טיול בפינלנד: סיכום שבוע ו-1300 ק"מ

אז זהו - אתמול חזרתי מטיול משפחתי בן 9 ימים בפינלנד. 7 מתוכם עם רכב. הנה מה שנראה לי שיעניין את חברי הפורום:

מסלול הטיול: טיסה להלסינקי ושהיה בעיר יומיים. בבוקר השלישי שכירת רכב בתחנת ההשכרה בעיר (תחנת הרכבת המרכזית) ונסיעה לעיירה הציורית Porvoo, ממנה, דרך העיר Lahti למלון בעיירה Mikkeli. למחרת נסיעה לעיר Savonlinna ולמבצר Olavinlinna, חזרה בערב לאותו מלון. ביום החמישי נסיעה לעיר Tampere ובדרך ביקור במצודת Hameen Linna. שהיה של שני לילות וטיול של יום אחד בעיר ואז נסיעה לעיר Turku דרך העיירות הציורית Rauma ו-Naantali. לינה בטורקו ולמחרת סיור בה, בערב נסיעה ל-Espoo הסמוכה להלסינקי, וביום האחרון טיול באיזור, השלמת קניות וחזרה ארצה.

רכב: כיוון שהיינו ארבעה הוזמן פולקסוואגן גולף סטיישן (או, במינוח הגרמני, Variant). הרכב הוזמן בחברת יורפקאר באמצעות סוכנות Auto Europe בארץ, שהמחיר בה היה זול מזה של הזמנה ישירה בחברה פינית, וכלל גם החזר השתתפות עצמית (שהיא 950 אירו). הרכב נמסר באיחור של כחצי שעה לאחר שבלילה לפני קבלתו נופצו חלונות של מספר מכוניות במגרש ההשכרה והיה צורך להביאו מתחנה אחרת. נמסרה מכונית בת כ-9 חודשים ו-15,000 ק"מ, ובטופס המסירה צויינו שריטות, אשר נזקקתי לזכוכית מגדלת כדי לראותן. הדגם היה בעל מנוע TSI בהספק 85 כ"ס ותיבה ידנית בעלת 5 מהירויות. תא המטען (שנפחו הרשמי 605 ליטר, עד התקרה) התברר כדי מצומצם בגלל הבליטה של מסגרת המדף, שהפריעה לטעינת המזוודות, כך שמעשית הוא לא הכיל יותר מתא המטען ב-SX4 סדאן שיש לי בבית. מבחינת תפעול הרכב צריך לציין מספר תכונות: בלם יד חשמלי, מערכת Start-Stop ומנגנון Hill-Hold שיוזכרו בהמשך. מבחינת ישיבה היה די נוח, פרט לכך שעומק לחיצת המצמד גרמה לי לצורך לשבת יחסית קרוב להגה, ומדי פעם הברך הימנית שלי פגעה בקונסולה המרכזית.

תפעול הרכב: לי לא היה קשה לחזור לנהיגה ידנית, ולהפתעתי גם בני, שהפעם האחרונה בה לחץ קלאץ' היה בטסט בתחילת 2008, הסתדר עם ההילוכים הידניים די בקלות, אם כי דומם מנוע 3-4 פעמים. כאן התגלתה גדולתו של מנגנון ה-Start-Stop אשר הניע את המנוע בלחיצת קלאץ'. מה שהפריע לי והצריך התרגלות היה בלם היד החשמלי-אוטומטי, כל פעם שלחתי את יד ימין רק כדי לגלות שהיא מובטלת, מנגנוני הבלימה פישטו את הזינוקים בעליה. מבחינת הכוח - כיון שמדובר בארץ די מישורית ורק מעט גבעית המנוע, למרושת שמדובר בגרסתו הבסיסית ביותר, סיפק את הסחורה גם עם 4 נוסעים על ציודם המלא.

צריכת דלק: בגלל שיטת התשלום (מכניסים למשאבה שטר וממלאים עד שמתמלאת המכסה) אין לי מדידה מדוייקת, אבל הערכתי היא שמדובר בכ-18 קמ"ל.

