מעבר בסיס בצבא , מה הדרך הכי יעילה ומהירה ?

ללא סיפתח מיותר אגיע לעניין - אני לא מבסוט מהבסיס שלי ורוצה לעבור לבסיס אחר.

החיל הוא חיל אוויר , התפקיד הוא עובד כללי שלא עבר קורס כלשהו.

משך השהות שלי בבסיס היא כחודשיים ועוד לא התחלתי לבצע את תפקידי , אני עדיין בהסמכות.

מה הדרך הכי יעילה ומהירה לעשות את המעבר?

טופס 55 דרך מש"קית ת"ש ? קב"ן ?

מה משך הזמן של הפרוצדורה בדרך כלל?

והאם ללא פרוטקציה כלשהי יש סיכוי בכלל לקבל את המבוקש?

תודה מראש.

שחר.

תלוי ביותר מידי גורמים כדי להעריך לך את זמן ההעברה.

בין שבוע לשנה (לא מגזים בכלל, יש לי גם חבר עם שנה וחצי).

משקית ת"ש אם תביא לך הקלת ת"ש מסוימת אולי תוכל להיות בבסיס קרוב לבית.

קב"ן לא ממש יכול לעזור, אלא רק לכתוב מכתב המלצה.

טופס 55 זה הפתרון שלך.

בד"כ חודש לוקח לאשר או לא לאשר אותו.

אתה צריך סיבות טובות כדי שיאשרו העברה.

מנסיוני בשירות בלהק כח אדם (אמנם לפני יותר מעשר שנים אבל בכ"ז).

1. קב"ן לא יעזור לך לעבור בסיס. למה, שמעת על מחלת נפש שמחייבת אותך להיות דווקא בבסיס מסויים ? אם ימצאו שאתה מספיק קוקו כדי שלא תוכל להיות בבסיס שלך, פשוט ישחררו אותך מצה"ל.

2. טופס 55 זו הדרך הפורמלית. הסיכוי שבקשתך תתקבל ללא נימוק הגיוני (לא, זה שבא לך לעבור בסיס זה לא נימוק הגיוני, אלא אם יש לך באמת סיבה משכנעת) הוא פשוט אפס מוחלט. אני כותב לך את זה בתור מי שהיה אחראי לענות לטפסי 55.

לעומת זאת, אם באמת יש לך סיבה טובה והגיונית למה אתה רוצה לעבור בסיס, אז דווקא יש לך סיכוי סביר.

אליבאבא , בקשר לסעיף הראשון שלך אתה טועה.

לא שייצא לי לבקר אצל הקב"ן אבל יש אצלנו בבסיס לא מעט חיילים שיצאו מכל מיני בסיסים דרך קב"ן , מספיק שהוא יילך לקב"ן ויגיד לו שהוא לא יכול לישון באותו בסיס ויש לו סיוטים בלילה ושהוא בדיכאון ויזיל דמעה או שניים הוא יצליח לעבור בלי בעיה , אם בפעם הראשונה זה לא יילך אז בשנייה זה יילך.

זאת הדרך המהירה ביותר לדעתי אבל צריך לחשוב על זה אני אישית לא הייתי הולך בה כי זה עלול להשאיר לך כתם מסויים לאחר הצבא.(אני יודע שלרוב לא מסתכלים על זה אבל אי אפשר לדעת אף פעם מה יהיה בעתיד) .

יש את הדרך השנייה של הבלאגאן , פשוט לעשות רעש לשבת למפקדים שלך על הראש עד שיתייאשו ממך ושלא יוכלו לראות אותך.

בדרך הזאת צריך לדעת לדבר וצריך הרבה סבלנות.

ובמקרה הכי גרוע ואם באמת אתה לא יכול להיות בבסיס ישיבה קצרה בכלא כנראה תסדר את עניין.

במסוק

(מצטער היייתי חייב...)

מנסיוני בשירות בלהק כח אדם (אמנם לפני יותר מעשר שנים אבל בכ"ז).

