מאמר טכני: נוזלי קירור - 50 גוונים של ירוק

שלום לכולם.

תודות לחופשת מחלה שנחתה עלי בלי התראה מוקדמת ובגלל שהרגשתי שמדובר בנושא שמעניין אותי אך מעולם לא התעמקתי בו, בימים האחרונים חקרתי אודות המושג הזה שנקרא "נוזל קירור" על מנת להבין לעומק איך הדברים עובדים. גם כאן כימיה היא הבסיס להכל אך לזה המאמר לא נכנס, ניסיתי לדחוס לתוך 1,000 מילים וקצת מאמר רקע קצר וקולע על הנושא בלי נבירות וחציבות על קוצה של מולקולה.

אני מאמין שהמאמר הזה והטיפים הניתנים בסיומו מכסים את עניין נוזלי הקירור בצורה לא רעה ולבטח שנותנים רקע טוב לפעם הבאה שתצטרכו לבחור נוזל קירור. קריאה מהנה!

 

הקדמה

נוזל הקירור הוא כנראה הנוזל הכי פחות "סקסי" מבין הנוזלים הנמצאים ברכב. בניגוד לשמן מנוע, גיר או נוזל בלמים ששם קיימת מודעות וההיצע רב, כאשר מדובר בנוזל קירור כמעט ולא מתייחסים לחשיבות תכונות הנוזל הנדרשות על ידי יצרן הרכב אלא מתמקדים בצבע הנוזל או ביצרן. עם זאת וכמו שאר הנוזלים האוטומוטיביים, גם נוזל הקירור עבר התפתחות טכנולוגית וכיום יש לשים תשומת לב יתרה להנחיות יצרן הרכב באשר לנוזל הקירור הנדרש ולתדירות ההחלפה.

 

אז מה זה נוזל קירור?

נוזל הקירור הוא נוזל בעל מיעוט רכיבים באופן יחסי לנוזלים אחרים ומורכב ממים, אלכוהול, פיגמנט צבע וחבילת תוספים. למעשה מים לכשעצמם הם נוזל קירור מצוין, אך ללא חבילת תוספים מתאימה הם יגרמו לנזק בטווח הארוך בדמות חלודה, קורוזיה, קוויטציה וחסרון נוסף בא בדמות קפיאה בטמפרטורות הנמוכות מ- 0 ורתיחה ב 100 מעלות בלבד.

בכדי לשפר את נקודות הקיפאון והרתיחה של המים נהוג למהול את נוזל הקירור בחומר אלכוהולי אשר משפר את נקודות הקפיאה והרתיחה. האלכוהולים הנפוצים למשימה הם אתילן-גליקול (Ethylene Glycol) ופרופילן גליקול (Propylene Glycol) כאשר זה האחרון נפוץ פחות ונמצא בשימוש בעיקר במערכות קירור הדורשות נוזל קירור ידידותי לסביבה (או רעיל פחות, זו הגדרה מדויקת יותר). זו אגב הסיבה שהשם "אנטי-פריז" (נוגד קיפאון) הוא לא המינוח המדוייק לשימוש כאשר רוצים לתאר נוזל קירור. לא כל נוזלי הקירור בשוק הם מסוג אנטי-פריז אם כי בהחלט ניתן לומר שרובם המכריע אכן כוללים תכונות כאלה.

 

נוזל הקירור הממוצע מכיל בערך 50% מים ו 48% אלכוהול. 2% הנותרים הם הפיגמנט המוסף לנוזל על מנת לתת לו את צבעו והשאר מגיע בדמות חבילת התוספים, שהיא-היא מה שמייצר את ההבדל בין נוזלי הקירור. בערך מחצית מהתוספים מיועדים למניעת היווצרות חומצות במערכת הקירור והחצי השני כולל תוספים נוגדי הקצפה ותוספים למניעת קורוזייה והגנה על המתכת.

