Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

המדריך המלא לאודיופיל המתחיל - מתיאוריית שמיעה ועד כוון מערכת כולל


lanosforce
שימו לב! השרשור הזה בן 1250 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

פוסטים מומלצים

שלום לכולם,

 

המדריך הזה יבנה עם הזמן - מתחיל בשנת 2015 ויגמר? :shock:

 

המדריך הינו מדריך סגור לתגובות והוא יבנה נושא אחר נושא, כאשר כל נושא בפני עצמו יהווה דיון פתוח.

 

1. כיצד אנו שומעים. תגובה 2-3

2. מה המטרה? לאן אנחנו מכוונים? תגובה 4

3. נקודת ייחוס - כיצד להקשיב. תגובות 5-6

 

4. מבוא לאלמנטים (רמקולים) תגובות 7 -9

 

4.א. סוגי היענות - היענות תדר, היענות פולארית והיענות כוח.

4.ב. BEAMING ונקדות הדהוד - רול אוף אקוסטי.

4.ג. עיוות - לינארי ולא לינארי.

 

5. נקודות דעיכת היענות הרמקול - או - רול אוף אקוסטי נמוך וגבוה

 

5.א. נקודת ההדהוד העצמי של הרמקול.

5.ב. נקודת הצרת רוחב הניגון של הרמקול - נקודת הBEAMING.

 

6. עיוות - לינארי לעומת לא לינארי.

 

7. תשתיות - מערכת חשמל, בידוד, התקנה. תגובה 10

 

8. תהליך כוון מערכת הצליל:

 

8.א. כוון GAIN תגובה 11

8.ב - מפלג התדרים - הקרוס אובר - תגובה 12

8.ג - השהיית זמנים והנחתות הגבר - תגובה 13

8.ד - מבוא לאיזון הספקטרום - שימוש באקוולייזר תגובה 14

8.ה - אקוולייזר - כיצד לבצע מדידות - תגובה 15

8.ו - "עוצמה נראית" ו- "עקומת בית" - תגובה 16 עמ' 2

8.ז - הכרת הספקטרום - תגובה 17 עמ' 2

8.ח - כיצד לפרש את תוצאות המדידות - תגובה 18 עמ' 2

 

9. סיכום המדריך - תגובה 19 עמ' 2

 

10. סיקור מוצרים קצר מבית MDSP - תגובה 20 עמ' 2

 

11. GROUP DELAY AND PHASE SHIFT תגובה 33 עמ' 3

 

12. פתיחת המדריך לדיון ציבורי - שאלות, ביקורות, תוספות מידע של חברי הפורום.

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS2 + Audsion BitOne + Voce5.1K FullDA + MASSIVEBX4 +HatL1 + Morel CDM880 + Morel Hybrid602 + Micca COVO-S + Audison TH10 + Pioneer TS-X150

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • תגובות 43
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

איך אנו שומעים?

 

שלום לכולם,

אנו חברים לתחביב בעולם האודיו לרכב, יתכן ומאמר זה ילקח בעתיד לשימוש אצל חובבי אודיו בתחומים אחרים – בית, סטריאו, קולנוע ביתי, אודיטוריומים והיכלים וכך הלאה – המידע במאמר זה תקף לכל.

 

שתי הבעיות העיקריות אשר מהוות מכשול לאודיופיל המתחיל נקרא לזה כך, הינן היעדר נקודת ייחוס כמו מוזיקת רפרנס – חוסר היכרות עם רצועת מוזיקה אשר אנו יודעים כיצד היא אמורה להשמע ואף יותר מכך חוסר היכרות עם מערכת צליל לגביה אנו יודעים כי היא מכוונת היטב ונכון – בקיצור, איך אנחנו בכלל יודעים מראש שמה שאנחנו שומעים? מנוגן נכון? זו אחת משתי הבעיות העיקריות.

 

אבל במאמר זה אני ארצה לדבר על הבעיה הנוספת אשר מהווה מכשול לאודיופיל המתחיל והיא – שחלקנו הגדול בכלל לא מבין מלחתכילה כיצד עובדת שמיעה אנושית ומכך אנו מבצעים כיוונים במערכת שלנו אשר אינם יעילים, מסתמכים על כלי מדידה ולא מבינים מדוע אנו לא מגיעים לתוצאה הרצויה למרות שכלי המדידה מראה לנו שאנחנו שם?

זה נגרם בגלל חוסר הבנה או חוסר ידע, כיצד המוח האנושי והאזניים האנושיות עובדים יחדיו בכדי למקם חפצים בחלל, ליצור תמונה כוללת ולשמור על שיווי משקל.

 

אז, איך אנחנו שומעים?

נתחיל בלדבר על מבנה האוזן האנושית – לא ברמה רפואית או אפילו אקדמאית אלא במושגים פשוטים, מושגים אותם כל בר דיעה כמוני, הדיוט מוחלט, אמור להבין.

האוזן מחולקת לשלושה חלקים – האוזן החיצונית, האוזן האמצעית-תיכונית, האוזן הפנימית

לכל אחד מאותם חלקים יש תפקיד אחר וחשוב בעיצוב השמיעה שלנו, שלושתם עובדים יחד בכדי לשלוח את המסרים למוח שבסופו של דבר מבצע הפרדה וסכימה ובסוף התהליך ניתוח של המידע אשר התקבל משתי האזניים ולתרגם אותו למידע אשר נותן לנו להרכיב תמונה ולמקם אותה נכונה.

מבנה האוזן:

 

attachment.php?attachmentid=409330&d=1420108818&thumb=1attachment.php?attachmentid=409331&d=1420108875&thumb=1attachment.php?attachmentid=409332&d=1420108938&thumb=1

 

 

בכדי לפשט עד כמה שניתן את שלושת מבני האוזן – אתרכז בחלקים החשובים למאמר זה ולהבנת התהליך.

 

האוזן החיצונית

 

האוזן החיצונית היא סוג של רדאר – ממברנה כיוונית אשר לוכדת את הצליל שמגיע לתוכה ומכווינה אותו לתוך תעלת האוזן אשר אורכה בקירוב לשלושה סנטימטרים.

תעלת האוזן מובילה את הצליל לכוון האוזן האמצעית בה נמצא עור התוף.

תעלת האוזן החיצונית מצויידת בתאי שיער אשר מהווים חיישנים ראשוניים.

האוזן החיצונית אחראית בעיקר על הגברת תחום התדרים בין 2 קילו הרץ ל5 קילוהרץ

 

 

האוזן האמצעית

האוזן האמצעית היא בעצם מנגנון התוף שמורכב ממספר איברים כגון עור התוף, פטיש, סדן, ארכוף וחלון אובאלי אשר מוביל לתוך האוזן הפנימית.

עור התוף עובד כשסתום חד צדדי אשר מאפשר לתנודות ולחץ לעבור לכוון אחד בלבד ובנוסף גם מהווה בעזרת ריקמת שריר מנגנון הגנה כנגד מופעים טראומאטיים ופתאומיים.

עור התוף מהווה "קדם מגבר" אשר מגביר ומעביר את תנודות גלי הקול אשר מכות בו אל הפטיש והסדן ובסופו של דבר דרך האורכף לתוך חלון ממנו גלי הקול מועברים לאוזן הפנימית בה נמצאים רכיבים נוספים אשר מתרגמים את גלי הקול למסרים חשמליים אותם המוח ינתח.

האוזן הפנימית

האוזן הפנימית מכילה בתוכה מספר איברים קריטיים בכדי לאפשר שמיעה ותרגום מידע – כמו:

השבלול – בשבלול האוזן ישנו נוזל אשר נועד להמיר תנודות שנגרמות על ידי תנועה ולחץ של גלי קול ולהעביר אותן לתאי עצב שמיעתיים אשר מתרגמים את תנודות השבלול למידע חשמלי אותו המוח מסוגל לפענח כשמיעה.

בנוסף לשבלול ישנם באוזן עד כ15 אלף תאי שיער אשר מתרגמים תנודות לתדרים ועוצמה כלפי תאי עצב שמיעתיים נוספים – על כל תא שיער כמעט יש כשני תאי עצב – עד כ30 אלף תעי עצב שמיעתיים!

עוד חלק עיקרי וחשוב באוזן הפנימית הינם שלוש תעלות שמיעה נוספות אשר תפקידן הוא ליצור צירי

אשר יוצרים ג'יירוסקופ המאפשר לנו לשמור על שיווי משקל וגם לעמוד מהירות וע"י כך להגדיר מרחק. XYZ

במילים אחרות תעלות אלו אחראיות באופן ישיר על היכולת שלנו להתאזן ולעמוד גודל חלל ואת המיקום שלנו בתוכו.

 

קצת מדהים כאשר מבינים מה האזניים שלנו ביחד עם המוח מאפשרים לנו לעשות.

 

 

אז, איך אנחנו שומעים?

נתחיל בכך שלושת חלקי האוזן מחלקות את האופן בו אנו מתייחסים לספקטרום אותו אנו שומעים לשלושה חלקים עיקריים:

 

attachment.php?attachmentid=409333&d=1420109236&thumb=1

 

 

תחום התדרים אשר מושפע בעיקר מזמן הגעת הצליל אל האוזן:

 

מדובר על תדרים בין 100 הרץ לבערך 100 עד 1200 הרץ –

התמונה הבאה תמחיש זאת באופן המיטבי

 

attachment.php?attachmentid=409334&d=1420109296&thumb=1

 

בתחום תדרים מתחת ל1000 הרץ דהיינו 1 קילו הרץ – הודות לכך שאורך הגל גדול בהרבה מהמרחק בין שני אזנינו ומקיף את הראש פחות או יותר בהפרשי עוצמה מאוד קטנים אחד מהשני – אנו לא מסוגלים להבדיל על פי עוצמת השמע (אלא אם כן מדובר בהפרשים מאוד גדולים) מהיכן מגיע הצליל.

אז איך בכל זאת המוח יודע להבדיל? בעזרת מדידת הפרשי הזמן בין האזניים!

אני מדבר כאן על מושג מאוד יקר לו אנו קוראים

TA TC

כאשר החלק האחראי על תחום תדרים זה בעיקר הינו השבלול באוזן הפנימית – השבלול מלא בנוזל אשר תנודות בתדרים נמוכים אליהם הוא רגיש מאוד נמדדים ע"י המוח בעזרת הפרשי זמנים וכך אנו קובעים כיוון ומיקום לאותם תדרים.

תחום התדרים אשר מושפע הן מהבדלי תזמון והפרשי עוצמות:

 

תחום זה הוא התחום בין 1200 הרץ בערך ל1500 הרץ – בפועל התחום הזה יכול להמתח עד 2300 הרץ בערך הודות להפרש המרחק בין שתי האזניים (קשור ישירות לרבע אורך הגל המקסימלי שנמדד כתוצאה ממרחק זה אצל כל אדם ואדם)

בתחום זה המוח מתייחס הן להפרשי הזמנים בין שתי האזניים ולהפרשי העוצמות - כאן משחקים תפקידים עיקריים, תעלת האוזן, עור התוף והשבלול.

תמונה שתעזור לנו להבין טוב יותר את הנושא:

 

attachment.php?attachmentid=409337&d=1420109567&thumb=1

 

 

שאר תחומי התדרים ותחום התדרים הקריטי:

ובכן התדרים מעבר ל1500 עד כ2000 הרץ הם תדרים אשר בהם עיקר המשקל על יכולת ההבדל שלנו למקם בחלל את מה שאנחנו שומעים נופל בעיקר על הפרשי עוצמות בין אוזן לאוזן היות ותחום התדרים הזה קצר (או לפחות רבעי אורכי הגל) מהמרחק בין שתי האזניים שלנו.

תאי השיער והעצב והפטיש, תעלת האוזן וקונחיית האוזן הינם השחקנים העיקריים כאן.

ופה אנחנו נתחיל לדבר קצת על נושאים כמו נזק שמיעתי, רגישות שמיעה לפי גיל ולפי מין.

ומכאן נתחיל להסיק מסקנות.

 

תחום התדרים הקריטיים:

תחום התדרים הקריטי מוגדר מ200 הרץ עד 5000 הרץ שם סף הכאב שלנו נמוך יותר משמעותית ושם גם סף הרגישות שלנו לשינויי לחץ, תזמון הם גדולים יותר בפער ניכר משאר התחום.

בפועל תחום זה נמתח עד אזור ה12000 הרץ – 12 קילו הרץ.

בתמונה הבאה תוכלו לראות את הקיו – או יותר נכון רוחב הפס לשינויים בתדר קריטי ככל שהוא מתפס:

 

attachment.php?attachmentid=409335&d=1420109414&thumb=1

 

 

לדוגמא בתדר 10 קילו הרץ רוחב הפס הוא 1200 הרץ ימינה או שמאלה – כל שינוי בתדר 10 קילו ישפיע על השמיע שלנו בצורה ישירה בין 8 קילו הרץ לבין 12 קילו הרץ

 

אם אי פעם תהיתם למה כשאתם מנמיכים מכה אחת תדרים בין 8 ל12 קילו הרץ והמערכת שלכם פתאום נשמעת אנמית, חסרת אוויר או קצה עליון – זה בגלל שהשפעתם על יותר מידי תדרים מסביב – מספיק היה שתורידו קצת ב10 קילו הרץ במקום. סתם דוגמא.