 

1. קב"ן לא יעזור לך לעבור בסיס. למה, שמעת על מחלת נפש שמחייבת אותך להיות דווקא בבסיס מסויים ? אם ימצאו שאתה מספיק קוקו כדי שלא תוכל להיות בבסיס שלך, פשוט ישחררו אותך מצה"ל.

 

2. טופס 55 זו הדרך הפורמלית. הסיכוי שבקשתך תתקבל ללא נימוק הגיוני (לא, זה שבא לך לעבור בסיס זה לא נימוק הגיוני, אלא אם יש לך באמת סיבה משכנעת) הוא פשוט אפס מוחלט. אני כותב לך את זה בתור מי שהיה אחראי לענות לטפסי 55.

לעומת זאת, אם באמת יש לך סיבה טובה והגיונית למה אתה רוצה לעבור בסיס, אז דווקא יש לך סיכוי סביר.

מה כן אפשר לכתוב שיהיה מוצדק?

מתעלק..

לגבי מילואים.. אילו סיבות טובות לרשום בטופס 55 על מנת לעבור מהגדוד? כמובן מהניסיון.

תודה.

קב"ן לא יכול לעזור לעבור בסיס?

קב"ן יכול לעשות הכל.

שלא סתם נאמר קב"ן = קוסם.

אם אתה במצוקה נפשית עקב המצב בבסיס, אז הוא יעביר אותך בסיס. בלי יותר מדיי בעיות.

טופס 55 לא נוהגים לאשר סתם כך, אלא רק עקב סיבה מוצדקת (מעבר לקרבי לדוגמא).

מגישים אותו בכל מקרה דרך המש"קית ת"ש אבל אם אתה בבסיס פתוח, אז לא תוכל להשתמש בבעיות ת"ש כתירוץ.

אני אישית לא יודע בדיוק מה הסיפור אצלך.

אבל אם יש לך מפקד שאפשר לדבר איתו, הוא גם מאוד יכול לעזור לך לעבור בסיס.

אבל אם יש לך מפקד שאפשר לדבר איתו בד"כ לא תרצה לעבור בסיס.

האם לעבור למקום/תפקיד אחר בבסיס שלך זה גם אופציה? כי זה הרבה יותר קל.

בעיקרון הדרכים המובטחות לעבור בסיס הם קב"ן ןלעשות בעיות.

מצד שני שניהם יכולים לתקוע לך מקלות בגלגלים בהמשך.

אם אתה חש מצוקה נפשית (דיכאון וכו') כתוצאה מהיחס אליך בבסיס, זכותך לפנות לקב"ן ולהסביר לו כי אינך רוצה לעזוב את הצבא, אבל המסגרת המסויימת שאתה נמצא בה כרגע אינה מתאימה לך ואתה מבקש את עזרתו (לאחר שניסית כל דרך אחרת) לעזוב את היחידה לטובת בסיס אחר.

אני מכיר לא מעט אנשים שקב"ן העביר אותם יחידה

ואני מכיר אנשים שכשקב"נים "הכריחו" אותם לשבץ מחדש חיילים ש"לא יכולים לשרת בבסיס בגלל שמתעללים בהם", שיבצו אותם אכן מחדש, למשל למצבור תחמושת מעלול, שם יתעללו בחייל המסכן רק קיפודים, לטאות ושאר יצורי שדה או לחליפין שדות ניסוי, שש"אות ושאר חורים שהשד לא ידעם וחיל האוויר משופע בהם.

אליבבה או "אבו עלי"

אני מכיר אנשים כמוך שמתפלצנים וחושבים שהם הבוסים של העולם ורק הם צודקים, ובסוף חיים של חייל נגמרים. (אם בכדור ואם נפשית)

אז מה קרה , היית חותמת גומי על טופס 55 אז אתה מרגיש מחוייב לשפוך את החוכמה שלך כאן?