 

סוגים של נוזלי קירור

נכון להיום נפוצים בשוק נוזלי קירור משלושה סוגים: IAT, OAT ו HOAT. אם תלכו לחנות החלפים ותבקשו נוזל OAT כנראה שיסתכלו עליכם כאילו נפלתם מהירח וגם על התווית שבחזית האריזה כנראה שלא תראו כל אזכור לראשי התיבות האלה, אך עיון בתווית שמאחורי המיכל או ביקור באתר האינטרנט של החברה כנראה יסגיר באיזה נוזל מדובר.

 

IAT הוא ר"ת של Inorganic Acid additives Technology כלומר מדובר בנוזל קירור עם חבילת תוספים מחומצות אנאורגאניות. הנוזל הזה נקרא גם נוזל "קונבנציונלי" ונוזלים מהסוג הזה הם למעשה מה ששלט בשוק עד לאמצע שנות ה- 90. רובם המכריע של הנוזלים מהסוג הזה מגיעים בצבע ירוק ומתאימים בעיקר לרכבים ישנים, אלה שהגיעו עם מנועים מברזל ורדיאטורים מנחושת, פליז וריתוכי בדיל. מרבית התוספים בחבילה משמשים למניעת קורוזיה, ביניהם ניתן למנות חומרים כמו בוראט, ניטריט וניטראט, פוספט וסיליקט.

החיסרון העיקרי של נוזלים מסוג זה הוא אורך חיים קצר יחסית לנוזלי "חיים ארוכים" (Long-life שעוד מעט ניגע בהם) בשל שחיקת החומרים המגנים. לרוב יש להחליף נוזל קירור מסוג זה בכל שנתיים / 50-60K קילומטר. אי-החלפת הנוזל בזמן עלולה להוביל לפגיעה קשה במערכת הקירור, קורוזיה, איכול כנפי משאבת המים וסתימות במערכת.

 

OAT הוא ר"ת של Organic Acid additives Technology, נוזל שמשתמש בחבילת תוספים המורכבת מחומצות אורגניות מנוטרלות למניעת חלודה וקורוזיה. יתרונותיו העיקריים הם הגנה מצוינת על רכיבי מערכת הקירור ואורך חיים מופלג, בדרך כלל 4-5 שנים או 200,000+ קילומטר. נוזלים מסוג זה נקראים גם Long-Life Coolant (LLC) ובדרך כלל יהיו בצבע אדום, אך זה לא מחייב. סיבה נוספת לריבוי השימוש בנוזל מסוג זה הוא שאורך החיים תורם הגבוה תורם גם להחלפות פחותות ולזיהום סביבתי פחות. התוספים שבנוזל OAT מעניקים הגנה מצוינת למנועים מודרניים שכוללים מגנזיום ואלומיניום במנוע וברדיאטור. עם זאת ובשל התכונות הכימיות, נוזל קירור מסוג OAT אינו מתאים לשימוש ברכבים שיועדו מראש לשימוש בנוזל IAT ושימוש בנוזלOAT ברכבים כאלה עלול לגרום לנזק למערכת הקירור והמנוע. על כן ההמלצה היא שרכב ישן שהגיע במקור עם נוזל קירור מסוג IAT יישאר עם נוזל מהסוג הזה לכל חייו תוך ביצוע החלפות סדירות בתדירות שקבע היצרן.

 

HOAT, Hybrid Organic Acid additives Technology הוא נוזל קירור שמנסה לשלב את הטוב שבשני העולמות, הוא מכיל גם תוספים הנמצאים בנוזל IAT וגם כאלה הנמצאים ב OAT. נוזל מסוג HOAT ניתן לערבוב עם נוזלים מסוגIAT או OAT אך כמובן שמומלץ שהנוזל במערכת יהיה אחיד או, במקרה הצורך, יושלם עם מים בלבד. כמו נוזל ה OAT גם לנוזל ה HOAT אורך חיים מופלג שלרוב לא נופל מ 4-5 שנים או 200,000 קילומטר, משתנה מיצרן ליצרן.

 

אז איך בוחרים נוזל קירור?

הכי טוב יהיה להיצמד להוראות יצרן הרכב ולהשתמש בנוזל קירור מקורי. החיסרון העיקרי של נוזלים כאלו הוא מחירם האסטרונומי (בדרך כלל) אך מאידך גיסא זו תעודת ביטוח לא רעה למערכת הקירור והמנוע על רכיביהם השונים.