 

אם תביטו באותה תמונה מעלה אתם תראו לעומת זאת שבתדר 100 הרץ שינוי ישפיע על תחום תדרים קטן בהרבה וככל שהולכים וגדלים התדרים כך גם ההרמוניות שלהם הולכות וגדלות וההפך.

 

תמונה נוספת לגבי תחום התדרים הקריטי:

attachment.php?attachmentid=409336&d=1420109486&thumb=1

 

סוף עמוד ראשון המשך בעמוד הבא.

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS2 + Audsion BitOne + Voce5.1K FullDA + MASSIVEBX4 +HatL1 + Morel CDM880 + Morel Hybrid602 + Micca COVO-S + Audison TH10 + Pioneer TS-X150

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אז מה למדנו מכל זה? סיכום ניתן לאמר:

נתחיל בכך שהשמיעה שלנו היא שמיעה לוגריטמית, תאי השיער באזניים שלנו מודדים תנודות ומפרשים אותם לתדרים. ככל שההפרשים בין התדרים הולך ומצטמצם היכולת שלנו להבדיל בינם הולך וקטן ביחוד אם הפרשי הזמן והעוצמה בינם שווים.

 

תמונה להמחשה:

 

attachment.php?attachmentid=409338&d=1420109652&thumb=1

 

 

נמשיך בכך שכמעט אף אדם לא שומע אותו הדבר כמו אדם אחר – זה נובע מכך שמספר תאי השיער ומספר תאי העצב שלנו שונים וגם הולכים ופחתים עם הגיל ולא ההפך – שמיעה רק יכולה להדרדר ולא להשתפר!

 

היא יכולה להתאושש קצת עם הזמן לאחר טראומה אבל ברגע שתא שיער מת – הוא מת!

 

וזה גם נובע מכך שהמרחק בין שתי האזניים שלנו וגם כמות הנוזל שיש לכל אחד מאתנו בשבלולי האוזן שונים מלחתכילה וגם הגובה שלנו שונה – אי לכך ובהתאם לזאת – כולנו שומעים קצת אחרת אחד ממשנהו.

 

הנה תמונה אשר מראה איך נראה נזק שמיעתי חמור:

 

attachment.php?attachmentid=409339&d=1420109688&thumb=1

 

 

רבותיי הגנו על האזניים שלכם! אתם לא תקבלו את השמיעה שלכם בחזרה – שימעו רוב הזמן בעוצמות בטוחות לאזניים שלכם!!!

 

והנה שתי תמונות שמראות את הבדלי הרגישות בין גברים לבין נשים עם הגיל ובכלל:

 

attachment.php?attachmentid=409340&d=1420109750&thumb=1

 

בתמונה מעלה אתם יכולים לראות בבירור שלאורך זמן נשים פשוט שומעות יותר טוב מגיל מסויים כי השמיעה שלהן פחות מדרדרת וזה בגלל שהן צריכות להיות באופן טבעי רגישות לבכי של תינוקות – הן אמהות במובן הגנטי, הן מהונדסות לכך ע"י שנים של אבולוציה!

 

והנה עוד תמונה (הקו הכי תחתון זה נשים) שמראה לכם עד כמה גברים עם הגיל נהיים רגישים יותר לתחום תדרים מסויים וזה בגלל שהמוח מפעיל מנגנוני הגנה על האזניים – אנחנו ציידים מטבענו ובגיל מסויים אנחנו מאבדים את היכולות שלנו הרבה יותר מהר מנשים – עד כמה מדהים איך אבולוציה של אלפי שנים מבדילה כאן בין שני המינים!

 

attachment.php?attachmentid=409341&d=1420109779&thumb=1

 

אז מה למדנו? ומה ניתן לעשות עם מה שאפשר להבין ממאמר זה?

 

כאשר אנו מבינים שתחום התדרים עד 1000 הרץ מושפע בעיקר מהפשרי זמנים אנו יודעים כי כאן תיקוני השהיית זמנים ברמקולים שמנגנים תדרים אלו – יהיה בעל השפעה מכרעת.

כאשר אנו מבינים כי יש תחום קריטי ותחום ביניים – אנו יודעים כי על הרמקולים האלו איזון הפרשי עוצמות כולל (הנחתה) וביצוע תיקוני השהיית זמנים ובנוסף לכך איזון הפרשי עוצמות פרטני (שימוש באיקולייזר לכל צד) יהיו בעלי השפעה מכרעת.

 

כאשר אנו מבינים כי ישנם תדרים אשר להם אנו רגישים יותר אנו מבינים כי ישנם תדרים אשר נתפסים ע"י המוח שלנו כחזקים יותר למרות שהם מנוגנים באותה העוצמה כמו תדרים אחרים – שימוש באקולייזר אחוד או פרטני במקרים כאלו בכדי להנחית תדרים שכאלו לעומת תדרים אחרים – יהיה בעל השפעה מכרעת לכיצד המערכת שלנו תישמע. (יורחב על כך עוד הרבה בהמשך בנושאים אחרים).

 

לסיום – אוסיף תמונה אשר מראה כלפי כל סוג של כלי עיקרי אותו אנו מכירים – את תחום התדר העיקרי שלו, תחום ההרמוניות (כפולות התדר) ותחום ההגבר המוגזם (כלי נשיפה, אוויר שיוצא מהריאות וכו' וכו')

attachment.php?attachmentid=409342&d=1420109831&thumb=1

 

 

סימוכין:

 

https://courses.physics.illinois.edu...6POM_Lect5.pdf

 

 

מקווה שנהנתם מנושא זה.

  • אהבתי 1

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS2 + Audsion BitOne + Voce5.1K FullDA + MASSIVEBX4 +HatL1 + Morel CDM880 + Morel Hybrid602 + Micca COVO-S + Audison TH10 + Pioneer TS-X150

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

טוב, נמשיך לעדכן את המדריך הנ"ל - במקרה הזה אני לא רואה צורך לפתוח דיון, זה יהיה מהיר, קצר (יחסית)

 

מה המטרה שלנו כ"אודיופילים"

 

אסביר בתמונות תחילה - אנחנו מנסים להגיע מזה:

 

ScreenHunter_002_zpsecd7f9ba.jpg

 

לזה:

 

ScreenHunter_001_zps77702938.jpg

 

לזה!

 

ScreenHunter_003_zps209f260f.jpg

 

עכשיו במילים -

 

התהליך אותו אנחנו עוברים הוא בעצם להתחיל ממערכת ברכב בו אנחנו יושבים בצד שמאל מקדימה - ליצור את התמונה הנכונה מצליל שיוצא מבליל של רמקולים ולדמות אותם כרמקול אחד מכל צד, דהיינו סטריאו, נקודת מקור אחת ממנה יוצא כל הצליל וע"י כך ליצור תמונה אחת ברורה מאוסף של תמונות שבורות ולא ברורות.

 

התהליך הראשונים הוא קודם כל ליצור מבנה נכון של תמונה - במה ראשונית ומוגדרת בה כל המיקומים במובן של גובה, פוקוס, רוחב, ימין ושמאל ברורים אבל עדיין התמונה הראשונה תהיה לא בפוקוס מלא, קצת דהוייה אולי יהיה לה יותר מידי צבע? אולי יהיה לה פחות מידי צבע? אולי התמונה תרגיש שטוחה וחסרת עומק ונפח ואולי בדיוק ההפך - היא תהיה מתוחה יתר על המידה?

 

ובסוף התהליך לקבל תמונה ברורה, מלוטשת - נכונה - אבל גם טובה! בצורה בה התמונה עונה לטעם האישי שלנו - כמות הצבע הנכונה, גודל תמונה נכון מלחתכילה וכך הלאה וכך הלאה.

 

ובכך הגדרנו לעצמנו את המטרה - עכשיו היא ברורה כשמש!

 

תשימו לב שבתמונה האמצעית אתם בקושי יכולים להבחין במטופף - משהו מעוור אתכם מלראות אותו - השאלה מה? האם אתם תדעו לזהות? האם אתם יודעים להקשיב?

 

אבל עכשיו נשאלת השאלה - איך אנחנו באמת יודעים איך המטרה שלנו אמורה ב-א-מ-ת להראות???

 

על זה נדבר בעדכון הבא!

 

סימוכין לתמונות - המדריך של ERIN H מפורום DIY בארה"ב - בסוף המדריך אפנה אתכם לסימוכין - אני מסתמך רבות ובעיקר על שרשורים של ארין, חבר אחר בשם האנאטסו, חבר אחר בשם SQNUT וגם חברים רבים אחרים מאוד מאוד משפיעים על התעשיה כמו אנדי ווהיימר, גארי סאמרס, פטריק בייטמן, סקוט בוואלדה, סטפן מנץ ועוד מספר שמות מובילים.

 

יש עבור מה לעקוב, יהיה מעניין - אני מבטיח.

  • אהבתי 1

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS2 + Audsion BitOne + Voce5.1K FullDA + MASSIVEBX4 +HatL1 + Morel CDM880 + Morel Hybrid602 + Micca COVO-S + Audison TH10 + Pioneer TS-X150

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

טוב, אז עכשיו בואו ונדבר קצת על "נקודת ייחוס" ועל "איך להקשיב".

 

מהי נקודת ייחוס?

 

נקודת ייחוס הינה:

 

קטע מוזיקלי אותו אנו מכירים היטב ויודעים בדיוק איך הוא אמור להשמע ואיך אנו רוצים שישמע אשר מנוגן ממערכת סטריאו מכוונת נכון בהתאם לטעם האישי שלנו.

 

אבל איך אנחנו יודעים עם מערכת סטריאו מכוונת נכון? קצת שאלת נוסח התרנגולת והביצה כשחושבים על זה - בייחוד כאשר אנחנו לא יודעים איך באמת נשמע המקור.

 

אז הנה כמה דרכים:

 

1. למצוא מישהו שיודע איך נשמע המקור.

2. למצוא בעל מקצוע עם מוניטין רציני ולשמוע במערכת שלו או במערכת שהוא כוון.

 

השניים הראשונים הם קשים להשגה לרוב האנשים - אז מה עושים?

 

3. אוזניות! כן כן אוזניות.

4. טרקים שאנחנו יודעים בהם היטב איפה המרכז, איפה ימין איפה שמאל.

5. טרקים שאנחנו יודעים היטב שהם מוקלטים ברמה מאוד גבוהה.

 

לסעיפים 4+5 עיינו ערך "דיסק בדיקה".

 

אבל עכשיו מתעוררת לה הבעיה הכי קשה - האם אנחנו בכלל יודעים להקשיב?!? - אני יודע שהשאלה נשמעת "מפגרת" אבל אני חותם במוניטין שלי על כך שהיא איננה כזו! רובנו לא יודעים להקשיב, רובנו לא יודעים לזהות בעיות בבמה ורובנו לא יודעים לזהות בעיות טונאליות.

 

לזהות במה קל יותר כאשר מאזינים לרצועת שמע שבה מגדירים את הבמה - למשל קריין שמקריא קטע טקסט בזמן שהוא מתהלך בתוך חדר ואומר לכם בכל פעם איפה הוא נמצא, מה אתם אמורים לשמוע ומה אתם לא אמורים לשמוע.

 

או טרק שמגדיר לכם פאזה נכונה לעומת פאזה הפוכה.

 

עכשיו - רגע לפני שאני ממשיך לדבדבן שבקצפת - כיצד להקשיב. אני רוצה לחזור לנושא האזניות ולמה זה רפרנס טוב או נקודת ייחוס טובה.

 

אוזניות

 

אוזניות הן בעצם מערכת הצליל הכי בסיסית, הכי פשוטה והכי קלה להשגה.

מעבר לכך מדובר על 100% סאונד ישיר! אף חדר, בשום צורה, לא מסוגל לספק את זה כמו שאוזניות מסוגלות לספק את זה.

 

אתם לוקחים זוג אוזניות, מחברים אותן לנגן איכותי עם יציאה איכותית (למשל הDAC בחתימה שלי) ומנגנים שיר שהוקלט בצורה איכותית - והנה לכם נקודת ייחוס!

 

אז מה המשימה?

 

צאו למרכז הקניות הקרוב לביתכם, גשו לחנות ציוד המוסיקה הקרובה אליכם ביותר - חפשו אחת כזו עם מבחר אוזניות גדול.

 

תיקחו אתכם את האייפון או את הסמארטפון שלכם (העיקר שיהיה אחד כזה שיש לו יציאה איכותית) ואם אפשר ואם יש ברשותם DAC איכותי שיכול להתחבר אליהם ותעמיסו על ה"נגן" שלכם מספר טרקים שאתם אוהבים ומכירים היטב או לאחר שתתרגלו טכניקות הקשבה והאזנה - ותתחילו לשמוע את אותו שיר במספר אוזניות שונות.

