אמסטרדם : מדריך פרקטי למעשן הלא-מתלהב וקצת על העיר

עלה באוף טופיק נושא הסטלנים המתלהבים שחופרים כל הזמן על עישונים.

אני חושב שיש קונצנזוס אוניברסאלי שזו אחת האוכלוסיות המעיקות.

זה הזכיר לי כל מיני מדריכים ברשת לעישונים באמסטרדם שגם מהם נודף ניחוח מעיק של התלהבות.

אנסה לתת מענה תכליתי למי שקופץ לכמה ימים. אשתף מניסיוני הן עבור מי שרוצה להתנסות לראשונה

והן עבור מעשנים ותיקים שטרם ביקרו באמסטרדם. אני כותב רק על קנאביס - מריחואנה -

גראס לטובת הקיצור - ומזמין מי שרוצה להוסיף על חשיש או פטריות.

* לא כל אחד יודע\יכול פיזית לעשן [לשאוף עשן לריאות] ולזה יש פתרונות בדמות עוגיות או וופורייזרים למינהם.

טיפ למעשנים לראשונה :

אל תעשו זאת בחו"ל, במידת האפשר אל תעשו זאת מחוץ לביתכם או למקום ברמת הנינוחות הזו.

יש אנשים שמעולם לא עישנו ואומרים 'באמסטרדם ננסה'. זו טעות מכמה סיבות, גם כי לפעמים עישון ראשון

לא ממש משפיע, וגם לחילופין כי זה יכול סתם לעייף אתכם וכך לשרוף לכם יום, וגם כי אתם יכולים פשוט

לא לאהוב את התחושה.

בנוסף, סביבה נינוחה מסייעת לחוויה חיובית: דמיינו את התחושה להיות שתוי בארוחת ערב עם חברים [כיף !] לעומת להיות שתוי בארוחת ערב ראשונה אצל ההורים של חברתך החדשה [פחות כיף!].

ההמלצה - להגיע לאמסט' רק אחרי שכבר עישנתם והבנתם מה זה. אני הקפדתי על כך והתחלתי להתכונן לביקור באמסטרדם לפני המון שנים. אם בכל זאת תעשנו לראשונה רק שם - חכו לערב בחדר ללא יציאה מתוכננת אח"כ, התחילו בקטן ומעט, תנו לעצמכם זמן להבין אם ומה אתם חשים, הקפידו שיהיו אתכם שתייה ומזון.

באמסטרדם:

כשאני בחו"ל אני [אנו] לרוב מטייל ברגל מהבוקר עד הערב. באמסט' זה אותו דבר, רק שבדרך אפשר לעשן גראס, כמו שמעשנים סיגריה. אישית אני יכול לעשן ולהשאר פעיל [אפילו הופך פעיל יותר]. אני מעדיף להישאר בעירנות ולא לצלול, לצלול אפשר בבית, למי שמנוסה זה קל והג'וינט הוא כמו סיגריה פורטה, למי שלא - שימו לב. מאידך, לא נורא להתקע על ספסל ולבהות קצת בחלל, או להכנס למוזיאון ולהיות יותר נוח להתרשמות.

איפה קונים גראס :

טיול רגלי בעיר יפגיש אתכם במוקדם או במאוחר עם "קופי שופ", זהו השם של המקומות בהם נמכר גראס, זה מעין בית קפה בגודל קטן [לרוב] וקל לזהותו מבחוץ לפי השלטים. יש מגוון קופי שופס, חלקם מאורות סטלנים חשוכות, חלקם מאורות סטלנים עם קצת יותר תאורה, חלקם נראים כמו מכולת קטנה, חלקם נראים כמו בית קפה יוקרתי יותר ושם יושבים אנשים בגירים ולבושים יפה ועם עבודה.

קופי שופ מומלץ :

תכל'ס [הרי זה המדריך הפרקטי] כולם סבבה ובכולם הגראס "חזק". הלא-מנוסים יחושו היטב, המנוסים סתם יהיו מבסוטים. המנוסים מאוד יודעים מה לעשן. הקופי שופ המומלץ לפיכך הוא זה שנתקלתם בו. קניתי בכולם והיה סבבה, החל מהמפורסמים וכלה בזעירים. לא עסקתי בהבדל של שניים-שלושה-חמישה-עשרה יורו לכאן או לכאן באירועים חד פעמיים שכאלה. אתם לא שם כל יום, אז זה לא הזמן להתחיל לחשב חישבונים קטנים.