 

הבחירה הבאה בתור תהיה נוזל קירור מיצרן גדול ומוכר שעומד במפרט שדורש יצרן הרכב. Valvoline למשל מציעה ליין של לא פחות מ- 9 (!) סוגים של נוזלי קירור, מהם צריך לברור את הנוזל המתאים ביותר לשימוש ברכבכם. לדוגמה לבעלי רכבים אסייתיים (יפנים וקוראנים) מאזור שנת 2000 וצפונה הבחירה הטובה ביותר כנראה תהיה Valvoline Asian Vehicle שתואם במפרטו הטכני את הדרישות של יצרני הרכב האסייתיים. בעלי רכבים אמריקאיים למשל יזדקקו לנוזל ה Dex-Cool שמוגדר כנוזל OAT או נוזל ה G-05 ששייך למשפחת ה HOAT.

 

בעלי רכבים ישנים יותר שהגיעו במקור עם נוזל קירור "ירוק" או שאינם כללו נוזל קירור עם תכונות Long-Life כנראה שהבחירה הנכונה עבורם תהיה ה Valvoline Original Green שמיועד לרכבים ישנים.

 

על נוזלי קירור בלי אבא ואמא אין צורך להכביר במילים, פשוט להשאיר אותם על המדף.

 

טיפים נוספים

מומלץ לרכוש נוזל קירור שדולל מראש, נקרא גם Prediluted או Premix. לרוב מדובר במהילה של 50:50 שבוצעה על ידי היצרן בצורה מבוקרת במפעל. אם רוכשים תרכיז יש למהול אותו בהתאם לרשום על הבקבוק, לרוב יהיה רשום שיש למהול אותו עם מי ברז, מים מזוקקים (Distilled Water) או מים נטולי יונים (Deionized Water). לדעתי האישית המהילה הטובה ביותר תהיה עם מים נטולי יונים או מים מזוקקים שלא זוקקו בשיטת אוסמוזה הפוכה, השיטה הזו משאירה במים מלחים שאנחנו לא בהכרח רוצים אותם במערכת. מי ברז "קשים" שמכילים כמויות גדולות של יוני מגנזיום וסידן תורמים להיווצרות משקעים וסתימות במעברי הרדיאטור ובנוסף הכלור שבמים הוא חומר מאכל (קורוזיבי).

 

ניתן למהול את נוזל הקירור עד שיעור של 30:70 לטובת המים או לטובת האתילן-גליקול. ככל שיש יותר מים בתערובת ריכוז התוספים יורד, נקודת הקפיאה עולה וטמפ' הרתיחה יורדת. ככל שיש יותר אתילן-גליקול בתערובת יש יותר תוספים, מתקבל שיפור קל בנקודת הרתיחה (מעלות בודדות) ושיפור גדול בנקודת הקיפאון אך יכולת הובלת החום נפגעת שכן למים כושר הולכה טוב מזה של האתילן-גליקול. לדעתי יחס של 50:50 זו פשרה ונקודת אמצע טובה ומקובלת לתרכובת נוזל הקירור.

 

צבע נוזל הקירור אינו בהכרח מעיד על תכונותיו. ישנם נוזלי קירור ירוקים שהינם בעלי תכונות Long-Life בדיוק כמו שיש נוזלים אדומים קונבנציונלים שמיועדים להחלפה כל שנתיים. מה שקובע הוא רק מה שרשום על הבקבוק והתקנים בהם הנוזל עומד.

 

יש לשים דגש על תדירות ההחלפה ופרוצדורת ההחלפה. לא מומלץ להאריך את מרווח ההחלפה מעבר לזה שקבעו יצרן הרכב או יצרן נוזל הקירור, קיצור מרווחי ההחלפה לבטח לא יזיק.

 

לא כל נוזל הקירור הישן מתנקז כאשר פותחים את ברז הריקון ברדיאטור או משחררים את הצינור התחתון. מומלץ מאוד לבצע מספר שטיפות למערכת באמצעות חומר ייעודי (Radiator Flush) ומים נקיים לפני מזיגת הנוזל החדש, במיוחד אם מחליפים את סוג נוזל הקירור הקיים במערכת.

