המדריך המלא לאודיופיל המתחיל - מתיאוריית שמיעה ועד כוון מערכת כולל

אני רוצה להוסיף לכאן סרט תיעודי\הרצאה שהועברה אליי - המידע מרתק! מדובר בד"ר פלוייד טול מהרמן קרדון.

שימו לב כי מדובר כאן על כיצד להאזין לרמקול בודד בכדי למדוד את ביצועי הרמקול עצמו ואת ביצועי הרמקול בחדר הנתון אך יחד עם זאת גם ניתן שם הרבה מאוד מידע לגבי פיסכו אקוסטיקה וההבדל בין לדעת מה אנחנו שומעים לבין לחשוב שאנחנו יודעים מה אנחנו שומעים.

תענוג אמיתי:

GROUP DELAY AND PHASE SHIFT

אני רוצה לדבר קצת על השהיית קבוצות תדרים ועל תזוזת פאזה.

למה אני צריך את זה? מה המידע הזה תורם לי - מה המידע הזה אומר לי?

מה זה בכלל גרופ דיליי ואיך הוא מתקשר לסטיית פאזה? נסביר...

*אני מסביר את הנושא כפי שאני למד אותו ומבין אותו.

בגדול פאזה היא תלויית מגניטודה (עוצמת ניגון) ותיזמון - היא נגזרת של שני הגורמים הללו.

כאשר אנו יושבים בתוך חדר - במקרה שלנו קבינה של רכב - אנו נמצאים בסביבת החזרים ובמרחק מסויים מכל רמקול ורמקול.

איך שהרמקול מקרין את התדרים, מפזר את הצלילים

העוצמה של כל תדר ותדר

המסלול שכל תדר עובר והזמן שלוקח לכל תדר להגיע לאזניים שלנו

הם מן הסתם לא זהים בין תדר אחד למשנהו ולכן נוצרת תופעה בה קבוצה של תדרים מגיעים לאזניים שלנו בעוצמה ותזמון משתנים והודות לכך לכל קבוצה שכזו יש סטיית פאזה עצמאית והם מגיעים בהשהייה שונה מקבוצת תדרים אחרת.

גרופ דיליי - הסטה בזמן של קבוצת תדרים הינה בעצם הפאזה השלילית\הופכית של אותה קבוצת תדרים.

הסבר מדעי על גרופ דיליי:

קישור שמסביר מה זה גרופ דיליי ע"י REW עצמם.

אז מה בעצם אני יכול ללמוד ולהבין מגרפים של גרופ דיליי ופייז שיפט?

אני יכול להבין את הדברים הבאים -

אני יכול להבין הבדלים בין רמקול לרמקול שמראים לי בדיוק איפה יש לי תופעת ביטול של תדרים ואיפה לא.

אני יכול להבין איפה מתחיל רול אוף של רמקול ואיפה רמקול מפסיק לנגן.

קודם כל נסביר מה זה כל תמונה ואח"כ אסביר כיצד אני מנתח אותן לבעיות הקשורות לנושא זה:

תמונה מספר 8 - אתם רואים כאן את הסטיה בפאזה של וופר ימין לעומת וופר שמאל.

תמונה מספר 9 - אתם תראו כאן סטיית פאזה של וופר ימין.

תשימו לב כאן לדבר הבא:

מתדר 35 הרץ עד תדר 350 הרץ - זו קבוצת GROUP DELAY אחת שלמה בה באזור תדר 85 הרץ הפאזה של וופר ימין מגיע בזמן אפס למיקרופון ביחד עם שאר הקבוצות.

תמונה מספר 10 - אתם תראו כאן את סטיית הפאזה של וופר שמאל.

וכאן זה נהיה מעניין - למה?

כי בוופר שמאל אתם תראו שבין 35 הרץ לבין 300 הרץ (550 הרץ) יש פיצול לקבוצת תדרים נוספת!

וופר שמאל מנגן באותה סטיית פאזה רק עד תדר 165 הרץ לערך לעומת וופר ימין!

עכשיו תביטו בבקשה שוב בתמונה מספר 5!

אתם מזהים כאן בעיגול המסומן את אזור תדר 160 הרץ?

עכישו אתם תוכלו לראות שלמידבאס שמאל יש בור בתדר הזה בעוד למידבאס ימין יש פיק בתדר הזה.

הסטייה בפאזה בתדר הזה והתמונה הבאה של הגרופ דיליי שאתם תראו - מבהירים לי כאן שלוופר שמאל יש תופעת ביטול בתחום הזה.

ככה אני יודע בוודאות שיש ביטול לוופר שמאל - כי מדידת סטיית הפאזה מראה לי שלמידבאס ימין אין את התופעה הזו ובתמונה הבאה של הגרופ דיליי - אתם גם תוכלו לראות שוופר שמאל לא מקבל שם שום תגובה! וזה מאשר שזה ביטול.

וכאן חשוב להתבונן בתמונה מספר 11 בכדי להבין זאת - תמונה מספר 11

תביטו באזור 160 הרץ - בטורקיז אתם תראו את וופר שמאל ובסגול את וופר ימין.

