פרוייקט OPTIMUS - סובארו B4 2010 - מהתקנה, דרך סיקור מוצרים ועד TUNE BLOG שלם

TUNE BLOG TAKE 2 - חלק ב' כוון על בסיס שמיעה מושכלת לאחר מדידות מדוייקות

 

אני כבר לא צעיר אבל גם לא זקן.

 

בגיל 39 אני לא אמור לשמוע דבר מעבר לתדר 16.5 קילוהרץ ובאפליקציות לבדיקת שמיעה בטלפונים זה מוכיח את עצמו כנכון.

 

בפועל אם אני משנה חיתוכים באזור ה18K וה20K אני מצליח לשמוע הבדלים ואם אני מנגן תדרי בודדים בתחומים האלה בעוצמות גבוהות אני בהחלט שומע אותם - אך האם אני מבחין בהם כאשר מתנגנת מוזיקה? האם אני מבחין בהם כאשר הפער בינם לבין תדרים אחרים יותר ממספר דציבלים בודדים?

 

מעבר לכך - הזיכרון שלי לפעמים מתעתע בי קצת ותחומי חיתוך שחשבתי שנתתי לרמקולים הם לא מה שמוגדר בפועל. נגזרת של עייפות, עומס יתר של פרטים וכן לדעתי גם גיל.

 

התשובה היא די וודאית - לא!

 

ואז אני סוגר את הטוויטרים כי גם ככה אני לא מחובבי התחום הגבוה - ומסרס את המערכת.

 

אז מה קרה אתמול?

 

עשיתי מספר תיקונים כאשר את התיקונים אשר מצריכים ממני לשבור את האיחוד של האקולייזר בין זוג ערוצים לא עשיתי ואסביר את הסיבה בסוף כי שם השארתי את זה.

 

התיקון הראשון - סאב וופר.

אז, מתברר שהסאב וופר היה חתוך בין 30 ל90 הרץ ולא כמו שחשבתי מהגרפים ב60 הרץ - הפרטים כאן הטעו אותי קצת והזכרון שלי השכיח ממני שנתתי לסאב וופר איקולציה שיוצרת ירידה הדרגתית החל מתדר 60 הרץ

 

ביטלתי את האיקולציה עד תדר 100 כאשר השארתי את ההנחתה ב125 וב160 שם אני בהחלט רוצה ליצור בור.

 

זה נשמע טוב יותר!

 

הבאס מלא נפח ומרגיש יותר נשום, היה משהו "חנוק" קצת באיך שהסאב וופר היה נשמע לעומת לאחר הכוון הנוכחי.

 

התיקון השני - הקצה העליון.

 

העליתי את נקודת החיתוך העליונה לטוויטרים מ8K ל9K וראיתי שזה בקושי עושה הבדל, מצילתיים, סניירים - נשמעים הרבה יותר חי ונכון וב10K זה פשוט מאוזן נהדר אל מול שאר המערכת אז נקודת החיתוך עלתה ל10K

 

כאשר עליתי מעבר לכך כבר אהבתי פחות ולכן חזרתי ל10K.

 

ההבדל הוא שב8K לעומת 10K בחלק מהשירים ממש ניתן לקבל אפקט "קשת" בו צדדי הבמה נשמעים פתאום נמוכים יותר כאשר עוברים לנקודת חיתוך 10K וגם כן כל הבמה עצמה נהיית לא רק גבוהה יותר אלא הרבה יותר "פרונטלית" - לפרצוף נקרא לזה ככה.

 

ב8K יש אפקט מסויים של תלת מימד ועומק שטיפה הולך לאיבוד ב10K אבל במקביל גובה הבמה ועמימות המערכת טובים לאין ערוך כאשר נקודת החיתוך היא 10K.

 

שיפור משמעותי! את זה ראיתי מהגרפים של הRTA והמבט העילי - זה פשוט היה ברור שכיסחתי שם יותר מידי.

 

התיקון השלישי - הנקודה העליונה של המידבאסים

 

כאן הזכרון כבר הטעה אותי - הייתי בטוח שהם חתוכים ב650 הרץ - הם כבר היו על 750.

 

מבדיקה שלי - העלאה של נקודת החיתוך ל800 ול900 לא ממש עשתה הבדל שמיע אבל בכדי להשאיר את הפיק של המערכת ב500 הרץ העדפתי לא להוסיף שם בכדי לא לגרוע ולכן עליתי ל800 הרץ ושם עצרתי.

 

שיפור? לא יודע - זניח, חסר משמעות.

 

התיקון הרביעי - בדיקת הרמקולים האחוריים - הזכרון שלי שוב היה לא נכון והם כבר היו פתוחים עד 4K הרץ.

 

תיקון - לא לגעת. לא שיניתי.

 

שיפור? - אותו הדבר.

 

התיקון החמישי - והחשוב מכל! - משחק בתדרים בין 4-5-6 קילוהרץ

 

תשמעו - כאן קרה משהו מאוד מעניין!

 

בהסתמך על מדידות הGD ועל מדידות הפאזה ועל היענות הכוח - הבנתי ששני האלמנטים מגיבים שם פחות או יותר אותו הדבר ולכן - יתרון - אפשר להשאר באיקולציה אחודה למיד-טוויטרים.

 

בד"כ המדף מ10-12K עד 20K הוא זה שממש קובע את בהירות המערכת ומונע עיוורון של פרטים בתחום הגבוה.

 

תדר 6 קילו מונחת בכ1 דציבל

תדר 5 מונחת כמעט ב9 דציבל

תדר 4 מונחת כמעט ב4.5 דציבל

 

מה שגיליתי היה מאוד מעניין - תדר 6 קילוהרץ נורא משפיע על הצלצולים בקצה הגבוה

 

תדר 5 קילוהרץ משפע מאוד על הדהוד - מאוד רגיש!

 

תדר 4 קילוהרץ משפיע על העוצמה של המערכת גם לאזור הגבוה וגם לאזור הבאס אבל יותר מכל תדר 4 קילוהרץ משפיע על "עיוורון" - על "צבע" ועל "גוון"

 

המשחק בין תדרים 4 קילו הרץ ל 5 קילו הרץ זה ממש הG SPOT של המערכת!