הבעיה מתחילה בחלק מהחיילים שפונים לקב"ן באופן לא מוצדק, והבעיה היותר חמורה היא כאשר גם הדרג שהחלטות הקב"ן נוגעות אליו, מתייחס לכל הפניות בצורה לא מוצדקת.

זה שחייל רוצה לעבור כי מתעללים בו יכול להיות שקר גס. אבל ברגע שקב"ן החליט מסיבה מסויימת שהחייל אומר אמת ופגוע נפשית, אני לא מבין איזה אבו עלי נוטל לעצמו סמכות להתאכזר לחייל. זה ש"אתה חושב" שחייל משקר לא נותן לך שום לגיטימציה לעשות שום פעולה.

ילדים קטנים בעלי אגו שזקוק לליטוף כמוך מראים את כל מה שרע במערכת קבלת ההחלטות בצבא, ואת כל הבעיות בטיפול בחיילים פגועים נפשית. ברגע שאומרים "יאללה בוא נראה לו שאנחנו יכולים לדחוף אותו במקום גרוע יותר", זה בקלות יכול להרע את המצב.

מאידך, התייחסות החיילים לקב"ן כ"שלב בדרך החוצה מהבסיס" הוא לקוי מיסודו. אך חשוב לכל אדם וכל "חותמת גומי" כמוך, לדעת כי הוא מתעסק בחיים של אנשים. גם אם 100 משקרים ואחד אומר אמת אני אישית מעדיף לקבל את עצת הממונה מטעם הצבא על בריאות הנפש, קרי הקב"ן.

ולך פותח האשכול, קב"ן הוא מקום לפנות עליו אם יש לך בעיה נפשית

אם אתה רק רוצה לעבור בסיס ישנן מספר דרכים כמו שיחה עם מפקד, טופס 55 ( עם המלצות מפקדים, ובתקווה שלא תיפול על עוד אבו עלי), שיחה עם המב"ס, וכו'

כל מה שאתה צריך זה סיבה הגיונית והרבה מזל ששכן הצבא שלנו כולל ברובו אבו עלי לרוב שחושבים שהם מבינים פסיק בעבודה שלהם.

נ.ב

משחק אבו עלי עם קב"ן וחיילים ועוד מתגאה בזה, עלוב.

נ.נ.ב

אם מישהו חושב שהתגובה שלי חריפה הוא מוזמן לבקר בכמה קברים של חיילים שהתאבדו בגלל אטימות המערכת והטיפשות של החיילים שבה שחושבים שהם אלוהים. יתרה מזאת, הוא מוזמן לשבת מול הוריו של אותו חייל שהתאבד ולשכנע אותם בצידקתו כנגד התגובה שלי

אני התחלתי ביחידה סגורה ג'ובניק מתחילת הגיוס, אחרי 5 חודש של התעלללויות מצד כל הסגל בבסיס הצלחתי לצאת ממנו לבסיס יומיות אחרי:

4 פגישות קבן,

17 יום ריתוק,

4 ימי נפקדות עם נשק.

2 משפטים.

לשבת הרבה הרבה הרבה על הוורידים של הסגל: מפקד אישי, רס"ר בסיס, מ"פ באותו נושא על העברת בסיס.

היום אני בבסיס יומיות בלי סעיף נפשי ובלי הורדת פרופיל ושמח שעפתי מהבסיס ההוא עד השמיים.

כל זה תוך פחות מחודש.

אני רואה שדרכתי לך על נקודה כואבת, אה ?

אתה פשוט לא מבין שהצרכים האישיים שלך לא מעניינים אף אחד בצהל, ומה שאתה קורא לו אבו עלי הוא שיבוץ מקצועי לפי דרישות הצבא ולא לפי דרישות החייל, שמה לעשות - הצבא לא בדיוק מתחשב ברצונותיו האישיים.

