התייעצות בנוגע לשני מוצרים המיועדים לסייע להתנעה מהירה לאחר חניה ארוכה

כל בעלי המכוניות שיש בהן מאייד ומשאבת דלק מכאנית (להבדיל מחשמלית) מכירים את הצורך לתת סטארטר ארוך לאחר חניה ארוכה, עקב העובדה שהדלק שנמצא בקו שבין המיכל למאייד עם הזמן פשוט זורם בחזרה אל המיכל.

נתקלתי בשני מוצרים שאמורים לפתור את הבעיה הזאת, שניהם מותקנים על קו הדלק:

1. שסתום אל-חזור
   
2. משאבה ידנית להזנת קו הדלק לפני ההתנעה (בדומה למה שעושה משאבה חשמלית)
   

אשמח לתובנותיכם בנושא.

ניסיתי את שניהם, לא טוב! האל חוזר גרם לפריצת שסתום המצוף ולהצפה כשהמנוע הקרבורטור מגיעים לטמפרטורת עבודה, כנראה בגלל הדלקים החדשים שמתאדים ומגיעים מהר יותר קרוב לנקודת הרתיחה ומייצרים לחץ בצינור שבגלל האל חוזר לא יכול להתפשט. והמשאבה הידנית יצרה צוואר בקבוק ומחסום דלק בדרך כיוון שכשהיא לא מנפחת ההתנגדות שלה למעבר הדלק משמעותית. הפיתרון שלי היה בסוף משאבה חשמלית וברז דלק ידני ( כמו באופנועים ) שאני סוגר במשך השבוע כשהרכב עומד :

תודה על התייחסותך.

מכיון שאינני מתכוון להחליף את משאבת הדלק המכאנית בחשמלית, האם לדעתך התקנת הברז בלבד גם יכולה לעזור בפתרון הבעיה או שללא החלפת המשאבה הוא חסר תועלת?

אני הייתי שם את הברז הידני במקביל למשאבה הידנית. אחרי השבתה ממושכת אתה סוגר את הברז הידני, שואב, ופותח אותו בחזרה.

אגב, אם השאיפה היא לשמור על מראה מקורי - פתרון מקובל הוא להכמין במקום כלשהו את המשאבה החשמלית (רצוי קרוב מאד למיכל הדלק), לחבר אותה לצינור הדלק המקורי, ולהסיר את השסתומים מהמשאבה המכנית, ואפילו לנטרל את זיז ההפעלה שלה. המראה האותנטי נשמר עם היתרונות של משאבה חשמלית.

אז אני מבין שיש קונצנזוס נגד שסתום האל-חזור. האומנם?

הצמד מצוף\שסתום-מחט בכניסה לקרבורטור הוא שסתום אל-חוזר. חיבור של עוד אחד בטור איתו נראה מופרך.

הקושי בהתנעה נובע מהתנדפות הדלק שבקרבורטור ולכן הפתרון הוא מילוי דלק לפני מתן הסטרטר. הפתרון הטוב ביותר הוא משאבה חשמלית.

אני לא אוהב את המשאבה הידנית כיוון שחתיכת גומי סינית בתא המנוע, אומר סכנת התייבשות בגומי/סדקים/קרע שאחריו דליפת דלק וסכנת שריפה. משאבת דלק חשמלית יעודית זה פתרון בטיחותי יותר. אם חשוב לך מראה מקורי תחביא את המשאבה החשמלית ותשתמש בה רק בעת הצורך.

אני הרכבתי שסתום אל-חוזר בנסיון לפתור את הבעיה הזו בדיוק.

התוצאה - אין שינוי, לא יותר טוב, לא פחות טוב.

עדיין נוסע עם האל-חוזר ולא יכול להעיד על אף בעיה בעקבותיו.

גם הפתרון שלי הוא לשפוך קצת דלק לקרבורטור אחרי שבוע שהרכב עמד.

בכל פילטר דלק פלסטי יש שסתום אל חוזר. זה לא עוזר בהתנעה מכיוון שהשסתום אינו אטום לגמרי.

הרכבתי במכוניות שלי (אמריקראיות) משאבה חשמלית לפני המשאבה המכנית והתוצאה היא הנאה בהנעה. אני פותח שויץ' ממתין חצי דקה עד שהמשאבה החשמלית מפסיקה לתקתק חגש לוחץ כמה פעמים על דוושת הדלק ויש הנעה!