אתם רואים כאן בבירור שוופר שמאל מקבל באיחור רב את תדר 160 הרץ - כאן יש לי ביטול וזה בא לידי ביטוי בתמונה מספר 5.

בהיענות הכוללת של המערכת בה אני לא משווה בין צד ימין לבין שמאל - אתם תראו נפילה באזור 160-200 הרץ.

בכדי לאשר את הביטול ולדעת באיזה צד הוא נמצא עשיתי את הבדיקות הבאות:

1. ראיתי בבדיקת הRTA של המערכת כולה שיש נפילה באזור 160-200 - מכאן אני לא יודע עדיין באיזה צד זה.

2. בבדיקת RTA של וופר ימין לעומת וופר שמאל אני כבר רואה שוופר שמאל הוא הבעייתי במובן הזה.

3. בבדיקת סטיית פאזה וגרופ דיליי עכשיו אני רואה בבירור שלרמקול שמאל יש שם סטיית פאזה מלאה ב180 מעלות בזמן שלרמקול ימין אין את זה ולכן כנראה רמקול ימין מבטל חלקית את רמקול שמאל בתדר הזה ובנוסף לכך כנראה גם ההחזר בתדר הזה של רמקול שמאל כלפי עצמו מגדיל את תופעת הביטול ואת זה אנו רואים בגרפים.

מה עוד ניתן ללמוד בתמונה 11?

תביטו בצד ימין - אתם תראו שאיפשהו מאזור 3K הרץ עד אזור 5.5K הרץ יש עליה ברורה מאוד בעיקוב של קבוצות תדרים - זהו הרול אוף הגס לאחר נקודת החיתוך - הרמקול בדגימה זו נחתך ב650 הרץ בסלופ 6 דיבי.

אתם תראו שעד אזור ה1300 הרץ למען האמת עד אזור ה1800 הרץ שני הרמקולים האלה מנגנים בעיקוב יחסי קטן ולאחר מכן כבר מתחילה דגרדציה ברור מ3 עד 5.5 קילו הרץ כאשר הרמקול מפסיק את הניגון שלו לחלוטין איפשהו באזור ה7K הרץ והחל מ9K הרץ הוא כבר לא מנגן כלל!

כל זאת ניתן ללמוד גם מגרופ דיליי וסטיית פאזה.

בתמונות 12 ו 13 - תוכלו לראות את אותו המידע לגבי המידריינג'ים והטוויטרים במערכת אשר נדגמה.

במקרה הזה מיד+טוויטר שמאל "סובלים" מפחות פיצולים לקבוצות עיקוב תדרים וסטיות פאזה - זה בעיקר בגלל שהרמקול השמאלי קרוב יותר למיקרופון אשר מבצע את המדידה והסאונד שהוא מנגן מסיבה זו יותר "ישיר" ורואה פחות החזרים מאשר צמד הרמקולים הימניים אשר משלימים את המדידה הזו.

לסיכום

מדידת GD ומדידת PHASE SHIFT נותנות לנו כלי משלים למדידות RTA וIMPULSE בכדי שנוכל לדעת קצת יותר איפה יש לנו בעיות של ביטולים, החזרים, הדהוד ודעיכה במערכת הצליל שלנו.

שלום

קראתי מספר פעמים את המדריך.

תודה רבה !

בכיוון המערכת שלי עלו כמה שאלות אשמח להסבר לגיבהן:

- האם נקודת החיתוך בין טויטר לוופר ( 2 way) יכולה להיות שונה בין צד ימין למד שמאל ? ככה עלה לי מהמדידות שעשיתי לפי הקרוסאובר האקוסטי של המערכת שלי. צד שמאל נחתך ב 2900-2600, צד ימין ב 3000

- האם יש הבדל בין rta לבין sweeps ? במה אני אמור להשתמש ? מה עדיף ? במידה ואין הבדל ביניהם, איך אני אמור לקרוא ולהבין את ה sweeps ב roomeq ?

- איך אני קובע את הגיינז של המגבר בתצורה אקטיבית ?

נקודת החיתוך בין הטויטר למיד אמורה להיות זהה בשני הצדדים.

אם מדדת סטיה יש כמה אפשרויות:

אפשרות ראשונה - יכולה להיות סטיה בערכים של הקבלים והסלילים בקרוסאובר.

לדוגמא קרוסאובר מסדר ראשון עם סלופ של 6 דיבי, סטיה בערך הקבל תשפיע על נקודת החיתוך של הטויטר (High-pass filter),

וסטיה בערך הסליל (Low-pass filter), תשפיע על נקודת החיתוך של המידבאס.

אפשרות שנייה - מדידה לא מדוייקת עקב מיקום של המיקרופון, החזרים ממשטחים אחרים וכו'.

אני הייתי מצליב קרוס אוברים בין הצדדים ובודק אם התופעה נעלמה (אפשר גם להצליב מידבאסים/טויטרים).

תודה על המענה

אני משתמש בפרוססור.

אז סביר להניח שהמדידה שלי לא הייתה מדוייקת.

הטעות שלי היתה שלא עשיתי level matching בין שני הצדדים לפני קביעת הקרוסאובר. במקרה כזה 1db או 2 בהבדל יכולים להסביר את סטיית התדרים שהייתה בין נקודות החיתוך האקוסטיים (200-300 הפרש)

אשמח לדעתך לגבי rta vs sweeps.