לשבת ? לצאת ? היכן מעשנים ?

לדעתי אין סיבה לשבת בקופי שופס ועדיף לקנות ולצאת. בפועל מבחינת "היכן אפשר לעשן" באמסט' מעשנים גראס בכל מקום שבארץ מעשנים סיגריות. עברתי בהרבה קופי שופס ורובם התאפיינו בקהל שנראה כמו תיכוניסטים מתלהבים, ערסים מתלהבים, תיירים מתלהבים וכל מיני היפים ווילי-נלסונים כאלה שהתלהבו ונתקעו שם משנת 70 והם מעשנים רק כדי לעשן. קצת מביך להשתייך לאוכלוסיית המעשנים, מה אפשר לעשות, זה בדיוק מה שנדון היום בנושא 'סטלנים מתלהבים וחופרים'. אם לא בא לכם להתערבב, קנו ג'וינט מוכן ותצאו להמשיך בטיול.

מה לקנות, איך זה נמכר :

לטובת הפרקטיות : ג'וינט מוכן. יש ג'וינטים ללא טבק ויש מעורבים. יש קטנים ויש גדולים. ניתן לקנות פרחים ולהתחיל לפרק ולגזור, לערבב ולגלגל, זה בטח יותר זול ובטח עוד יותר חזק, אבל מי שעושה זאת המון שנים יכול כך קצת לנוח מזה, ומי שלא בקיא בפירוק-ערבוב-גלגול מוטב לו לחסוך זמן ולכלוך.

זנים :

לא חסר זני גראס עם שמות אקזוטיים ואימפקט ממשי, אבל בפועל כולם סבבה, אפילו ג'וינטים מוכנים נטולי שם מיוחד. מי שמכיר יודע שההבדל החשוב הוא ההבדל בין אינדיקה לסאטיבה, האחד נוטה להרדים והשני נוטה לעורר, המוכרים ימליצו מן הסתם על סאטיבה - המעורר, הפי גראס, ישאיר אתכם על הרגליים.

לעניין :

כשמגיעים לעיר, לקנות ג'וינט אחד גדול מעורב עם טבק [זה מגיע במבחנה עם פקק ובהחלט אפשר לכבות באמצע ולתת לו לנוח, יש לו מספיק כח, מעשנים-לייט יכולים לחלק אותו גם לשלוש הדלקות] ולקנות עוד אחד גדול 'טהור' לפירוק וחלוקה בחדר. לקנות בדיוטי פרי בארץ טבק וניירות OCB . את הג'וינט הגדול הטהור [או שניים כאלה] מפרקים לכמה קטנים שאתם רוצים, מערבבים והנה לכם כיס מלא ג'וינטים להסתובבות של כל היום. מה שהיה לי נוח הוא שזה פשוט מגיע גזור ומוכן לערבוב, ברור שגם לפרק פרח זה לא קשה.

טיפ למנוסים:

בבולדוג מוכרים חמישיית ווייט-ווידואו קטנים לא מעורבבים, מאוד נחמד מבחינת גודל ואימפקט.

מנצ'יז ואוכל:

בלי פדיחות. בקבוק מים זה די והותר. ללא מנוסים - תתחילו במסטיק ותנסו להשאר איתו, מקסימום מנטוס אחד [סוכריה אחת, לא פס. יש שם מנטוס ליקריץ, טעים]. לא ליפול לסחרחרת של מילקשייק ומלפפון חמוץ. אתה לא שורד כמעשן אם אתה מתחיל לתקוע כמו טמבל, מה גם שסוכר די מכחיד את התחושה. אין גלידריות באמסט' - כלומר יש אולי אבל אני מצאתי רק בננג'ריס אחד. געגועים לאיטליה. מה שכן, בהמשך משוק אלברט-קויפ [דרומה ? או בכוון המתרחק ממרכז העיר] יש עוד שוקון שיש בו דוכן מפואר של פירות ים ודגים מטוגנים. ההולנדים טובים בטיגון עמוק והאוכל באותו דוכן הוא הטוב שאכלתי בעיר. יש שם מולים, שרימפסים, קלמארי ודג שבגני הילדים בישראל קוראים לו "פילה" אבל הוא, כמו הכל, עשוי בכזו מומחיות וטעם נהדר - מומלץ פלוס.

