ההתנהלות האידיוטית של דואר ישראל.

לפני שבוע וקצת הגיע מכתב רשום על שם אבא שלי.

 

אבל מה?

 

הוא לא גר בארץ, אלא בחו"ל, ככה שהוא מגיע לארץ כל חודש וחצי-חודשיים.

 

הפעם הבאה שהוא מגיע תהיה באמצע פברואר.

 

הלכתי לדואר לנסות לקבל את המכתב. שם הם אמרו לי שזה לא משנה שאני רשום באותו מען, אני חייב ייפוי כוח ואת תעודת הזהות שלו (שכאמור, נמצאת אצלו).

ניסיתי לטעון כי כשהגיע המכתב הם היו מוסרים לי אותו ביד ישירות בלי בעיות, אז לא אמורה להיות בעיה עם זה.

קיבלתי תשובה שלילית ולא מתעניינת במיוחד.

 

ביקשתי גם שינסו לשלוח את זה שוב אלי הביתה ואני אהיה שם. ככה אני אוכל לקבל את זה.

התשובה שקיבלתי היא שאי אפשר לעשות את זה, אז צריך שהמכתב יחזור לשולח ויישלח שוב. שאלתי אם אפשר לשלוח אותו ישר היום כדי שהוא יגיע עוד שבוע וחצי (כשאמא שלי מביאה לי את תעודת הזהות של אבא שלי), ושוב, קיבלתי תשובה שלילית.

 

שאלתי מה אני יכול לעשות והתשובה הייתה "תבוא עם תעודת זהות וייפוי כוח. חוץ מזה אתה מבזבז את הזמן".

 

ייפוי כוח יש לי, ויש לי גם את תעודת הזהות הצ'יליאנית שלו, אז אני אנסה מחר להוציא את זה למרות שלא נראה לי שזה יעבוד.

 

בקיצור, אני אקבל את המכתב הזה כנראה עוד חודש וחצי, ואין לי מושג ממי הוא או עד כמה זה חשוב בכדי שישלחו אותו בדואר רשום אקספרס.

נפלת על פקיד/פקידה בעלי ראש קטן/חוסר רצון לעזור/יום רע. נסה מישהו אחר.

 

סיפור משלי:

אני מזמין המון חבילות מחו"ל, ואחרי שמחלקת הדואר של המושב שבו אני גר, החליטה לקצץ את השעות שלה לשעות הזויות בטירוף (9 עד 1 בצהרים, WTF? אין אף אחד במושב בשעות האלה בכלל!), החלטתי שאני לא אהיה נתון לחסדיה ולפעם בשבועיים שהיא עושה טובה, ובאה לחלק דואר ב-6 בערב באיזה יום מופלץ שאף אחד לא יודע מזה בכלל, אז התחלתי לשלוח את החבילות לעבודה של אבי, בבניין ממשלתי וחשוב שכל יום מחולק בו דואר).

פעם אחת, שמתי לבל פי מספר המעקב שניתן לי, ש-2 החבילות תקועות יומיים בסניף הדואר, משום מה, ומחכות שיגיע לקחת אותה מחלק הדואר של הבניין. דבר מאוד לא רגיל, שכן בד"כ אני בקושי מספיק לראות את ההודעה שהחבילה הגיע לבית מיון בת"א, וכבר למחרת אבי מקבל אותה. כמו כן, חשוב לציין שסניף הדואר נמצא בידיוק ממול לבניין, עסק של מעבר חציה אחד (ואפילו על זה אפשר לוותר, יש גשר מעל לכביש), גג 200 מטר הליכה.

החלטתי אחר צהריים אחד שחזרתי מוקדם מהצבא לגשת לסניף, לראות מה קורה שם. הפקיד שקיבל אותי לקח ממני את מספר המעקב, הסתכל במחשב, אמר שכן, החבילות נמצאות למטה במיון הדואר, ושהוא ילך להביא לי אותן. לאחר מספר דקות הוא שב ובידיו 2 החבילות, שאחת מהן בכלל הייתה רשומה על שם אבי, ואחת על שמי, והוא הביא לי אותן ללא שום בעיה ובתנאי שאחתום (כמובן) על כך שקיבלתי אותן, כמו כל דואר רשום. אגב, סתם שתדעו, כל הדואר של אותו בניין ממשלתי נתקע שם, מכיוון שהדוור של הבניין היה... חולה חלילה שאיזה עובד מדינה אחר יחליפהו...

בקיצור, אני אקבל את המכתב הזה כנראה עוד חודש וחצי, ואין לי מושג ממי הוא או עד כמה זה חשוב בכדי שישלחו אותו בדואר רשום אקספרס.

 

אתה לא.

הם יחזירו אותו לשולח בתוספת ההערה "לא נדרש" .

תבקש לראות את המעטפה או שלפחות יגידו לך מי השולח. אין סיבה שאת זה לא יסכימו לעשות.

 

יש לי תחושה שאם תרשום יפוי כח ותגיע עם תעודה מזהה כלשהי של אבא שלך (רישיון נהיגה, דרכון, תעודת סטודנט, תעודת עובד או לא יודע מה) אז תקבל את המכתב.

 

אסף

הבעיה היא שכל מה שיש לי זה תעודת הזהות הצ'יליאנית שלו. הוא לא גר בארץ כבר 13 שנה.

יש לו תעודת זהות ישראלית אבל היא אצלו כרגע ועד שהיא תגיע אלי הם כבר ישלחו את זה בחזרה.