כבישים: בפינלנד יחסית מעט כבישים מהירים, מרבית הנהיגה התבצעה בכבישים בין עירוניים רגילים, שדומים לכבישים המקבילים בארץ אולם בעלי שוליים צרים מאד (לא יותר מ-20 ס"מ), ודי מפחיד לנסוע בהם כאשר על השוליים יש רוכב אופניים. המהירות המותרת בכבישים אלה מגיעה ל-100 קמ"ש, אבל בקטעים רבים היא מוגבלת ל-80 ואף 60 קמ"ש. בכבישים המהירים המהיכות המותרת הנה 120 קמ"ש. הנהגים הפיניים מקפידים מאד על נהיגה במהירות המותרת, וגם אם נהגתי במהירות נמוכה ממנה הם שמרו מרחק ונהגו בסבלנות. מה שהפריע לי היה האספלט - ככל הנראה מרבית הכבישים בנויים אספלט סופג, שמתאים לכמויות הגשם הגדולות, אבל מצד שני רועש מאד.

צמתים ורמזורים: הפינים מקפידים מאד על מתן זכות קדימה לבאים מימין, ויותר מפעם אחת, כאשר הגעתי מימינם, עצרו וסימנו לי לעבור למרות שהגעתי מכביש משני. מרבית הרמזורים דומים לאלה שבארץ - עם הפרדה מוחלטת של התנועה בכיוונים שונים, המצאות רמזור בצד המרוחק של הצומת (אם כי לעתים בצד, וצריך לחפש אותו) ועם סימן "היכון" באדום-צהוב, אבל יש גם רמזורים הפותחים את הירוק בשני כיוונים נגדיים, וצריך לשים לב בפניה שמאלה, כפי שמכיר כל מי שנהג בגרמניה ושכנותיה.

מצלמות: כנראה שהפינים אוהבים אותן. אמנם בכבישים המהירים לא נתקלתי בהן, אבל, לעומת זאת, בכבישים הכפריים הן מרובות מאד. בקטע בן קצת למעלה מ-100 ק"מ בין Mikkeli ל-Savonlinna ספרתי כ-15 מצלמות בכל כיוון, וגם בכבישים אחרים הן היו רבות מאד. בערים נתקלתי במספר מצלמות רמזור.

רוכבי אופניים: מקפידים לרכב על השבילים המסומנים - בדרך כלל על המדרכות - וכהולך רגל יש להמנע מללכת על אזורים אלה. אם הם רוצים לנוע על המדרכה או לחצות במעבר חציה להולכי רגל - הם יורדים ודוחפים את האופניים ידנית. הבעיה היא בכבישים הבין עירוניים חסרי השוליים, כאשר לעתים צריך לעקוף אותם תוך נגיעה בפס הפרדה רצוף.

חניה: מצויה בשפע. כאשר לא מדובר במרכז העיר בדרך כלל היא חינם, אם כי יש הגבלת זמן באמצעות דיסקית חניה. חניה בתשלום עולה בדרך כלל סביב 2 אירו לשעה. כמובן שלא מכירים חניה שלא בין הקוים.

ניווט: נעשה נסיון לשימוש בתוכנה הקרויה NavFree המאפשרת ניווט ללא קישוריות אינטרנט, ואשר הותקנה על טאבלט. התוכנה התבררה כלא מוצלחת בגלל מתן הוראות באיחור, שגרמה למספר פספוסי פניות. בהמשך נוסה Google Maps שנפסלה בגלל קריינות כבדה ומעצבנת, וחזרנו למקורות - Waze. שתי תוכנות אלה הופעלו על מכשיר הנקסוס 4 של הבן הבכור, עם קישוריות אינטרנט באמצעות personal hotspot על מכשיר אנדרואיד ישן (נקסוס S) עם כרטיס prepaid SIM מקומי. במאמר מוסגר - להפתעתי כיסוי האינטרנט לא היה טוב, כיסוי 3G היה קיים כמעט רק בערים וגם בהן היו נקודות מתות, ומחוץ לעיר מרבית הקישוריות ברמת EDGE ואפילו GPRS עתיק יומין. ל-Waze יתרון נוסף - מתריע על מכמונות מהירות ומצלמות רמזור, אם כי איני יודע אם הדבר חוקי בפינלנד.