יש בתי קפה יוקרתיים יותר ופחות. המחירים די יקרים, בכל התחומים. אמסט' מפורסמת בצ'יפס שלה - לא ברור לי בדיוק למה, צ'יפס סבבה, רגיל, כייפי אבל לא להתעלף, אתה יכול ליפול על פלאפלייה בארץ עם צ'יפס יותר טעים. אבל נחמד, זריז ואפשר להמשיך ללכת. לקחת רק את הקונוס הקטן, זה מספיק ועדיף אח"כ לקנות עוד אחד קטן במקום אחר מאשר סתם להתקע עם ערימת תפוחי אדמה ביד. אין הרבה אוכל רחוב בעיר וחבל, אפילו חסר, ובדוכנים שיש [שהם די בפאתי המרכז ובשווקים] לפעמים לוקח זמן לפאסט פוד. אכלנו מין אגרול כזה, חמוד, צ'ורוס, חמוד. הם אוהבים לטגן. המאנץ' המומלץ הוא גם הבריא - פירות, יש דוכני פירות עם כל גרגירי היער למינהם, כיף גדול. * תביאו אתכם מחטא ידיים.

אלכוהול

אני חובב בירה ופחות מתעסק עם שתיה חריפה בחו"ל. יש טחנת רוח גדולה שתמצאו בקלות, שמתחתיה יש מבשלת ויש שם בירות מופלאות, ממש ממש. בקבוק חריף אפשר להביא אתכם למלון מהדיוטי בארץ. באמסטרדם מייצרים גם אמסטל והייניקן [לא אוהב היינ'] ועוד בירה מפורסמת ששכחתי מה שמה [יופ ? אדום כזה, יש בפרסומות של ליגת אלופות], שתיתי גם מק'שוף [עם הגמד] ודובל וכלמיני, זול טרי וטעים. הפאבים פתוחים כבר מהצהריים ומאחר ואין הרבה מקומות להשתין בהם היינו נכנסים לפאב, מזמינים שליש [מרגישים את הטריות], מבקרים בשירותים וחוזר חלילה - זה מנגנון שמזין את עצמו, פרפטום מובילה של בירה. פרפטום מובירה.

מי שלא חווה לשבת לבד בפאב לפני הצהריים ולשתות בירה אחרי הג'וינטים ולפני הג'וינטים והבירות הבאות- טוב שכך, זה נשמע סליזי, הרסני ומובטלי. אז רק בחו"ל.

בסופר מרקט

אחד התחביבים שלי - סופר מרקטים בחו"ל. בסופר באמסט' יש אחלה גבינות, כולל מוצרלה טרייה מאיטליה [אמנם לא מקומי אבל אני חובב מוצרלה], אחלה קממברים וגאודות ונקניקים [לא מעובדים, רוסט' למינהם] וכמובן אחלה דברים מכל המוצרים. המעדן המתוק המקומי המפורסם הוא סטרופ-וואפל ויש הרבה מותגים שלו, כולם סבבה. הבירות זולות וכיף לקרר בחדר, לשתות בערב. הייתה איזה בירה שרק אחרי ליטר גילינו שהיא 9%, ממש נהדרת, מי יודע איך נקראה.

מכוניות ודרכי תחבורה :

הרבה טסלות, כנראה בגלל חשמל והגבלות עירוניות, ורכב אחד זעיר ומאוד נפוץ - וזעיר זה בערך חצי סמארט, משהו יוצא דופן. תחבורה : אנחנו הולכים ברגל בערך מעשר בבוקר עד שבע בערב, תפסנו מזג אוויר נהדר וללא גשם [תחילת אמצע אוקט']. אוטובוס אחד משדה"ת עד המלון וחזור, ממש נוח, לא נסענו בתח"צ אחר, אבל יש טראמים כל הזמן מכל מקום ולכל מקום.

אווירה:

עיר קלה, כייפית, שקטה ונעימה באווירה בטוחה ותחושה של עיר קטנה [באוף-סיזן לכל הפחות]. לשים לב לתנועה סביבך - אפניים, מכוניות, חשמליות - לא להסתטלן לך ולהידרס. ההולנדים הם [רשמית] העם הכי גבוה בעולם, אני רגיל להיות מהגבוהים בסביבתי [1.9] ושם זה יוצא כמו תלמיד כיתה ח'. יש הרבה בחורות גבוהות ממני ונפילים שמדוושים על אפניים ענקיות שנראות כמו מיצג.