שלום

קראתי מספר פעמים את המדריך.

תודה רבה !

בכיוון המערכת שלי עלו כמה שאלות אשמח להסבר לגיבהן:

- האם נקודת החיתוך בין טויטר לוופר ( 2 way) יכולה להיות שונה בין צד ימין למד שמאל ? ככה עלה לי מהמדידות שעשיתי לפי הקרוסאובר האקוסטי של המערכת שלי. צד שמאל נחתך ב 2900-2600, צד ימין ב 3000

- האם יש הבדל בין rta לבין sweeps ? במה אני אמור להשתמש ? מה עדיף ? במידה ואין הבדל ביניהם, איך אני אמור לקרוא ולהבין את ה sweeps ב roomeq ?

- איך אני קובע את הגיינז של המגבר בתצורה אקטיבית ?

בראש ובראשונה, תודה!

אלון (ביקר) ענה לך לדעתי תשובה מצויינת - סה"כ הבדל של 100 הרץ באזור נקודת החיתוך בתחום התדרים הקריטיים אמור להיות לא שמיע לאוזן שלך.

זה יכול לנבוע מאלף ואחת סיבות והראשונה בהן תתחיל בפולט טולארנס (סטיית התקן) של הקבלים בקרוס אוברים.

זה יכול לנבוע מקורוזיה על החוטים במידה ונוצרה על אחד הקרוסים או הרמקולים - התנגדות שונה, חיתוך שונה.

זה יכול לנבוע מהרמקול עצמו - תשים לב שהרבה יצרנים כאשר אתה קונה מהם סט סדרת דגל\היי-אנד

אתה תקבל תעודת לידה - למשל מוראל בסטים אלייט וסופרימו נותנים לך לכל זוג רמקולים MATCHED PAIR שזה בעצם אומר שהם חיפשו שני רמקולים שנותנים תוצאות מאוד דומות אחד לשני - במקרה הזה בעיקר בגלל שהם מייצרים בעבודת יד את הרמקולים אבל בכל מקרה כמעט ואין רמקול אחד שהוא באמת זהה לשני לו.

זה יכול לנבוע מסיבות דומות במגבר או ביחידת ראש.

קבלים סה"כ - כשהם חדשים, הם קרובים מאוד לערכים שלהם - עם הזמן ועוד בחום הישראלי זה כמובן משתנה.

לגבי השאלה על הבדיקות

נעשה קצת סדר - RTA הינו כלי בדיקה שמכיל תחתיו מספר רב של כלים

REAL TIME ANALYZER

הכלי שאתה מתכוון אליו כRTA עצמו הוא בעצם כלי שמציג לך את מה שמתנגן בצורה גרפית כאשר המדדים שלך הם תחום תדר ביחידות של הרץ לעומת עוצמת שמע ביחידות של דציבל.

אתה יכול לבחור את הרזולוציה (שליש אוקטבה, שישית אוקטבה, רבע אוקטבה וכך הלאה)

אתה יכול לבחור את מקטע תחום התדר שאתה רוצה לבחון - בד"כ 20 הרץ עד 20 קילוהרץ

כאשר שתי הבדיקות המוכרות ביותר כאשר משתמשים בRTA - הכלי עצמו שנקרא RTA (אחכ אסביר למה אני כותב את זה כבר כמה פעמים)

הינן -

PINK NOISE

FREQUENCY SWEEP

אני מתאר לעצמי שאתה מבלבל בין RTA לבין רעש וורוד.

בדיקות רעש

ישנם מספר סוגי רעשים

WHITE NOISE

PINK/BROWN NOISE

רעש לבן

הרעש הלבן הוא רעש שקיים בכל מקום - גם מוכר בשם רעש שמיים בעברית - זה רעש שנמצא בכל טווח אלקטרומגנטי ובכל מכשיר חשמלי, הוא תמיד שם והסיבה שאתה לא שומע אותו כשהמערכות שלך עובדות על שקט היא שהמגבר, יחידות קדם המגבר וגם יחידות המוצא של הHU או כל מקור ניגון שתבחר - לא נותנים לשום אות לפרוץ אותה אם היא לא מעבר לסף רעש מסויים ובכך "מבטלים" את הרעש הזה.

כאשר אות כן פורצת את המגבר - היצרן דואג שנתון הSNR - שזה SIGNAL TO NOISE RATIO - יהיה כזה שלא יאפשר לך לשמוע את הרעש כי הפער בין הרעש הלבן לבית האות גדול מידי בכדי שתזהה אותו.

כשאתה מחפש תחנות ברדיו FM או AM אתה תשמע את הרעש הזה היטב למשל.

רעש וורוד או רעש חום

הבדיקה המקובלת היא רעש וורוד - מדובר ברעש מאופנן, אות שמתנגנת בX הספק\מתח לאורך תחום תדר שלם או חלקי.

מה שבדיקת רעש וורוד מאפשרת לך לעשות כאשר אתה מנגן אותו במערכת שלך היא לראות דרך הRTA - את תגובת הכוח של המערכת שלך.