קצת יותר מידי לכאן או לשם וזה או עמום מידי עם תחושת עומק מדומה ולא נכונה.

 

קצת מעט מידי זה בהיר מידי, מסנוור, לא נעים - נעלמים לי פרטים כמו למשל היכולת להבדיל בין מיתרי גיטרה או בין מקהלת זמרי רקע.

 

שיחקתי עם זה עד שממש הגעתי לנקודה שבין שני פריסטים התחושה היא של

 

OHHH RIGHT THERE!!!!

 

וכרגע אני מזגזג בין שני פריסטים בהם האחד הוא קצת יותר רגוע בווקאל של הזמר, קצת יותר רגוע בגיטרות - אבל הבאס יותר ברור ויותר מוסגר מיקום.

 

בעוד הפריסט השני לגמרי חי ובועט, פרונטלי - אבל בהקלטות מסויימות קצת קצת מסנוור ומאבד עומק.

 

יש שם עוד קצת התעסקות לפני שאהיה מסוגל להחליט.

 

אבל במצבים כאלה - אחד הדברים שאני הכי שונא לעשות הוא אחד הדברים הכי נכונים לעשות - משאל עם!

 

פשוט לתת לאנשים עם אזניים מאומנות להאזין למערכת הלוך חזור בין שני הפריסטים ולקבל כמה שיותר חוות דעת.

 

למה אני שונא את זה? כי אז גם שומעים כל מיני דעות שגורמות לי להשתגע בנסיונות לרדוף אחרי דברים שאני לא אוהב באמת - דברים שהם לא אני, לא הטעם שלי.

 

שומעים גם המון שטויות שקצת קשה להשאר אדיש אליהם לפעמים.

 

אבל הכי מעצבן זה כאשר מישהו מנסה בכוח להפוך את הדיעות שלו לפעולות שלי.

 

ויחד עם זאת - זה מתבקש כי אני צריך גם דיעות ניטרליות שהן לא שלי בכדי לנסות להבין אולי אם יש כוון שלא חשבתי עליו.

 

 

מה התיקונים שנשארו?

 

1. מיד-טוויטר שמאל בתדר 2.5 קילוהרץ.

2. מידבאס ימין באזורים 160 ו300-400.

 

אלו הם תיקונים שדורשים ממני לשבור מצב עבודה אחוד לאיקולייזר והסיבה שאני דוחה אותם לסוף היא כי אני הולך עוד לעשות מדידות עם TDA של APL ואז אני אשחק עם התזמונים בין הרמקולים וכאשר זה קורה - יש סיכוי רציני שתדרים בהם היו ביטולים הפעם יהיה סאונד וההפך - וכשזה קורה, היענות הכוח משתנה ואז חלק ניקר מהאיקולציה שעשיתי באזורים הקריטיים כמו 300 עד 400 הרץ למשל - ידרשו שינויים. וכאן אין לי לא כוח ולא רצון להתחיל לרדוף אחרי איקולייזר פרוד לכל צד וצד.

 

בהכנות לTDA

 

 

בשבועות הקרובים אני גם צריך לקבל משלוחה של חומרי בידוד מסין ואז אתחיל גם לבודד ביחד עם מוצרי הבידוד של ניפון לאט לאט חלקים ברכב - גם לזה - אעשה מדידות בכדי להראות לפני ואחרי.

 

שוב, יהיה מעניין.

עוד מספר התייחסויות לפוסטים #405 ו- #406:

אמנם, מעל תדר 2.3kHz לערך אנו מפסיקים להיות רגישים להבדלי תזמון אלא שהבדלי התזמון עשויים לגרום להחסרת בין אותות ואז ליצור בור הדומה לזה שנראה אצלך ב- 4.5kHz- בור שהעוצמה המינימלית שלו קטנה ב- 10dB מהעוצמה הממוצעת בתחום התדרים שמסביבו. תיקון ההשהיה אינו נעשה לשם השוואת התזמון אלא לשם הגדלת הפחתת עומק הבור.

אני ממתין לתוצאות המדידות עם תוכנת ה- TDA.

 

העדפתך להנמיך את העוצמה של מיד ימין מצוינת בגלל הסכנה להגדלת העיוותים מצוינת ותכף אוסיף הסבר קצר על סוגי עיוותים נוספים שפחות מודעים אליהם. בכל אופן אני הייתי מקדיש טיפת תשומת לב נוספת לתחום התדרים 1- 2kHz. תחום זה לפי תמונה 1 (בפוסט #394) נמוך כבר עכשיו ב- 3dB לערך מממוצע SPL העומד על 85dB. הפחתה נוספת במיד ימין תקטין את העוצמה הכוללת באזור המיד ותחום התדרים 1- 2kHz כבר יהיה נמוך להערכתי ב- 5dB לערך מממוצע SPL.

 

כאן אני מבקש להוסיף תיאור קצר על סוגים נוספים של עיוותים שעשויים להתפתח ברמקול. עיוותים שאינם פחות מסוכנים מההרמוניות ואולי אפילו יותר מסוכנות מהן.

כולם מכירים את ההרמוניות המתפתחות ברמקול. הרמוניות הם בפשטות אותות חדשים (שלא הוזרקו כמובן בכניסה) שהתדר שלהם הוא מכפלה של תדר הכניסה. לדוגמא: אם נזריק לרמקול תדר של 1kHz, יתפתחו ברמקול הרמוניה מסדר 2, כלומר: תדר אות הכניסה מוכפל פי 2 או: 2kHz, הרמוניה מסדר 3, כלומר: תדר אות הכניסה מוכפל פי 3 או: 3kHz וכו'.