עלויות: שכירת הרכב לשבוע - כ-2700 ש"ח.

עמלת נהג נוסף וביטוח נהג צעיר - 40 אירו לתקופה.

דלק - כ-125 אירו.

חניה - כ-10 אירו.

תודה על הסיקור המעניין. יש תמונות?

'צטערת. כפי שכתבתי - טיול משפחתי, בהשגחה צמודה .

בלונדיניות מהמדינה השכנה חפש אצל רוני.

האמת היא שיש די הרבה תמונות, מרביתן עם הילדים אבל עדיין לא טרחתי לפתוח את כרטיס הזכרון של המצלמה. יש לי איזה יום וחצי חופשיים בהמשך השבוע, ואז אעבוד על זה.

עשית בשכל שייצאת בתקופה זו, ממה שזכור לי משהייה במדינה שליד (לטביה) מזג האוויר הוא נעים (+20 מעלות צלזיוס ביום) והיום ארוך בצורה מטריפה (אור מ 4 בבוקר עד 10 בלילה). הנסיעה בין הערביים לא שיגעה אותך? לא הצלחתי להבין איך הם מצליחים לנסוע שעות עם השמש מולם.

עזוב לנסוע,ילדים רואים אור יום ממשיכים כאילו כלום (וכבר עשר בלילה כאמור!!)

מטמטמים את ההורים

שום בעיה מבחינת הנהיגה, וכם העדר לילה (מהשקיעה עד הזריחה יש דמדומים) לא הפריע לנו. מוזר להסתובב ב-10 בערב באור יום כמעט מלא, או לגלות שיציאת השבת היא אחרי 1 לפמנות בוקר.

מזג האויר היה טוב - טמפרטורות בין 20-25 מעלות, רוב הזמן שמש, אולם קיבלנו גם 2-3 ימים של גשם שוטף.

והילדים שלי כבר לא ילדים - מדובר בטיול לפני גיוס של הבן הצעיר.

נשמע כטיול באיזורים ציוריים. אני אישית מעדיף, אם ניתן, לשלב יותר אתרי טבע.

לגבי הרכב קצת התאכזבתי, הזמנתי רכב זהה, אבל דיזל אוט' לתחילת ספטמבר לאוסטריה.

האכזבה נובעת מגודל תא המטען שעליו בניתי. האם זה באמת כזה קריטי ולא יהיה מספיק מקום בתא המטען ל-3 מזוודות, גדולה, בינונית וקטנה?

איפה התמונות

נכון.

מתחזקת כאן הדיעה, שלא היית בשום מקום / לא יצאת את גבולות הארץ.

עד שלא תהיינה תמונות - לא מאמינים

נשמע כטיול באיזורים ציוריים. אני אישית מעדיף, אם ניתן, לשלב יותר אתרי טבע.

 

לגבי הרכב קצת התאכזבתי, הזמנתי רכב זהה, אבל דיזל אוט' לתחילת ספטמבר לאוסטריה.

האכזבה נובעת מגודל תא המטען שעליו בניתי. האם זה באמת כזה קריטי ולא יהיה מספיק מקום בתא המטען ל-3 מזוודות, גדולה, בינונית וקטנה?

אני הייתי עם 4 מזוודות בינוניות-גדולות. שתיים נכנסו יפה בבסיס תא המטען, אלה שמעליהן נלחמו במסגרת של המדף (ויש בעיה כיון שהחלון האחורי משופע ומגביל את האפשרות להכניס מזוודות לאורך), ומעליהן נכנסו בקושי שקיות או תיק גב - וכמובן שהמראה המרכזית היתה לא שמישה. כבונוס גם לא היו לרכב חיישני רברס.

לגבי אתרי טבע - התרשמותי היא כי האיזור המדובר לא עשיר במיוחד, כלומר יש יערות עבותים ו-188,000 אגמים, אבל זהו. כנראה שהצפון יותר מעניין מבחינה זו, אבל - כמה מוזר - כנראה שללפלנד צריך לנסוע דווקא בחורף, כדי לנסות לתפוס את הזוהר הצפוני.