תגובת הכוח היא בעצם תוצאה של איך ה"חדר" (במקרה הזה הקבינה של הרכב) מגיבה לתגובת התדר של הרמקולים.

אתה יכול להקיש מזה את עקומת הבית שלך.

אתה יכול להקיש מזה אם יש איזון בין אזור הבאס (מידבאסים או וופרים או סאב וופר למשל) לבין הטוויטרים או המידריינג'ים וכך הלאה.

בדיקת סריקה של תחום תדרים - דהיינו SWEEP

קודם כל SWEEP הוא בעצם רצף של תדרים שרצים מתדר התחלה עד תדר סוף

אתה יכול לבדוק SWEEP לתחום תדר שלהם כמו למשל 20 הרץ עד 20 קילו הרץ.

אתה יכול לבדוק SWEEP לתחום תדר שמוגבל לאזור ניגון של רמקול בודד או כמה - למשל 20 הרץ עד 200 הרץ רק בכדי לבדוק סאב וופר או את החיבור שלו עם המידבאסים.

SWEEP על תחום תדר מלא יתן לך תוצאה דומה לRTA על רעש וורוד - אתה תוכל גם להקיש מזה את עקומת הבית שלך.

אבל במקרה כזה נוח יותר להשתמש כבר בRTA - זה גם מקצר את הבדיקה (ואת הסבל אם אתה יושב בתוך הרכב - עם אוזניות נגד רעש בלבד!)

אז מתי בעצם משתמשים בסוויפים?

בRTA ככלי כולל במובן של REAL TIME ANALYSIS יש עוד מספר כלים -

FR - FREQUENCY RESPONSE

GD - GROUP DELAY

CASCADE

WATERFALL

LINEAR PAHSE

ועוד כמה בדיקות.

למשל לבדיקות כמו GD וFR הרצת סוויפ הרבה יותר מתאימה מאשר שימוש ברעש וורוד - למען האמת רעש וורוד לא מתאים לבדיקות שכאלו (שגם כן מתרחשות בזמן אמת ולכן הן חלק מעולם הRTA)

בדיקה כמו FR למשל מאשפרת לך לראות הפרשי תזמון בין רמקול אחד לרמקול אחד בתחום תדר משותף (משמש לביצוע תיקוני זמנים למשל)

GD מאשפרת לך לדעת אילו קבוצות תדרים מגיעים אליך באיחור ובהצלבה לבדיקת RTA אם אתה רואה שם גם נפילות גדולות שאתה לא מצליח לתקן עם אקולייזר אז אתה יכול להקיש מזה שמדובר בתופעת ביטול (גל קול הורס, גל הופכי) וכך הלאה.

אלו הם כלים חזקים מאוד! במידה ואתה נתקל בבעיה בכוון מערכת הצליל שלך שאתה לא מצליח להבין מאיזה רמקול היא נובעת או באיזה תחום תדר היא נמצאת.

במידה ואתה נתקל בבעיה בכוון המערכת שלך שאתה לא מצליח לפתור בעזרת קרוס אובר, הפיכת פאזות או איקולציה - רק בעזרת בדיקות היזון חוזר (כאשר המחשב שעושה את בדיקות הRTA הוא גם הHU שמייצר את הסוויפים) אתה תוכל לראות את הבעיה ואז להבין איך לטפל בה או אם בכלל לטפל בה.

זה תחום מרתק שדורש ממך המון סבלנות וזמן למחקר.

בסופו של דבר - אחרי שהשתמשת בכל הכלים האלה - תבטח בעצמך! תאזין בעזרת האזניים שלך ותכוון משם הלאה בעזרת האזניים שלך.

המכשור יעזור לך להתגבר על מכשול או לקבל נקודת בסיס טובה - אבל האזניים שלך צריכות לעשות את כל השאר!

ועכשיו נעבור לגיין של המגבר בצורה אקטיבית

קודם כל אתה יכול להיעזר בכלים כמו הDD-1 של סטיב מיד (SMD) בכדי למצוא איפה נקודת ה1% THD שלך בתדר 40 הרץ או בתדר 1KHZ

אתה יכול להיעזר בעזרת רב מודד בכדי לדעת אם המגבר שלך מוציא את המתח הנכון בכדי לספק את נתון הRMS הנכון.

אבל! השימוש בכלים האלה נכון בעיקר לתחום הSPL בו אתה רוצה לייצר כמה שיותר הספק ללא עיוות או עד מידה מסויימת של עיוות.

לתחום הSQ - מה שאני הולך לכתוב עכשיו הוא הרבה יותר ישים.

לצערי הרב, בין הצהרות יצרן, לבין חוזק התשתית החשמלית ברכב סטנדרטי לבין תופעות של חיים אמיתיים - יש פערים רבים.

הפערים האלו ימנעו ממך לכוון את הגיין למקסימום שאתה שואף כל כך להגיע אליו.

לשמחתי הרבה - בSQ אנחנו מכוונים לאזור הבטוח, לאמצע.

כשאתה תפתח גיין עם רב מודד או עם כלי כמו הDD1 על מגברים אנלוגיים - אתה ברוב המיקרים תפעיל את המערכת ותשמע היסס (רעש לבן, רעש סטטי) - נכון, המגבר לא הוציא עיוות שמיע כאשר ניגנת לו אות בתדר מסויים אבל רצפת הרעש שלו או הרעש שמערכת החשמל שהרכב שלך או אפילו הHU שלך או המגבר עצמו מייצרים היא מעבר לSNR של המגבר או המערכת כולה.