בהצלחה, לרשותכם לכל שאלה.

יכולת להגיש את זה כעבודת דוקטורט.

אני מהמר שהיית מקבל ציון לא רע.

איפה היית לפני שבועיים?!

לפני קצת פחות משבוע חזרתי מהמקום המדהים הזה. כיף שם ברמה שאי אפשר להסביר במילים. נכון, יש עוד לא מעט מקומות כיפיים בעולם, אבל אם נניח נשווה את זה לניו יורק, הכיף הוא מסוג שונה לגמרי.

בניו יורק הכל פועם בקצב, הכל רץ ומטריף - באמסטרדם הכל רגוע ומתנהל בקצב אחר. מכוח ההרגל הקצנו בשעת בוקר מוקדמת וכבר ב-8:30 היינו מחוץ למלון אחרי ארוחת הבוקר, רק כדי לגלות שהם מתחילים את היום שלהם ב-10:00. אין ספק, הם יודעים לחיות...

אלעד, מסכים שזו אחלה עיר עם אוירה מאוד רגועה אבל עם חסר חוש הומור וספונטאניות לחלוטין (הולנדי ממוצע יכול להגיד לך כבר היום מה הוא יעשה ביום חמישי בשעה 9.38).

לדעתי להגיע לשם ולשרוף את הזמן בקופישופס זה טימטום. אתה יכול להתמסטל גם בבית אבל את אמסטרדם יש לך רק שם.

סיוויק, המכונית הזו זו הגירסה ההולנדית לקלנועית. זה רכב שיועד במקור לנכים ולא מצריך רשיון נהיגה. יש גם לא מעט בני נוער שמנצלים אותו.

קצת חולק עליך - פשוט כיון שלטעמי אמסטרדם היא העיר הפחו נעימה בהולנד.

נתחיל בעישון - בעצם אתעלם ממנו. מבחינתי דבר מגעיל ולא משנה מה נשרף. אבל, לפחות, דואג לפרנסה של כמה מחברי הפורום (בצד של טיפול בנזקי הבריאות).

לגבי אמסטרדם - התחושה שלי כאשר ביקרתי בה היתה של אוכלוסיה מגעילה. באופן בסיסי ההולנדים לא האנשים הכי נעימים בעולם, אבל הערב רב הבין לאומי שהתקבץ בעיר הזו פשוט זוועתי. אני נסעתי עם המשפחה, ופשחו הרגשתי לא בטוח עם הילדים בטראם ובתחתית. זה לא אומר שאין מה לראות - העיר עשירה ביותר באתרים ומוזיאונים ומה שלא יהיה, אבל פשוט לא נעימה. אולי קצת פחות מברצלונה (שבה היתה לי תחושה שכולם גנבים ומסרחים מחוסר מקלחת), אבל לא מקום שאתלהב לחזור אליו. זה לעומת ערים ועיירות אחרות שהרבה יותר נעימות ויפות.

סופרמרקטים - גם תחביב שלי ושל אשתי. בחו"ל חייבים לעבור לפחות ב-2-3 סופרמרקטים בכל יום. אנחנו נהנים לאכול את האוכל המקומי - זה שנרכש בסופר, לא במסעדות. וכמובן שהולנד (יחד עם שוייץ ודנמרק) היא אלופת הגבינות הקשות.

הזכרת את "גאודה" - אמור חאודה, ב"ח", וממליץ לך לעשות איזה סיבוב בעיירה הזו ועוד יותר עוד כמה ערים קטנות - בינוניות כמו הארלם, ליידן, דלפט ואפילו האג (ועוד כמה בדרום ובמזרח) ולהנות מהן. נכון - אלה לא הצנטרום של הפיילה עם חיי הלילה ובעקר הסמים, אבל הרבה יותר נעימות ולא פחות מעניינות (טוב, האטרקציות פחות מרוכזות).

אלעד - הזכרת שההולנדים מתחילים את החיים בשעה 10 בבוקר. שכחת שהם מתקפלים ב-5-6 אחר הצהריים. זה מקובל בכל צפון אירופה, בניגוד לדרום אירופים\ים תיכוניים שאצלם הרחובות שוקקים עד שעות מאוחרות.