 

מה שאתם תגלו זה שכל זוג אוזניות שתאזינו לו בו לאותו השיר - ישמע לכם אחרת! אפילו אם מדובר באוזניות מאותו היצרן - ברגע שהדגם יהיה שונה - הסאונד יהיה שונה.

 

אז מה המטרה כאן? - למצוא זוג אוזניות שגורם לכם לאמר WOW! לקנות אותם ולהפוך אותם לנקודת הייחוס שלכם.

 

תיקחו את זוג האוזניות לרכב שלכם - ותאזינו פעם אחת לשיר באזניות ואז תורידו אותן ותאזינו לאותו השיר מתנגן ברכב שלכם - עד כמה אתם קרובים לתוצאה שאתם שומעים באוזניות?

 

מזל-טוב! יש לכם נקודת ייחוס.

 

ועכשיו אני חוזר לשאלת השאלות - האם אנחנו יודעים להאזין?

 

העדכון הבא יבוא מיד.

  • אהבתי 1

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS2 + Audsion BitOne + Voce5.1K FullDA + MASSIVEBX4 +HatL1 + Morel CDM880 + Morel Hybrid602 + Micca COVO-S + Audison TH10 + Pioneer TS-X150

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

איך להזאין

 

אחת התכנות היותר פשוטות שיצא להכיר להכיר אבל היותר יעילות שגם נתקלתי אי פעם בדרכי.

 

כיצד להאזין מבית הרמן תעשיות (הרמן קרדון - הבית שמוציא מתוכו גם את JBL ואת אינפיניטי) - How To Listen

 

לינק להורדה:

 

http://harmanhowtolisten.blogspot.co.il/

 

בכמה מילים פשוטות - מדובר בתכנה אשר מריצה ארבעה קטעים מוסיקליים ומחלקת את נושאי המבחן לקטגוריות שונות אשר מעידות על בעיות אפייניות במערכות צליל.

 

המערכת מדגימה מרמת הפשוט עד רמת הקשה שאלות אשר נותנות לכן להאזין לקטעים המתנגנים כאשר עליכם לזהות מה הבעיה - איפה הבעיה

 

אל תילחצו - זה לא "מבחן" שמודד את ההישגים שלכם ואתם לא חייבים חובת דיווח לאף אחד 8)

 

גם יש מצב אימון שהוא מספיק יעיל בפני עצמו.

 

בהתחלה היו סבלניים - נסו לנסות להבין באמת מה השתנה לעומת הקטע המקורי ולעומת הקטע עליו הפעילו אקולייזר ויצרו בעיה מסויימת.

 

שחקו עם המצבים השונים - למשל

 

רזה לעומת עמום

יתר צבע לעומת חוסר צבע

ריברב לעומת ללא ריברב

רעש לעומת אות נקיה והיכן בספקטרום נוצר הרעש

עיוות לעומת אות נקיה והיכן בספקטרום נוצר הרעש

 

וכך הלאה.

 

תורידו את דף ההוראות - למרות שהתכנה סה"כ מאוד אינטואיטיבית.

תעמיסו עליה קטעי מוזיקה שאתם אוהבים לשמוע ואז על קטעי המוזיקה האלו תריצו את הניסויים השונים.

 

בסופו של תהליך אתם תהיה מסוגלים להכנס למערכת שלכם ברכב או בבית, לכל מערכת באשר היא בעצם ולזהות בה פתאום תופעות שמעולם לא הקדשתם להם מחשבה קודמת - כי פשוט לא ידעתם לזהות את אותם הדברים כבעיה או כגורם מפריע.

 

ועכשיו - אחרי שהתנסיתם בטקטיקות של האזנה - תיקחו את זוג האזניות או את מערכת הרפרנס שלכם - תשמעו היטב את הקטע המתנגן ואז תעברו לרכב שלכם.

 

האם אתם מרוצים?

האם זיהיתם בעיה?

האם אתם יודעים טוב יותר כיצד לאתר אותה? כיצד לפתור אותה?

 

ברור לכם עכשיו שכל נסיון לכוון את המערכת שלכם מבלי להבין איך אתם שומעים, מבלי לדעת איך המערכת צריכה להשמע ומבלי לדעת להאזין - פשוט יהיה לא יעיל?!

 

אם התשובה היא כן, ברור - אז עכשיו לקטע הבא של המדריך - אבל אותו אני אכתוב כנראה בשבוע הבא.

 

עד אז.

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS2 + Audsion BitOne + Voce5.1K FullDA + MASSIVEBX4 +HatL1 + Morel CDM880 + Morel Hybrid602 + Micca COVO-S + Audison TH10 + Pioneer TS-X150

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • שבועיים מאוחר יותר ...

מבוא לקומפוננטות (אלמנטים) או במילים פשוטות, רמקולים

 

בחלק זה של המדריך אכתוב על הסעיפים הבאים:

 

סוגי היענות של רמקולים –

 

היענות תדר

היענות פולארית (היקפית)

היענות כוח

 

לאחר מכן אכתוב על נקודת שינוי זווית ההקרנה של הרמקול – באנגלית POINT OF BEAMING

ולאחר מכן אכתוב על נקודת הרול אוף הטבעית של האלמנט או במילים אחרות נקודת הדהוד הרמקול.

 

ובסופו של דבר אכתוב על סוגי העיוות הקיימים עבור רמקול –

עיוות לינארי

עיוות לא-לינארי

 

מה המטרה של למידת נושאים אלו?

 

ע"י ידיעת התנהגות ההיענות של הרמקול, נקודת ההדהוד שלו ונקודת היצרות העלומה שלו (נקודת ההקרנה) אנו קודם כל למדים מה הם תווחי התדרים המומלצים לפעולת הרמקולים ומחליטים כיצד לחתוך אותו בעזרת סוגי הקרוסאוברים הקיימים, אנו מחליטים כיצד ובאיזו זווית למקם אותו כלפי הראש לנו (מיקום על הציר – אקסיס) ואנו למדים היכן הרמקול עלול להתעוות ובאיזה הספק.

הנתונים הללו בעצם מאפשרים לנו לעשות "הימור מושכל" אשר נותן לנו את היכולת לבחור מראש אלמנט אשר עונה על הדרישות שלנו באופן מודע וברור יותר מאשר ניחוש מוחלט וזאת טרם שמענו את הרמקול – כמובן – נתוני נייר ונתוני העולם האמיתי נבדלים זה מזה בפערים ניכרים – יחד עם זאת, ההימור המושכל נהיה הרבה יותר "בטוח" מאשר הימור מוחלט.

 

סוגי היענות

 

היענות תדר – היענות התדר מגדירה מדידה של הרמקול בצליל ישיר או בחלל פתוח והיא נמדדת לפי העוצמה אותה הרמקול מצליח לייצר בתדר נתון.

 

היענות התדר של הרמקול נמדדת גם בסטיה במעלות מהציר – ON AXIS הכוונה היא למדידת היענות התדר של הרמקול כאשר הוא מכוון ישירות כלפי הגורם המאזין – זווית אפס מעלות ואז מודדים בדרך כלל בקפיצות של 30, 45, 60 ו90 מעלות מהציר.

 

דוגמא לגרף היענות תדר:

ScreenHunter_001_zpsa5af6ca1.jpg

דוגמא לגרף היענות טוב:

ScreenHunter_006_zps698fab5e.jpg

דוגמא לגרף היענות רע באוף אקסיס:

ScreenHunter_007_zpsb59f52e9.jpg

גרף היענות לפי סטיה על הציר:

ScreenHunter_002_zps871dab56.jpg

 

היענות פולארית

 

רובנו רואים ברמקול כגורם שפועל בדו מימד – זו טעות בסיסית נוראית בהבנה – רמקול משדר בתל מימד עם קרן עיקרת כלפי קדמת הממברנה, העניין הוא שעד תחום תדר מסויים, רמקול משדר כלל כיווני כמעט ולכן, אם ניקח רמקול ונחתוך אותו בHPF שלא יחרוג מהגבולות בו הוא מתחיל לשדר בעלומה צרה יותר (נושא הBEAMING שאדבר עליו עוד מעט) אין משמעות בעצם לאן אנחנו מכוונים אותו וניתן להניח אותו כמעט על כל משטח כפי שהוא עם סייג אחד שהוא קרבה למשטחי החזר כמו זכוכית למשל.

הנה דוגמא לגרף היענות פולרית אשר מדגים לכם איך ובאילו תדרים הרמקול מנגן רחב גם בסטיה רבה מציר האפס ובאיזה תחום תדרים הוא מתחיל לנגן בזווית צרה יותר וצרה יותר.

 

ScreenHunter_004_zps5b21a1f0.jpg

ScreenHunter_005_zps235d2908.jpg

 

היענות כוח

 

היענות הכוח היא במראית זהה לגרף של היענות תדר רק עם הבדל אחד – היענות הכוח של אלמנט נמדדת בחלל בה הוא אמור לתפקד בחיים האמיתיים והיא מורכבת מסכומם הכולל של הצליל הישיר מהרמקול ביחד עם הצליל המוחזר מחלל החדר (במקרה שלנו קבינת הרכב).

במילים אחרות היענות הכוח של אלמנט זה מה שאנחנו נראה כאשר ניקח קריאת RTA. בתוך הרכב.

 

בתגובה הבאה אדבר על רול אוף אקוסטי (נקודת הדהוד) ועל נקודת שינוי זווית ההקרנה של הרמקול – בימינג.

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS2 + Audsion BitOne + Voce5.1K FullDA + MASSIVEBX4 +HatL1 + Morel CDM880 + Morel Hybrid602 + Micca COVO-S + Audison TH10 + Pioneer TS-X150

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

רול אוף אקוסטי – נמוך וגבוה

BEAMING או זווית ההקרנה של הרמקול.

נקודת ההדהוד

 

נתחיל בלדבר על בימינג

 

בכדי להסביר בימינג היטב אתחיל בלתרגם באופן ישיר מהמדריך של ERINH בDIYMA ופשוט אוסיף היכן שאראה לנכון את מה שנדרש בכדי להבהיר את עצמי ככל האפשר.

 

ScreenHunter_009_zps31bda3a0.jpg

 

בימינג הינו מושג אשר נגזר מהLPF האקוסטי (אשר ידובר עליו כאשר נרחיב על רול אוף אקוסטי)

בימינג הינה פונקציה אשר נגזרת ישירות מקוטר האלמנט – קוטר האלמנט נמדד ממחצית הסראונד בצד אחד לנקודת מחצית הסראונד בצד שני.

זווית ההקרנה של הרמקול נהיית צרה יותר ככל שאורך הגל (תדר) נהיה קצר יותר מאורך קוטר הממברנה.

נקודת הבימינג קלה מאוד לאבחון! פשוט חפשו בגרף היענות התדר של האלמנט את הנקודה בה תגובות הON AXIS ותגובות הOFF AXIS מתחילות להפרד – זו הנקודה בה האלמנט מתחיל לנגן צר במקום רחב.

 

בנקודה זו – אם תחתכו את האלמנט בLPF האלמנט ינגן רחב ואתם תוכלו לשים את האלמנט כמעט בכל זווית או מיקום ברכב והוא יגיב פחות או יותר באותן רמות כוח ופירוט.

 

ישנם רמקולים אשר תמיד ינגנו עלומה צרה – למשל טוויטרים רבים ינגנו עלומה צרה גם בגלל תגובת כוח עלובה בקצה העליון שלהם וגם בלל שאורך הגל בקצה העליון פשוט כל כך קצר שהטוויטר ינגן את אותו התדר בעצם משני צידי הממברנה.

הנוסחא לחישוב (לא ערכים מדוייקים אלא פחות או יותר) בימינג הינה: לחלק בחצי את (מהירות האור חלקי קוטר האלמנט)

 

הנה טבלה המדגימה זאת:

ScreenHunter_002_zps18906d32.gif

 

והנה עוד תמונה אשר מסבירה זאת יפה מאוד (לדעתי):

ScreenHunter_003_zpsbaba44b2.jpg

ScreenHunter_010_zps5545a642.jpg

 

במילים אחרות כאשר האלמנט נופל לרול אוף האקוסטי העליון שלו – בסטיה מהציר אנו מתרגמים את זה כאבדן צליל ופירוט – ואז, האלמנט בעצם מנגן את תחום התדרים הזה יותר טוב על מרכז הציר ולכן במקרים שאנו נותנים לאלמנט לנגן מעבר לתחום הזה – יש לכוון אותו בהתאם.

 

רול אוף אקוסטי

 

הרול אוף אשר קובע את נקודת הLPF נובע בעיקר ממגבלות הכוח של האלמנט, היפרדות הממברנה, נקודת הבימינג, כוח מנוע, מתלה מכאני של הרמקול כאשר הכי קל לזהות את זה בגרף היענות התדר וגם גרף היענות כוח של האלמנט בנקודה בה הוא מגיע לשיא ואז מיד מתחיל ליפול.