ואז - הדבר הראשון שאתה תגלה הוא שאתה צריך להוריד את הגיין.

אז מה השיטה שלי לכוון גיינים?

ואני מדגיש - השיטה שלי, הדרך בה אני מכוון גיינים.

רוב האנשים מתחילים מהסאב וופר - מחפשים את המקסימום שלו וקובעים את זה בתור הרפרנס של המערכת ופותחים כלפיו את כל שאר הרכיבים.

בעיני זו טעות!

למה? כי הסאב וופר אמור להיות בSQ, ההמשך הישיר של המידבאסים - לא ההפך!

במערכת SQ זה המידבאסים\וופרים שנותנים את הטון והסאב וופר משמש כהמשך טבעי לתחום התדר הנמוך ואמור להשמע כאילו והוא איננו קיים, הבאס אמור להשמע כאילו ובוקע מהסט הקידמי כולו.

ולכן - זו טעות לכוון את המערכת כלפי הסאב וופר כנקודת ייחוס לשיא ההספק.

אז השיטה שלי לכוון גיין היא כזו:

1. קודם כל אתה מחפש את הווליום המקסימלי ואת הגיין המקסימלי בהם המידבאסים נשמעים ללא עיוות שמיע ובתחום תדר בו אתה מרוצה מהצליל שלהם - זו נקודת המקסימום של המערכת שלך!

אם יש לך כלי כמו DD1 ואתה יכול למצוא מה נקודת העיוות של המערכת שלך ב40 הרץ וב1 קילו הרץ ב0 דיבי הנחתה - אז כלפי המערכת זה בהחלט כלי נהדר להסתמך עליו - אם אין - לפי האוזן כאשר רק המידבאסים מהווים את כלי המדד שלך.

סאב וופר כבוי בקיצור.

2. במידה ובנקדות המקסימום הזו אתה שומע רעש סטטי מהמידבאסים - סימן שהמגברים שלך לא שקטים מספיק בין אם זה נובע מהמגבר עצמו או מכל דבר אחר - תיקון - הנמכת הגיין עד שאתה מקבל שקט!

כאן - בשלב הזה - מצאת את הגיין המקסימלי, את הגיין הנכון - של כלל המערכת.

3. אתה פותח את המידריינג'ים עד שהם נשמעים לך "נכון" מבחינת הספק וכמובן בלי רעשים ובלי עיוותים.

אני מבטיח לך - בגלל שאתה בן אדם ואתה שומע כמו בן אדם - אתה תיעצר בגיין נמוך יותר ככל הנראה מאשר זה שפתחת למידבאסים אלא אם כן אתה תשתמש בהנחתה למידריינג'ים מיחידת הראש ותשאיר את הגיין של המידריינג'ים כמו זה של המידבאסים - זו שיטת עבודה נכונה יותר ועדיפה יותר אבל לא כל מערכת או HU יאפשרו לך את הכלים האלו.

**לכן - אם יש לך פרוססור או כלי שמאפשר הנחתה לכל ערוץ - מהרגע שמצאת את הגיין למידבאסים - תקבע את אותו הגיין גם למידריינג'ים ולטוויטרים.

4. עכשיו אתה פותח את הטוויטרים כלפי המידריינג'ים ובעצם כלפי שאר הסט הקידמי.

למה בסדר הזה?

כי בכדי להנות מאיזון נכון של המערכת - לקבל היענות כוח "שטוחה" כלפי אוזן אנושית - צריכה להיות נפילה הדרגתית בעוצמה ככל שאתה עולה בתחום התדר.

למען האמת איפה שהוא מ20 הרץ צריך להיות יישורת או טיפוס כל עד אזור ה60-80 ולאחר מכן מתחילה נפילה עד אזור ה250 הרץ לערך ומשם מתחיל שוב טיפוס עד לפיק איפשהו בין ה500 הרץ ל1 קילו הרץ (הפיק הזה נמוך באיזה 9-20 דיבי תלוי בטעם שלך) מהפיק של הסאב וופר והמידבאסים בין 20 ל80

ומשם יש סוג של יישורת (הכל יחסי כן?) עד אזור ה6K ומשם נפילה הדרגתית עד סוף תחום התדר.

זה משתנה מאדם לאדם אבל בכדי להיות מסוגל להנות ממוזיקה מבלי שהיא תכאיב לך, ושתוכל לשמוע את כלל הפרטים ולקבל תמונה נכונה - אתה תגלה שפחות או יותר אתה תמצא את עצמך מכוון בצורה שכזו.

ועכשיו לסיום של הגיינים -

אחרי שמצאת את האיזון של הסט הקידמי

4. - אתה מפעיל את הסאב וופר ומכוון אותו כך שהוא ישמע כהמשך ישיר של המידבאסים או פשוט כך שהוא לא ישתלט על המערכת ויתמזג איתה.

זה בגדול

פששששש !!

תודה רבה רבה !!!!

