מה יותר טוב לישראל, טראמפ או ביידן?

בהסתמך על זה שעסק לא יוצא מתחומי מדינת בעליו, אלא אם המיסוי גבוה מדי או כח האדם יקר מדי. כל תמריץ באחד מהעניינים האלה מטרתו להשאיר את העסק.

בן שפירו מסביר למה טראמפ הוא לא שמרן (נכתב לפני הבחירות):

http://www.dailywire.com/news/3896/shapiro-i-will-never-vote-donald-trump-heres-why-ben-shapiro

המטרה של המדינה היא לא רווח.

נכון.

המטרה של המדינה היא לאפשר לכל פרט לפעול בחייו לרווחתו. הדגש הוא על לפעול. על היכולת של הפרט לפעול.

לא על היכולת של המדינה לספק לו קיום.

זה אומר שאם מישהו נכה, אתה לא קונס את קצבת הנכים שלו, דווקא אם הוא יוצא לעבוד, לדוגמא.

להפך, אתה מקל עליו עוד יותר, ולוקח פחות מיסים מנכה, אם הוא יוצא לעבוד, ומקצץ לו מהקצבה רק אם וכאשר הוא מכניס משמעותית יותר ממי שרק מקבל קצבה.

אם כבר, אז בכיר בוול סטריט יודע טוב מאוד איך לא לשלם מיסים ולהפיל את הנטל על המעמד הנמוך ומעמד הביניים.

האינטרס היחיד שלו הוא לשמור על החברים שלו ועל הכסף של עצמו.

הוא לא מבין את האדם הפשוט ואת שאר ה99% של האנשים, והוא לא יהסס למכור אותם ואת האינטרס שלהם בשביל לעשות עוד רווח.

אני לא יודע מה אחוז הבכירים בוול סטריט שהם מושחתים. אני לא חשוב שאתה יודע. עדיין סביר להניח שהם מבינים יותר במנגנונים מוניטרים, כי אחרת הם לא היו מגיעים לעמדה שלהם. אתה צריך להיות די בקיא ודי חריף שכל כדי להבין מנגנונים של כסף ולנהל חברה בוול סטריט. עכשיו, יכול להיות שאתה כל הדברים הללו, אבל גם מושחת.

כן, יכול להיות.

וזה לא טוב לשים מושחתים במשרות ציבוריות.

אבל נחש מה... במשרה ציבורית האנשים האלו לא עושים כסף כמו שהיו עושים בשוק הפרטי.

ונחש מה, בניגוד לכל מיני פקידי אוצר בארץ, שלא עושים את העבודה שלהם כדי למצוא אחרי זה מקום בשוק הפרטי, האנשים שאנחנו מדברים עליהם כבר עשו את הכסף שלהם. הם כבר לא צריכים לא לקבל טובות ולא לעשות טובות.

אז כן... זה לא מבטיח שלא תשים מושחת, אבל זה שמישהו בכיר בוול סטריט, זה לא אומר שהוא מושחת. הוא כן אמור להבין טוב יותר איך כסף נע בתוך הכלכלה, ואולי, אולי אפשר לתת לו להנות מהספק שזה שהוא בחר במשרה ציבורית, אולי הוא רוצה לעשות עם ההבנה והיכולת הזו שלו משהו טוב.

כי להיות מושחת, הרבה יותר כדאי בשוק הפרטי.

תשאל את מיידוף...

וכן, אני מעדיף את הפונקציונרים המרכזיים שלי עשירים ומנוסים, שלא כמו ראש הממשלה שלנו, יהיו תלויים בקאש מאני מהבנדוד שלהם באמריקה, כדי לקנות סיגרים.

BENOR יש פה 2 פוסטים שרק בהם עוסקים בפוליטיקה.

פה - אמריקאית.

שרשור הבחירות - ישראלית.

ככה אני זוכר שהגדירו את זה המנהלים.

זה לדעתי הפתרון הכי יעיל: גם מותר לדסקס פוליטיקה, אבל לא תראה 75 שרשורים חופרים.

עריכה: הנה נעשה פה ניקוי הודעות. יצא ששלי לא קשורה, אז אפשר להשמיד גם אותה.

הייל עמוס

בהסתמך על זה שעסק לא יוצא מתחומי מדינת בעליו, אלא אם המיסוי גבוה מדי או כח האדם יקר מדי. כל תמריץ באחד מהעניינים האלה מטרתו להשאיר את העסק.