 

ScreenHunter_011_zps985dd952.jpg

 

הרול אוף אשר קובע את נקודת הHPF של האלמנט נובעת בעיקר מנקודת ההדהות והQTS – במילים אחרות הFS והQTS אשר ניתן לקחת אותן מנתוני הTS אשר היצרן מפרסם בעבור הרמקול.

 

בתגובה הבאה אדבר על עיוות – לינארי לעומת לא לינארי ובזאת אסיים לשבוע זה.

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS2 + Audsion BitOne + Voce5.1K FullDA + MASSIVEBX4 +HatL1 + Morel CDM880 + Morel Hybrid602 + Micca COVO-S + Audison TH10 + Pioneer TS-X150

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

עיוות

 

לינארי לעומת לא לינארי

 

נתחיל בעיוות הלינארי –

 

כל סטיה מהיענות תדר\כוח שטוחה של האלמנט נחשבת בעצם כסוג של עיוות לינארי.

העיוות הלינארי כשמו כן הוא – לא מושפע משינויי הספק.

אף רכיב (רמקול) אינו חף מעיוותים – היות ואף רכיב אינו בעל תגובה לינארית שטוחה לחלוטין – בד"כ כלל רמקול יהיה יחסית נקי מעיוותים עד לנקודת הבימינג – שם מתרחשת הפירדות הממברנה – CONE BREAKUP ומאותו הרגע בו מתחיל הרול אוף הלינאריות של אותו אלמנט מן הסתם, תיפגם, תיפגע.

 

בד"כ העיוות הלינארי בעצם יעיד לנו על נקודת החיתוך של הרמקול בLPF הוא יקבע את החיתוך העליון של הרמקול היות והגורם שהכי פוגע בתפקוד הרמקול בקצה העליון הינה היפרדות הממברנה שהיא גם נקודת הבימינג.

 

הנה דוגמא לרמקול עם עיוות לינארי "טוב":

 

ScreenHunter_006_zps698fab5e.jpg

 

הנה דוגמא לרמקול עם עיוות לינארי רע:

 

ScreenHunter_007_zpsb59f52e9.jpg

 

כן, למי שעוקב, התמונות האלו חוזרות על עצמן – במיוחד בכדי להדגיש את החיבור בין הנושאים ובכדי להראות עד כמה התיאוריה כאן – משפיעה באופן משמעותי על הפרקטיקה.

 

לדעת את התיאוריה הזו משמעותה לדעת לבחור רכיבים וליישם את ההתקנה והכוונים שלהם נכון!!!

לדעת את התיאוריה הזו משמעותה לדעת לבחור רכיבים וליישם את ההתקנה והכוונים שלהם נכון!!!

לדעת את התיאוריה הזו משמעותה לדעת לבחור רכיבים וליישם את ההתקנה והכוונים שלהם נכון!!!

אני חושב שאתם מבינים עד כמה אני מנסה להעביר את חשיבות הידע.

 

עיוות לא לינארי

 

מדובר על עיוותים אשר משתנים עם הווליום.

עיוות לא לינארי בדרך כלל מיוחס במדד של THD

ובדרך כלל משתמשים בעיוות הלא לינארי בכדי להקיש את נקודת הHPF של האלמנט, ההמלצה היא להמנע מלעבור את נקודת ה3% THD.

 

בשבועות הקרובים אתחיל להגיע לנושאים אשר מתייחסים לפרקטיקה ולא רק לתיאוריה – כלים ושיטות לכוון המערכת – עד עכשיו כיסינו את התיאוריה, בשבועות הבאים נגיע לפרקטיקה ולבסוף לסקירה של מוצרים וטכנולוגיות.

  • אהבתי 1

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS2 + Audsion BitOne + Voce5.1K FullDA + MASSIVEBX4 +HatL1 + Morel CDM880 + Morel Hybrid602 + Micca COVO-S + Audison TH10 + Pioneer TS-X150

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • שבועיים מאוחר יותר ...

תשתיות

 

המדריך לאודיופיל המתחיל אמנם אמור לגעת אך ורק בנושאים הקשורים ישירות להבנת השמיעה, תיאוריית פעולת האלמנטים ולשיטת כוון מערכת הצליל, אך אינני יכול לכתוב מדריך שכזה מבלי להתייחס במספר מילים לנושאי התשתיות וחשיבותן.

 

אם כך – מה נחשב "תשתית"?

 

מערכת החשמל.

בידוד אקוסטי.

התקנת המערכת עצמה אל גוף הרכב.

 

לא ניתן להגיע לתוצאות באמת טובות במידה והמערכת לא נתמכת על תשתיות ראויות – בדיוק כפי שלא הייתם רוצים לגור בבניין מגורים אשר לא חפרו את יסודותיו היטב, אין טעם רב לנסות למצות פוטנציאל ממערכת אשר מערכת החשמל שלה איננה יציבה או חזקה מספיק.

אין טעם רב בלנסות למצות פוטנציאל ממערכת אשר לא עברה בידוד רעשים מינימלי אשר מהווה סף דרישות קריטי בכדי לאפשר לאלמנטים לפעול נכון.

 

ובהשלמת הנשימה – אין טעם לנסות למצות פוטנציאל מרכיבי מערכת צליל אם מראשונה הם לא הותקנו נכון, אני לא מדבר כרגע על מיקומים אלא על התקנה בסיסית – חיבור רמקול לגוף הרכב, חיבור מגבר לגוף הרכב וכך הלאה.

 

אז קצת לגבי התשתיות עצמן.

 

מערכת החשמל –

 

אמנם מדריך זה לא דן כלל וכלל במערכות אשר מגיעות מתחום הSPL אך ישנו כלל מנחה אשר אומר "בכדי לייצר כוח, צריך כוח"!

בכדי להבין משמעות משפט זה כדאי לבחון מערכת צליל מהסוף להתחלה –

 

נביט קודם כל בנתוני הרמקולים שלנו – כמה הספק הם מסוגלים לספוג?

ואז נשאל את עצמנו – האם המגברים שלנו מסוגלים לספק את הדרישה?

נניח ומותקן לנו ברכב סאב וופר אשר מסוגל לספוג 1 קילו וואט, נניח והתקנו בעבור סאב וופר זה מגבר אשר מספק 1 קילו וואט.

האם מערכת החשמל שלנו מסוגלת לספק 1 קילו וואט?

האם האלטרנטור שלנו יהיה מסוגל להטעין את המצברים?

האם המצברים שלנו גדולים מספיק? פורקים מהר מספיק בכדי לספק דרישה בעבור מגבר וסאב וופר שכזה?

הרכב שלנו עובד במתחים בין 12-14.5 וולט ברוב המקרים.

האלטרנטור נעים לרוב בין 60-70 אמפר יכולת טעינה לבין 120 אמפר בממוצע.

 

האם החיווט שלנו מספיק עבה בכדי להעביר את הזרם הדרוש למערכת? – בידקו טבלאות עובי חיווט לעומת מרחק הכבל.

וודאו את סוג החיווט שלכם ואת הגדרות היצרן לנתונים שלו.

האם אתם נדרשים לשפר אלטרנטור?

לייצב מתח?

לשפר את יכולת פריקת המצברים\קבלים שלכם?

מערכת החשמל של הרכב היא הבסיס, היסוד ועליכם לוודא כי היא שקטה מספיק, חזקה מספיק, יציבה מספיק בכדי לתמוך במערכת הצליל.

 

בידוד רעשים

 

לבידוד הרכב יש מספר מאפיינים אשר מגדירים את חשיבותו.

בידוד האזורים בהם מותקנים הרמקולים מטפלים בנושאים הבאים:

נפח, יצירת תיבת תהודה מתאימה יותר לרמקול.

הנמכת רזוננס פח הרכב מתחת לתדר שמיע.

ספיגת ובליעת גלים עומדים וגלי קול אשר מנגנים לחלקו האחורי של הרמקול.

בידוד שאר משטחי הרכב מטפלים בנושאים הבאים:

הנמכת תדר רזוננס הפח מתחת לגבול שמיע ובידוד רעשים חיצוניים ראשוני.

ביטול וויברציות.

בליעת גלי קול וספיגת גלי קול אשר נובעים במשטחי ההחזר כגון זכוכית או משטחים קשים.

חסימת רעשים חיצוניים – רוח, כביש, מנוע, צמיגים.

 

היות ומדריך זה איננו נוגע בבידוד הרכב, מניתי את הדגשים העיקריים ואפנה אתכם למדריך הבא:

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?429259-%D7%91%D7%99%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A8%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98-%D7%A2-quot-%D7%99-%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%92-STP&highlight=%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%92+STP

 

העקרון העומד מאחורי בידוד הרכב הינו פשוט –

 

פחות רעשי דרך, כביש, רוח, מנוע, צמיגים שווה יותר מוזיקה.

פחות רעשי רזוננס פח ופחות צליל מוחזר שווה יותר מוזיקה, יותר צליל ישיר.

 

הדגש העיקרי אותו אני רוצה להביא לידיעתכם – מקורות הרעש העיקריים ברכב הינם המנוע והצמיגים.

דאגו מראש לפעולת מנוע שקטה ככל האפשר ולצמיגים ככל האפשר, תדאגו לבודד בעיקר את האזורים בהם מותקנים רמקולים ואת בתי הגלגלים – את רוב העבודה כבר עשיתם בשלב זה.

 

התקנה

 

התקנה מערכת הצליל הינה שלב קריטי שכן זה הוא שלב אשר קשור באופן ישיר לבטיחותכם האישית ברכב ובוודאי, על הכביש.

התקנה רשלנית של חיבורי חשמל ברכב, חיווט, רכיבים שיכולים להשתחרר בזמן נסיעה שלא לציין תאונה – יכולה להגרם בנזק בלתי הפיך לרכב או חס וחלילה לנוסעי הרכב.

 

מבחינת צליל – התקנה נכונה של הרכיבים היא התנאי הבסיסי הנוסף בכדי לתת להם ארובה לפעולה נכונה.

רמקול אשר לא מהודק היטב לתושבת אשר מחברת בינו לבין גוף הרכב ומתאמת בינו לבין המשטחים הסובבים אותו – לא יתפקד בצורה נכונה ולא יפיק היטב את תחום הצלילים אותו הוא אמור לשחזר.

 

כאמור – מדריך זה לא מכסה נושאים אלו ולכן נעבור ישירות הלאה לנושאים הנוגעים בכוון מערכת הצליל מא' ועד ת'.

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS2 + Audsion BitOne + Voce5.1K FullDA + MASSIVEBX4 +HatL1 + Morel CDM880 + Morel Hybrid602 + Micca COVO-S + Audison TH10 + Pioneer TS-X150

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

ניגש לחלק המעשי של המדריך – כווני המערכת

כיצד לכוון את הGAIN ביחידות הראש, מעבדי צליל והמגברים

 

אתחיל ואומר כי בעיני, הפעולה הראשונים בלכוון מערכת הינה קביעת נקודות חיתוך ראשוניות בכדי להגן על הרמקולים – לחלק זה אתייחס דווקא בתגובות הבאות במדריך ולכן אמליץ לאחר השלמת המדריך לבצע את השלב של כווני הגיין במגברים רק לאחר שסיימתם לקרוא את נושא הקרוס אובר ונקודות החיתוך.

 

כיוון גיין

 

רבים נוטים לחשוב כי גיין במגבר משמעותו ווליום אבל לא כך הדבר.

ווליום הינו מידת ההנחתה אשר מופעלת על אות המקור בעוד גיין הינו כוון סף הרגישות של מגבר כלפי אות מקור נכנסת.

ניתן להשתמש בגיין של מגבר כווליום שהרי התוצאה לאוזן זהה ומכאן גם מקור הטעות – אבל עדיף לכוון גיין מקסימלי לאות מקסימלית בHU ולהנחית לאחר מכן כנדרש בHU או במעבד הצליל במידה ויש בנמצא.

 

מגברים תמיד פועלים באותו ה"ווליום" – הם מגבירים באופן לינארי אות שנכנסת אליהם בהספק X בY וואטים ביציאה שלהם כאשר נתון הY הוא עוצמת\הספק המגבר לערוץ בודד.

 

את הספק אות המוצא של המגבר ניתן למדוד ביחידות וואט אך בכדי לכוון את גיין המגבר אנו נשתמש ביחידות וולט – מתח ובמקרה של מגבר אנו מדברים על מתח חליפין כלומר AC.

 

אז מה הן השיטות לכוון גיין במגברים, מעבדי צליל ומערכת ראש?

 

השיטה הראשונה והפשוטה ביותר היא על פי שמיעה.

 

בשיטה זו אנו בד"כ נביא את יחידת הראש למצב בוא היא נמצאת בין 70-90 אחוז מהווליום הכולל שלה, חלק מעדיפים אפילו להתחיל את הכוון ב50 אחוז מהווליום ואז אט אט נפתח את הגיין במגבר עד אשר נבחין בעיוות שמיע ונוריד את הגיין או את הווליום בHU בהתאם – טיפה מתחת לרף בו הרגשנו לראשונה בעיוות שמיע.