כאשר מחברים משאבת דלק חשוב לחבר אותה דרך מתג ההנעה וחשוב לשים מפסק חירום שסוגר את המשאבה כאשר יש תאונה כדי שלא יהיה מצב בו הדלק ממשיך לזרום בעת תאונה. אני פירקתי מפסקים כאלה ממכוניות שנות השמונים והתשעים כיום אני לא רואה יותר מפסק כזה ברכבים חדשים וסביר שיש ממנגנון ממוחשב שסוגר את אספקת הדלק בזמן תאונה או התהפכות.

יש פיתרון לכל דבר -א התקנת משאבת דלק חשמלית שפועלת רק בזמן שהמתנע בפעולה ב לאחר התנעת המנוע המשאבה החשמלית מקבלת פיקוד מיוניט לחץ השמן וממשיכה לפעול כל עוד המנוע פועל ג זה לא המצאה שלי בכל כלי שייט אמריקאי המשאבת דלק החשמלית מותקנת בצורה זו

אני יכול להעיד רק על עצמי כפי שציינתי בתגובה הראשונה שסבלתי המון את הצורך בסטרטרים ארוכים ופמפומים אחרי הפסקות נסיעה ארוכות ( לצערי יש לי רק את השבתות לרוזנת הקשישה שלי )ומאז הברז הידני - לא במקביל כמו שכתב פה מישהו אלא קרוב לקרבורטור ככל האפשר כדי שהוא לא יתרוקן - והמשאבה החשמלית חיי השתנו ללא היכר. גם אני וגם כל הנוכחים מעלים בכל שבת מחדש חיוך התפעלות איך שהרכב מניע מכה ראשונה בנגיעה במפתח . הסדר הוא פשוט: פותח את הברז הידני פותח סוויטש מחכה כמה שניות שהקו והכוס בקרבורטור יתמלאו המשאבה החשמלית, לחיצה אחת על דוושת הדלק ( כדי שמשאבת התאוצה תרסס דלק לקרבורטור היבש) ואז סוויטש למצב סטרטר. פחות מ 2 שניות והרכב מניע כמו סוכריה

כנ"ל ממליץ בחום על המשאבה החשמלית. הברז, לדעתי מיותר. התקנתי משאבה כזו בפיאט אספנות שהיה מצוייד במשאבה מכאנית (והיה בשימוש פעם בשבועיים שלושה). במקום שניות ארוכות של סטארטר, עד שיגיע דלק, פותחים סויץ ל-10 שניות, נותנים סטרטר, ומניע מייד.

בונוס נוסף הוא שהמשאבה החשמלית אמינה יותר ממשאבה מכאנית.

אגב, בפיאט 600 שהיתה לי, מיכל הדלק היה גבוה מהקרבורטור (כמו באופנוע) והבעייה לא קיימת

רעיון מצויין , מיכל דלק על הגג ! בלי באלאגאן ובלי התיבשות הקו...

וכשיו ברצינות, בוו נפתח את הרעיון ואני פותח בעקבות הרעיון כאן דיון לשיפור:

למה לא להכין BUFFR, חוצץ, מיכל דלק קטן של ליטר שיורכב לפני הקרבורטור אחרי המשאבה בתא המנוע גבוה מהקרבורטור או באותו גובה ובזה ונפתרו הבעיות של כל רכבי הקרבורטור שתוכנן לדלק הישן שלא התאדה כל כך מהר כמו החדש. כך נשמור את הקרבורטור והכוסית מלאים כל השבוע מה אתם אומרים ?

אילן יקר,

כתבת: "המשאבה הידנית יצרה צוואר בקבוק ומחסום דלק בדרך כיוון שכשהיא לא מנפחת ההתנגדות שלה למעבר הדלק משמעותית.". הצעתי לכן לחבר אליה, במקביל, מעקף עם ברז. כשיש צורך בשאיבה הברז סגור, אחרת פתוח. חבל שנחפזת להגיב בלי להבין בעצם את ההצעה.

ולעניין מיכל העזר המורם, בתא המנוע: סכנה! יש להרחיק ככל האפשר את מאגר הדלק מהמנוע ומכבלי המתח הגבוה.