תאונת האופנוע מנס הרים - כ"ע

אם בדיוק דקה לפני עץ נפל על הכביש סביר להניח שאם היה נוסע לאט יותר התאונה הייתה חמורה פחות, אבל זה בדיוק מה שאני טוען לאורך כל השרשור, מהירות מחמירה את תוצאות התאונה, לא גורמת לה. העץ גרם לתאונה מכיוון שהוא לא נמצא במקומו בשול הכביש ובאותה מידה כך גם הרכב לא היה במקום שבו הוא אמור להיות על הכביש.

אם היה נוסע לאט מספיק היה גם יכול להמנע מהתאונה, הגבול הזה תלוי במרחק ובמהירות וביכולת התגובה, אבל ברור שככל שהמהירות תקטן הסיכוי למנוע תאונה גדל, לא רק להקטין את הנזק.

אתה יכול להתלות בטיעון שהנהג השני אשם, אבל זה אומר שתהיה צודק ו...מת. או שאתה יכול לקחת בחשבון שאנשים אחרים עושים טעויות בכביש, ולקחת את זה בחשבון כשאתה בוחר את המהירות שבה אתה יוצא מסיבוב עיוור. אז הטעות של מישהו אחר לא תעלה לך בחיים, בעיקר אם אתה על אופנוע.

כל עוד בני אנוש נוהגים ברכבים ולא מחשבים - הם יעשו טעויות, ולכן צריך לעשות כל מה שאפשר כדי למזער את הסיכוי לתאונה במקרה של טעות.

וזה כולל כמובן גם תשתית סלחנית לטעויות, אבל זה לא קשור במקרה הזה.

לא התייחסת גם לחישוב שהבאתי של זמני תגובה ושדה ראיה, זה די מוכיח את הטענה שלי.

יופי, וכולם אומרים את אותו הדבר אבל מתווכחים אחד עם השני. המהירות גרמה לכך שלא היה זמן תגובה לאף אחד מהנהגים ולא השאירה סיכוי לרוכב לצאת בחיים, ונהג הרכב טעה כשהוא סטה מהנתיב בקטע כביש לפני פניה עיוורת.

ראיתי את הסרטון כמה פעמים, ואין לי אלא להסכים שלו רוכב האופנוע היה נוסע לאט יותר ומחשב סיכונים, הוא היה חי היום.

בחר לחפש ריגושים בכביש ציבורי, על כל המשתמע מכך, ומצא את מותו.

נהג\רוכב טוב תמיד לוקח בחשבון טעויות של אחרים.

הגורם העיקרי לתאונה היה ללא ספק העובדה שהרכב נסע בנתיב הנגדי.

הגורם המשני לתאונה, כלומר זה שלבדו לא היה גורם לה, אך בלעדיו היא אולי הייתה נמנעת (נראה לי שבמשפטית קוראים לזה אשמה תורמת), הוא מהירות הרוכב (מחישוב משוערך כנראה מעל 120 ביציאה מהסיבוב).

וזה מזכיר לי משפט שסבי עליו השלום לימד אותי - בשני מקומות אין לא חכמים ולא גיבורים - בכביש ובים.

זמן רב אני מזהיר שכביש נס הרים הוא לא מגרש משחקים פרטי, ללא ספק הוא כביש נהיגה נהדר, אך לא נעדר סיכונים, וצריך תמיד לקחת זאת בחשבון.

לפי האנליזה הזו המהירות כנראה אשמה כי אם הוא היה נוסע ב125 למשל אז הוא היה עובר שם כמה שניות לפני שהמיקרה היתה נכנסת לנתיב הנגדי וגם אז לא היתה תאונה.

רוני, אני לא מסכים איתך.

אם רכב היה יוצא מהכורכר, פונה שמאלה וחוסם בכך את הכביש מה היית אומר אז?

שהפניה לא חוקית? היא כן.

שהנהג יצא בחוסר זהירות? הוא היה זהיר כי כשהתחיל בתמרון הכביש היה פנוי.

איך שלא תהפוך את זה הסיבה העיקרית לתאונה היא לא המיקרה אלא הרוכב.

מי שמכיר את הכביש יודע שזה מקום מועד לפורענות שיש לנהוג בו במשנה זהירות, אחד שרוכב במהירות כזו לוקח סיכון אדיר על עצמו אך מסכן גם את שאר משתמשי הדרך.

אתה יכול להסתכל על זה מכל מיני זוויות. בפועל, אם הרכב לא היה נוסע באמצע בין הנתיבים, לא הייתה מתרחשת התאונה גם אם האופנוע היה נוסע 200.

בדיוק. וזה האסימון שלא מצליח ליפול כאן לאנשים.

אמנם התמרון הזה של נהג הרכב לא מוצלח בעליל, אבל מצד שני הרכב היה יכול להיות שם בשל פנייה שמאלה, שזו סיבה לגיטימית לחלוטין. אז אם יכול להיות שם רכב מסיבה לגיטימית לחלוטין, על הרוכב לקחת זאת בחשבון.

יש הרבה "אמים". למעט "אם" אחד ברור כל היתר הם ספקולציות.

אם נהג המיקרה היה שומר על הנתיב שלו לא היתה תאונה. נקודה.

בנקודות קל לדבר. אם נהג האופנוע היה נוהג במהירות מתאימה לתנאי הדרך, לא היתה תאונה. נקודה.

עמיגר, אפשר לקחת את זה לכל כיוון אחר. אם הרוכב היה נוהג במהירות הגיונית, נהג המיקרה כבר היה עובר את העיקול ולא הייתה תאונה. שנמשיך כולנו ב"אם"?

אם זה הטיעון המנצח שלכם - המצב קשה. 'אם הרכב לא היה שם', יופי. מאד נוח להתלות בזה ולשכוח שעל הרוכב מוטלת האחריות לנסוע במהירות שמתאימה לתנאי הדרך. ואם הוא היה נוסע במהירות שמתאימה לתנאי הדרך - קרי, כזאת שתאפשר לו לבלום או להתחמק במקרה של סכנה במקום שנמצא בקצה שדה הראיה שלו, הוא היה חי. וזו הייתה יכולה להיות פרה תועה, או כל מכשול בלתי צפוי אחר, ואז גם הייתם אומרים 'מי שם את הפרה הזאת שם ? הוא אשם'. לא, הכביש הוא לא מסלול מירוצים סטרילי ויש בו סכנות לא צפויות, חובת הזהירות על הנהג בכל רגע נתון, הוא לא יכול להניח שהכביש פנוי בנקודה שהוא לא רואה, בטח ובטח כשמדובר בכביש כזה מטוייל, ובטח ובטח כשהוא מכיר את המקום ויודע שיש שם חניה שיוצאים ממנה אופנועים ורכבים, ושזו לא שעת בוקר מוקדמת שהכביש שומם וכו'. כל הפקטורים פה הצביעו על סכנה מוגברת והוא בחר להתעלם מזה ולסמוך על המזל, שהפעם לא האיר לו פנים.