כאשר אנו נשאף להגיע למצב בו אנו יכולים לנצל כמה שיותר מיחידת המקור שלנו הרי שם אות המוצא הכי חזקה ונשתמש בגיין מינימלי ככל האפשר במגברים.

 

השיטה השניה הינה בעזרת רב-מודד (מולטימטר)

 

בעזרת רב מודד אנו יכולים למדוד את מתח המוצא ביציאות הרמקולים של המגבר – מתח AC כאמור ובעזרת נוסחא מטמטית להבין בעצם מה המתח אליו אנחנו רוצים לכוון את יציאת המגבר כאשר הHU בהספק מוצא המקסימלי שלו ללא עיוות שמיע.

הנוסחא היא שורש ריבועי של הספק ערוץ המגבר כפול התנגדותו הנומינלית של הרמקול – התוצאה תיתן לנו את מתח המוצא של המגבר אותו אנו רוצים להשיג.

 

הסרטון הבא מבית MTX מסביר שיטה זו בפשטות וביעילות:

 

 

כלי נוסף אשר יכול להבא עזר בחישובים שכאלו יהיה מחשבון אוהם:

 

http://www.ohmslawcalculator.com/ohms_law_calculator.php

 

השיטה השלישית הינה כיוון גיין בעזרת אוסילוסקופ – ברוב המקרים לשימוש חובבני השימוש יהיה במיני אוסילוסקופ

 

בשיטה זו אנו יכולים לראות את צורת גל הקול ולהבין מתי היא מגיעה למצב של קליפינג, נקטמת – אות קטומה.

 

שימו לב כי כאשר גל הקול נקטם אנו במצב בו כבר יש עיוות שמיע לכן אמליץ להוריד את הגיין לא בקצת, אלא ביותר מכך בכדי להיות שקטים יותר.

 

שני סרטונים אשר מראים היטב את השיטה:

 

https://www.youtube.com/watch?v=cYRX6YAt8Ls

 

והסרטון השני:

 

 

השיטה הרביעית והמומלצת ביותר מבין כל השיטות - שימוש במד THD

 

מדובר בציוד יקר, אין ספק – סקופים מקצועיים אשר יכולים גם לתת קריאת אחוז עיוות עולים סכומים גבוהים, אך כיום ניתן כבר למצוא פתרונות מעולים – בעיקר מתחום הSPL אשר נותנים מענה נהדר ויחסית במחירים שפויים (למי שמערכת הצליל חשובה לו מאוד זו השקעה נהדרת ומומלצת).

 

בכדי להרחיב על שיטה זו אפנה אתכם לסקירת מוצר אשר כתבתי על מד שכזה:

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?548333-%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8-DD1-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA-SMD&highlight=smd

 

מה ההבדל בין השיטה הזו לשיטות הקודמות?

 

בשיטה בה משתמשים במד THD אפשר לדעת במדיוק מתי הגיין של המגבר נמצא על רף העיוות השמיע, זו שיטה מדוייקת יותר, נכונה יותר, מקצועית יותר ומהווה בסיס חשוב מאוד בכדי להיות מסוגלים לכוון מערכת נקיה מעיוותים אשר מהווים מכשול עיקרי להשגת איכות אות טובה וגם כן מהווה סיכון מיידי ועיקרי לציוד ממנו מורכבת המערכת.

 

אבל יש משהו אחד שחסר בעבור כל שלושת הבדיקות – מה שחסר זה – מה הHU אמור לנגן?

 

בשיטה שהיא על פי שמיעה – עדיף לנגן מוזיקה יומיומית – מוזיקת רפרנס של כל אחד ואחת מאתנו. עדיף שיהיה מדובר בהקלטה איכותית ככל הניתן או סגנון המוזיקה העיקרי שאנו שומעים.

בשיטה בה מדובר במדדי מתח, מדידת אוסילוסקופ וקריאת THD רצוי להשתמש ברצועות שמע לבדיקה – תדרים מוקלטים בתדר נבחר ובהנחתות נבחרות, למשל:

 

בעבור סאב וופר נשתמש בטרק בדיקה 40 הרץ בהנחתות של 0 דיבי ו5 דיבי ו10 דיבי ואף 15 דיבי

בעבור וופרים, מידבאסים טרק בדיקה בתדר 1 קילוהרץ באותן הנחתות.

בעבור מידריינג'ים וטוויטרים אפשר להשתמש בטרקים בין 3 ל 5 קילוהרץ – תלוי בנקודת החיתוך ובאותן הנחתות.

 

מדוע אנו צריכים רצועות שמע בהנחתות שונות?

 

בהנחתה של 0 דיבי רצוי למדוד את יחידות הראש והפרוססורים בכדי לא להתפשר על סף העיוות של מערכות הראש.

למוזיקה נשתמש בהנחתה של 5 דיבי ברמקולים.

ולסאב וופר אמליץ להשתמש ברצועות שמע בהנחתה בין 10 ל15 דיבי בכדי ליצור מראש מצב בוא הסאב וופר מוגבר יותר משאר הרמקולים ברכב ועל סיבה זו אפרט בהרחבה בהמשך כאשר אתחיל לדבר על נושאים כמו היענות כוח, איקולציה ואיזון הספקטרום.

 

ממליץ להביט כאן:

 

http://www.realmofexcursion.com/downloads.html

 

בתגובה הבאה נדבר על קרוס אוברים – נקודות חיתוך, פאזות ומתלולים. (סלופים).

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS2 + Audsion BitOne + Voce5.1K FullDA + MASSIVEBX4 +HatL1 + Morel CDM880 + Morel Hybrid602 + Micca COVO-S + Audison TH10 + Pioneer TS-X150

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

מפלג התדרים - CROSSOVER

 

מנסיוני האישי, שמעתי לא פעם את הטענה כי הקרוס אובר, בעיניי רבים, נחשב כלב ליבה של מערכת הצליל כולה.

יתכן ובשנות ה90 ומטה זה היה מאוד נכון לרבים מאתנו – עידן בו ציוד אשר היה מסוגל לבצע השהיית זמנים, היה נדיר ויקר והיה מצוי בעיקר בגופים כמו NASA ומכונים בודדים העוסקים בחקר תורת הצליל.

כתבה מאוד מעניינת בזמנו מידי פטריק בייטמן סיקרה יפה את הנושא הזה לגבי היסטוריית טכנולוגיית השהיית הזמנים – אבל זה לא הנושא של תגובה זו אז אמשיך הלאה.

 

בתמצית – מה היא פעולתו של הקרוס אובר?

 

תפקידיו של הקרוס אובר הינם:

 

קביעת תחומי התדר אותם ינגן הרמקול הנבחר וע"י כך להגן עליו מפני תחומי תדרים בהם הוא עלול להינזק אף לצאת מכלל פעולה.

קביעת תחומי התדר אותם האלמנט יוכל לנגן היטב ומשמעות הדבר היא כי היענות הכוח של הרמקול וזוויות הפיזור שלו יתאימו לאופן ההתקנה שלו (מיקום בגובה החלל וזווית הציר שלו כלפי המאזין).

קביעת מידת ההנחתה מנקודת החיתוך הלאה וע"י כך גם באופן עקיף, סינון רעשים.

קביעת הפאזה האקוסטית והתיאום שלה לרמקול הבא או הקודם בשרשת הרמקולים איתם הרמקול אמור לנגן.

 

מושגי יסוד הקשורים ישירות לקרוס אובר

 

נקודת חיתוך – זו היא הנקודה המשוערת או המדוייקת בה יתבצע פילוג תחום התדרים וממנה מתחילה הנחתת התחום שנמצא מעבר לנקודות החיתוך.

 

מתלול – סלופ – דרגה – המתלול הוא זה שקובע את מידת ההנחתה בכל כפולת תדר ובנוסף את מידת הסטת הפאזה האקוסטית (נמדד במעלות).

 

HPF – HIGH PASS FILTER– כל התדרים מתחת לנקודת החיתוך מונחתים.

LPF – LOW PASS FILTER – כל התדרים מעל נקודת החיתוך מונחתים.

BPF – BAND PASS FILTER – כל התדרים מתחת לנקודת החיתוך התחתונה נחסמים וכל התדרים מעל נקודת החיתוך העליונה נחסמים. BPF המיועד לסאב וופר מוכר גם בשם SUBSONIC FILTER.

 

סוגי הקרוס אוברים העיקריים בתחום הרכב

 

שני הסוגים העיקריים אותם אנו רואים בתחום זה הינם הקרוס הפסיבי אל מול הקרוס האקטיבי.

הקרוס הפסיבי הינו מעגל חשמלי המורכב מרכיבים פשוטים – לרוב קבלים, סלילים ונגדים ואף מפסקים אשר קובעים נקודות חיתוך קשיחות והנחתות קשיחות אשר לא ניתן לשנותם אלא ע"י שינוי רכיבים באופן פיסי מה שהופך את התהליך לקשה ומייגע במערכות מורכבות מאוד אשר רמת הדרישה ל"שלמות" בהן היא גבוהה, יחד עם זאת עבודה נכונה עם קרוס פסיבי תביא לתוצאות מעולות, סיפוק רב וחסכון של רכיבים נוספים במערכת אשר לא תמיד יש מקום עבורם.

 

הסוג השני שאותו אנו נראה בעצם תופס נתח שוק עיקרי בתחום הרכב הינו הקרוס אובר האקטיבי.

הקרוס אובר האקטיבי נבדל מהקרוס אובר הפסיבי בכך שהוא מבצע נקודת חיתוך מדוייקת הודות לכך שחיתוך התדר מתבצע לפני המגברים וההתנגדות אותה הקרוס אובר האקטיבי רואה הינה קבועה או לפחות מקובעת בניגוד לקרוס אובר פסיבי אשר רואה את התנגדותו המשתנה של הרמקול ולכן נקודת החיתוך המחושבת על הנייר היא משוערת בלבד.

 

אגלה עוד מעט כי דבר זה איננו נכון במאת האחוזים אך קודם כל אמנה מספר סוגי מפלגי תדרים נוספים.

PROGRAMABLE XOVER

– מדובר במאין בן כלאיים מוזר בין קרוס אובר פסיבי לבין קרוס אובר אקטיבי

הקרוס אובר הוא בעל נקודת חיתוך קשיחות מצד אחד וניתן לשנותן ע"י החלפת רכיבים פשוטה אך מצד שני מדובר במכשיר אלקטרוני אשר מתחבר לפני כניסת המגברים ולא לפני הרמקולים. דוגמא יפה לכך הינה מוצרי XS של אודיו קונטרול כגון XS4

 

תוספת קטנה לגבי הקשחת נקודות חיתוך בקרוסים פאסיביים –

 

ניתן להוסיף מנגונני LPAD או ZOBEL למידריינג'ים וטוויטרים בכדי להקשיח ולדייק את נקודות החיתוך אשר בחרנו עבורם – העקרון עובד על שימוש בנגדים או ריאוסטטים בכדי לגרום למעגל הקרוס אובר לראות התנגדות קבועה במקום את זו של הרמקול.

ויש עוד מנגנונים רבים אשר ניתן להוסיף לקרוס פסיבי כמו למשל מנגנוני הגנה נגד עומס יתר או הגבלת הספק – פיוזים, נורות להט או נגדי חול בכניסה לקרוס אובר וכך הלאה.

 

ישנם מספר סוגי של תכנון קרוס אוברים כאשר הקרוס אובר הפסיבי העיקרי אותו אנו נראה בתחום הרכב יהיה קרוס אובר עם תכנון מקבילי – פרללי והסיבות העיקריות לכך הינן כי הוא קל ופשוט יותר לתכנון וגם נקודת כשל אחת לא משפיע על שאר הרכיבים במעגל ואז קל יותר לאתר תקלות וגם עדיין אפשר להנות מקצת צליל בכל זאת.

קרוס אובר טורי הוא בדיוק ההפך מכך אך כמובן, גם לו יש נקודות חיוביות משלו אך לא ארחיב על כך אלא מאוחר יותר אפנה אתכם לחומרי קריאה לכל אלו אשר ירצו לעבור מעבר לרמת מדריך זה.

 

מה השיקולים העיקריים כאשר אנו מתכננים פילוג תדרים?

 

מה שאנו יודעים עד עתה זה כי מפלג התדרים קובע לנו בעזרת נקודות החיתוך איזה תחום תדר כל רמקול ינגן.

בנוסף לכך אנו יודעים מה תהיה מידת ההנחתה הודות לסלופ.

 

אנו יודעים מה תהיה מידת ההסטה של הפאזה האקוסטית.

אנו יודעים אם הרמקול ינגן בעלומה צרה או רחבה.

אנו יודעים אם החיבור בין האלמנטים ימשוך את גובה הבמה כלפי מעלה או מטה, ימינה או שמאלה.

אך בנוסף לכך אנו צריכים להתחשב במה שקורה בנקודת החיתוך.