נו, באמת. לא ענית על השאלה. השאלה היא איך בדיוק אתה יודע שהגביה הכוללת תגדל (שהרי זה מה שכתבת)? כלומר איך אתה יודע שהרווח מהעסקים שישארו יהיה גדול מההפסדים כתוצאה מהקטנת שיעור המיסים?

אף אחד לא יודע. מניחים. בדיוק כמו שאני מניח שזאת הנחת העבודה שלהם. בניגוד אליכם אני לא מתיימר לדעת הכל.

אני לא יודע מה אחוז הבכירים בוול סטריט שהם מושחתים. אני לא חשוב שאתה יודע. עדיין סביר להניח שהם מבינים יותר במנגנונים מוניטרים, כי אחרת הם לא היו מגיעים לעמדה שלהם. אתה צריך להיות די בקיא ודי חריף שכל כדי להבין מנגנונים של כסף ולנהל חברה בוול סטריט. עכשיו, יכול להיות שאתה כל הדברים הללו, אבל גם מושחת.

כן, יכול להיות.

וזה לא טוב לשים מושחתים במשרות ציבוריות.

לא ראיתי מילה אחת בפוסט של פרנקוס על שחיתות. ולדעתי לא לכך הוא התכוון.

אבל נחש מה... במשרה ציבורית האנשים האלו לא עושים כסף כמו שהיו עושים בשוק הפרטי.

ונחש מה, בניגוד לכל מיני פקידי אוצר בארץ, שלא עושים את העבודה שלהם כדי למצוא אחרי זה מקום בשוק הפרטי, האנשים שאנחנו מדברים עליהם כבר עשו את הכסף שלהם. הם כבר לא צריכים לא לקבל טובות ולא לעשות טובות.

זו ראיית עולם מאוד נאיבית ומאוד - תסלח לי - מנותקת מהמציאות.

הטיפוס הזה שעשה את המיליונים שלו בשוק הפרטי, לא צריך יותר כסף, לא חייב יותר כלום לאף אחד והחליט להקדיש את זמנו לעם - הוא פיקציה מוחלטת.

במציאות, יש שני טיפוסים כאלה (מיליונרים שנכנסים לפוליטיקה):

1. זה שחושב איך לנצל את המערכת כשהוא בתוכה כדי להקל על החברים שלו לעשות יותר כסף, ויותר מזה, איך להקל על עצמו כשהוא יסיים את הסיבוב שלו בפוליטיקה.

2. זה שנחשף לפוליטיקה איכשהו, טעם את טעם הכוח והשררה, והוא רוצה עוד.

הראשון מונע ע״י כסף, השני ע״י כוח. כמובן שבמציאות מדובר לרוב בשילוב של שניהם.

העובדה ששניהם מרוויחים כרגע פחות במגזר הציבורי לא מעידה על אלטרואיזם משום סוג - רק על רצון ביותר כסף כשיסיימו לשחק בפוליטיקאים או על ״מוכנות״ להכנסה נמוכה זמנית ע״מ לצבור יותר כוח פוליטי. ד״א הרבה מהם ממשיכים לנהל את עסקיהם (או ״מעבירים״ אותם לקרוב משפחה אקראי) במהלך התקופה בפוליטיקה. כך שאין פה ממש ויתור אמיתי.

ואל תשלה את עצמך - זה שהם מיליונרים לא אומר שהם בעמדה שבה הם לא חייבים לאף אחד ואין להם אילוצים. בדיוק להיפך - גם אם לא היו חושבים על היום שאחרי הפוליטיקה (והם כן), הון ושלטון קשורים בעבותות בלתי ניתנים להפרדה (אני לא באמת צריך לתת דוגמאות, נכון?).

מלכישוע - והאנשים המוצלחים פחות, לדעתך, באים לפוליטיקה ממניעים אלטרואיסטיים? באמת?

לא ראיתי מילה אחת בפוסט של פרנקוס על שחיתות. ולדעתי לא לכך הוא התכוון.

באמש'ך...

אני לא רואה איך בכיר בוול סטריט ישפר את המצב ויעזור לפתור את העניין.

האינטרס היחיד שלו הוא לשמור על החברים שלו ועל הכסף של עצמו.

הוא לא מבין את האדם הפשוט ואת שאר ה99% של האנשים, והוא לא יהסס למכור אותם ואת האינטרס שלהם בשביל לעשות עוד רווח.