יוסי- מספר הזהות שלו לא מופיע אצלך בתעודה?....

גש שוב לסניף, אולי תיפול על מישהו שכן יוכל לעזור.

מניסיוני ברב המקרים אין בעייה לאסוף משהו של מישהו אחר, כל עוד אתה מגיע עם הספח של דבר הדואר הנ"ל.

יש רק עובדת אחת בסניף. זה סניף שכונתי קטן.

הקטע הכי מטומטם הוא שכבר מכירים אותי וגם את אבא שלי.

 

אגב, המספר שלי צריך להופיע אצלו בתעודה, אם הוא לא עדכן אותה מאז שהייתי בן 18.

אצלי לא מופיע כלום.

 

את המספר יש לי, אני צריך את התעודה עצמה.

קטע דבילי לחלוטין. אנחנו מוציאים דואר רשום אחד של השני בלי שום בעיה

 

אם אמא שלך כן בארץ, היא יכולה לגשת לדואר עם תעודת הזהות והספח בו רשום שהיא נשואה לו - ולהוציא את הדואר.

לא, היא גם באפריקה כרגע.

רשמית, כדי לקבל ד"ד רשום יש צורך להציג תעודת זהות של הנמען וכן יפוי כוח. כמו-כן יש להציג ת.ז. של מיופה הכוח.

 

בפועל - הרבה סניפים/סוכניות, לא מקפידים על כך ולכן לכאורה נראה שהבעיה היא עם הפקיד שמקפיד על הנוהל.

 

פקידים שמקפידים, הם פקידים שבעברם נכוו מאי הקפדה, לדוגמה: זוג שהיו בהליכי גירושין, הבעל עזב את הבית ואשתו פתחה בהליכי גירושין. המכתבים והזימונים לדיונים הגיעו אל הכתובת הידועה - קרי כתובתה של אשתו בפועל. האשה דאגה לאסוף את כל הזימונים והמכתבים והבעל שכאמור עבר לביתה של המאהבת אפילו לא ידע מכך. זה נודע לו רק כשבוקר אחד גילה שחשבון הבנק שלו מעוקל.

כשהניעו את הגלגלים לאחור, התבררה האמת, אבל הפקיד ננזף קשות וכמעט איבד את מקום עבודתו.

 

מקרה נוסף היה של בעל שהסתיר מאשתו שהוא במצב בריאותי לא תקין. מכון רפואי שביצע את הבדיקות שלח את התוצאות בדואר רשום. הבעל שכר ת.ד. כדי שדברי הדואר יגיעו רק אליו. כתוצאה מטעות של המכון, על המעטפה נרשמה כתובת המגורים וכן ת.ד.

המכתב הגיע לת.ד. אבל כתוצאה מטעות נוספת, הודעה על ד"ד רשום נשלחה לכתובת המגורים ולא לת.ד. - האשה באה לקחת את המעטפה והבעל הגיע לסניף עם צעקות.

 

יוסי,

אם הפקידה אצלכם מקפידה, כנראה שהיא כבר קיבלה פעם על הראש.

פתרון נוסף שאתם יכולים להסדיר הוא להשאיר בסניף יפוי כוח קבוע המאפשר לכם לקבל עבורו את ד"ד.

מה שעוד אתה יכול לעשות, זה לבקש מהפקידה בסוכנות לעכב את המכתב בימים אחדים, בכדי שתעודת הזהות תגיע. אם מדובר בימים בודדים היא יכולה לעשות זאת. אם היא מסרבת, פנה למנהל בית הדואר המקומי ובקש את התערבותו. הנוהל אומנם קובע שד"ד יוחזרו לאחר 14 יום, אבל באפשרותו לעכב את החזרת המכתב מספר ימים.

.

מה שאתה אומר הוא שהבעיה כאן היא אנשים שמנסים להסתיר דברים מאחרים, והם דופקים את כל השאר.

אני אומר, אם אתה לא יכול לסמוך על מישהו אחר שלא יפתח את הדואר שלך, אל תגור איתו באותה כתובת.

 

בכל אופן, היא אמרה לי שהיא יכולה להשאיר אותו עוד יומיים בערך.

אני אלך לשם מחר ואבקש שתאריך את זה עד יום שלישי אם אפשר. אז כבר תהיה לי התעודה.

 

אני לא אלך לשם עם תעודת הזהות הצ'יליאנית של אבא שלי (למרות שיש לי אישור ממנו) כי אני מפחד להסתבך מבחינה חוקית.

אני לא יודע איך זה פועל בארץ, אבל בארה"ב ובעוד מדינות זו עבירה על חוקים פדראליים לנסות לקחת את הדואר של מישהו אחר.

אני לא אלך לשם עם תעודת הזהות הצ'יליאנית של אבא שלי (למרות שיש לי אישור ממנו) כי אני מפחד להסתבך מבחינה חוקית.

במידה והתעודה לא מזוייפת ממה יש לך לפחד?

לא יודע, מפקידות מטומטמות שיכולות לסבך אותי.

בשבילי רק הרעיון של שוטר שיבוא ובדוק את העניין ובזבוז זמן בלי שום סיבה יהיה עונש מספיק.

ההתעסקות המיותרת בבירוקרטיה מעצבנת אותי.

אתה לפחות מקבל דואר.

 

אצלנו מתחילת המלחמה תיבת הדואר ריקה לחלוטין (דבר טוב לכשעצמו כי מה שמגיע בדואר זה רק חשבונות ודוחות).