 

מה קורה באזור נקודת החיתוך? או במילים אחרות – אילו שיטות לביצוע חיתוך תדרים קיימות?

 

וובכן כאן נכנסים מושגים נוספים לתמונה – המושגים העיקריים הינם:

BUTTERWORTH

LINKWITZ RILEY

CHEBYSHEV

BESSEL

האמת היא שהמושגים הרשומים מעלה, אינם מושגים אלא שמות החוקרים אשר גילו את השיטות השונות לביצוא חיתוך התדרים, כאשר מה שמבדיל בינם מתבטא בנקודת החיתוך מבחינת השפעה על הצליל והפאזות ומבחינת תכנון הרכיבים.

באטרוורט' הינו חוקר אשר מצא שיטה מאוד קלילה מבחינת תכנון רכיבים אשר מסתכמת בכך כי פילטר HPF ופילטר HPF באותה נקודת חיתוך והתנגדות נומינלית – יהיו בנויים מאותם רכיבים בדיוק רק בסדר חיבור הפוך.

 

רוב הקרוסאוברים הפסיביים אשר נראה בבניה אישית – יבנו בשיטה זו הודות לכך, מנסיוני האישי זה גם מה שקורה בפועל. רוב מחשבוני הקרוס אוברים ברשת הינם בשיטה זו.

 

מה קורה בשיטה זו בנקודת החיתוך? – נוצר פיק של 3 דיבי.

 

לינקוויץ ריילי – חוקר זה מצא שיטת פילוג תדרים אשר יוצרת תגובה שטוחה (אין פיק ואין בור באזור נקודת החיתוך) וחלקה בין שני רכיבים צמודים ובכך מאפשרת לבצע נקודת חיתוך בין שני רכיבים באזורים בהם אנו מעוניינים לשמור על היענות שטוחה יחסית בין שני רמקולים.

שיטה זו מצריכה שימוש בצימוד של שני הרמקולים בנקודת חיתוך חופפת ומתלולים זהים בכדי שתבוצע נכון ולכן אתם תראו ברוב הקרוסאוברים האקטיביים שבשיטת LR אתם תוכלו לבחור אך ורק דרגות (סלופים) כפולות כגון 12, 24, 36, 48.

 

שתי השיטות הנוספות יותר נדירות – את בסל רואים לעיתים בתחום הרכב אבל את צ'בישב לא יצא לי לראות מעולם – בסל יוצרים פיק מינורי באזור נקודת החיתוך בעוד צ'בי שב יוצר פיק הנמדד על כ6 דיבי באזור נקודת החיתוך ומתאים לביצוע חיתוך בעיקר בין שני אלמנטים אשר יוצרים בינם בור או בין שני אלמנטים אשר נחתכים באזור בספקטרום אשר פיק של 6 דיבי בו הינו נדרש וזה נדיר למדי.

מטה תוכלו למצוא מספר תמונות המראות את ההבדלים בין השיטות השונות.

 

סיכום

 

לסיכום אומר כי אין שום דרך בטוחה וברורה לדעת מראש איזה מתלול, איזו נקודת חיתוך, איזו שיטת חיתוך וכך הלאה – יתנו את התוצאה הכי טובה. העצה הכי טובה אשר ביכולתי לתת כאן היא להתנסות ולנסות מגוון של נקודות חיתוך, שיטות חיתוך, סלופים וקטביות עד אשר תגיעו לתוצאות המירביות בהן המערכת שלכם נשמעת לכם הכי נכון, הכי לטעמכם.

בחירת נקודות חיתוך יקבעו מראש את תחום התדר שהאלמנט ינגן ולכן יקבעו אם האלמנט מנגן צר או רחב – חזרו אחורה וקיראו על נושא הBEAMING.

 

בחירת נקודות חיתוך הן אלו אשר קובעות עד כמה הרמקול יהיה קרוב לנגן בתחום התחתון שלו בעיוות שמיע ובתחום העליון שלו קרוב לנקודת היפרדות הממברנה.

 

מראש אומר כי רמקול אשר אינו מותקן על הציר (און אקסיס) עדיף כי ינגן רחב ככל האפשר – נקודת חיתוך נכונה תאפשר זאת עבורכם.

בחירת SLOPE – קובע את מידת ההנחתה ואת הסטת הפאזה:

וובכן הסלופים גם נקראים דרגות היות והקפיצות שלהם נמדדות ב6 דיבי

דרגה ראשונה 6 דיבי הנחתה והסטת פאזה של 90 מעלות (בלינקוויץ ריילי זה נחשב 45 מעלות לאלמנט בודד וצימוד הרכיבים בסלופ 6 מהווה הסטה ב90 מעלות)

 

דרגה שניה 12 דיבי הנחתה והסטת פאזה של 180 מעלות – היות והפאזה הוסטה בחצי אורך גל – נוצר כאן בעצם היפוך קטביות של הפאזה או היפוך פאזה אקוסטית אשר ניתן לתקן ע"י היפוך הקטביות של הרמקול או היפוך קטביות נוספת של האות עצמה בעזרת מעבד הצליל.

דרגה שלישית 18 ודרגה רביעית 24 וכך הלאה.

 

מובן ההנחתה נמדד בכפולות תדר – אם בחרנו למשל נקודת חיתוך 100 הרץ בHPF תדר 50 הרץ עדיין ינוגן אבל יונחת כבר ב6 דיבי שזה כלפי האוזן אובדן של חצי מעוצמת השמע – הנחתה של 100 הרץ בסלופ 12 ינחית את תדר 50 ב12 דיבי כאן הוא כבר בקושי יהיה שמיע בעוד בסלופים יותר גבוהים הוא כבר יהיה בעצם, לא שמיע לאוזן אנושית הודות לאיך שאנו שומעים.

 

אבל יתרונות נוספים בבחירה נכונה של הסלופ מאפשר לנו להרוויח פעולות נוספות כגון סינון רעשים - נקודת חיתוך קרובה מידי לתחום התדרים הלא יעיל של הרמקול ילווה בעיוות שמיע למשל אשר הסלופ התלול יותר יסנן טוב יותר. למשל תחומי חפיפה גדולים מידי בין רמקולים אשר גורמים הסטת פאזה לא רצויה או היענות כוח לא יציבה – יסוננו טוב יותר ע"י סלופים תלולים.

 

מצד שני – סלופים מתונים יכולים לאפשר תחום חיבור ארוך יותר בין שני רמקולים ובמידה ויש אזור בו קיים בור – זו שיטה טובה לכסות אותו וכך הלאה וכך הלאה.

 

כמה מילים אחרונות לנושא זה.

 

ככל שתקפידו לבצע את כווני הבסיס טוב יותר, נכון יותר – כך הבסיס של המערכת שלכם יהיה יותר נכון ויציב ללא התערבות אשר מבצעת עיבוד מלאכותי באות השמע כגון השהיית זמנים ושימוש באיקולייזר.

ככל שתקפידו להתקין את הרכיבים בסביבה אשר מאפשרת להם לבוא לידי ביטוי (התקנה ובידוד) וככל שתבחרו רכיבים אשר היענות התדר והכוח שלהם מתאימה יותר לציפיות שלכם מהמערכת כך גם מידת ההתערבות בעיבוד האות תהיה יותר קטנה.

ניתן לבחור סלופים ונקודות חיתוך ומיקומים וכך הלאה והלאה אשר מביאים אותכם קרוב לאן שרציתם ואז לתקן את הכל בעזרת כלים מתקדמים אבל ככל שתקפידו על בסיס מכאני-חשמלי טוב יותר, כך יהיה לכם קל יותר לאחר מכן למצות את מלוא הפוטנציאל של המערכת ולא ההפך. נכון – זה לא קל, אבל משתלם.

 

חומרים לקריאה:

 

קצת על שיטות החיתוך השונות ומתלולים

http://www.bcae1.com/xoorder.htm

קצת על מפלגי תדרים בכללי

http://www.bcae1.com/passxovr.htm

משהו קצת יותר מתקדם אשר נמסר לידי ע"י חבר פורום וותיק ויקר (בובי 2000)

http://sound.westhost.com/parallel-series.htm

 

מה נראה בתגובה הבאה?

וובכן בתגובה הבאה אנחנו כבר מתחילים להכנס לנושאים המתקדמים יותר ולאט לאט אנו מתקדמים לעבר המעבר מעולם הOLD SCHOOL של שנות התשעים ותחילת שנות ה2000 אל עבר עולם הNEW SCHOOL אשר מדבר באופן עיקבי ועיקש על נושאי השהיית הזמנים, השוואת עוצמות ותיקוני היענות הכוח בעזרת האיקולייזר.

ScreenHunter_005.jpg

ScreenHunter_001.jpg

ScreenHunter_002.jpg

ScreenHunter_003.jpg

ScreenHunter_004.jpg

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS2 + Audsion BitOne + Voce5.1K FullDA + MASSIVEBX4 +HatL1 + Morel CDM880 + Morel Hybrid602 + Micca COVO-S + Audison TH10 + Pioneer TS-X150

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

השהיית זמנים דיגיטלית – TIME ALLIGNMENT

ידוע גם כתיקון הפרשי זמנים דיגיטלי – TIME CORRECTION

 

למה אני אומר דיגיטלי? כי בעבר הרחוק טכנולוגיה זו היתה מצויה רק בידי גופי ענק כמו למשל סוכנות החלל האמריקאית (נאסא) ותיקוני הזמנים היו מתבצעים בתחום האודיו בעיקר ע"י שימוש ברכיבים אנלוגיים.

גם בימים אלו עדיין ניתן למצוא קרוסים פאסיביים (סטי היי אנד בלבד) אשר ניתן לבצע בהם השהיית זמנים – למשל אלפיין 1F סטטוס.

בשיטות האנלוגיות היו בעיות רבות – בעיקר הודות לאפקט הגרופ דיליי – GROUP DELAY

הכוונה היא שקבוצות מסויימות של תחומי תדר מושהות בצורה שונה וזה היה דורש התחשבות רבה מאוד בתכנון המערכת – עד כדי כך שברוב המקרים השתמשו בזה רק לתחום התדרים עד 500 הרץ ומ500 עד אזור ה2 קילו ולא יותר וכל השאר בשיטות הישנות – מיקומים, זוויות, הנחתות.

 

אז במה שונה השהיית זמנים דיגיטלית?

השוני הגדול הוא בשימוש ברכיבי זיכרון – BUFFER שבעצם עובדים כמחסנית המעקבת את המידע (אות הקול) מבלי לשנותו אותו כלל או להשפיע עליו כלל ופשוט משחררת אותו בעיקוב של X מילישניות.

 

לנושא הTA או TC מצטרף גם נושא הנחתות ההספקים (הנחתת עוצמת ההגבר) לכל רמקול.

 

מה המטרה שלנו בשימוש בהשהיית זמנים והנחתות?

וובכן בכדי להגדיר את המטרה קודם כל כדאי להסביר מספר מושגי יסוד הקשורים למושג "במה":

 

מרכז הבמה – איזון (באלאנס) – גבולות הבמה.

ללא הכרת גבולות הבמה לא ניתן לאזן אותה - מרכז הבמה לא מוגדר בהכרח לפי מרכז הרכב אלא לפי הנקודה הימנית הרחוקה ביותר בה מנגן רמקול ימין הרחוק ביותר לבין הנקודה השמאלית הרחוקה ביותר בה מנגן רמקול שמאל הרחוק ביותר. בין שתי נקודות אלו נמתח קו ישר (דמיוני) והאמצע בין שתי נקודות אלו הינו מרכז הבמה האמיתי.

תיקחו בחשבון שלא כל הקלטה בהכרח שמה דגש על המרכז – בהקלטות רבות, כלים וזמרים ימשכו למיקומים שונים בתוך הבמה.

בכדי לכוון מרכז היטב אתם צריכים להשתמש ברצועות שמע אשר אתם יודעים בוודאות כי הוקלט בהן משהו במרכז עליו אתם יכולים להתביית.

בנוסף לכך לבמה יש הגדרות נוספות כמו רוחב, עומק גובה והמכנה המשותף בכדי שכולם יוכלו להתקיים הינו שכל הרמקולים יגיעו אל ראש המאזין בדיוק באותו הזמן ובאותו ההספק.

זהו תנאי הבסיס בכדי שיהיה אפשר לתת למוח ליצור את התמונה אשר האזניים שומעות.

בשביל לתזמן נכון את הרמקולים התמקדו בעיקר במרכז הבמה – בשלב זה, יצירת מרכז במה בגובה נכון – יאפשרו לשאר הכללים להתקיים.

 

אז מה המטרה שלנו? – להגיע ממצב בו התזמון בין הרמקולים לראש שלנו והבדלי ההספק בין הרמקולים לראש שלנו שונים לכך שהתזמון בין הרמקולים לראש שלנו וההספקים שלהם יהיו דומים ככל הניתן.