בוא שתבין משהו - גם אני שנאתי את התפקיד הצבאי שלי, את הבסיס, השמירות והכל - אבל לא השתמטתי על ידי קב"ן כי הבנתי שזו חובתי למדינה. גם אני וגם אתה יודעים, שכל אלה ש"יש להם בעיות נפשיות" בצבא פתאום משתחררים ומבריאים באופן מפתיע מהבעיות הנפשיות שלהם, ואפילו נלחמים שיעלו להם פרופיל חזרה כדי שלא יהיו בעיות עם רשיון נהיגה וכו'.

אז כשיש לי הנחיה של גורם רפואי להעביר חייל מתנצנץ בסיס (וזה נדיר למדי) - וזו ההנחיה בלבד (לא כתוב "שימו אותו שבוע שבוע בבסיס עם הרבה כוסיות" אלא "יש להעבירו בסיס" בלבד), אני באמת הייתי מעביר אותו בסיס בד"כ לחור הכי נידח שיש עם יציאות שלישים הפוכים - ותאמין לי שאחרי כמה אלפי כאלה אתה מפתח חוש לדעת מי מתנצנץ ומי באמת יש לו בעיה אמיתית - ואלה מגיעים לראיון שיבוץ אצלי ועושים מאמץ עליון לעזור להם מעל ומעבר כולל כספית, חופשות מיוחדות וכו'.

נ"ב - כמה וכמה חיילים התאבדו לפני, בזמן ואחרי ששיבצתי אותם לבסיסים שונים. אם אתה חושב שלמישהו בצבא אכפת מזה אתה טועה בענק. אני אישית חושב שזה כשלון של המערכת הצבאית בכללותה (כולל אני דאז) ובפרט של הדרג הפיקודי הישיר של החייל, אבל זה לא שכולם נעמדים על הרגליים "וואו! החייל התאבד, איך לא גילינו בזמן שהוא פסיכוטי?". שוב - זה נורא ציני ומגעיל אבל יש כזה מתאבד כל כמה חודשים והצבא פשוט אטום לזה.

נב"ב - אני לא "הייתי נוטל לעצמי" סמכות "להתאכזר" לחייל. אני מוניתי בשירותי הצבאי לאחראי על תכנון כח אדם ושיבוץ במקצועות המנהלה, ומה לעשות שתמיד צריך חיילים דווקא יותר במקומות הנידחים ולא בקרייה ? אז בוא אל תלמד אותי על מקצועיות בשיבוץ כח אדם. עצת הקב"ן להחליף בסיס? בבקשה, זה מה שהחייל קיבל. אחרי אחד שניים או חמישים כאלה שפתאום מחלימים באופן ניסי ומבקשים לחזור חזרה לבסיס בו "התעללו בהם" אתה מאבד כל אמון במשתמטים מהסוג שלך ושל דומיך.

שמח אני להודיעך שסיימתי לפני מספר שנים שרות צבאי מלא ומועיל ואני לא ממש משתמט.

נקודה כואבת? תגיד לי אתה בן 15? אתה נראה לי אדם בוגר, לפחות לפי גילך, ולצערי לא ככה זה נראה. שלא כמו שאתה חושב, בצבא שלי לא סבלתי כמוך

על איכפתיות שמעת משהו?

