שרשור פוליטי של לאחר בחירות

לא יודע אם אויבים, אבל התופעה פסולה בעיני והיא בהחלט קיימת.

לגבי ליבסקינד - שים לב כמה תקפת אותו וזאת למרות שאתה מסכים עם מה שהוא כותב.

אם לא הייתם אזרחים ישראלים ולא הייתם אפילו צד בנושא,

הייתם גם אתם אנטי-ישראלים.

אם לא הייתי גר בישראל, לא היה אכפת לי, זאת הייתה עוד מדינה אפריקאית עם מלחמת אזרחים מבחינתי.

ועד נמל חיפה שובר שיאים: דורש דירה לכל עובד תמורת הסכם שכר חדש

הדרישה עלתה לאחר שהוועד גילה כי חלק מתוכניות המדינה לנמל כוללות בניית דירות על שטחו המערבי, שיפונה לשם כך.

עלות דירה בפרויקט מוערכת ב־1.2–1.8 מיליון שקל

לינק

מה אומרים, יקבלו או לא?

לדעתי הם משתמשים כאן בתרגיל פסיכולוגי ששכחתי את שמו. מבקשים בקשה מוגזמת, אחר כך מורידים קצת בדרישות ומקבלים את הרצוי שגם הוא מוגזם לא פחות...

לא יודע אם יקבלו דירות, אבל הרבה יותר ממה שמגיע או הגיוני - יקבלו גם יקבלו.

כתבה נחמדה על ענייני שתולים, הסתה וכיו"ב:

 

http://m.maariv.co.il/journalists/Article-524988

וואו, ליבסקינד חושב ש"שתול" (מילה נרדפת לבוגד) הוא כינוי לגיטימי למי שמתנגד לכיבוש.

שוכנעתי. איפה מתפקדים לבית היהודי?

*רציתי גם לפרט על ההתקרבנות שלו סביב רצח רבין, אבל יבגני הקדים אותי.

ברגע שמתחילים לדבר לגופו של כותב, סימן שאין מה לומר לגופו של עניין.

זה לא לגופו של הכותב. אני לא מכיר את ליבסקינד, יכול להיות שהוא בן אדם טוב, איש משפחה נפלא וגם תורם בסתר לצער בעלי חיים.

אבל הכתיבה שלו היא דמגוגית. אתה יכול להבין את הרמה מהמאמר שקישרתי עליו. אולי הוא באמת חושב שהקורבנות האמיתיים של רצח רבין הם צעירים דתיים - אין לי מושג, אבל זה לא הופך את זה לפחות תלוש ומנותק מהמציאות. גם בטור הזה: הסכמתי. יש צביעות מהשמאל. אבל יש גם הבדלים, וכבר התווכחנו עליהם מעל ומעבר. וחוץ מזה, אני מבקש שלא תהייה סתימת פיות. קלמן ליבסקינד מבקש להסביר למה סתימת הפיות של הימין היא לא המצאתם.

אני אכתוב יותר מזה: הוא מייצג גישה מאוד רווחת בלאומיות היהודית, שהשתול עמוס עוז קצת הצביע עליה גם: הוא לעולם חושב שהוא הקורבן, שצריך להלחם בקוזקים שיוצאים נגדו. אני חוזר על זה לא מעט כאן בשרשור. אם הגישה הזו הייתה פחות מושרשת כמעט בד.נ.א של אזרחי ישראל, החיים כאן היו הרבה יותר נעימים.

זה כמו הטענה הפמיניסטית שבמלחמה הקורבנות האמיתיים אלו הנשים, כי הן מאבדות את הבעלים והילדים שלהן.

יבגני - להגיד את האמת, לא ממש מעניין אותי מה הוא כתב במאמרים אחרים. התייחסתי למאמר הספציפי הזה ולטעמי יש בו לא מעט מן האמת. אתם בחרתם לתקוף את הכותב. ייתכן שאתם צודקים - אבל זו ממש לא הנקודה. עדיין - לגופו של כותב עוברים כשנגמרים הטיעונים לגופו של עניין.

מה זה "לתקוף את הכותב"?

הוא צבוע. זה מקרין על הטקסט שלו. זה לא מחקר מדעי, זה טור דעה..

וגם הטורים האחרים שלו רלוונטיים, כי זה מלמד אותך על האינטגריטי של האיש. לא הלכתי לבדוק אם כל דבר שהוא כותב שם הוא נכון. אבל כשמדובר במישהו שכתב את מה שהזכרתי בתוגה למעלה, אז אולי כדאי. לך תדע איפה עוד הוא ממציא.

ברגע שמתחילים לדבר לגופו של כותב, סימן שאין מה לומר לגופו של עניין.

חשבתי שהתייחסתי לדבריו.

הוא כותב:

כל מה שעשתה אם תרצו הסתכם בפוסט אחד בפייסבוק, שבו העתיקה מאתרי האינטרנט של ארגוני השמאל את רשימות חברי ההנהלה שלהם, הדגישה את אלה מהם שבאו מעולם התרבות וכינתה אותם "שתולים". זהו. אפשר להתלהב מהקופירייטינג, אפשר לחשוב שהוא לא הכי מחודד, אבל זה מה שהיה. טקסט קצר עם ביקורת לגיטימית על מי שפועלים במימון של מדינות שיש להן עניין להשפיע על המערכת הפוליטית שלנו.

אז בעיניו לקרוא לאנשים שתולים (=בוגדים) זה לגיטימי.

בעיני זה לא לגיטימי.

ובאופן כללי, רוב הטיעונים שלו, במאמר זה ובאחרים, הם ברמה של "למה לשמאל מותר ...".

מה אומרים, יקבלו או לא?

לדעתי הם משתמשים כאן בתרגיל פסיכולוגי ששכחתי את שמו. מבקשים בקשה מוגזמת, אחר כך מורידים קצת בדרישות ומקבלים את הרצוי שגם הוא מוגזם לא פחות...

זה נקרא עוגן. במשא ומתן יש יתרון מסויים ללהציג את הדרישות/הצעות ראשון, שכן אז המשא ומתן מתחיל מהנקודה הזו ומתפשרים. ככל שהעוגן קרוב יותר לצד שלך, הסיכויים שלך למקסם תוצאה משתפרים. מאידך, אם תזרוק את העוגן רחוק מדי, אתה תקרע את השרשרת.

עוד כינוי למה שהם עושים הוא "עז". לא נראה לי שצריך להסביר.

הוא מייצג גישה מאוד רווחת בלאומיות היהודית, שהשתול עמוס עוז קצת הצביע עליה גם: הוא לעולם חושב שהוא הקורבן, שצריך להלחם בקוזקים שיוצאים נגדו.

אולי יש לו קצת גנים פלסטינאים?

כי הפלסטינאים משוכנעים שהם הקרבן. הם בטוחים שגורמי האסון שקרה להם הם הישראלים, המעצמות (ארה"ב, בריה"מ, בריטניה וצרפת) ומדינות ערב. רק הם עצמם לא אשמים במאום.

והימין הישראלי בטוח שהוא הקורבן ושגורמי האסון הם הערבים וכל מי שלא מסכים איתו.

אין דבר כזה "הימין הישראלי". בימין, כמו בשמאל, יש מגוון רחב מאוד של דעות. לשיטתך משה ארנס ויואב אליאסי חושבים אותו הדבר.

אם רוצים לקיים דיון עדיף לדבר לגופו של טיעון ולא להכליל, זה סתם מעצבן ומסיט את הדיון.