אבל חוץ מהרמוניות יתפתחו עוד הפרעות נוספות שהתדר שלהם הוא קומבינציה בין תדרי הכניסה. נניח שאנו מזריקים לרמקול שתי אותות: האחד בתדר f1=1kHz והשני בתדר f2=1.1kHz. שתי תדרים אלה יגרמו להופעתן של הפרעות בתדרים כגון: f2+f1=2.2kHz, f2-f1=0.1kHz, 2f1-f2=0.9kHz, 2f2-f1=1.2kHz ועוד ועוד הפרעות כמספר הקומבינציות העולה בראשכם.

 

דוגמא להפרעות שונות ניתן לראות היטב בתמונה הבאה הלקוחה מאתר Klippel:

 

הפרעות אלה הנקראות אינטרמודולציות הרבה יותר משמעותיות ומסוכנות מההרמוניות כיוון ש:-

א. כמותן הרבה יותר גדולה מכמות ההרמוניות.

ב. עוצמתן משתנה הרבה יותר מהר מעוצמתן של ההרמוניות. עוצמת ההרמוניות משתנה ביחס של 1:1, כלומר עליה של 1dB באות הכניסה גורמת לעליה של 1dB בעוצמת ההרמוניה. אבל אצל אינטרמודולציות מסדר 3 (2f1-f2 , 2f2-f1) לדוגמא: עוצמתן משתנה ביחס של 3:1, כלומר עליה של 1dB באות הכניסה גורמת לעליה של 3dB בעוצמת האינטרמודולציה.

 

תוכנת REW על כל מעלותיה, מודדת רק את העוצמה הכוללת של ההרמוניות ללא התייחסות לאינטרמודולציות. למה? כיוון שלהערכתי קל יותר ומהיר יותר למדוד את עוצמת ההרמוניות.

נראה לי שהעמוד הקודם היה אחד הארוכים אם לא הכי ארוך בהיסטוריה של הפורום.

ועוד היד נטויה.

 

די תמשיכו זה טוב

תם אתה תצטרך הררבה כוח סבל

 

נץ,

 

הבור תדרים באזור 5 קילוהרץ הוא בור תדרים שאני יצרתי מלחתכילה בעזרת האקולייזר ההנחתה שם היא על גבול ה10 דציבל במדידות וזה בדיוק מה שקורה באקולייזר אז השיקוף שאתה רואה הוא כמעט אחד לאחד לבור מלאכותי.

 

תדר 5 קילוהרץ בתוך רכב זה כמו לשחרר קליע של M16 בעוקב מים צבאי בערך - הוא חוזר כמו משוגע מכל מקום אפשרי ומהדהד - זה ממש כואב!

 

ומה שציינת לגבי אובדן הספק באזור שגם ככה אין בו כנראה מספיק - זו בדיוק הסיבה למה אני לא מתכוון כלל להנחית את אחד הצדדים עוד יותר ועוד בהתחשב בעובדה שהמערכת כלפי האוזן מאוזנת מאוד - לא מקולקל, לא מתקן.

 

מה שאתה מציין בשם המקצועי שלו כאינטרמודולציות אני מכיר במושג "מתקף" וזה תקף גם לגבי יחידות ראש ומגברים אבל זה הרבה יותר מורגש ברמקולים שם זה קשור ישירות לנושא של היפרדות הממברנה וזה גם קשור ישירות לחתימה סונית של רמקול ותיכף אסביר איך זה קשור לCDM ולמען האמת לרכיבי DOME של מוראל בעיקר מהנסיון שלי.

 

היו לי הרבה רמקולים במהלך השנים - הקליניים שבהם, הטכניים ביותר - היו רכיבים של HAT שם רכיבי הCONE הם רחבי פס עד כמעט FULL RANGE

 

הטריק כאן הוא תחום התדר שאתה נותן לאלמנט לנגן - ככל שתחום התדר יהיה רחב יותר כך המתקפים - היכולת של הרמקול לעבור מתדר לתדר במהירות מסויימת והיכולת שלו לנגן מספר אוקטבות ילך ויפחת וגם העוצמה אותה הוא יהיה מסוגל לספוג - ההספק - יקטן.

 

באלמנטים בהם היכולת הזו מופחתת רצוי לצמצם בתחום התדר ככל הניתן וגם כדאי לשקול מתלול, סלופים - תלולים וחדים יותר כי אלו משמשים גם באופן ישיר סנן רעשים של כל אותם קבוצות תדרים אשר הממברנה של אותו רמקול לא מתמודדת איתן טוב מספיק.

 

במקרה של HAT - הרכיבים היו סופר נקיים, סופר טכניים - קליניים! אבל זה גם משהו שמהר מאוד מוביל אותך לחפש סוג של "נשמה" ברמקול שאתה פשוט לא מצליח למצוא.

 

במוראל לעומת זאת - רמקולים מאוד לא טכניים, לא מדוייקים, בעלי מריחה ברורה שמזוהת איתם - אבל יש להם אופי! יש להם גוון - יש להם "נשמה".

 

אני יכול לאמר בוודאות שמה שהרגשתי מרמקולים של מוראל לפני עשר שנים אני מרגיש גם היום - מלא פעמים בעבר כתבתי כאן שהטוויטרים שלהם לא עומדים בביט רייט גבוה - הם לא יודעים לאכול דיסטורשן, ההפרדה בין הכלים כאשר קצב הכלים ומספר הכלים גדל מסגירה את חוסר הדיוק של האלמנט.

 

אז אוקיי טרקים של לימפ-ביזקיט למשל או של לינקן פארק וסגנונות דומים נשמעים לי כרגע קצת פחות טוב ממה שהיה בעבר - אבל זו גם הסיבה שהשארתי את הטוויטר - HAT ולא מוראל. הCDM נותנים לי את החום הנהדר הזה שהיה חסר לי בזמן שהלגטיות משלימים לי יכולת טכנית סופר גבוהה.

 

כאשר אתה מדבר על אינטרמודולציות (תודה על המושג המקצועי) בחירת הרכיבים היא קריטית -

 

אחד הסטים הקסומים יותר שיוצרו אי פעם היה סט שני חלקים של סוני XES - המידבאס היה אלמנט PRO בעצם בעוד הטוויטר היה טוויטר מסוג RIBBON והוא תפקד כמיד טוויטר.