שאלה טכנית נוספת לגבי כיוון הגיין.

המערכת שלח בנתיים 2 way. בעתיד יהיה לי 3 חלקים.

במשפט שלך: ״

1. קודם כל אתה מחפש את הווליום המקסימלי ואת הגיין המקסימלי בהם המידבאסים נשמעים ללא עיוות שמיע ובתחום תדר בו אתה מרוצה מהצליל שלהם - זו נקודת המקסימום של המערכת שלך״

בוא נגיד עכשיו אני יודע את נקודות המקסימום של המערכת, הנקודות שיש בהן עיוות שמיע.

האם כדאי לי להשאיר את המערכת ככה ? (מבחינת גיין לא מבחינת ווליום של הד יונט).

כי במידה ותהיה נקודה אחת עם אקולציה שהיא boost קטן, אז יהיה עיוות.

איך אני פותר את זה ?

בעזרת שימוש בטון (למשל 1 khz) שהוא לא מונחת (בהנחה שאני מבין מה הכוונה במונחת) ?

או שפשוט להוריד קצת את הגיין וזהו ?

כשאתה לא יכול למדוד עם סקופ או מד THD איפה המערכת שלך מעוותת אתה יכול לעשות אחד משני דברים.

הראשון הוא ללכת על בטוח ולכוון את הגיין של המגבר כאשר המערכת ב85-90 אחוז מה"ווליום" שלה (הנחתה מינימלית)

השני הוא במידה ומדובר ביחידת ראש מאוד איכותית (רבים מהן היום לא מעוותות גם כשהן פתוחות למקסימום - היצרן דואג לזה) הוא לפתוח אותה עד הסוף או ממש נגיעה אחת או שתיים הרחק משם - ואז לפתוח את הגיין במגבר.

וכן, אם ההקלטה לא טובה - יהיה לך עיוות שמיע בשלב הרבה יותר מוקדם.

תודה רבה רבה ! מעריך את העזרה !

המשפט הכי מעצבן שאני יכול לאמר לך אחרי שקוראים מדריך שמתעסק בפן המדעי - זה עניין של טעם אישי.

העקומה של אודיו פרוג (אנדי) ניתנת היום להורדה מהאתר שלהם מהדף הבא - אתה תגלה שהיא שונה ממה שהיה קודם והיא מתונה יותר:

http://testgear.audiofrog.com

עקומת הבית היא נקודת התחלה של כווני הRTA והיא גם נקודת הסיום בעצם.

אתה מתחיל בכניסה לעקומת בית גנרית של יצרן כזה או אחר אשר אהבת את התוצאה שלהם בכללי ואז עושה את התיקונים שלך - ברגע שנכנסת לכוונון העדין אתה מתחיל להתעסק בהשוואת היענות הכוח של שני ערוצים מנוגדים מאותו סוג בשביל לעשות את הפינישים.

זה לא הרג ובל ייעבר - זו המלצה, זה בסיס טוב להתחיל ממנו.

תודה רבה

אני אעדכן בהמשך איך זה התפתח ואיך הצלחתי לפתר את החדות. הבנתי ממך שלנסות הכל עדיף על לא

לבינתיים אני רוצה להעלות לכאן שני קישורים לשרשורים מאוד מעניינים בנושאי במה:

[h=2]מיקום מרכז ה- Sound Stage[/h]

[h=2]SOUND STAGE DEPTH - עומק במה - אמת או בדיה[/h]

מבוא לפילטר FIR

לא אתיימר להיות המבין הכי גדול בעולם בנושא הזה.

מטרת המבוא הקצר הזה תהיה בכדי להעביר את המידע המינימלי בכדי להסביר מה הוא פילטר FIR  ומה ניתן להפיק ממנו.

אבל לפני שמתחילים לדבר בכלל על מה שFIR  מייצג שזה FINITE IMPULSE RESPONSE  קודם כל כדאי לעשות חזרה מהירה על מושגי ייסוד של סאונד.

קטביות – יש הנותנים לחשוב כי היפוך של רמקול הינה הסטה מוחלטת של פאזה ב180 מעלות אך בפועל לא מתבצעת כאן הסטה של פאזה ב180 מעלות אלא הפיכה של כוון הניגון של הרמקול.

זה כפועל יוצא, מול רמקול מקביל שמנגן את אותם צלילים באותו הזמן – הפאזות אכן יהיו הפוכות והסכימה שלהן תהיה אפס – שלילית, ביטול מוחלט של סאונד.

אך הפיכת הקטביות של רמקול בודד בפני עצמו – לא מסיטה פאזה, הוא מנגן את אותו הצליל בדיוק באותו הזמן – רק שהוא מנגן אותו כאשר התזוזה הראשונה שלו היא פנימה במקום החוצה היות והוא נמצא בקטביות הפוכה.

ניתן להפוך קטביות בשני דרכים –

פיזית – ע"י הצלבת חיבור החוטים – החלפת הפלוס במינוס.

דרך DSP – כפתור היפוך פאזה או שינוי פאזה ב180 מעלות – ושוב, זה מושג שגוי כאשר מדובר ברמקול בודד או בשני רמקולים מקבילים (כאשר אלו הם שני הרמקולים היחידים שמנגנים) – היפוך "פאזה"  במובן POLARITY משמעו שהDSP משנה את ה+V ואת ה-V של הסיגנל ובכך בעצם מתקבלת פעולה הזהה בכל מובן – להיפוך החוטים ברמקול.