 

את נוזל הקירור הישן יש לאסוף ולשפוך במתקן שמעביר אותו למחזור, במוסכים יש כאלה. נוזל הקירור הוא נוזל רעיל ואסור לשפוך אותו על הקרקע או לביוב.

 

תרמוסטט תפוס או סתימה חלקית / מלאה ברדיאטור החימום יכולים להעיד על שימוש בנוזל קירור שאינו מתאים, גם ברכב שעבר החלפות סדירות של נוזל הקירור בחייו. אם רכשתם רכב משומש שווה להשקיע עוד כמה עשרות שקלים בהחלפת נוזל הקירור לאחד שמתאים לדרישות היצרן ומגדיל משמעותית את הסיכוי לשקט תעשייתי מכיוון מערכת הקירור.

מאמר מצויין!

תודה. יהיה נחמד לעבור עליו כל פעם שמתחשק להיזכר בדבר הזה שנקרא " נוזל קירור".

 

החלמה מהירה BY THE WAY.

תודה, תענוג לקרוא.

מעולה. סידרת לי קצת את הראש. תרגיש טוב!

כתוב יפה וקולע. אני עכשיו בשבלי חיפוש נוזל קירור מתאים לסמארט שלי. המבחר בארץ אינו גדול אבל אפשר למצוא ושווה להשקיע את הכסף. בין זמני ההחלפה, יוצא שהעלות אפסית

מאמר מעולה תודה רבה

חושב שכדאי לעשות בשרשור זה גם המלצות על נוזלי קירור או פירוט על נוזלי קירור מומלצים , אני משתמש בפרסטון הצהוב לאחר המלצה בפורום ולא הכי יודע כמה הוא טוב באמת וכמה מתאים לרכב שלי

אבל תודה רבה רבה על המאמר !

אין עליך! יישר כוח,כל הכבוד על ההשקעה, בהחלט מאמר מושקע מועיל ומעניין, תודה איש יקר

תודה על ההסבר, החכמתי!

תודה על המאמר, קצר וקולע !

בניגוד לשמני מנוע, לנוזל הקירור יש 3 משימות עיקריות שאינו נוגדות זו את זו - העלאת נקודת הרתיחה, על מנת לאפשר ספיחת חום טובה יותר, הורדת נקודת הקפיאה על מנת לאפשר שימוש במדינות קרות ושימור מערכת הקירור והמנוע.

עד תחילת שנות ה 80' לא היתה מודעות רבה, אם בכלל, לנוזלי קירור, וברוב המכוניות פשוט השתמשו במי ברז או בנוזלים שהכילו בעיקר צבע, והיה קשה מאד למצוא נוזלי קירור איכותיים.

בספר הרכב של הוולבו 144 שלי מצויין שהמכונית תוכננה לפעול עד קור של -30 (!), כך שסביר להניח שנוזל הקירור המקורי הכיל אחוז גבוה של כוהל.

אגב נוזלי קירור, כמעט כולם מתוקים וטעימים..

אבל מדובר בכוהל רעיל שעלול לגרום לעיוורון.

תודה. מעניין.

תהייה בריא !

(בשל מחלתך ובשל שעשית לנו יותר מקצת סדר בתחום זה)

שאפו !

סוף סוף החום ירד ואני מסוגל לשבת ולקרוא. תרגיש טוב גם אתה.

תודה על המאמר.

אגב נוזלי קירור, כמעט כולם מתוקים וטעימים..

 

מנסיון, אכן מתוק. עם הזמן בטיפולים זוכים לטעום כל מיני סוגי נוזלים.

אגב נוזלי קירור, כמעט כולם מתוקים וטעימים..

אבל מדובר בכוהל רעיל שעלול לגרום לעיוורון.

 

 

אני מאוד מקווה שאין כאן איזה פסיכופת שינסה את זה.

 

אבל ראיתי כבר מוסכניק ששומר את השמן של הדיפרנציאל בשפתיים כך ש...

 

כשאני נוגע בנוזל קירור אנשים יחשבו שיש לי OCD. מלחיץ הדבר. לפחות הוא עושה טוב לרכב.