איפה התמונות

באמץ איפה? אבל בהחלט הקנאה אוכלת. לדעתי התקופה שבה טילתם היא הכי טובה לטיול בפינלנד,

אבל האם ביררתם מה קורה בחורף? האם בכלל יש איפה להיות בעונה הקרה?

לא התעמקתי בנושא החורף כיון שאין לי תוכניות לחזור לפינלנד בחורף הקרוב. את המידע על לפלנד למדתי במסגרת הכנת הטיול, כיון שהייתי צריך לבחור את היעדים במסגרת הזמן המוגבל, במבט ראשון לפלנד נראתה מעניינת אבל בהמשך התברר כי עיקר העניין בה הוא בחורף. זאת מעבר לעלויות הטיסה ל-Rovaniemi.

סה"כ פינלנד פחות עשירה באתרים מארצות יותר קרובות, נניח תא שטח בגודל דומה בבואריה או אוסטריה או שויצריה. אבל מבחינתי זו היתה הצצה לאיזור שמעולם לא ביקרתי בשכמותו, והטיול גם אפשר רגיעה יחסית (עד כמה שאפשר, כאשר כל הזמן YNET ברקע). מבחינתי גם הנהיגה היתה יותר נוחה כיון שרובה היתה בין עירונית, וגם הערים יחסית נוחות לנהיגה.

מבחינת עלויות - הטיסות דומות לשאר אירופה (שילמתי 501 דולר לכרטיס בטיסות ישירות עם פינאייר, טיסה לניס לפני חודש עלתה לי 470 דולר), המלונות עלו בסדר גודל של 160-200 אירו ללילה ל-4 אנשים, כולל ארוחת בוקר במלונות 3-4 כוכבים (בחדר אחד או שני חדרים), המזון יחסית יקר (גם בסופרמרקטים שאינם משרתים תיירים באופן רגיל), הדלק עלה סביב 1.6-1.65 אירו לליטר, שכירת הרכב יחסית יקרה. כניסות לאתרים בדרך כלל סביב 20 אירו לארבעתנו - בכל מקום האמינו לנו שהילדים הם סטודנטים גם בלי להציג תעודה - אם כי היו גם מקומות יותר יקרים, כמו המוזאון הימי והטירה בטורקו. סה"כ עלות הטיול - כולל טיסות, לינה, רכב, מזון, כניסות לאתרים ושאר ירקות - כ-23,000 ש"ח ל-4 אנשים ול-9 ימים (8 לילות, טיסה הלוך שנחתה ב-5:30 בבוקר וטיסה חזרה ב-8 בערב, כך שהיו 9 ימים נטו לטייל).

מבחינת קניות היינו בעונה הנכונה (כלומר - מכירות סוף העונה). אשתי מצאה, כדרכה, את המציאות ב-3 אירו.

מבחינת מזג האויר - חוץ מהבוקר ב-2-3 ימים שהיה גשום (מאד) נהנינו משמש וטמפרטורות נוחות.

מבחינת תואי השטח - האיזור שטוח עד גבעי, לא מהווה קושי חריג להליכה. המאמץ הגדול ביותר היה טיפוס על גבעה, בערך 100 מדרגות. כיון שהאיום הגדול ביותר על הבנים שלי הוא "אמא ראתה פיסטין" - וגבעה בגובה 100 מ' ויותר היא בשבילה אתגר שלא מוותרים על כיבושו - היה מדובר בטיול נוח.

לגבי משפחות - אמנם אנחנו עברנו את שלב טיולי הילדים, אבל ראינו את הפינים עם כל הילדים הבלונדיניים כחולי העיניים, ויחסית לאירופה רואים בפינלנד הרבה מאד ילדים, ויש אתרים רבים ידידותיים לילדים. זה, יחד עם ריבוי בתי המלון המתאימים לאירוח 4 אנשים בחדר אחד, הופך את המדינה ליעד אטרקטיבי מאד למשפחות, במיוחד אם הילדים חובבי מומינים.

