבת יש מוצאי שבת. למה המחירונים ממשיכים לצלול? למה בפורום יש תמונה אחת ובחוץ אחרת לגמרי? לא מסתדרת לי הסטירה הזאת. מה, זה הקטע עכשיו? צרפתיות? למה כשאני מדבר עם אנשים בעלי ניסיון אישי אני שומע בערך את מה שחוויתי בעצמי ובפורום זה סרט אחר לגמרי?

מה הבעיה עם 208? איזה בעיות אמינות יש לה, במיוחד אחרי שהעיפו את הal4?

טרחת לציין את מוצא הגיר היפני(גם לא ברור לי למה העלת את הטענה, יש גם טויוטה מסחרית עם מנוע צרפתי) אבל לא את מוצא המנוע הגרמני, יש סיבה?

לא מבין מה הקטע להכליל לפי מוצא, חשבתי שזה קטע של שנות ה90.

כשאני מסתכל על רכב אז כל רכב ומכלוליו שלו.

לא רואה פה העדפה מתקנת, הרי מזהירים מפני מכלולים בעיתיים כמו הthp טרום עדכון.

אולי, רק *אולי*, מקבלים המלצות על הרכבים האלו כי.... הם מצדיקים את ההמלצות?

כששואלים אותי בנוגע לסופר מיני מומלצת, אני אמליץ בין היתר על 208.

כששואלים אותי על קרוס מומלץ, אמליץ בין היתר על הקקטוס / 2008 / 3008 בהתאם לדרישות.

בניגוד להמלצות שלי על רכבים איטלקיים שאפשר לתייג בתור "נו באמת הוא סתם חסיד כי יש לו צמד בחניה", אין לי אף אחד מהרכבים הנ"ל ו/או צרפתיה מודרנית אחרת, רק 'סתם' נסיון טוב דרך חברים ומשפחה, נסיעה (על חלקם), וסקירה רבה מתוך התעניינות בכל מיני ערוצי מידע לתחום הרכב.

אני מנחש שהסיבה שאתה כ"כ סועד מחזות בנוגע לחוסר הקורלציה בין ההמלצות בפורום לבין אלו בשטח, היא שבשטח יש לך אחוז גבוה בהרבה של הדיוטות שלא מבינים יותר מדי בתחום הרכב ומונעים בעיקר ע"י סטיגמות ששמעו מחבר/אבא/דוד. מס' אנשים שונים כבר אמרו לי שאני שאהיד כי יש לי איטלקיות בחניה (ידוע שהן מאוד לא אמינות!!!1), וזאת למרות שאף אחת מהצמד לא היתה במוסך עקב בלת"מ בשנים שהן אצלי, לאקי מי.

כנ"ל עם צרפתיות - והצ'יזבטים שכולנו מכירים תודות לתוצרת ה"איכותית" של כל מיני דגמי עבר...

לדעתי האישית - נכון להיום לפג'ו יש את אחד הליינים הכי מוצלח לרכבי יד0 ברמת הVFM (כאמור - 208 / 308 / 2008 / 3008, כולן מוצלחות כל אחת בקטגוריה שלה), וסיטרואן 'נותנים בראש' מבחינת ייחוד עם הקקטוס והאחות הקטנה האחרונה C3.

סטיגמות קשה לשנותו ולצערי הצרפתיות עדיין סובלות הם למרות רכבים טובים מאוד.

דווקא בתחום המוניות אפשר לראות שינוי עם הפלואנס.

Sent from my iPhone using Tapatalk

עכשיו, זה לא שאני סקפטי בלי סיבה. באמת שלא. יש לי ניסיון לא מאוד עשיר עם צרפתיות (כ100K קמ), יחסית חדשות, והחוויה האישית שלי מבהירה לי היטב למה ההמונים חוששים וקיה-יונדאי עדיין נמצאים שראשי הטבלאות. קשה שלא לשים לב כיצד ההמלצות לקניה של הצרפציות החדשות הופכות לאזהרות כשמדובר במשומשות בנות 3-4 שנים, ובמיוחד המפוארות מביניהן.

א. תרצה לשתף? אני שואל ברצינות. תמיד טוב לשמוע עוד דעות, גם אם הן שליליות.

ב. דוקא בתור משומשות צרפתיות הן אחלה עסקה - כי הרבה מהערך שלהן כבר ירד. אני חושב שיש פה לא מעט המלצות על קליאו דור 3 ידנית, למשל, כרכב לתפרן המתחיל (חלקן באשמתי, מודה). גם ה-208 לא איבדה מחינה עם הזמן.

למה כשאני מדבר עם אנשים בעלי ניסיון אישי אני שומע בערך את מה שחוויתי בעצמי ובפורום זה סרט אחר לגמרי?