ודבר אחרון, בעניין תחבורה: הולנד היא כנראה המדינה עם אכיפת חוקי התנועה הדרקונית ביותר בעולם (אם כי בלי המאסר ללא משפט שמקובל על עבירות מהירות קשות בנורבגיה). חריגה ב-2 קמ"ש מזכה אותך במכתב ממשטרת הוד מלכותה. וכיאה למולדת הגאטסו, הן מוצבות שם באלפיהן.

ספריאל, מסכים שבהולנד יש מקומות הרבה יותר נחמדים אם אתה לא מחפש את חיי הלילה (וחרשתי את רוב הולנד) אבל לא מסכים שהיא עיר מגעילה או שמרגישים בה לא בטוחים. יצא לי להסתובב בה הרבה ובכל מיני שכונות (רחוק מאיזורי התיירות) ומעולם לא הרגשתי לא בטוח בה.

יצא לי להסתובב גם באזורי מגורים, ברור שפחות גרוע מאשר במרכז. בטראם היו יותר מדי טיפוסים מפחידים - לאו דווקא מהסוג שנראה שישדדו אותך, סתם מוזרים ביותר או כאלה שנראו חריגים במידה לא סבירה.

חיי לילה הפסקתי לחפש לפני איזה 30 שנה, יש לי נטיה להרדם בשעה 9 בערב (ולהתעורר ב-5 בבוקר) גם בלי ג'ט לאג.

החוויה שלי קצת שונה מזו שתיאר ספריאל: למעט שני אנשים (ששניהם למרבה האירוניה דווקא היו פקידי מודיעין) המקומיים שפגשתי היו נחמדים להפליא ומסבירי פנים, קשה לי לומר שהרגשתי מאויים בסיטואציה כלשהי, וגאסטו, לפליאתי, כלל לא ראיתי (מצד שני גם לא נהגתי).

יצא לי להסתובב גם באזורי מגורים, ברור שפחות גרוע מאשר במרכז. בטראם היו יותר מדי טיפוסים מפחידים - לאו דווקא מהסוג שנראה שישדדו אותך, סתם מוזרים ביותר או כאלה שנראו חריגים במידה לא סבירה.

 

חיי לילה הפסקתי לחפש לפני איזה 30 שנה, יש לי נטיה להרדם בשעה 9 בערב (ולהתעורר ב-5 בבוקר) גם בלי ג'ט לאג.

אי מגיע לשם לעבוד ולכן מתאחסן כמעט תמיד באיזור התחנה המרכזית שזה האיזור שאתה מתאר כמפחיד (בינה לבין הדאם). פרט לאיזור האיצטדיון שלא סימפטי בלילה כי הוא שומם לחלוטין לא הרגשתי בעייה בשום מקום (וכשאני שם יש לא מעט ימים שאני יוצא מהמלון בשש בבוקר וחזר גם ב 12 בלילה).

על נהיגה בהולנד אני לרוב מוותר גם בגלל הגאטסו וגם בגלל שהתחבורה הציבורית כל כך טובה שזה מיותר.

הפעם האחרונה שבה הגעתי לסביבת ה-CS היתה ב-1982. אני מדבר על אזורים יותר דרומיים, עד ה-Leidseplein ואזור המוזיאונים. שוב, יתכן שמדובר בתחושה אישית כיון שהייתי עם המשפחה, כמובן סביר שדברים השתנו במהלך השנים (אם כי לא הייתי מצפה שלטובה), אבל זו התחושה שלי באמסטרדם. היו עוד כמה ערים שבהן היו לי תחושות לא סימפטיות (הזכרתי כבר את ברצלונה, ואוסיף את פראג ובודפשט). בחלק מהן לא מדובר במשהו שאני יכול להניח עליו את האצבע, אלא שזו התחושה.

דווקא אתה מדבר על איזורים שחציתי המון ברגל בשעות מוזרות ולא הרגשתי שום בעיה כולל לחצות את אמסטל פארק לבד ברגל ב 8 בערב בחורף (חושך מוחלט אבל מה לעשות שכמו אידיוט חניתי בצד השני שלו ואמרתי שאחצה את הפארק ברגל במקום להזיז את האוטו).

עם המשפחה הייתי בהולנד רק פעם אחת וגם כולן הרגישו מאוד בטוחות.