 

אנחנו מתחילים מהנקודה הזו:

 

ScreenHunter_001_zpsc4f25185.jpg

 

במצב המצוי ברכב – אנו יושבים בצידו השמאלי קידמי של הרכב – לכן רמקול שמאל יגיע אלינו מהר יותר מרמקול ימין.

דבר זה יגרום למשיכה והדגש של צידו השמאלי של הרכב ועיקר הצלילים ימשכו לשם, מרכז הבמה ירגיש לנו נוטה לצמד שמאל וכך גם מאפיינים רבים אחרים – גובה לא תקין, רוחב לא תקין וכך הלאה.

מעבר לכך – הודות לכך שאנו יושבים בצד שמאל של הרכב – בהינתן הידע כי רמקול שמאל וימין מנגנים באותו ההספק – הקרבה לצד שמאל תגרום לרמקול שמאל להשמע חזק יותר בכ2 db מאשר צד ימין

דבר זה יגרום למשיכה נוספת לצד שמאל בעיקר בתחום התדרים הגבוהים.

 

השהיית זמנים

השהיית הזמנים תתקין את הזמן בו מגיע כל רמקול אל אזנינו – הרמקול הקרוב יותר לראש שלנו ינגן בתזמון עם השהייה גדולה יותר מזה של הרמקול הרחוק – דבר זה גורם למוח שלנו להזיז את הרמקול ע"י כך שהתפיסה שלנו משתנה ואנו רואים בכך כאילו והרמקול היה ממוקם רחוק יותר.

כאשר נשהה את כל הרמקולים ברכב לעומת הרמקול הקרוב ביותר אנו נגיע לתוצאה בה כל הרמקולים מגיעים אלינו באותו הזמן והדגש על צד שמאל כמעט ויעלם – למה כמעט? כי עדיין לא טיפלנו בנושא הנחתת ההספק.

 

כפי שציינתי כבר בחלקו של המדריך העוסק בכיצד אנו שומעים – תחום התדרים אשר רבע אורך הגל שלו גדול מהפרש המרחקים בין אוזן ימין שלנו לאוזן שמאל שלנו (תדרים נמוכים מאזור ה2 קילוהרץ לערך) יהיה רגיש במיוחד להבדלי תזמון היות ואורך הגל בתחום התדרים האלו מקיף את הראש ומגיע אליו מכל הכוונים ולכן המיקום והתזמון חשוב כל כך. כאן לביצוע TA נכון יש משמעות מכרעת. האזניים שלנו יהיו כאן רגישות בעיקר ללחץ האוויר (נוזל למען האמת בתוך האוזן הפנימית) אשר מופעל על האוזן הפנימית שלנו.

בנוסף לכך ככל שגל התדר מתקצר – תנועת המחזור שלו קטנה יותר ומהירה יותר לכן כטיפ מנחה לביצוע TA למי שאין מכשירי מדידה ומסתמך בעיקר על אוזניו (כמעט כולנו ולמען האמת זה מספיק טוב גם לאלופי עולם בתחום)

בתחום התדרים הנמוך – בצעו קפיצות גדולות – צריך הפעלה של השהייה גדולה בכדי להשפיע על גל גדול – זה הגיוני – תזוזו בקפיצות של שליש עד חצי מילי שניה.

בתחום התדרים הגבוה – אפילו נגיע קטנה כמו 0.02 מילישניה תעשה הבדל שמיע.

 

הנחתות

 

אם תביטו היטב בתמונה מעלה תוכלו גם להבחין בשני כדורים צהובים – האחד בצד שמאל גדול יותר בעוד השני בצד ימין קטן יותר – כדורים אלו מציינים את עוצמת השמע – במצב הרגיל – ללא תיקונים כל צד שמאל של הרכב ישמע חזק יותר מצד ימין בכ2 דיבי בערך.

הודות ותדרים מעל אזור ה2 קילו הרץ מתאפיינים ברבע אורך גל אשר קטן יותר מהמרחק בין שני אזנינו – אנו נהיה הרבה יותר רגישים לכוון ממנו התדר מגיע ואף יותר – לעוצמה בה הוא פוגע באוזן החיצונית.

הנחתת צד שמאל בכך שישמע באותו ההספק של צד ימין ואנו נתקן את המשיכה לצד שמאל לכוון ימין ובכך נעזור למוח ליצור את התמונה הנכונה.

 

המטרה שלנו היא להגיע למצב הבא:

 

ScreenHunter_002_zps59e5adee.jpg

 

תמונות נוספות אשר מבהירות את פעולת השהיית הזמנים ניתן לראות בתחתית העמוד.

 

בתגובה הבאה אכנס כבר לתחום הידע המודרני, עכשווי ולכן כאשר אגיע לנקודה זו – יודבק המדריך עד אשר אסיים לכתוב אותו ולאחר מכן יפתח לדיון ושאלות.

ScreenHunter_005.jpg

ScreenHunter_003.jpg

ScreenHunter_004.jpg

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS2 + Audsion BitOne + Voce5.1K FullDA + MASSIVEBX4 +HatL1 + Morel CDM880 + Morel Hybrid602 + Micca COVO-S + Audison TH10 + Pioneer TS-X150

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • שבועיים מאוחר יותר ...



משווה התדרים, מאזן הספקטרום

או במילים אחרות האקוליזר – EQUALIZER או בקיצור EQ



לחלק זה במדריך אתייחס כבעל משקל עיקרי בתהליך כווני המערכת היות וזהו החלק עליו נשקיע את מרבית הזמן בכווניה הסופיים של מערכת הצליל.

בכדי להסביר מדוע אני טוען טענה זו קודם כל אתחיל בלהסביר מהו אקולייזר ולכן נתחיל במבוא.





מבוא להשוואת ואיזון תדרים



 

השאלה הראשונה תהיה: מה האקוולייזר עושה בעצם?



 



פעולת האקוולייזר היא הנחתה או הגברה של תדרי נושא בודדים.



 

הכוונה היא כי בניגוד לשימוש בGAIN של מגבר או פשוט ווליום של יחידת הראש בכדי להגביר או להנחית באופן גורף רמקול או מערכת שלמה – האקולייזר מגביר או מנחית תדר בודד.



נניח ואנו מריצים מדידה על המערכת שלנו ומגלים כי תדר 5 קילוהרץ מוגבר מסיבה זו או אחרת, יתר על המידה – בעזרת האקולייזר נוכל להנחית תדר זה בלבד מבלי להשפיע כמעט כלל על התדרים האחרים.



בדוגמא ההפוכה גילינו כי בתדר מסויים נפער לנו בור – בעזרת האקולייזר, יתכן ונוכל לכסות בור זה – אני בכוונה רושם כרגע יתכן – יובהר בהמשך הדרך.

לרוב, נהוג ומקובל ע"י רוב היצרנים כי לכל עמודה באקולייזר, ניתן יהיה להגביר או להנחית ב- או עד כ 12 דציבל, הסיבה לכך היא היות ואנו מנמיכים תדר אחד כלפי האחר או להפך מגבירים אחד כלפי האחר בכ12 דציבל – אנו מגיעים לסף גבול היכולת השמיעתית שלנו להבחין בתדר.



במידה והתדר מונחת בכ12 DB מבחינת המוח האנושי – תדר זה הושתק.

במידה והתדר הוגבר בכ12DB אנו נתקשה מאוד או לא נוכל בכלל להבדיל בתדרים הסמוכים לו (קבוצת תדרים) אשר מושפעים לוגריתמית על פי שמיעה אנושית – לכך אנו נקרא הQ הטבעי של קבוצת תדרים.

השאלה הבאה: אילו סוגי אקוולייזרים קיימים?



וובכן – שני הסוגים העיקריים הינם –

האקולייזר הגראפי.

האקולייזר הפרמטרי.

האקולייזר הגרפי –



מדובר באקולייזר אשר בנוי ממספר האוקטבות עליהן ברצוננו להשפיע כאשר האקולייזר הגרפי הפשוט ביותר הינו אקולייר חד אוקטבה בעוד אקולייזרים אולפניים יכולים אף להגיע לרזולציה של 1/24 האוקטבה.



 



בכדי לסבר את משמעות הדבר – האקולייזר הגרפי הנפוץ ברוב מעבדי הצליל המובילים כיום בתחום הרכב מתבצע שימוש באקולייזר גרפי ברזולוציה הנמדדת על כשליש אוקטבה וזה אומר שספקטרום התדרים, רוחב הפס של התדרים בין 20 הרץ ל20 קילוהרץ יהיה מחולק ללא פחות מאשר 31 תדרי נושא!

זה די והותר בכדי לכוון מערכת צליל ברכב במיוחד כאשר מדובר בחלל בעייתי שכל כך אשר עיקר הצליל בו הינו צליל מוחזר ולא צליל ישיר – לנסות לאזן בסביבת רכב ספקטרום תדרים ברזולוציה של שליש אוקטבה הינו תהליך מייגע בפני עצמו, אעיד על כך מנסיון.

אקולייזר גרפי שליש אוקטבה:



 



AcumaRTA31.jpg



האקולייזר הפרמטרי –

 



האקולייזר הפרמטרי יחולק למספר שנתות קטן בהרבה מזה אשר האקולייזר הגרפי – לרוב יהיו בו חמש עד שבע שנתות (תדרי נושא) אך ניתן יהיה לבחור לכל עמודה שכזו Q משתנה אשר מחליט עד כמה תדר הנושא משפיע על התדרים מסביבו – השפעה רחבה מאוד? או השפעה צרה מאוד?

בעזרת אקולייזר פרמטרי לעיתים גם ניתן לבחור תדר נושא וממנו להנחית או להגביר תחום תדרים שלם מלפני או אחרי תדר הנושא – פונקציה זו נקראת מדף, ישנו מדף עליון וישנו מדף תחתון כפי שהוסבר במשפט זה מה משמעותם.

מי משתמש באקולייזר פרמטרי? מי משתמש באקולייזר גרפי – נושא זה הוא וויכוח חם בקרב אנשים רבים בתחום, חלקם מעדיפים את הפרמטרי בגלל גמישותו הרבה וחלקם מעדיפים את הגרפי בגלל רמת הנוחות הגבוהה אשר הוא מביא עימו.

חלק מהיצרנים מעדיפים לצייד אותנו בסוג כזה או אחר של אקולייזר, חלק מאפשרים לנו את האפשרות לבחור.

תמונה של אקולייזר פרמטרי:



 



Figure-7.-Output-parametric-equalizer-screen.png

השאלה הבאה הנשאלת היא: מדוע אם כך חשוב כל כך להשתמש באקולייזר?



הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאנו שומעים אחרת לגמרי מאשר מכשור ממוחשב – יש לנו זוג אזניים ומוח שמקבלים את המידע ומנתחים אותו והם אינם שומעים או מתרגמים מידע בצורה לינארית אלא לוגריטמית.



 



כפי שהוסבר בחלק "כיצד אנו שומעים" בין שתי האזניים שלנו יש מרחק מסויים והמרחק הזה הוא זה שקובע פחות או יותר אצל כל אדם – איזה תחום תדרים יושפע בעיקר ע"י משך הזמן אשר לוקח לו להגיע אל שתי אזנינו – ואיזה תחום תדרים יושפע בעיקר ע"י הנחתת עוצמות.



אם שאלתם את עצמכם פעם איך זה יתכן כי במערכת עם סט קומפוננט בו המידבאסים והטוויטרים נמצאים רחוקים זה מזה – עדיין, ניתן להזין את אותם ערכי TC לכל צד שמאל ובכל זאת אנו נקבל מרכז במה ברור כל כך?





הסיבה הזו נעוצה בעובדה כי רוב התדרים לאחר אזור תדר 2 קילוהרץ בעיקר יושפעו מהעוצמה אליה הם מגיעים אל הראש שלנו ולא מהבדלי הזמנים בינם – היות וברוב המערכות הטוויטר מתחיל לנגן רק מאזור ה3 קילו הרץ ולפעמים אף יותר – זה מסביר מדוע השפעת הTC היא כל כך מינורית על הטוויטר לעומת זאת למידבאסים ולסאב וופר פעולת הTC היא קריטית בכדי לאפשר למוח ליצור תמונה נכונה.



וכאן בדיוק נכנס לתמונה ידידינו האקולייזר – תחשבו על זה כך – לאחר שביצענו TC לכל הרמקולים – לכל תחום המידריינג' העליון ולכל תחום הטוויטרים אנו בעיקר נרצה להבטיח כי שני הצדדים מגיעים לראשינו באותה העוצמה הרבה מעבר לאשר נרצה להבטיח כי הם יגיעו באותו הזמן.

הנחתנו את צד שמאל בכ2 דציבל לערך אך האם עדיין כל רמקול יגיע לאזנינו באותה העוצמה בכל תדר?

המציאות שתתגלה בפנינו לאחר שנריץ מדידת RTA לצד ימין ולצד שמאל תגלה לנו שכלל וכלל לא! – למען האמת אנו נראה בלאגאן שלם ברוב המקרים ונראה כי ישנם תדרים מסויימים אשר מוגברים יותר בצד שמאל ולהפך.