1. זה שחושב איך לנצל את המערכת כשהוא בתוכה כדי להקל על החברים שלו לעשות יותר כסף, ויותר מזה, איך להקל על עצמו כשהוא יסיים את הסיבוב שלו בפוליטיקה.

 

2. זה שנחשף לפוליטיקה איכשהו, טעם את טעם הכוח והשררה, והוא רוצה עוד.

 

הראשון מונע ע״י כסף, השני ע״י כוח. כמובן שבמציאות מדובר לרוב בשילוב של שניהם.

ברור.

כל קומוניסט יגיד לך, הדבר היחיד שמניע אנשים זה כוח.

שכל האנושות בנויה על מאבקי כוח.

וזה שמגיע לעמדת כוח, הוא שם כי הוא חרא יותר גדול מהאחרים.

רק שזה לא נכון, כי אם זה היה נכון, שכל החברה שלנו בנויה על מאבקי כוח, האנושות לא היתה מתקיימת במבנים חברתיים מורכבים בהם היא מתקיימת (והיכן שהם קיימים).

כשזה כן קורה, והחברה מתקיימת בעיקר על בסיס כוחני, אתה מקבל את גרמניה הנאצית, ברית המועצות, סין המאואיסטית, צפון קוריאה וכו', במקרה שקבוצת כוח אחת משתלטת או סתם שחיטה של הכל בכל (סוריה, אפגניסטן, עירק ושות').

הדארווניזם החברתי, שטוען שהחברה כולה מבוססת כוח, פשוט שגוי. כשהוא לא שגוי (או נאמר, פחות שגוי, כי אין דיכוטומיה במדעי החברה), העסק קורס אל תוך עצמו, ומתחילה שחיטה המונית.

זה לא שאי אפשר להגיע לשם, אבל זו בדיוק ההסתכלות הזו על המציאות שתביא אותנו למקום הזה.

ובגלל זה קומניסטים ופאשיסטים הם בעיקר אנשים רעים, שמונעים מרע, וכל מה שהם רואים זה רוע בבני אדם, וכמה שהם מצליחים ומוצלחים יותר, הם שונאים אותם יותר. אלו הדתות של המרירים.

לא טוב ללכת לכיוון הזה, לאף אחד, לא אישית ולא חברתית.

אף אחד לא יודע. מניחים. בדיוק כמו שאני מניח שזאת הנחת העבודה שלהם. בניגוד אליכם אני לא מתיימר לדעת הכל.

אה, יפה. כאן בדיוק הבעיה.

מבחינתי, אם מישהו מציע לשנות מצב קיים, הוא צריך להגיע עם איזשהו ניתוח או עדויות או משהו - איזושהי סיבה הגיונית לחשוב שהשינוי ייצור מצב טוב יותר. הנחות הן נחמדות, אבל הן צריכות להתבסס על משהו.

מלכישוע - והאנשים המוצלחים פחות, לדעתך, באים לפוליטיקה ממניעים אלטרואיסטיים? באמת?

לא בהכרח, ולא אמרתי את זה. ומה זה קשור?

באמש'ך...

ברור.

כל קומוניסט יגיד לך, הדבר היחיד שמניע אנשים זה כוח.

שכל האנושות בנויה על מאבקי כוח.

 

וזה שמגיע לעמדת כוח, הוא שם כי הוא חרא יותר גדול מהאחרים.

 

רק שזה לא נכון, כי אם זה היה נכון, שכל החברה שלנו בנויה על מאבקי כוח, האנושות לא היתה מתקיימת במבנים חברתיים מורכבים בהם היא מתקיימת (והיכן שהם קיימים).

כשזה כן קורה, והחברה מתקיימת בעיקר על בסיס כוחני, אתה מקבל את גרמניה הנאצית, ברית המועצות, סין המאואיסטית, צפון קוריאה וכו', במקרה שקבוצת כוח אחת משתלטת או סתם שחיטה של הכל בכל (סוריה, אפגניסטן, עירק ושות').

 

הדארווניזם החברתי, שטוען שהחברה כולה מבוססת כוח, פשוט שגוי. כשהוא לא שגוי (או נאמר, פחות שגוי, כי אין דיכוטומיה במדעי החברה), העסק קורס אל תוך עצמו, ומתחילה שחיטה המונית.

 

זה לא שאי אפשר להגיע לשם, אבל זו בדיוק ההסתכלות הזו על המציאות שתביא אותנו למקום הזה.