אפלסטרופ.

נייט דרייבר ה'חוסר ספונטאניות' נכון לגבי אזרחים רבים בעולם ורבים בפרט במע' אירופה,

זה תוצר של חיים שלווים בהם מתרגלים לתכנן קדימה ואדם לא רץ לשמוע "חדשות" ולהסתתר

מקטיושות\פצמרים\מתאבדים\קסאמים\סכינים\צו 8. שאל חבר'ה בבריסל איך עבד להם

הלו"ז המתוכנן של שבוע שעבר, פתאום נראה מוכר.

ספריאל - מעניין מאוד מה שאתה אומר. אני רגיש במיוחד לסביבה לא נעימה, ערב-רב,

ערסים, אפילו דיבור רועש של חבורות צעירים ברחוב שמעיד בעיני על אווירה וכד',

ובאמסט' חשתי בטחון מלא ++, בשעות הערב עד סביב 21 טיילו משפחות עם תינוקות בעגלה,

התגובה שלך הפתיעה אותי. מצד שני לא השתמשתי בתח"צ ואני לרוב לא נוסע בתחתיות,

בנוסף ביקורי היה באוקטובר - אולי היית בעונה עמוסה יותר ?

מבחינת מגוננות\להיות עם המשפחה הייתי עם חברתי ככה שזה די דומה.

טיילנו ברגל בהמון מקומות כולל שכונות [יפות] אליהן גלשנו ובאף מקום לא היה בדל של חוסר בטחון.

מוזר. בפאריז, סטה מעט בהליכה מליבה של העיר ואתה ברפיח, אולי העמקתם לאנשהו, לא יודע.

לגבי אנשים נחמדים - שוחחתי עם 4 מתוך 800,000 התושבים והם היו מקסימים,

אחת מהם בכלל פנתה אלינו ביזמתה להנחותנו כשראתה שאנחנו בוהים במפה.

להתרשמותי מהמדד הזה של 4:800,000 הם מקסימים.

נייט דרייבר ה'חוסר ספונטאניות' נכון לגבי אזרחים רבים בעולם ורבים בפרט במע' אירופה,

זה תוצר של חיים שלווים בהם מתרגלים לתכנן קדימה ואדם לא רץ לשמוע "חדשות" ולהסתתר

מקטיושות\פצמרים\מתאבדים\קסאמים\סכינים\צו 8. שאל חבר'ה בבריסל איך עבד להם

הלו"ז המתוכנן של שבוע שעבר, פתאום נראה מוכר.

ספריאל - מעניין מאוד מה שאתה אומר. אני רגיש במיוחד לסביבה לא נעימה, ערב-רב,

ערסים, אפילו דיבור רועש של חבורות צעירים ברחוב שמעיד בעיני על אווירה וכד',

ובאמסט' חשתי בטחון מלא, בשעות הערב עד סביב 21 טיילו משפחות עם תינוקות בעגלה,

התגובה שלך הפתיעה אותי. מצד שני לא השתמשתי בתח"צ ואני לרוב לא נוסע בתחתיות,

בנוסף ביקורי היה באוקטובר - אולי היית בעונה עמוסה יותר ?

מבחינת מגוננות\להיות עם המשפחה הייתי עם חברתי ככה שזה די דומה.

טיילנו ברגל בהמון מקומות כולל שכונות [יפות] אליהן גלשנו ובאף מקום לא היה בדל של חוסר בטחון.

מוזר. בפאריז, סטה מעט בהליכה מליבה של העיר ואתה ברפיח, אולי העמקתם לאנשהו, לא יודע.

לגבי אנשים נחמדים - שוחחתי עם 4 מתוך 800,000 התושבים והם היו מקסימים,

אחת מהם בכלל פנתה אלינו ביזמתה להנחותנו כשראתה שאנחנו בוהים במפה.

להתרשמותי מהמדד הזה של 4:800,000 הם מקסימים.

תשמע, אני עובד עם אנגלים, גרמנים, איטלקים, סרבים והולנדים. יש חוסר ספונטאניות ויש חוסר ספונטאניות.

אצל ההולנדים זה ברמה כזו שאם תרים טלפון ותגיד שאתה מגיע מחר והולנד ואתה רוצה להיפגש המוח שלהם מעלה מסך כחול ולא משתחרר עד לכיבוי והדלקה מחדש.