 

יש טוויטרים שנועדו לתת השלמה בלבד לתחום הגבוה מאוד - TRANSDUCER או טוויטרים מסוג PIEZZO למשל עושים שם עבודה נהדרת.

 

יש טוויטרים שנועדו להבליט את התחום הגבוה ולהפיח בו חיים וחלקם גם מתפקדים יפה בתחום המידריינג' - AMT הם רכיבים מאוד מעניינים בתחום הזה AIR MOTION TWEETER

 

בחירת הרכיב במובן הזה היא קריטית ויש גבול עד כמה אוכל לטפל בזה עם כוונים - יחד עם זאת, מדובר בסגנון, צוויון וגוון הצליל שאני מרגיש בו הכי נוח ואני עדיין שוקל אם לאבד כל דיוק קליני ולוותר מתישהו על הלגטיות ולקחת טוויטר קצת יותר חם מהם (הרבה יותר חם למען האמת) ולהמרח בכל פעם שאני שומע מוזיקה שחורה (לא ראפ אלא יותר ג'ז, בלוז, סמוט' ג'אז וכן גם ראפ), סלון, ווקאל, אלקטרוני ובעצם כל דבר שאין בו דיסטורשן רציני מקלאסית ועד כל סגנון אחר שעוד לא שמעתי עליו.

 

יכול לאמר בכנות שלאחר הכוון האחרון שעשיתי - עוצמה, הספק - זה הדבר האחרון שחסר לי במערכת הזו, האמת היא שאני מרוצה מאוד ומה שאני עושה עכשיו זה לשם הלמידה בלבד, סקרנות נטו - הנאה מעשייה.

זהו. עכשיו אני עובר למצב שתיקה (בינתיים).

 

אני אמתין לעוד מסקנות מהלמידה שלך ומיוחד מהתובנות ותוצאות המדידה עם TDA.

 

אני אמשיך בינתיים עם REW ואתמקד במיוחד במדידות IR והשימוש בחלונות.

 

בהצלחה.

לילה טוב

ACOUSTIC POWER LAB TimeDomainAnalysis (TDA)

 

אני רוצה לעשות סקירה קצרה על כלי מדידה חזק מאוד מבית APL – אקוסטיק פאוור לאב.

 

רגע לפני שאני מתחיל אני רוצה לאמר מילה חמה על חבר פורום וחבר ואיש יקר, שם המשתמש שלו הוא FASTGT.

 

שמעו – מילה אחת ממנו על מפתח בשם טימור והדרך שלי משם לפרוייקט טאבלט גוגל נקסוס 7 כבר היתה ברורה.

מילה אחת שלו על APL והופס תראו מה אתם מקבלים כאן בשרשור הזה.

 

חבר פורום שבאמת אוהב את התחום הזה ולאורך השנים יש לי התענוג להכיר אותו – שאפו! רק רציתי לאמר.

 

מדובר על תוכנה שמודדת הפרשי זמנים לאורך הספקטרום של ערוץ מונו בודד.

 

כן, הרעיון הוא לא לבדוק רמקול מול רמקול למשל כמו בבדיקת IMPULSE ולראות אם שני הרמקולים מנגנים את אותו התדר באותה השהיית זמן כלפי המיקרופון אלא לקחת מדידה של צד ימין או של צד שמאל ולקבל במכה אחת את הפרשי הזמנים לאורך הספקטרום.

 

בעצם המטרה של התכנה הזו היא לתת לכם כלי שרת אשר יאפשר לכל הרמקולים שלכם באותו הצד לנגן בתזמון טוב יותר, נכון יותר (אין מושלם).

 

אז איך בכל זאת ברכב אני אשתמש בזה בכדי ליצור תזמון נכון לכל הרמקולים במערכת?

נגיע לזה לאחר ההסברים והסקירה על התכנה הזו.

 

אז קודם כל מי הם APL ?

 

אתר הבית: http://aplaudio.com/conc2/

דף המוצרים שלהם: http://aplaudio.com/conc2/products/

דף הזכיות שלהם: http://aplaudio.com/conc2/awards/

מה מאפשרת גרסאת ההדגמה? – לשמחתי, בשביל המידע שאני זקוק לו, כנראה די והותר בכדי שאוכל להפיק ממנה מסקנות.

 

לא ניתן לייצא גרפים או לפתוח חלונות עם גרפים ולהשוות בין מדידה למדידה בגרסאת ההדגמה.

לא ניתן למקם סמנים על המסך ולראות בצורה מדוייקת בדיוק באיזה תדר מדובר ובאיזו השהיה מדובר אח הגרפים מאוד ברורים גם בלי זה.

לא ניתן לקבל תמיכה או ייעוץ ללא רשיון לשימוש בתכנה.

לא ניתן להריץ יותר ממדידה אחת לכל הפעלה.

 

מה זה אומר כרגע מבחינתי – לפחות לתקופת הניסוי של התכנה – עד אשר אחליט אם אני אכן רוצה לרכוש בעבורה רישיון – הרבה מאוד צילומי מסך והרבה מאוד פעמים של לסגור ולפתוח את התוכנה בכדי להריץ מדידה.

 

לשמחתי כל מה שאני צריך זו מדידה אחת לכל צד של הרכב ולאחר מכן מדידה אחת לאחר תיקון בכדי להבין אם אני מצליח או לא מצליח לתקן כנדרש.

 

 

 

גרף לוגריטמי של מדידת הIR מהתמונה הקודמת וכדומה לתמונות הקודמות היחידות של ציר הY לא מתוארות – צריך לבדוק אם יש דף עזרה שמסביר כיצד לקרוא את הגרף הזה או אם זה מחייב רשיון.

 

 

תמונה מספר 5 – TDA 3D

 

כאן כבר מגיע המידע בשבילו התקנתי את התכנה הזו – בתמונה הזו ובתמונה הבאה בעצם באה לידי ביטוי גולת הכותרת של TDA

 

הביטו בתמונה זו –

 

 

אמנם יש כאן שלושה צירים ואני לא יודע בוודאות למה ציר הגובה Z מתייחס אבל ציר הX מתייחס למילישניות עיקוב וציר הY מתייחס לתדר וזה מספיק בכדי להבין מהגרף הזה את המדידה של הרמקול הפנימי של המחשב שלי אשר לקח את המדידה הזו ואת המיקרופון הפנימי של המחשב שלי שמדד אותה.