יש לזה הרבה הסברים, רובם מתחום הפסיכולוגיה. למשל, אם יש לך צרפתיה והתפוצץ לך הרדיאטור, מיד יצא לך איזה "מרד!" עסיסי ורצף חרטות על הבחירה השגויה שעשית (או הרבה שמחה לאיד אם זה רכב של מישהו אחר). אם זה יקרה באיזו מאזדה, זה מיד יוגדר כ"בלאי סביר".

הסבר אחר הוא שהרוב המוחלט של האנשים לא מתעניינים בכלל ברכב עצמו, ומבחינתם מדובר באמצעי להגיע מא' ל-ב' בלבד, ולכן אין שום "added value" עבורם ברכב שונה מהעדר (בהנחה שהוא אמין באופן סביר).

ואולי גם כולם פה טועים. זו גם אופציה, כמובן.

תחום הרכב הוא לא היחידי שיש בו אנומליות. אפשר לשאול לגבי נדל"ן (אבל אני לא נכנס לפינה הזו יותר), או למשל למה כל כך הרבה אנשים בוחרים אמונה דתית מגבילה, חונקת, שלא מאפשרת להם אפילו להדליק אור בשבת (שלא לדבר על לנהוג...) או להסתובב בלי מעיל שחור וכובע בחום המטורף של אוגוסט במזרח התיכון, ושגם לא מסתדרת עם הידע המדעי הנוכחי, כשמהצד השני מחכה להם מפלצת הספגטי, ומבטיחה להם כל מה שהם רוצים בלי כל השטויות האלו. ובכל זאת, משום מה, המפלצת לא תופסת. לך תבין.

שגיר של אייסין הוא השלמות (טענה מוזרה כשלעצמה, הרי אם הצרפתיות עשו כזאת קפיצה באיכות, למה צריך גיר יפני כשחקן חיזוק? מה רע בגיר צרפתי?)

מה שמוזר זה להתייחס לארץ המוצא של יצרן רכב, ועוד יותר מוזר זה להתייחס לארץ המוצא של החלקים ממנו הוא מורכב (הכי מוזר לחשוב זה שמישהו מאונן על מגאן דיזל, אבל כל אחד עם שמדליק אותו לגבי הרגלי המין של אחרים...). בעולם של ייצור גלובאלי, זה לא מעניין. את אף אחד לא מעניין שאורטל יציקות מייצרים את החלקים ל-BMW, למשל. מכונית היא לא "צרפתית". היצרן רשום בצרפת. היא מורכבת מחלקים מספקים מכל מיני מקומות, ואולי אפילו לא מורכבת במפעל בצרפת.

ביפן אולי עוד שומרים על עבודה עם ספקים יפנים בעיקר, אבל זה קשור לתרבות העסקית/תעשייתית שם (ולא אכנס לזה עכשיו).

כשבאים לבחון רכב, מבחינת אמינות או כל בחינה אחרת, צריך להסתכל על העובדות של הרכב עצמו, ככל שניתן להשיג אותם, לא היצרן, לא המותג ולא ארץ המוצא.

לגבי מחירונים, זה עניין של הצע וביקוש.

בזמנו מאזדה 3 היתה מלכת המכירות (מכונית עם מזגן לא מספק, בקיץ הישראלי. לך תבין...). כולם קנו. אחרי זה כולם רצו למכור. המחירון היה גבוה. המחיר בפועל... נמוך הרבה יותר.

להגיד שאין קורלציה בכלל בין ארץ המוצא של היצרן לרמת אמינות, לא הייתי אומר. זה קשור להיסטוריה של פיתוח שיטות הייצור, והקשרים תרבותיים של האופן בו היצרן עובד עם ספקים משלב התכנון, מאמץ טכנולוגיות חדשות (או לא) וכו'.

יש.

אבל כשאתה בא לקנות רכב, הדבר היחיד שצריך לעניין אותך זה התכונות הספיציפיות של הרכב, לא המתאם בין ארץ המוצא לאמינות. הכללות הן עניין להדיוטות.

אז מה ההבדל בין העולם שבחוץ לכאן?

שכאן יש אנשים שמקבלים החלטות יותר מושכלות, כי הם מבינים בחומר.

"בחוץ" קונים לפי "סטינגות".

אני, שלא אחד מגדולי המגיבים בפורום, מחזיק C4 פיקאסו 2008 וC3 דיזל 2012.

וכמי שמה שהיה חשוב לו הוא אך ורק VFM, עד כה זה נוחל הצלחה.

מה תרצה? שאסתיר את דעתי כי היא לא מתאימה לך?

לדעתי המחירים בהם נסחרות הצרפתיות נמוכים מכפי ערכן, ומי שעושה קניה מושכלת - מרוויח.