ובגלל זה קומניסטים ופאשיסטים הם בעיקר אנשים רעים, שמונעים מרע, וכל מה שהם רואים זה רוע בבני אדם, וכמה שהם מצליחים ומוצלחים יותר, הם שונאים אותם יותר. אלו הדתות של המרירים.

לא טוב ללכת לכיוון הזה, לאף אחד, לא אישית ולא חברתית.

יפה, עשית עבודה מצויינת בעיוות הדברים שלי ולקיחתם לקומות אחרים לגמרי.

ממש לא טענתי שהדבר היחיד שמניע אנשים זה כוח, או שהאנושות בנויה על מאבקי כוח.

כל מה שאני טענתי הוא שאין באמת דבר כזה (אתה יודע מה? זה מאוד מאוד נדיר. הרי אין דבר כזה שאין דבר כזה) מיליונר ש״הספיק לו״ לעשות כסף, משוחרר מכל מחוייבות כלפי כל אדם שהוא, והוא מנצל את המצב הזה כדי לעשות טוב לעם. זו פנטזיה מאוד מוצלחת (ואני מודה - גם אני נפלתי קורבן אליה כשהצבעתי לניר ברקת) אבל פשוט לא מבוססת מציאות. במציאות, בעל הון הוא כזה בגלל תכונות אופי מסוימות והן בד״כ דואגות לכך שהוא ימשיך ויתאמץ לצבור עוד ועוד הון, או לחילופין ימצא את הסיפוק בלצבור עוד ועוד כוח (ברמות האלה, כסף וכוח הם בעצם שני פנים של אותו המטבע).

אה, יפה. כאן בדיוק הבעיה.

 

מבחינתי, אם מישהו מציע לשנות מצב קיים, הוא צריך להגיע עם איזשהו ניתוח או עדויות או משהו - איזושהי סיבה הגיונית לחשוב שהשינוי ייצור מצב טוב יותר. הנחות הן נחמדות, אבל הן צריכות להתבסס על משהו.

תודה. זה בדיוק מה שאני טענתי בשרשורי ה#רקלאביבי, רק ששם משום-מה לא סברו כמוך

כל מה שאני טענתי הוא שאין באמת דבר כזה (אתה יודע מה? זה מאוד מאוד נדיר. הרי אין דבר כזה שאין דבר כזה) מיליונר ש״הספיק לו״ לעשות כסף, משוחרר מכל מחוייבות כלפי כל אדם שהוא, והוא מנצל את המצב הזה כדי לעשות טוב לעם. זו פנטזיה מאוד מוצלחת (ואני מודה - גם אני נפלתי קורבן אליה כשהצבעתי לניר ברקת) אבל פשוט לא מבוססת מציאות. במציאות, בעל הון הוא כזה בגלל תכונות אופי מסוימות והן בד״כ דואגות לכך שהוא ימשיך ויתאמץ לצבור עוד ועוד הון, או לחילופין ימצא את הסיפוק בלצבור עוד ועוד כוח (ברמות האלה, כסף וכוח הם בעצם שני פנים של אותו המטבע).

פ'סדר, אז אתה מניח שרק מי שעשה כסף ו/או הגיע לעמדת השפעה, הוא שם בגלל שהוא חרא.

אז מה לא נכון בניתוח שלי?

אתה מחלק את העולם למצליחים, שאם הם מצליחים זה בגלל שהם מדכאים, ולמדוכאים, שזה כל השאר. המדכאים הם כאלו בגלל האופי שלהם (או בגלל שהם נולדו לקבוצת אוכלוסיה מסויימת, תבחר) והמדוכאים... הם שם כי אין להם את היכולת לדכא.

האמת, דיכאון.

אתה מבאמת מאמין שכל המיליונרים הם כאלו חד מימדיים?

שכל החברה שלנו, ניתן לתאר את כל המכניזם האנושי שלה בניתוח הזה?

ששומבדר טוב לא צמח מאף יזם כשרוני?

באמש'ך???

לפחות תן קצת קרדיט לגייטס, שנתן לך מערכת הפעלה לכתוב עליה פילוסופיה פוסט מודרניסטית באינטרנט...

קח את קלינטון לדוגמא.

הביא שלום באירלנד ודחף סיגר למתמחה.

אולמרט.

חיסל את הגרעין הסורי ולקח שוחד.

אף אחד (כמעט) הוא לא חד מימדי כמו שאתה מנסה לתאר, אז בטח ובטח לא כלל החברה.

זה חלק מהתפיסה של חלוקת העולם לשחור ולבן. בפועל העולם אפור, בגוונים שונים.