הנחתה גורפת של אלמנט כמובן לא תפתור לנו בעיה שכזו אלא רק כלי מדוייק הרבה מעבר לכך כמו אקולייזר יוכל לספק לנו את התשובה לכך.

תהיתם מדוע לעיתים כאשר אתם מאזינים לשיר – בצלילים מסויימים, בחלקים מסויימים של השיר – הבמה לא יציבה? מדוע לפעמים כלי הקשה מסויים או תוף עלולים לסטות ימינה או שמאלה או זמרת שמתפסת באוקטבות לא נשמעת בדיוק מאותו המקום? משיכה חזקה לצד אחד של הרכב בתדרים מסויימים?

נכון זה קורה בגלל שבתדרים מסויימים אלו – האיזון בין ימין לשמאל ברכב הופר ויש להחזיר ככל הניתן חזרה למצב בו תדר פר תדר יאוזנו בעוצמות בו הם מגיעים אל אזנינו – לשם כך נשתמש באקולייזר.

אז אם כך – האם בכל מצב אנו נשתמש באקולייזר? האם ישנם מצבים בהם נשתמש בו יותר? מה הם המצבים בהם נשתמש בו פחות?



כפי שכבר ציינתי – האקולייזר נועד בכדי לפתור לנו בעיות "מודולריות" במערכת לאורך הספקטרום.

כמות ההתערבות הנדרשת ע"י האקולייזר תלויה ישירות בגורמים כמו – איכות ההתקנה, בחירת המיקומים והזוויות לרכיבים, בחירת נקודות החיתוך והמתלולים (סלופים) – תכנון הקרוס אובר וכמובן בהיענות הכוח הסופית של הרכיבים.

אם למשל בחרנו מידבאסים ומידריינג'ים וחתכנו אותם בנקודות בהם הינם מנגנים בהקרנה רחבה כפי שהוסבר מקודם על נושא הBEAMING

אם התקנו את הרכיבים בתוך תיבות או חללים אשר אינם יוצרים בעיות רזוננס.

אם כל הרכיבים שבחרנו מותקנים בזווית ומיקומים בהם אנו מקבלים מהם היענות טובה.

אם ביצענו איזון הספקים נכון (יורחב על כך בהמשך כאשר נגיע לדון על נושאי עקומות) בין הרכיבים.

אז השימוש באקולייזר יהיה מינימלי אם בכלל נעדיף להשתמש בו כלל וכלל.



אבל ברוב המקרים זה לא קורה כי:



 



התקנה בלתי מתפשרת דורשת השקעה בלתי מתפשרת וזמן בלתי מתפשר אשר לרובנו אין כוח או כוונה או יכולת להשקיע.

כי ברוב סטי שני החלקים תמיד יווצרו מצבים בהם יש בור תדרים מסויים או אלמנט אחד שמנגן יותר מידי תחום תדר בכדי שלא יווצרו בו בעיות מודולאריות אשר אותן ניאלץ לתקן בעזרת אקולייזר.

אז מתי ולמה אנו נבחר להשתמש באקולייזר –



יש האומרים כיום כי תגובת הכוח של הרמקולים הינה כמעט הכל – POWER RESPONSE IS EVERYTHING

או אולי בעצם הכל למרות כי ברור שזו הינה הגזמה.



אך מתי אנו לא נשתמש באקולייזר בכדי לבצע תיקונים:



עוד נדון על כך בהמשך כאשר נגיע לחלקים המעשיים של כיצד למדוד וכיצד לנתח מדידות אלו.

ישנם מקרים רבים אשר בהם בעיה נוצרת בספקטרום אותה לא כדאי לתקן באקולייזר כי פשוט מדובר בתופעה אשר נגרמת הודות להתקנה של הרכיבים או תגובת החלל אליהם או המיקום בו הם נמצאים כמו למשל ביטולים של גלי קול בתדר מסויים, רזוננס של תיבות, משטח מחזיר שנפגע בזווית קריטית וכך הלאה וכך הלאה – נסיון לתקן בעיות שכאלו ברוב המקרים פשוט לא יניב שום תוצאה ואף גרוע בהרבה מכך – יגרע בצורה ברורה מאוד מתוצאת המערכת. יורחב על כך בהמשך.



 



סיכום מבוא:





התקנת הבסיס, מציאת פאזות חשמליות, פאזות אקוסטיות נכונות, מציעת נקודות החיתוך והסלופים וביצוע השהיות הזמנים הינן פעולות הבסיס להתקנת מערכת נכונה וטובה – פעולות אלו מתבצעות מהר יחסית.

אך אנו ישובים בתוך קופסאת פח סגורה מלאה במשטחים מחזירים – דבר זה יוצר מציאות בעייתי בה עיקר הצליל אנו שומעים הינו צליל מוחזר ולא צליל ישיר – דבר זה יוצר בעיות רבות בהיענות הכוח של הרמקולים ולכן יהיה עלינו לתקנם בעזרת האקולייזר.



בתגובה הבאה נדון בסוגי המדידות ובאופן ביצוען.

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS2 + Audsion BitOne + Voce5.1K FullDA + MASSIVEBX4 +HatL1 + Morel CDM880 + Morel Hybrid602 + Micca COVO-S + Audison TH10 + Pioneer TS-X150

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אקולייזר שיטות מדידה וכיצד למדוד

 

וובכן בתגובה הקודמת הבהרנו מה הוא משווה התדרים – האקוולייזר.

 

אבל איך אנחנו יודעים כיצד לתקן? כיצד באמת להשתמש בו?

 

אך בכדי שנוכל להגיע לנקודה בה אנו מדברים על כיצד לכוון, טכניקות לכוון, הכרת הספקטרום והשפעת התדרים הבודדים על סביבתם בו – נדבר קצת על כיצד לשקף בצורה ויזואלית – גרפית את תחום התדרים, הספקטרום – בעזרת כלי מדידה.

 

לכן, נשאל את השאלה – כיצד למדוד? או אולי מה הן שיטות המדידה?

 

שיטת המדידה הראשונה הינה – בעזרת האזניים.

 

בעצם זו גם תהיה שיטת המדידה האחרונה – בסופו של דבר, התהליך הסופי לכוון המערכת צריך להיות בהתאם לטעם האישי שלנו וכאן האזניים שלנו יודעות הכי טוב.

 

אך הבעיה בשיטה זו היא תמיד החזרה לאותן שתי שאלות:

 

האם אנו יודעים כיצד להקשיב?

האם יש לנו נקודת ייחוס טובה?

 

התשובה גם לכוון נכון בעזרת האזניים בלבד תמונה בסופו של דבר במילים "נסיון" ו"למידה" – למה הכוונה?

ככל שנלמד כיצד להאזין וככל שנלמד להעזר במדידה בעזרת מכשור מדידה – כך פחות ופחות נזדקק לו בהמשך הדרך.

בהתחלה אנו צריכים ללמוד להאזין לנקודת ייחוס ובמקביל ללמוד כיצד לזהות בעיות בתחום התדרים – בסיקור על "כיצד אנו שומעים" צירפתי לינק לתוכנה מבית הרמן קרדון אשר מלמדת היטב ומאפשרת להתאמן על הטכניקות לזיהוי בעיות בתחום התדרים.

 

ולאחר מכן בעזרת שימוש בציוד מדידה מדוייק אנו צוברים אט אט נסיון ובסופו של דבר לאדם בעל נסיון וידע שכזה, יש את היכולת לקחת מוזיקת רפרנס ולכוון אותה כרצונו ולהעזר ברצועות בדיקה פשוטות ביותר (שמאל ימין, פאזה נכונה פאזה הפוכה, שבע מקלות) בכדי להגיע לתוצאה הרצויה.

 

נעבור לשיטות מדידה בעזרת מכשור אלקטרוני

 

וובכן למה אנו זקוקים –

מחשב אשר יכולים להריץ עליהם תוכנות מדידה כאשר המובילות והבולטות בינן הן

REW

TRUETRA

ARTA

מיקרופון – למשל בהרינגר ECM סדרה 8 עם מתאם USB.

אני למשל משתמש במיקרופון USB מבית MDSP מדגם UMIK-1

 

חלק מהתוכנות אשר מניתי מעלה הן חינמיות, חלק דורשות רכישת רשיון או שניתן לעבוד איתן במצב מוגבל ללא רשיון.

המיקרופונים אשר מניתי מעלה יקרים באופן יחסי אך כמובן, לאלו ביננו אשר רוצים להשתמש בציוד פשוט מבלי לקרוע את הכיסים – ניתן להשתמש גם במיקרופונים סטנדרטיים אך להבין כי יתכנו אי דיוקים בתחומי תדר מסויימים בעיקר תחום הבאס הנמוך.

 

בכדי לבצע את המדידות ניתן להשתמש ברעש וורוד בשליש אוקטבה או להריץ סוויפים (סריקה) של תחומי תדרים לפי תחום נבחר לרמקול הנמדד או לכל התחום כאשר מדובר במערכת כולה במדידה כוללת.

 

הערה\הארה – נא להצטייד באזניות נגד רעש כאשר מריצים סוויפ אם יושבים בתוך הרכב – בזמן המדידה לאזניים שלנו אין משמעות ולכן אין טעם לפגוע בהן.

 

הערה\הארה – רצוי לבצע את המדידות כאשר המנוע כבוי.

את המדידות יש לבצע בווליום סביר – לא נמוך, לא גבוה – באזור ה90DB.

 

כיצד מבצעים את מדידת הRTA?

 

בכדי לענות על שאלה זו – אחזור להסבר קצר לגבי כיצד אנו שומעים.

 

לכל אוזן יש מוקד שמיעה שמחולק לכערך שישה אזורים בהיקף האוזן.

היות והצליל מגיע לשתי האזניים שלנו משני רמקולים שונים כל אוזן תשמע את עיקר הצליל מהרמקול שמנגן אליה באופן ישיר יותר טוב יותר ובכל המוקדים לעומת האוזן אליה הרמקול לא מגיע באופן ישיר ויפגע רק בחלק מהמוקדים – שלושת התמונות הבאות ידגימו זאת היטב:

 

ScreenHunter_001_zps0d0475aa.jpg

 

ScreenHunter_002_zps4646c612.jpg

 

 

ScreenHunter_003_zpseda992d8.jpg

 

אנו צריכים להבין מהמודגם מעלה כי אין שום טעם ושום הגיון פשוט למקם את המיקרופון במרכז המושב שלנו (כביכול מרכז הראש – בין שתי האזניים) אלא יש לקחת מספר מדידות בעבור כל אוזן – גם באזור האוזן עצמה וגם באזור האוזן הנגדית.

 

הגורמים מולם אני מתייעץ מחו"ל בנושאים אלו ממליצים לקחת כ6 עד 9 נקודות מדידה בעבור כל אוזן וכל רמקול ולחשב בעבור כל מקבץ מדידות כאלו את הממוצע (ניתן לעשות זאת בעזרת תכנת REW החינמית) ורק אז להשוות ממוצע של אוזן ימין מול ממוצע של אוזן שמאל.

למדידה מינימלית בצעו לפחות שלוש מדידות לכל אוזן בצד האוזן עצמה ועוד מדידה אחד בצד של האוזן הנגדית או לפחות שלוש מדידות כאשר אחת בצד ימין של הראש, אחת במרכז ואחת בצד שמאל בעבור כל רמקול וחשבו את הממוצע של שלושת המדידות. זה במינימום.

הסיבה לכך הינה כי אנו לא שומעים כמו מיקרופון אלא כמו בן אדם ולכן עלינו לקחת ממוצע של מספר מוקדי שמע כפי שהוסבר בתמונות ולחשב את הממוצע שלהם בכדי לדמות שמיעה אנושית נכונה.

 

התוצאה הסופית למדידה של רמקול צריכה להראות כך:

 

ScreenHunter_005_zpsf63d9214.jpg

 

וחישוב הממוצע שלהם נראה כך:

 

ScreenHunter_006_zps86e349b6.jpg

 

הסימוכים הטכניים לתגובה זו הינם ארין והאנאטסו מפורום מוביל בחו"ל

ארין והאנאטסו הינם שני מומחים לבדיקות קליפל לרמקולים.

 

וובכן – סיקרנו בתגובה זו, כיצד מבצעים את המדידה.

בתגובה הבאה נדון על כיצד לפענח את המידע וכיצד להבין אותו.

בתגובה שלאחר מכן נדון על הכרת הספקטרום וכיצד לכוון את האקוולייזר.

כל זאת בתקווה – במהלך השבועיים הקרובים.

B4 2010 - ANY-PHONE + MOSCONI AMAS2 + Audsion BitOne + Voce5.1K FullDA + MASSIVEBX4 +HatL1 + Morel CDM880 + Morel Hybrid602 + Micca COVO-S + Audison TH10 + Pioneer TS-X150

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

שימו לב! השרשור הזה בן 1250 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

Guest
הנושא הזה נעול לתגובות.

×
×
  • תוכן חדש...