 

אתם צריכים להתרכז בעיקר בקצה העליון של המדידה – בצבע האדום כהה שמגיע ממש מעל האדום.

אתם תראו שמתדר 20 עד תדר 200 לערך יש עיקוב של בערך 1 מילישניה.

 

בעוד איפשהו מתדר 500 ומעלה אין כמעט עיקוב והמיקרופון מודד ישר את מה שמנוגן מהרמקול הפנימי ואיפשהו מתדר 10 קילוהרץ יש הדהוד כנראה שמגיע אל המיקרופון באיחור רציני יותר.

 

אבל בכדי לדעת אם זה נכון – בגלל שזו גרסאת הדגמה ואני לא יכול למקם את הסמן – אני צריך להביט בגרפים הבאים בכדי להצליב נתונים ולהבין יותר במדוייק.

 

הביטו כאן –

 

 

 

כרגיל מעניין , וכדאי לבדוק האם יש לתוכנה, כהדגמה, בדיקות שבוצעו במערכת רמקולים ידועה.

כאמת מידה המראה, איך נראים הגרפים של הסאונד.

 

מאחר ובמידה והכל יהיה מיושר , העוצמה והתיזמון - אפשר כי נאבד את ה 3D החמקמק, ואפשרות להרמונית.

לדעתי - אפשר להשתמש בתוכנה לבדיקת קבוצת התדרים, לחלק לספקטרום ספקטרום.

כאשר אתה יודע מה אתה מחפש ורוצה - כי אחרת יש אפשרות כי הסאונד יהיה מיושר אבל לא מעניין.

 

ראיתי בדיקות דומות - כאשר בודקים רמקולי line array עם ריבוי רמקולים .

ואז מחפשים בין עומס עוצמה ופירוט הסאונד, המגיע מ יותר מארבעה רמקולים וממספר כיווני שבירה בהשמעה.

דיוק בתזמון ובעוצמה, כאשר גם בבדיקה שם, מראש יודעים ומבקשים פיזור והגעה מסוימת.

 

הוספה כרגיל - אני מתעורר מאוחר, ולא ראיתי את הפסקה האחרונה.. ממתין לבדיקות.

 

 

אייל.

עריכה אחרונה ב-24 ליולי, 2016 על ידי ליין מן

בהמשך לתגובה הקודמת סקירה על APL TDA - עכשיו אני אביא כמה דוגמאות והסברים כיצד להשתמש בתכנה ולאחר מכן איך אני מתכוון ליישם אותם ברכב שלי.

 

אז נתחיל מכאן - המדריך להיכרות עם TDA

 

http://aplaudio.com/downloads/Introduction-to-TDA.pdf

 

נתחיל מלהביט בתמונה הבאה שהיא ממש בכותרת של עמוד השאר שלהם:

 

 

ובמקביל נביט גם בתמונה הבאה עם הסבר כתוב ומפורט ע"י APL

 

 

התכנה היא מאוד פשוטה להבנה ומאוד אינטואיטיבית - הביטו בתרגום שלי להסבר של התמונה מעלה ולאחר מכן אסביר את הקווים הירוקים אשר העברתי שם.

 

בתמונה כתוב בערך כך:

 

אנו יכולים להבין מהגרף כי הצליל של הטוויטרים 5-16 קילוהרץ מגיע בהשהייה של 1 מילישניה (מתחילת הניגון - הרי המקור המנגן הוא המקור המודד).

 

הצליל של המידריינג'ים מ200 הרץ עד 1.8 קילוהרץ מגיע בהשהיה של כ0.7 מילישניות.

 

והצליל של התחום הנמוך 25 עד 200 הרץ מגיע באיחור בין 7 ל 14 מילישניות אבל זה תלוי בתהודה ובהחזרים של התדר הנמוך.

 

כיצד לפרש את התמונה? כיצד לקרוא את הגרף?

 

וובכן תשימו לב לקווים הירוקים שסירטטתי - הם מראים לכם על איזה צבע להתמקד! וכך אתם רואים בבירור שהסאב וופר מגיע באיחור של כ7 מילישניות בממוצע.

המידריינג'ים מגיעים באיחור של כ0.7 (לטענתם - לא ממש ברור מהדוגמא שהם הביאו למען האמת)

ועוד הטוויטרים אמורים להיות באיחור של כ1 מילישניה.

 

בכדי לתקן את זה -

 

צריך להסיט את המידבאסים והטוויטרים ביחד כ6 מילישניות בכדי שיגיעו בצמוד לסאב וופר

ואז צריך עוד להסיט את המידבאסים עוד כ0.3 מילישניות בכדי שיגיעו ביחד עם הטוויטרים.

 

*** מזכיר לכם שמדובר כאן במדידה של צד אחד בלבד - או ימין או שמאל.

 

אז איפה מגיעה הבעיה? איך אני מבצע תיקון זמנים בין צד ימין לצד שמאל?

 

פשוט מאוד צריך נקודה משותפת של סטיה בזמן אשר אליה מיישרים את שני הצדדים - הסאב וופר! הוא תמיד יגיע בהשהייה גדולה יותר כמו שזה נראה אל המיקרופון.

 

אז עושים מדידה של מידבאס ימין אל מול הסאב וופר ואז מיישרים את כל צד ימין.

 

ואז עושים מדידה של מידבאס שמאל כלפי הסאב וופר - ומכאן כבר אתם מגיעים לנקודת מוצא ממנה גם מידבאס שמאל וגם מידבאס ימין מגיעים ביחד עם הסאב - אם עכשיו תיישרו כל צד בפני הרמקולים של עצמו - בינגו!

 

הכל צריך להיות מתוזמן! - האמנם? איך זה ישמע לאחר כוון על בסיס מדידה שכזו? - אחזור אליכם במהלך השבועיים הקרובים.