פאזה ישרה – הכוונה היא למצב בו שני רמקולים שונים מנגנים בדיוק באותה הפאזה והתוצאה של כך היא הגבר של האות (זוהיא סכימה מלאה של שני אותות) ב6 דציבל.

פאזה הפוכה – כאשר אות אחת הפוכה ב180 מעלות אל האות השניה – התופעה המתקבלת הינה ביטול מלא של האות ולא נשמע צליל.

אם כך האם יתכן מצב בו שני רמקולים מנגנים בפאזות שונות מאשר סכימה או ביטול מוחלט?

התשובה היא בהחלט כן!

מתי סכימה חלקית\ביטול חלקי מתרחשים?

במצב בו שני רמקולים שונים מנגנים את אותו הצליל לא באותו הזמן אך בהפרש כזה בו אין סכימה מלאה וגם לא ביטול מלא.

דוגמא 1

למשל רמקול אחד חתוך בתדר 60 בסלופ 6 והפאזה שלו מוסטת ב90 מעלות

מולו הרמקול המקביל אליו מהצד השני אותו חיתוך באותו תדר

אך המאזין לא יושב באותו מרחק בין שני הרמקולים – הודות להפרש מרחק אסימטרי הרמקול הקרוב יותר יגיע בזמן שונה מהרמקול הרחוק יותר והמאזין ישמע את הצלילים שיוצאים מאותו הרמקול בעוצמות שונות ואף במיקומים שונים בחלל החדר.

כיצד ניתן לפתור בעיה שכזו:

בעזרת תיקוני זמנים ובעזרת בחירת קטביות נכונה – שני הרמקולים ינגנו באותו הזמן, באותו ההיסט הודות לחיתוך שהופעל עליהם ובאותה הקטביות.

דוגמא 2

מידבאס וטוויטר באותו הצד של הרכב – נקודת חיתוך 4קילו הרץ המידבאס בסלופ 12 והטוויטר בסלופ 6

גם תהיה סטיית פאזה של כ90 מעלות בין הרכיבים (כאשר אני אומר 90 מעלות – אין כאן כל קשר לזווית או למקום אליו מופנה הרמקול בפני הרמקול האחר – מדובר בהסטה בזמן בלבד של רבעי אורך גל – 90 מעלות רבע אורך גל, 180 מעלות חצי אורך גל, 270 מעלות שלושה רבעי אורך גל, 360 מחזור גל שלם).

הבעיה העיקרית שעלולה להווצר ממצב שכזה היות והטוויטר וגם המידבאס אינם ממוקמים באותו המקום – יהיו בינם הפרשי זמנים בנוסף להפרשי פאזות.

כיצד ניתן לפתור בעיה שכזו:

כמו בפתרון הבעיה הקודמת ע"י השהיית זמנים ומציאת הקטביות הנכונה – ניתן גם לבחור סלופ זהה בין שני האלמנטים בכדי שההסטה הראשונית שלהם באזור החיתוך תהיה קרובה ככל הניתן.

אך האם זה ופתרון מוחלט? האם יש תופעות נוספות שנגרמות כתוצאה מהפרשי זמנים ופאזות אשר מתקיימות בין שני אלמנטים שונים שמנגנים את אותם הצלילים?

האם התופעות האלו נגרמות גם כתוצאה מהסביבה (החדר) בו אותם רמקולים פועלים?

התשובה לכל שאלות אלו הינן כן!

כאשר אנו מביטים על אופן פעולה של רמקול ובייחוד רמקולים – אנחנו צריכים להבין שמדובר באלפי עד עשרות אלפי תדרים שיכולים להיות מנוגנים בו זמנית.

כל תדר עם אורכי גל שונים.

חלק מהתדרים היות ומדובר במוזיקה – לא בהכרח יהיו מנוגנים מאותו הזמן ואותו מקום תלוי הקלטה.

אך גם במידה ותדרים מוקלטים מאותו המקום ומנוגנים באותו הזמן יש עוד דבר אחד שחייב להלקח בחשבון וזה –

החדר והתופעות אשר נגרמות בגלל (הקבינה של הרכב)

סביבת רכב מלאה במשטחים שונים ובצורות שונות בניגוד לסביבה ביתית – בסביבת רכב ישנם גם שפע של חומרים אשר מהווים משטחים מחזירי צליל כגון שמשות, מתכת, פלסטיקה קשה.

רוב הצליל המושמע ברכב למען האמת – זה אשר מגיע לאזניים שלנו יהיה צליל מוחזר ולא צליל ישיר!

וכתוצאה מכך אותם התדרים ואף אותו התדר מאותו רמקול או ממספר רמקולים אשר מתנגן – יגיע אל האוזן שלנו גם באופן ישיר וגם באופן שהוא מוחזר ומן הסתם אנו נשמע את אותו הצליל פעמיים או אף יותר מכך וכל כפולת תדר של הצליל הזה גם כן תגיע אלינו באיחור מסויים. חלק מהתדרים יושפעו בגלל כל אותם הפרשי זמנים אשר קשה מאוד לצפות אותם בצורה של סכימה מלאה וחלק יבוטלו וחלק יושפעו מכך חלקית.

