רכבות מעניינות אותי - מה צריכת דלק ריאלית של רכבת?

זה מוטצע במפות גוגל. לא יודע לגבי ישראל, אבל בצרפת קיבלתי תכנונים מדוייקים כולל זמן הגעת אוטובוסים בזמן אמת. כמובן שיש עניין של ממשקים, יתכן שהממשק של התח"צ הישראלית ומפות גוגל טרם נכתב.

אכן, לא מזמן חזרתי ממדינת עולם ראשון כלשהי, האוטובוסים התעדכנו בזמן אמת.

חדשות: סימנס זכו במכרז של רכבת ישראל להספקת 330 קרונות למערכי EMU. מהקרונות ניתן יהיה ליצור כ-70 מערכים (קונספט דומה ל-IC3 של היום, רק חשמלי ודו קומתי)

https://m.calcalist.co.il/article.aspx?guid=3721921

Sent from my iPhone using Tapatalk

סימנס קונה\מתאחדת עם אלסטום שהייתה המפסידה בגמר המכרז.

משום מה כל הסיפור הזה נשמע לי מסריח משהו.

אוף טופיק עצבני:

גם בקפריסין הבריטים בנו קו רכבת בתקופת המנדט שלהם שם.

הקו באורך 122 ק"מ עם 39 תחנות פעל בין השנים 1905 - 1951, היה עם מסילה צרה ולא ברוחב סטנדרטי כדי להוזיל עלויות בנייה.

היום לא נשאר כמעט שום דבר מזה ולמרות זאת, ממש לא מזמן (לפני כמה שנים) מבנה אחת התחנות שופץ ונפתח בו מוזיאון רכבת קפריסאית.

יש גם קטע מסילה עליו עומדים קרון דואר ו Trolley (עגלה מסילתית שמונעת בכוח היד, שימשו לעבודות תחזוקה וכו').

מבנה התחנה דומה למבנים שנבנו בתחנות רכבת בארץ באותה תקופה.

המוזיאון נמצא בכפר Evrychou.

הנושא של רוחב מסילות הוא מרתק בעיני. לכל רוחב מסילה יש סיבה. לדוגמא, מסילות צרות מאפשרות רדיוסי סיבוב הרבה יותר קטנים ולכן מאפשרות הרבה יותר בקלות להתמודד עם הפרשי גבהיים ומסלולים מפותלים.

ביפן, לדוגמא, הרוב המוחלט של המסילות (פרט לקווי השינקנסן) הם ברוחב צר.

Sent from my iPhone using Tapatalk

אכן נושא שמאוד מרתק גם אותי.

יש בעולם קהילות שלמות של אוהדי המסילות הצרות.

באי סחלין שהיה בשליטת יפן עד 1945 ואחרי זה ועד היום בשליטת רוסיה יש עד היום מסילות צרטת בתקן יפני ורק לאחרונה החלו להסב אותן לתקן סטנדרטי.

הנושא של רוחב מסילות הוא מרתק בעיני. לכל רוחב מסילה יש סיבה. לדוגמא, מסילות צרות מאפשרות רדיוסי סיבוב הרבה יותר קטנים ולכן מאפשרות הרבה יותר בקלות להתמודד עם הפרשי גבהיים ומסלולים מפותלים.

ביפן, לדוגמא, הרוב המוחלט של המסילות (פרט לקווי השינקנסן) הם ברוחב צר.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

נשמע שיש רק יתרונות,

האם יש גם חסרונות לרוחב צר?

חיסרון של רוחב צר הוא בכך שכל המערכת יותר קטנה.

קרנות יותר צרים ויותר קטנים, יכולים להוביל פחות נוסעים או פחות משקל. מהירויות נסיעה לרוב נמוכות יותר. קיבולת של כל המערך ברוחב צר קטנה יותר.

הנה תמונה שמסבירה הייטב את ההבדלים. פה הם ממש פי 2.

הקטר הימני הוא סטנדרטי לרוחב מסילה סטנדרטי (1435 או 1520 מ"מ), השני הוא לרוחב מסילה 750 מ"מ.

שלשום, הרכבת מבית שאן, נעצרה בכפר יהושע, הייתה כבר מלאה, העלתה עוד אנשים ובקושי נכנסו כמו סרדינים, לא הצליחה לצאת מהרציף בגלל עומס יתר.... היו חייבים להוריד אנשים בשביל שהיא תתחיל לנסוע.

מעניין מה עצר את הקטר מלזוז.

איזה רכבת זאת הייתה? לכל כלי רכב (כולל כמובן מסילתי) יש משקל העמסה מקסימאלי. מעבר למשקל הזה הרכב לא יזוז או יזוז מאוד לאט (ואולי יבלום יותר לאט). ברגע שמזהים שהרכבת עמוסה יותר מידי צריך להוריד נוסעים, בדומה למצב שבו מזהים שמטוס עמוס מידי ושם מורידים מטען, לדוגמא...

המשקל למטוסים אני מניח מבוצע בחישוב של ההעמסה, או שקילה פיסית של המטוס.

את הרכבת אי אפשר לשקול בזמן אמת (או שכן, יש מנגנון שקילה של כל קרון בזמן אמת). ואת זה אני מנסה להבין.

ברור לי שלכל כלי רכב יש מגבלות משקל.

הרכבת הייתה הדגמים החד קומתיים הישנים.

אם זה היה מערך קרונועים, אז אכן יש להם משקל העמסה מקסימאלי יחסית נמוך ופעמים רבות יש צורך להוריד מהם נוסעים עקב עומס יתר. במערכים גרורי קטר עוד לא יצא לי להתקל בעומס יתר, וכבר נסעתי ברכבות (גם האדומות של בומברדיר וגם בכחולות של סימנס) שהיו מלאות בצורה כזאת שהיה חסר רק את החבר'ה היפנים עם הכפפות הלבנות בשביל לדחוס אנשים לתוך הרכבת...

זה היה גרורי קטר