 

אני רוצה להראות כאן לבינתיים עוד שתי דוגמאות - מדידה אחת שנלקחה מרכב של אודיופיל והמערכת ברמה מאוד גבוהה:

 

 

תשימו לב שהמידבאסים שלו והטוויטרים שלו מיושרים מושלם! רק הסאבוופר שלו מגיע בהפרש של כ5 מילישניות משאר המערכת וזה כנראה משהו בקושי שמיע אם הם מתארים את המערכת הזו כמערכת טובה מאוד.

 

ועכשיו תשימו לב לדוגמא של רכב שבה רואים מצב הרבה יותר עגום:

 

 

גם כאן מדובר במערכת 3WAY סה"כ אבל תראו את ההפרשים - הטוויטרים או שזה מיד טוויטרים מתחילים איפשהו ב700 הרץ והם סה"כ מנגנים באותה השהיית זמנים.

 

ואז המידבאסים - מגיעים בהשהייה מהם של איזה 7 מילישניות שזה הפרש ניכר.

 

ואז רואים שהסאב וופר מגיע באיחור של איזה 30 מילישניות.

 

בקיצור המערכת שלה מפוזרת לחלוטין והסיכוי לקבל ממנה תמונה טובה כנראה קטן מאוד.

 

מעניין איך יצאו המדידות ברכב שלי :shock:

 

יש למה לחכות בקיצור.

 

ויהיו עוד כמה הפתעות - אחת מהן השבוע אם הכל יתנהל כשורה.

 

שאלות או תוספות מידע - חופשי.

 

 

עריכה - אייל - ראיתי את התגובה שלך ואני מסכים איתה - לאחוריים למשל, אני לא עושה תיקונים שכאלו אלא משאיר להם את החלק שלהם בעניין למלא נפח אחורי ומשחקי עוצמות בכדי ליצור שדה ועומק במערכת.

קודם כל מוריד את הכובע. לא חשבתי שנקבל כל כך מהר סיקור מפורט על תוכנת APL TDA.

 

אחרי בחינת הגרפים שצורפו ניסיתי קצת להבין מה בכל זאת ההבדלים בין התוכנה החדשה ובין REW ואיך ניתן להשתמש באינפורמציה שנמדדת כדי לתקן את הענות האמפליטודה ותיקון ההשהיות הנגרמות בין התדרים.

 

אל תהרגו אותי- אלו רק מחשבות ראשוניות (לא מסודרות במיוחד) אחרי קריאת הסקירה. כדי להשלים את התמונה ולפחות את ההבנה שלי אני ממתין לתוצאות המדידה של אדי עם UMIK1 ברכב.

 

א. בחירת ערוץ אחד בכל פעם אינה מדמה לגמרי את צורת ההשמעה בתוך הרכב. ייתכן מאוד שלמדידת זמני השהייה מספיק לבדוק ערוץ אחד בכל פעם אבל היענות הכוח במקרה כזה לא תהיה דומה להיענות המסוכמת משני ערוצים.

 

ב. הגרף הלוגריתמי של מדידת ה- IR דומה לגמרי לגרף הלוגריתמי של REW.

איך אפשר לדעת? בדף המציג את תוכנת APL מובאת תמונה 1 ובחוברת העזרה של REW מובאת תמונה 2.

גרף 1:

 

גרף 2:

 

בשני הגרפים רואים מצד ימין ל-0 את תגובת המערכת להלם (Impulse) ומצד שמאל ל- 0 את רכיבי ההרמוניות: הרמוניה שניה, שלישית וכו'. שים לב שככל שסדר ההרמוניות גדל המרחק ביניהם הולך ומצטמצם.

 

ג. בתמונה מספר 5 ציר z מייצג לדעתי את עוצמת האות. הצבע האדום כהה מציג את שיא האות וככל שעוצמת האות נחלשת צבעו משתנה מאדום לכחול.

 

ד. אני יותר מתחבר למסקנות שלך בגרף 5 לגבי ההתנהגות של המערכת מעל 10kHz. לדעתי, מעל 10kHz נקלט אות בעוצמה יותר נמוכה מאשר ב- 2kHz לדוגמא (צבע אדום/ צהוב ב- 10kHz במקום אדום כהה ב- 2kHz) ובגלל הדהודים/ החזרות נראים עוד 4 "פיקים" בין 1-5 מילי- שניות.

 

ה. את תמונה 7 אני לא מבין בכלל. ההסבר שלך דווקא מתאר את הגרף היטב אבל לי לא ברור מדוע מוצגת בתדרים מתחת ל- 400Hz עוצמה כל כך גבוהה (צבע אדום כהה) ואיך מחושבת תוצאת עיקוב אם הניחות בתדרים מתחת ל- 400 הרץ כל כך גבוה. דרך אגב עיקוב של 0.5 מילי שניות מתואר בצורה חד משמעית בתדרים 50Hz עד 350Hz גם בתמונה 8. כאן אני מחכה לראות את תגובת התדר שנמדדת בתוך הרכב. אין לי ספק שהיא צריכה להיות דומה מאוד לתגובה שנמדדת עם REW בערוץ אחד בודד.

 

לילה טוב. זהו השלב שאני חייב ללכת לישון כדי לנקות את הראש. אני מרגיש עיקובים במחשבות.

נץ, בקצרה, לגבי היענות הכוח בין שני הצדדים אתה צודק, בזה אטפל בעזרת rew הtda זה רק לתזמון.

 

לapl יש גם תוכנות נוספות לאיקולציה וכפי שציינתי סדנאת עבודה שלמה לשלל מעבדי הצליל שלהם.

 

תקרא בהזדמנות על apl1 שלהם ועל dirac של minidsp 4096 ערוצי איקולציה לכל ערוץ והשוואת היענות כוח על בסיס חישוב ממוצע של עשרות מדידות.

 

פסיכי לגמרי.

 

ובנימה זו לילה טוב, סיימתי 15 שעות עבודה ומחר הכל כרגיל.