התופעה שאני הולך לדון בה כרגע נקראת COMB FILTER

אז בעצם אפקט ה"מסרק" תיכף תבינו מהסרטונים מדוע השם הזה נבחר בעבורו – נוצר במצב בו אפילו רמקול אחד בודד מוציא צליל אשר מגיע לאוזניים שלנו בכמה זמנים וכוונים שונים הודות לסביבת החדר.

אך האפקט הזה יכול גם להגרם כאשר שני רמקולים מנגנים את אותו הצליל – רק בזמנים ובפאזות שונות ואז הודות להפרש אנו נשמע את אותו הצליל פעמיים או פעם אחת אך מוגבר או מוחלש לעומת תדרים אחרים.

אך ישנו מצב נוסף בו נגרם האפקט הזה והוא – שימוש באקולייזר

כאשר אנו מבצעים שינוי בעזרת האקולייזר – המעבד של הDSP צריך להפעיל שינויים על תחום התדר הנבחר – הוא צריך להגביר אותו או להנחית אותו ובפעולות אלו מתורגמות גם כהפרש זמנים וגם זמן העיבוד וגם אופן השמת השיוני – יוצרים הסטה של פאזה – אבל באזור התדרים בהם האקולייזר מבצע את הפעולה ואז התוצאה היא כזו שאם פעולת האקולייזר בוצעה על רמקול בודד מתוך שניים שמבצעים את אותה פעולה – למשל חיזוק תדר 80 במידבאס שמאל אך לא בימין – יווצר אפקט מסרק באזור התדר הזה אשר לא ניתן יהיה לתקן אותם בעזרת השהיית זמנים או קטביות...

איך פותרים בעיה שכזו?

נכון – פילטר FIR.

אך האם זהו כל השימוש בפילטר FIR? מה ההבדל בין פילטר FIR לפילטר IIR – לכל זה נגיע לאחר שתצפו בסרטונים הבאים אשר לדעתי, גם יעזרו להבין יותר טוב ולעומק את אשר כתבתי מעלה.

סרטון מעולה שיעזור להבין הרבה יותר טוב את אשר כתבתי מעלה.

https://www.youtube.com/watch?v=osig1c4QcmI

סרטון שני –  הדגמות של תופעת מסרק בסוויפ, רעש לבן ודיבור

https://www.youtube.com/watch?v=uaGX5kqGI8I

אם כך – מה הוא באמת פילטר FIR?

סרטון מעולה אשר הועבר אליי בעיניי מסביר את הנושא יפה מאוד

https://www.youtube.com/watch?v=jL_1DwUMD2w

לנסות לפשט במילים מה הוא פילטר FIR

מדובר בפילטר שמבצע חישוב מטמתי שלוקח במשוואה את אות הכניסה לתוך הערוץ בו הוא מייושם ואת התיקון הדרוש בכדי לתאם את ההסטה בפאזה לפי החיתוך או האיקולציה שמופעלת אל אותו הערוץ.

כתוצאה מכך המעבר בין שני רמקולים בנקודות החיתוך שלהם לינארי וחלק יותר.

פעולות שמתבצעות באקולייזור מתבצעות עם השפעה מינורית על הפאזה.

כמובן זה לא פותר את הצורך בביצוע השהיית זמנים והתאמת קטביות ופאזות בסיסיות אך זה מטפל בכל הקשור להשלכות על הפאזות בנקודות החיתוך ובנקודות האיקולציה.

כמה מחשבות\תובנות אישיות לאחר התעמקות קלה בנושא זה

אני מבין יותר את החשיבות לביצוע תיאום פאזות בנקודות החיתוך וככל ששני רמקולים מנגנים פחות אחד לתוך התחום של השני כך יהיו פחות תופעות לוואי שנובעות מבעיות תזמון ופאזה ולכן מבין יותר עכשיו מדוע אני באופן טבעי מעדיף להתשמש בחיתוכים עם מתלולים תלולים ובנוסף חיתוכים דומים בין רמקולים משיקים או מקבילים.

אני משאיר את המדריך נעול היות וזה גם שרשור ישן ואני גם מעוניין שישמש יותר כמדריך – קחו ממנו את אשר מדבר אליכם היגיון ומקווה שזה נותן לכם את התובנות הדרושות בכדי לכוון את המערכת ברכבכם.

אדי.

אוסיף לכאן את הסרטונים שוב - 

הראשון - 

השני - 

השלישי 

יצרנים שמציעים FIR 

כרגע נכון לידוע לי לאוקטובר 2020 אני יודע על שלושה יצרנים שמציעים את היכולות הללו. 

AUDISON בעזרת הBIT ONE HD   יכולים להציע עד 9 ערוצים במצב FIR. 

MOSCONI מציעים את הFIR תחת השם PHAC. 

APL - מציעים פרוססור שמסוגל לספק תמיכה בעד 10 ערוצים עם פילטר FIR. 

לא אתפלא עם לMDSP יש פתרון משלהם או שנראה מהם בקרוב.