שירות נוסף שקיבלנו בכל חמשת המלונות בהם התארחנו היה WiFi חינם. עם זאת בשניים מהמלונות הקליטה היתה בינונית עד ירודה, וכן היה לנו צורך באינטרנט נייד לצורך הניווט. לפיכך לקחנו מכשיר ישן (נקסוס S) וקנינו סים פריפייד מקומי (5 אירו, קרדיט 6 אירו) והוספנו עוד 10 אירו קרדיט. מתוך זה שילמנו 7 אירו להפעלת תוכנית גלישה לשבוע (מוגבלת למהירות 4 מס"ש, ללא מגבלת נפח) והשתמשנו במכשיר כ-hot pot שאליו קישרנו עד 4 טלפונים (אלה עם הסימים הישראליים ביטול תקשורת נתונים), מחשב נטבוק וטאבלט. חלק משאר הקרדיט שימש אותנו לשיחות מקומיות לבירורים באתרים, וכן לשיחה ל-booking.com שפתרו לנו בעיה עם ההזמנה לאחד המלונות.

לא התעמקתי בנושא החורף כיון שאין לי תוכניות לחזור לפינלנד בחורף הקרוב. את המידע על לפלנד למדתי במסגרת הכנת הטיול, כיון שהייתי צריך לבחור את היעדים במסגרת הזמן המוגבל, במבט ראשון לפלנד נראתה מעניינת אבל בהמשך התברר כי עיקר העניין בה הוא בחורף. זאת מעבר לעלויות הטיסה ל-Rovaniemi.

 

סה"כ פינלנד פחות עשירה באתרים מארצות יותר קרובות, נניח תא שטח בגודל דומה בבואריה או אוסטריה או שויצריה. אבל מבחינתי זו היתה הצצה לאיזור שמעולם לא ביקרתי בשכמותו, והטיול גם אפשר רגיעה יחסית (עד כמה שאפשר, כאשר כל הזמן YNET ברקע). מבחינתי גם הנהיגה היתה יותר נוחה כיון שרובה היתה בין עירונית, וגם הערים יחסית נוחות לנהיגה.

 

מבחינת עלויות - הטיסות דומות לשאר אירופה (שילמתי 501 דולר לכרטיס בטיסות ישירות עם פינאייר, טיסה לניס לפני חודש עלתה לי 470 דולר), המלונות עלו בסדר גודל של 160-200 אירו ללילה ל-4 אנשים, כולל ארוחת בוקר במלונות 3-4 כוכבים (בחדר אחד או שני חדרים), המזון יחסית יקר (גם בסופרמרקטים שאינם משרתים תיירים באופן רגיל), הדלק עלה סביב 1.6-1.65 אירו לליטר, שכירת הרכב יחסית יקרה. כניסות לאתרים בדרך כלל סביב 20 אירו לארבעתנו - בכל מקום האמינו לנו שהילדים הם סטודנטים גם בלי להציג תעודה - אם כי היו גם מקומות יותר יקרים, כמו המוזאון הימי והטירה בטורקו. סה"כ עלות הטיול - כולל טיסות, לינה, רכב, מזון, כניסות לאתרים ושאר ירקות - כ-23,000 ש"ח ל-4 אנשים ול-9 ימים (8 לילות, טיסה הלוך שנחתה ב-5:30 בבוקר וטיסה חזרה ב-8 בערב, כך שהיו 9 ימים נטו לטייל).

 

מבחינת קניות היינו בעונה הנכונה (כלומר - מכירות סוף העונה). אשתי מצאה, כדרכה, את המציאות ב-3 אירו.

 

מבחינת מזג האויר - חוץ מהבוקר ב-2-3 ימים שהיה גשום (מאד) נהנינו משמש וטמפרטורות נוחות.

 

מבחינת תואי השטח - האיזור שטוח עד גבעי, לא מהווה קושי חריג להליכה. המאמץ הגדול ביותר היה טיפוס על גבעה, בערך 100 מדרגות. כיון שהאיום הגדול ביותר על הבנים שלי הוא "אמא ראתה פיסטין" - וגבעה בגובה 100 מ' ויותר היא בשבילה אתגר שלא מוותרים על כיבושו - היה מדובר בטיול נוח.