 

אני גמור במובן הרע ובלי הבסדר.

טוב, מחר הולך להיות מעניין.

 

לילה טוב

 

בוקר טוב!

 

הבוקר אני רוצה לדבר איתכם על גאווה ישראלית.

אתמול נפל בחלקי כבוד גדול להשתתף באירוע של מוראל לכבוד משווקים ונקודות מכירה בתחום האודיו לרכב.

אני רוצה בהזדמנות זאת לאמר תודה ענקית לצוות ניפון אירופה ישראל על שהזמינו אותי לשם כאורח.

אני רוצה בהזדמנות זאת לאמר תודה ענקית לצוות מוראל – אורן ושי בפרט.

 

מבוא

 

אתמול סגרתי מעגל שנמשך 20 שנה!

 

בשנת 96 התגייסתי לצבא וכמובן היכרתי כך את תחנה מרכזית חדשה ואת התחבורע הציבורית של מדינת ישראל. בעודי משוטט להנאתי ערב אחד בדרך חזרה הביתה נכנסתי שם לחנות האנגר של מתנות ודברים מיוחדים מהמזרח הרחוק – תמיד אהבתי את המקום, שולחנות עם גילופים מיוחדים, כל מיני חפצים קטנים שונים ומוזרים שלא רואים כאן אבל בכניסה הראשונה שלי להאנגר הזה קרה משהו.

 

הסאונד ריחף שם באוויר – אבל יותר מזה, אופי הסאונד, הגוון שלה הסאונד פשוט גרם לי להזיל ריר – אני זוכר שהבטתי שם לרמקול הביתי הישן שהיה תלוי על הקיר גבוה וראיתי סמל זהב על גבי שחור – שהיה כתוב עליו באנגלית "מור-אל".

 

הסאונד העיקרי שטימטם אותי יצא מהמידריינג' של הדבר הזה שהיה מאין כיפה שחורה (אב קדמון של המידריינג' שיש לי כיום ברכב CDM880) ומאותו הרגע התפיסה שלי לגבי סאונד השתנתה.

כן, זה היה רמקול עתיק של מוראל.

 

משהו כמו חמש שנים אחרי זה קניתי את הסט הראשון שלי של מוראל – זה היה ה"מילניום" שלהם עוד לפני שיצא הפולס שהוחלף ע"י הטמפו שהוחלף ע"י המקסימו.

 

ומאותו הרגע החל מירוץ חימוש לקראת הגשמת החלום שלי – סט אילייט שלושה חלקים.

 

אז נכון, הגעתי בסוף לתצורה של מידבאס אילייט עם מיד – 54CDM הישן והטוב שלהם והטוויטרים בכלל היו אומגה אודיו שהם העתקים של רנסנס אודיו טריומף (מקבילי סופרימו)

הסאונד היה מתוק מדבש, משכר וממכר – המידבאסים היו בתיבות אטומות בבניה על הדלתות והמידריינג'ים והטוויטרים על הקורות.

 

למשך חצי שנה נסעתי מבלי לשים לב בכלל! שהמגבר של הטוויטרים התפגר לי – לא יודע, זה לא הפריע לי, לא שמתי לב – עד כדי כך אהבתי את הצליל שלהם, לא שמתי לב בכלל שהקצה הגבוה נעלם לי – אמיתי לגמרי!

 

ואז חברים נכנסו לתחום הזה כיבואני בוטיק וחבר טוב החל לייבא את הייבריד אודיו – והרצון, הצורך לשנות את הטעם האישי שלי בסאונד הגיע ביחד עם הבשורה הזו ולתקופה של קרוב לעשר שנים עברתי לרמקולים מבית הייבריד אודיו וCDT שהיו מעולים כולם וסופר טכניים וסופר קליניים.

 

אבל משהו היה חסר.

 

הם היו טכניים יותר מהמוראלים שהיו לי.

הם היו מדוייקים יותר.

פאנטשיים יותר.

אולי כמעט הכל יותר בעצם.

 

אבל משהו היה חסר.

 

היה חסר לי ה"נשמה", הסאונד המאוד ספציפי הזה שהצלחתי לקבל באופן "טבעי" רק מרמקולים של מוראל.

היה חסר לי את הזיקה, את החיבור הזה – למוצר ישראלי, משהו שמרגיש "בבית".

וכעבור שנים של הליכה אחר חוות דעת של אחרים, אחר תגובות שונות ומשונות ואחרי נסיונות להגיע למשהו שהוא לא באמת "אני".

 

חזרתי הביתה! ואני עדיין בדרך לשם.

 

אתמול – כעבור כמעט 20 שנה – זכיתי לקבל סיור מודרך מוקפד ומפורט ע"י אורן עצמו, מנכ"ל מוראל והבן של האב המייסד, ברחוב המזמרה 17 נס ציונה.

 

והמעגל הזה נסגר כאשר אני 20 שנה מבוגר יותר, 20 שנה מושכל יותר – 20 שנה בוגר יותר כאשר ה"אני מאמין" שלי בעל אופי חזק ונחוש – אני יודע מה אני אוהב, אני יודע מה אני רוצה.

 

ועכשיו אחרי שקראתם\דילגתם על ה"בלה בלה בלה" הרוחני והמשעמם –

 

סיור מודרך במפעל מוראל

 

השעה 14:00 בצהריים – אני קם ואומר לבוס שלי "בייווווששש" ויוצא מרמת החי"ל ת"א (עאלק – רמת גן תכלס) לכוון נס ציונה. כותב באפליציית "דרכים" (ווייז) "מורל סנטר" וכעבור 45 דקות אני שם.

 

חונה מול כלבו להלבשה תחתונה של נשים וחייב לציין – משהו בתמונה היה מאוד – לא!

והולך לעבר כוון המפעל.

 

מצדו של הכביש נראה כי מוראל עבדו יפה מאוד על לשפר את החזות החיצונית של הבניין הוותיק ואכן עשו זאת יפה.

מגיע לקומת הכניסה שם נמצא חדר הדגמה ראשון מלא ברמקולים ביתיים וגם דוגמנית של רמקולים ורכיבי קרוס אובר ורמקולים בחתך אמצע בכדי להדגים כיצד הם בנויים.