האבו עלי שלך מתפרש באופן שהדברים שכתבת כרגע רק מחזקים את מה שאני אומר

אתה כותב כי בכוונה שיבצת חיילים בבסיסים גרועים

אתה כותב כי גרמת לכך שחיילים מתחננים לחזור לבסיס שהיה להם בו רע

אתה כותב על כשלון אישי שלך בתפקוד במערכת הצבאית

ואתה מרגיש גבר

"אז בוא אל תלמד אותי על מקצועיות בשיבוץ כח אדם. עצת הקב"ן להחליף בסיס? בבקשה, זה מה שהחייל קיבל.לעשות לחייל דווקא זה לא חלק מדרישות התפקיד שלך אחרי אחד שניים או חמישים כאלה שפתאום מחלימים באופן ניסי ומבקשים לחזור חזרה לבסיס בו "התעללו בהם" אתה מאבד כל אמון במשתמטים מהסוג שלך ושל דומיך." הבעיה עם אנשים שכמוך היא שהם חושבים שהאמון שלהם במסגרת קבלת החלטות מקצועית שווה יותר מהנייר שעליו הם רושמים, אתה חושב שהאמון שלך שווה ואפילו במעט להמלצת קב"ן?, אתה מרגיש עם זה טוב ששלחת חזרה חייל למקום שרע לו? ומאיפה עשית אותי משתמט?

עוד אתה מוסיף על האטימות, אנשים כמוך יוצרים את אותה האטימות.

אני לא אומר שהצבא זה תוכנית כבקשתך, אבל אני אומר שבן אדם שקב"ן החליט לגביו משהו, לא צריך לעשות לו דווקא ולא צריך להתאכזר.

אתה צריך להבין מתי אתה נכשל כבן אדם ומתי כחייל

דבר אחד אני יאחל לך, שאם לבן שלך יהיו חס וחלילה בעיות נפשיות ויתעללו בו בבסיס, הוא לא יקבל את היחס "החם והאוהב", שהפגנת לחיילים בעת השירות שלך

מנסיוני הצבאי המאוד קצר , אתה פשוט צריך להגיע למצב שבוא הסגל ירצה שאתה תעבור בסיס , בין אם זה אומר שהוא לא רוצה לקחת עליך אחריות או שפשוט אתה תעשה יותר נזק מתועלת ( גם אם זה אומר לעשות בלאגן כשצריך ).

אבל זה מאוד תלוי איפה אתה נמצא ומה אתה עושה בצבא...

איתי לא היו מוכנים להתפשר אז הלכתי בכל הכוח וגם אכלתי חצץ, בהתאם למצבך אתה צריך לשקול את צעדיך.

בהתחלה לנסות להיות הגיוני ( זה לא עובד לנסות לדבר בהיגיון אבל צריך לנסות , ואילו בשביל להגיד שבתור התחלה - לא מקשיבים לך וגם כי אתה בן אדם ומצפה שיתייחסו אליך בהתאם ) ולהתקדם משם.

אני מצטרף לשרגא , בתור אחד שיצא מהמערכת ( תקרא לי משתמט...לא אכפת לי ) - באמת שאני מתקשה להבין איך הצבא הזה עוד עומד איתן( טוב ...בערך... ) מול האוייב , כי הוא פשוט הזוי ומסרב להתקדם יחד עם שאר העולם.

( מרץ 08 - מפלצות הפז"מ )

ככל שאני קורא יותר מה שכותבים פה, אני מבין שכנראה אני שייך לעידן אחר, שבו אנשים נתנו למדינה ולא רצו רק לקחת ממנה.

אתם קוראים לזה אבו עלי - ואני קורא לזה חוש צדק, שבמסגרתו מי שמנסה להשתמט ידפק מבחינתי הכי חזק שאפשר.

לשראגמן - אתה לא קורא מה שכתבתי. המלצת הקב"ן מאוד פשוטה - להעביר בסיס. זה מה שהחייל מקבל נקודה. זה ששלחתי חזרה חייל למקום ש"רע לו" לא רלוונטי, כי זו לא תוכנית כבקשתך ואם רע לחייל הוא מוזמן להתקשר לאמא, כרמלה מנשה ונציב קבילות החיילים. גם לי היה רע בבסיס שלי, היו לי מפקדים מטומטמים וטחנו לי את התחת בשמירות ובכ"ז 3 שנים העברתי שם בלי להתעווז.

הדיון הזה לא מתקדם לשום מקום כי יש פה 2 תפיסות עולם שונות. האחת שמה את החייל במרכז ומאמינה שהצבא צריך להתאים את עצמו אליו, והשניה בדיוק ההפך, לכן הן לא יכולות להפגש.