איזה רכב 7 מקומות היית מציע לי בתקציב של 30K? כי את הצרפתיה שלי קניתי יד ראשונה עם 100K בלבד.

איזה רכב שיצרוך 1:20 היית מציע לי בתקציב של 35K? כי את הצרפתיה שלי קניתי יד ראשונה, מטופלת במורשה בלבד, גם עם 100K.

אז כן, גם מהניסיון של שתי אלו, וגם מניסיון של מגאן ועכשיו פלואנס אצל הורי, ו207 של אחי - אמשיך להמליץ על הצרפתיות, ושמח מאוד על כמוך, שבזכותם אנו יכולים לקנות אותן במחירי רצפה.

אני סוגר ליסינג של 3 שנים עם פיג'ו 2008 ולפניו היה 3 שנים עם סיטרואן C3 פיקאסו.

ה C3 פיקאסו עברה 3 שנים ו 110K ק"מ ללא אף תקלה.

ה 2008 עברה את ה 3 שנים ו 118K ק"מ עם תקלה בודדת של כשל ממיר קטליטי שהוחלף באחריות.

אז מה לעשות בכדי להרגיע אותך? לא לדווח על זה או להמציא תקלות?

אני חושב שהדיון הזה התקיים פה כבר עשרות פעמים וכבר מוצה עד תום.

אתה מקדים וסוקר את הרוח הנושבת בפורום ככזו המפרגנת לצרפתיות, אילו דעות אתה מצפה לקרוא?

לגופו של עניין, גם אני לא מאמין בסטיגמות, והרכב המשני שלי הוא סיטרואן קסארה 2003 שנרכשה עם רבע מיליון קילומטר וגיר מושמץ.

מאידך גיסא, אני דוקא כן מסכים שהסטיגמות האלה לא נוצרו סתם. הצרפתים תמיד ניסו להתחכם עם כל מיני שטויות, חידושים טכנולוגיים והנדסיים, וההתחכמות הזאת עולה להם באמינות.

אין מה לעשות, הפשטות המכנית של אימפרזה 2007 מביסה ללא תנאי (מבחינת אמינות) אנו מגאן 2010

אגב, תחפשו פה את השרשורים על הפלואנס המהוללת. רכב שנמצא אצל מס' חברי פורום פעילים. התמונה לא מאוד וורודה.

ולכל מי שנתן פה דוגמאות על מכוניות חדשות, אוי ואבוי אם זאת האינדיקציה לאמינות.

נראה אתכם מעיזים לרכוש צרפתיה בת 8 ומעלה *אם היא היתה באותו מחיר של יפנית מקבילה*.

או למה שאקנה רנו פלואנס חדשה, אם כמעט באותו מחיר אפשר לקנות קורולה?

אני חושב שהשאלה שצריכה להישאל פה זה לא למה לא אוטו צרפתי, אלא למה כן אוטו צרפתי.

מה הערך המוסף שזה נותן לעומת דגם מקביל מיצרנית יפנית/קוריאנית?

אמינות\חוסר אמינות, דבר אחד אי אפשר לשנות לגבי הצרפתיות והוא ירידת ערך מטורפת ביחס לרכבים אחרים(עקב אותן סטיגמות) בשוק הרכב הישראלי

וזה שיקול גדול לדעתי שצריך להיות בקניית רכב.

כמובן בין לבין מוזכרים היבואנים הנפלאים שהצליחו לייצר פה VFM שלא מהעולם הזה, כזה שחוכמת ההמונים מסרבת לקלוט ורק בזכות הפורום הבנוי כולו מאנשים שחיים רכב וחושבים מחוץ לקופסא ניתנת לרוכש ההזדמנות לקפוץ מעל הדיוטות על מלוכסנות מליסינג ולבצע את עסקת חייו.

עפ"י נתוני ינואר-פברואר 2017 אלה הן המסירות:

סובארו - 1321 רכבים.

סוזוקי - 3243 רכבים (וזה כשייש להם 2 להיטי מכירות כרגע).

מזדה - 3344 רכבים

פולקסואגן - 1360 רכבים

רנו - 3336

נראה ש"חכמת ההמונים מסרבת לקלוט" רק בסטיגמות שלך.

באגירה, בלי פילוח ליסינג (ואולי קצת נהגי מונית), הנתון שצירפת לא בהכרח מעיד על חכמת ההמונים. הוא אולי מאוד מעיד (כל המאזדות ליסינג והרנו פרטיות) ואולי לא מעיד בכלל (ההפך). אי אפשר לדעת.

אם כבר צרפתיות, איפה פיג'ו בנתונים הללו?

"שכחת" טויוטה