 

כולם מגיעים ונכנסים פנימה – עולים קומה לקומת המפעל ואז גם עולים לקומת הגג – חוצים גשר (בחיי – המפעל משתרע על שלוש קומות משני צידי הבניין).

ומי שפוגש את פנינו הוא לא אחר מאשר מנכ"ל מוראל בכבודו ובעצמו אורן מרדכי.

התחלנו בסיור מוקפד! על כל קומת הייצור אל מול שני חלקי הבניין.

 

קומת המפעל

 

התחלנו מלקבל הסברים מפורטים על חומרי הגלם, החומרים ה"רכים" אשר מהם עשויים הרמקולים של מוראל.

ראינו רדידי אלומיניום אל מול רדידי טיטניום.

 

ראינו מכונת הזרקה והדבקת מגנטי הניאודימיום והפריט אל תוך הכוסות שלהם ממוגנות המיגנוט.

 

ראינו כיצד מלפפים סלילים וכיצד חלק גדול מהסלילים מתאימים לכמה וכמה סדרות.

 

ראינו עמדת מבחני קליפל –

 

ראינו כיצד מדביקים את הממרנות אל הסליל ואת הספיידר אל הסליל וכיצד מדביקים את הכל אל הבאסקט ואיך ממרכזים את הסלילים.

 

ראיתי פס ייצור שלם של טוויטרי מסדרת - MT - וחייב לציין שהריר התחיל לנזול בשלב מאוד מוקדם.

 

ראינו הדגמה שמסבירה וממחישה את העובדה כי הרמקולים של מוראל ממוגני מיגנוט למעט סדרות הכניסה הפשוטות יותר וגם שם יש הפחתה של המיגנוט.

כאן הסתיים הסיור ואז עלינו לקומה העלינו – כיבוד, אוכל, שתיה – ונכנסנו לחדר התצוגה בגג שם אתם תראו את התמונות של מפגן הראווה המרשים של הרמקולים ואת תמונת מגבר השפופורות אשר העליתי ליל אמש.

זה היה מרתק ואני אמנה את הנקודות החשובות עכשיו אחת אחרי השניה:

 

ואם חשבתם שהרוב מיוצר בסין אז לא, רק הסדרות הפשוטות מיוצרות שם, החל מהוירטוס מעלה הכל מיוצר כאן! בארץ הקודש! ע"י ישראלים ולא ע"י מכונות.

 

תענוג וכבוד!

 

 

 

השאלות האישיות שלי אשר נענו ישירות ע"י אורן מרדכי בכבודו ובעצמו – ראש מחלקת פיתוח מוראל ומנכ"ל מוראל.

 

השאלה העיקרית שלי היתה בנוגע לנקודות חיתוך.

 

במשך שנים אני מנסה להבין איפה בדיוק מוראל חותכים את הרמקולים שלהם ואיך הם מצהירים על נקודות חיתוך.

ובכן כפי שחשבתי מוראל מצהירים על הנקודה בה האלמנטים נפגשים ולא על הנקודה בה הם באמת נחתכים – הם מצהירים על נקודת העברת הכוח של הקרוס אובר כנקודת החיתוך בין הרמקולים.

 

נקודת החיתוך עצמה היא דבר מעורפל והתפיסה של "נקודת חיתוך" היא דבר מעורפל מאוד שכן מה שתכנה של מדידה גרפית תראה לנו היא לא בהכרח מה שהרמקול עושה בפועל ויכולים להיות הבדלים שנעים, תקן סטיה נקרא לזה כך.

 

לדוגמא – שאלתי האם באמת מוראל חותכים את ה880 ב450 הרץ? והתשובה היא כן!

 

ההסבר של אורן הוא כי מידריינג' יכול להחתך ככלל של אצבע בתדר שהוא מכפלה של 1.5 מנקודת ההדהוד שלו אז אם נקודת ההדהוד של ה880 הינה ב300 הרץ נקודת החיתוך הבטוחה תגיעה באזור ה550 הרץ בסלופ 12 דיבי וגם הסלופ הוא לא משהו "קשיח" כפי שאנו נוטים לחשוב וניתן גם שם לבצע סטיה במתלול לכאן או לשם והמתלול עדיין יחשב כחיתוך מסדר שני.

 

לטוויטרים למשל הכלל המורה שלהם הוא לחתוך במכפלה של 3 מתדר ההדהוד ולמידבאסים או וופרים ניתן לחתוך קרוב מאוד לנקודת ההדהוד.

השלישי היה המידבאס של ה-מקסימוס ואני אומר "מקסימוס" ולא "מקסימו" איכשהו פספסתי את המוצר הזה. נצילות של 94 דיבי שמוסגת ממנוע שהוא שילוב היברידי בין מגנט ניאודימיום לבין מגנט פריט – חוזק של פריט עם גודל של ניאודמיום – פשוט אלמנט מרהיב! מסוגל לספוג עד 60 וואט יציב ובנצילות של 94 דיבי הדבר הזה יכול להיות מוגבר בצורה מלאה על כל דבר שתשימו אותו ובתמורה אתם מקבלים מוצר של מוראל. פשוט וואו.

תזכרו את השם - MAXIMUS

לסיכום

מקווה שבימים הקרובים אוכל כבר לקחת מדידות מהרכב שלי ולהמשיך הלאה בטיון בלוג.

תודה רבה על השיתוף!

אומנם יש לי סט וותיק ולא מהסדרות היקרות במיוחד שלהם אבל אני מזדהה איתך לעניין חתימת הסאונד שלהם.

הם בדיוק מה שהאוזניים שלי צריכות

 

ראית באחד מן התמונות שלט של נקודת מכירה, זה קיים שם בפועל? גם ללקוח הפרטי?

 

Sent from my D5803 using Tapatalk

ראית באחד מן התמונות שלט של נקודת מכירה, זה קיים שם בפועל? גם ללקוח הפרטי?

 

מצטרף לשאלה