 

לגבי משפחות - אמנם אנחנו עברנו את שלב טיולי הילדים, אבל ראינו את הפינים עם כל הילדים הבלונדיניים כחולי העיניים, ויחסית לאירופה רואים בפינלנד הרבה מאד ילדים, ויש אתרים רבים ידידותיים לילדים. זה, יחד עם ריבוי בתי המלון המתאימים לאירוח 4 אנשים בחדר אחד, הופך את המדינה ליעד אטרקטיבי מאד למשפחות, במיוחד אם הילדים חובבי מומינים.

 

שירות נוסף שקיבלנו בכל חמשת המלונות בהם התארחנו היה WiFi חינם. עם זאת בשניים מהמלונות הקליטה היתה בינונית עד ירודה, וכן היה לנו צורך באינטרנט נייד לצורך הניווט. לפיכך לקחנו מכשיר ישן (נקסוס S) וקנינו סים פריפייד מקומי (5 אירו, קרדיט 6 אירו) והוספנו עוד 10 אירו קרדיט. מתוך זה שילמנו 7 אירו להפעלת תוכנית גלישה לשבוע (מוגבלת למהירות 4 מס"ש, ללא מגבלת נפח) והשתמשנו במכשיר כ-hot pot שאליו קישרנו עד 4 טלפונים (אלה עם הסימים הישראליים ביטול תקשורת נתונים), מחשב נטבוק וטאבלט. חלק משאר הקרדיט שימש אותנו לשיחות מקומיות לבירורים באתרים, וכן לשיחה ל-booking.com שפתרו לנו בעיה עם ההזמנה לאחד המלונות.

הבנתי. בכל מקרה תודה על ההשקעה והשיתוף, אולי אני אבחן את פינלנד בחורף ואספר לכם איך היה. הלוואי.

ממה ששמתי לב, השכרת את הדגם הכי בסיסי של הגולף (מנוע 1.2 טורבו עם 86 כ"ס), אפילו בארץ אין את הגרסה הבסיסית הזאת.

אגב, האם מדובר בגולף דור 6 או דור 7? כי הבנתי שבהשכרות עדין יש גם את הדור הישן של הגולף.

אחד הבנים בדק את מסמכי הרכב (אחרת איך הייתי יודע באיזה מנוע מדובר? צויין הספק 63 ק"ו, מה שמתורגם ל-84 כ"ס או 85 כ"ס PS), ושם גם צויין כי הרכב עלה לכביש ב-30.9.2013 - כלומר מדובר בשנת ייצור 2014, שבה יוצר רק דור 7.

כמובן שבהזמנה צויינה רק קבוצת CWMR (או L) כאשר הגולף היא המייצגת. הרכב שקיבלתי אכן בגרסה הבסיסית, אבל היא היתה מספקת. כיון שהשיקול המרכזי בבחירת הרכב היה שיהיה מספיק מרווח למשפחה על מטענה לנסיעה מנהלתית, ומדובר בטופוגרפיה די שטוחה הרי שדגם זה בהחלט סיפק את הצרכים. לפני שנתיים, למשל, הזמנתי לטיול בסלובניה רכב לפי הגדרת "פולו או דומה" עבור זוג- קיבלתי קליו 1.15 ליטר ובגלל הטופוגרפיה ההררית הרכב לא סיפק את הסחורה.

עד כמה שאני זוכר מרבית הרכבים אותם שכרתי באירופה היו מדגמים בסיסיים. היה יוצא מהכלל אחד - בגרמניה קיבלתי פעם אחת פורד מונדיאו עם תכונות מתקדמות. לצערי הרכב היה לא תקין והוחלף בפיג'ו 2005 בגרסה בסיסית או כמעט בסיסית, שמבחינתי היה הפתעה חיובית מאד: מדובר בפנינה עיצובית - מרחב של סטיישן גדול עם חתימת כביש קטנה מזו של מאזדה 3 (טוב, לא בדיוק. הפיג'ו קצרה ורחבה מהמאזדה).